(גולן ז'קלין נ. רוט יוסף )אסי


 

   

          מדינת ישראל


 

תק 000158/08

בית משפט לתביעות קטנות

ב  א  י  ל  ת


 

 

25.12.2008

תאריך:

כב' השופט א. יקואל

בפני:

 

 

 

 




גולן ז'קלין

בעניין:

התובעת/

הנתבעת שכנגד

 


 

 

נ  ג  ד

 


 

רוט יוסף אסי

הנתבע/

התובע שכנגד

פסק דין

1.         לפניי תביעה ותביעה שכנגד.

 

2.         במסגרת התביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבע, היא עותרת לפיצוי בסכום של 6,000 ש"ח. זאת בגין נזקים נטענים שנגרמו לתובעת ולבניה.

3.   התובעת רשמה את שני בניה, תלמידים בכיתה י"ב בישיבה התיכונית במצפה רמון, לקורס סופרי סת"ם בניהולו של הנתבע. המדובר בקורס ללימוד כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות [להלן: "הקורס"]. בעבור השתתפות בניה בקורס, שילמה התובעת לנתבע סכום של 2,500 ש"ח.

 

התובעת טוענת כי במסגרת הקורס חדל הנתבע לספק לבניה מספר שיעורים נדרש. התובעת מוסיפה וטוענת באשר לרמת הקורס ולתוצאותיו הדלות, בבחינת המידע שספגו בניה. נטען כי הרישום לקורס נעשה על בסיס הבטחת הנתבע, לפיה תלמידי הקורס יוכשרו כסופרי סת"ם,אך הבטחה זו לא התממשה.

 

4.   התובעת מבהירה כי הנתבע התחייב בפניה כי הקורס יכלול מינימום של 24 שעות לימוד וכי במידת הצורך, הוא ילמד את בניה ללא הגבלת שעות, עד להכשרתם כסופרי סת"ם [ר' אף פרו' עמ' 1 שורה 12].

 

 

נטען כי בניה של התובעת קבלו מאת הנתבע שלושה שיעורים בלבד.

בתום שנת הלימודים פנתה התובעת אל הנתבע והלינה באשר לשעות הקורס ולרמתו. באותה שיחה הציגה התובעת בפני הנתבע שתי חלופות – החזר הסכום ששולם בעבור הקורס בניכוי השעות שניתנו, או השלמת השעות החסרות במהלך החופש הגדול, עד להכשרת בניה כסופרי סת"ם.

 

הנתבע בחר באפשרות השנייה ובמועדים המפורטים בכתב התביעה, הושלמו מטעמו שמונה שיעורים נוספים, כך שסיפק לבניה של התובעת 11 שיעורים, על פני כ- 9.5 שעות. 

 

התובעת, פנתה אל הנתבע במספר הזדמנויות בכדי שישלים את שעות הקורס או שיחזיר לה את כספה, אך פניותיה הושבו ריקם.

 

לטענת התובעת, רמת בניה בסיום הקורס, הייתה כה נמוכה עד כי נאלצה לרשום אותם לקורס נוסף אותו העביר מר יהודה שקיר [ר' "תצהיר" מטעם מר שקיר, המסומן כ- ת/2].

 

בנוסף לעתירתה להשבת עלות הקורס - בסכום של 2500 ש"ח, עותרת התובעת להחזר הוצאות נוספות שספגה בדמות שיחות טלפון - בסכום של 1000 ש"ח; יעוץ משפטי - בסכום של 1000 ש"ח; נסיעות - בסכום של 500 ש"ח וכלכלת בניה במהלך החופש הגדול, לאחר שנאלצו להישאר בבית הספר בכדי להשלים את הקורס - בסכום של 950 ש"ח. כבר יצויין כי אף אחד מראשי נזק אלו לא נתמך באסמכתאות.

 

5.   הנתבע, מנגד, דוחה את טענות התובעת וטוען כי סיפק לבניה תמורה מלאה בעבור התשלום שקיבל.

 

לטענתו, הובהרו לתובעת ולבניה חומר הלימוד, דרך הלימוד ומבנה הקורס, הבנוי כך שחמשת השיעורים הראשונים ינתנו לכלל הקבוצה ובמהלכם יקבלו התלמידים את הכלים הבסיסיים לכתיבת סת"ם. בכל מקרה, טוען הנתבע כי הקורס אינו נמשך על פני יותר מעשרה שיעורים.

הנתבע מבהיר כי מרבית הלימוד בקורס נעשית במסגרת של תרגול עצמי ומחוץ לשעות הלימודים.

 

הנתבע הציג פירוט לגבי מועדי השיעורים כפי שניתנו לבניה של התובעת. זאת בדומה לפירוט כפי שהציגה התובעת, מלבד התייחסות לחמשת השיעורים הראשונים, אשר התקיימו, לטענת הנתבע, בחודש נובמבר כשבניה של התובעת נכחו בארבעה שיעורים בלבד. 

 

הנתבע מוסיף וטוען כי בהמשך, ניתנו לבניה של התובעת חמישה שיעורים נוספים ומעבר לכך,הוא פגש בבניה של התובעת מעת לעת בחצר בית הספר והשיב לשאלותיהם בסבלנות רבה.

 

הנתבע מוסיף וטוען כי בתום שנת הלימודים, שוחחה עימו התובעת וביקשה כי יעניק לבניה שיעורים נוספים, משום תחושתם כי ידיעתם אינה מספקת. לטענת הנתבע, למרות שסבר אחרת הוא נעתר לבקשתה והעביר לבניה עשרה שיעורים נוספים.

 

6.   הנתבע מסכם כי המדובר בקורס מוצלח ומבהיר את ניסיונו הרב בהעברת קורסים מסוג זה ואת ההנחה שניתנה לתובעת כדי סכום של 500 ש"ח.

 

            הנתבע הגיש תביעה שכנגד בסכום של 6,565 ש"ח, במסגרתה הוא עותר לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו מחמת התנהלות התובעת וכן לתשלום בעבור השיעורים כפי שניתנו לבניה של התובעת ביתר.

 

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מנסיבות העניין, מן הראיות שהוצגו ומאותות האמת שנתגלו במהלך הדיון, שוכנעתי כי יש לדחות את התביעה ואת התביעה שכנגד.

 

דחיתי את טענות התובעת באשר להוצאותיה, משלא תמכה אותן באסמכתאות כלשהן. התובעת פנתה מיוזמתה לייעוץ משפטי, למרות שמדובר בהליך המתנהל בבית משפט לתביעות קטנות ואינו מצריך ייצוג. באשר להוצאות בגין נסיעות, לא ברור מדוע נסעה התובעת דווקא עד לעיר נהריה, בכדי לקבל ייעוץ משפטי. 

 

באשר להוצאות בגין מזון ושתייה במהלך החופש הגדול, הרי שבכל מקרה נותרו בניה של התובעת בישיבה, בשל העובדה כי המתינו לבחינת הבגרות שנערכה בשבוע לאחר השיעור האחרון שהעביר הנתבע. 

 

8.   טענותיה של התובעת, בכל הקשור להבטחות מטעם הנתבע לגבי היקף הקורס, אינן עולות בקנה אחד עם עדותם של בניה לפרוטוקול הדיון [ראה פרו' עמ' 4 שו' 2 - עדות הבן אוריאל וכן פרו' עמ' 4 שו' 24 - עדות הבן מתן]. בעדותם של אלו הובהר כי הבטחותיו של הנתבע התמקדו בתוצאות הקורס ולא בהיקפו, קרי - הבטחת הנתבע כי בסיום הקורס יוכשרו התלמידים כסופרי סת"ם.

 

9.   התובעת הגישה "תצהיר" עליו חתומים שלושה תלמידים אשר נכחו במהלך השיעור הראשון בקורס [ר' ת/1]. גם מסמך זה מתמקד בהבטחות הנתבע באשר לתוצאת הקורס ולא בשאלה אם הובטחו שעות מינימום במסגרתו.

 

כמו כן, "תצהיר" זה הוגש שלא באמצעות העד שערכו ובהעדרו של עד זה מן הדיון, המשקל שיש ליחס לו הינו נמוך ביותר. זאת אף זאת - מעיון במסמך זה עולה כי אחד הנערים החתומים עליו - מר עזרא סלומונט, דווקא חתם על מסמך נפרד המאשר את שביעות רצונו מן הקורס [ר' נ/1].

 

10. שוכנעתי כי בכל הנוגע להיקף הקורס, התחייב הנתבע לגבי חמשת השיעורים הראשונים, אשר מהווים שיעורי בסיס ואילו ניתנו בפועל. בנסיבות, לא מצאתי לנכון לקבע מחוייבות כלשהי לנתבע, הקשורה בשעות לימוד שלא ניתנו בפועל.

 

11. לאחר התרשמות מטענות הצדדים, לא מצאתי די כדי לקבע ממצא לפיו נגרעה הכשרת בניה של התובעת כסופרי סת"ם בכל הנוגע לקורס.

 

12. גם אם נחזה כי בניה של התובעת עברו את מבחן ההסמכה בכדי להחשב כסופרי סת"ם [ר' ת/3 ו- ת/4] עדיין לא ברור כיצד והיכן למדו לצורך כך והאם ידיעותיהם אשר הובילו להסמכתם, נבעו מלימודיהם בקורס או שמא מקורס שונה או נוסף אותו העביר מר שקיר כנטען.

 

            התובעת אמנם הגישה "תצהיר" של מר שקיר [ר' ת/2] אך לא טרחה להביא גם אותו לעדות לפני בית המשפט. המדובר בעדות קרדינאלית שיכולה הייתה לשפוך אור על רמתם הנטענת של בניה של התובעת לאחר סיום הקורס. לא ראיתי לנכון לייחס משקל משמעותי ל"תצהיר" זה בהעדר התרשמות  ישירה ממר שקיר עצמו.

 

אף אם הייתי מבקש שלא להכביד על התובעת בבחינת דיני הראיות, בכל הנוגע להמנעותה מהבאת עד רלבנטי, הנזקפת לחובתה, הרי שהתובעת חדלה מלהוכיח כי יכולות וכלים כאמור לא נתנו לבניה במסגרת הקורס. התובעת לא טרחה להציג כל קבלה בהקשר לתשלום נוסף שביצעה בעבור קורס נוסף שעברו בניה כנטען. גם ת/3 ו- ת/4 אינם מלמדים על קיומו של קורס נוסף שכזה אלא רק על מעבר מבחני הסמכה.

 

14.             דחיתי את התביעה שכנגד, לאחר שלא מצאתי בה כל ממש. הנתבע נסמך על טענות     כלליות ונמנע מלתמוך אותן באסמכתאות מתבקשות. לא מצאתי בסיס לדרישת הנתבע לחיוב התובעת בגין שעורים שהעביר לבניה ביתר, לאחר שהוא עצמו הבהיר כי עשה זאת על דעתו שלו עד להגעתם לרמה מינימלית נדרשת [ר' פרו' עמ' 5 שו' 11-14].

 

15. מן המקובץ, דחיתי את התביעה ואת התביעה שכנגד.

             בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

 

ניתן היום, כ"ז בכסלו, תשס"ט (24 בדצמבר 2008), בהעדר.

 

א. יקואל, שופט


טליה אבינועם/אביגייל אונתנוב/רונית אסייג

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/EC5C7AEFC355325F4225752E0055CB4A/$FILE/BE268275DAAB8A784225751F0026078D.html
תאריך: 
25/12/08
Case ID: 
158_8
Case type: 
תק
סיווגים
שופטים : א. יקואל
א. יקואל
Powered by Drupal, an open source content management system