איתן חבה נ. המוסד לביטוח לאומי


 

   

בתי  הדין  לעבודה

עב 002783/08

בית דין א.לעבודה ת"א

 

18/12/2008

תאריך:

כב' השופטת ע. פוגל - נשיאה

בפני:

 

 



 

איתן חבה

בעניין:

התובע

יואל רודה

ע"י ב"כ עו"ד

 


 

נ  ג  ד

 


 

המוסד לביטוח לאומי

 

הנתבע

יפית מזרחי-לוי

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

פסק דין

 

1.         התובע הגיש תביעה נגד החלטת הנתבע, לזמנו להופיע בפני ועדה רפואית מדרג ראשון, למרות שוועדה רפואית קודמת כבר קבעה את נכותו.

 

2.         העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

            התובע נפגע בתאונה בעבודה בתאריך 11.9.03, ותאונה זו הוכרה כפגיעה בעבודה.

            ביום 10.9.07 הופיע התובע בפני ועדה רפואית מדרג ראשון, בה ישב אורתופד, ד"ר פאוקו. בסעיף 28 לדו"ח הוועדה, שכותרתו "סיכום ומסקנות", קבעה הוועדה לתובע נכות יציבה בשיעור 30%. בסעיף 29 לוועדה, שכותרתו "דיון בהפעלת תקנה 15", נאמר כי הוועדה מבקשת התייעצות עם ועדת הרשות לעניין תקנה 15, וכי היא "תסכם ללא נוכחות".

 

3.         התובע קיבל הודעה מהנתבע על החלטת הוועדה (נספח א' לכתב התביעה), בה נאמר כי הוועדה הרפואית לא סיכמה דיוניה, וביקשה להמציא חוות דעת לעניין תקנה 15. בהמשך אותו מכתב נאמר: "לידיעתך, בשלב זה קבעה הוועדה נכות זמנית כמפורט להלן: 50% מ-1.11.03 עד 31.12.03. כמו כן, נקבעה נכות רפואית יציבה בשיעור 30%. יצוין, שאחוזי הנכות אינם סופיים וניתנים לשינוי ע"י הוועדה... עם קבלת התיעוד המבוקש תסכם הוועדה את החלטתה".

            התובע החל לקבל את הגמלה החודשית מהנתבע, על פי שיעור הנכות שנקבע לו בוועדה הרפואית, החל מיום 10.10.07.

 

4.         ביום  26.12.07 קיבל התובע הודעה נוספת מהנתבע (נספח ג' לכתב התביעה), שכותרתה "שינוי פוסקים", ולפיה עקב העובדה שהפוסק בוועדה הרפואית בפניה הופיע התובע הפסיק זמנית את עבודתו, זומן התובע ל"בדיקה חוזרת על ידי פוסק אחר". להודעה זו צורף מכתב זימון לתובע, בו נדרש להופיע בפני ועדה רפואית הכוללת אורתופד.

            לאחר פניית ב"כ התובע לנתבע בעניין הזימון הנוסף, שלח הנתבע לתובע מכתב בזו הלשון:

            "...הוועדה הרפואית שהתקיימה בתאריך 10.9.07 בה ביקשה הוועדה לצורך סיכום התיק חוות דעת של ועדת הרשות היא אינה ועדה סופית. למרות שמשולמת למרשך קצבה חודשית.

            מאחר והפוסק חלה ונבצר ממנו להמשיך לעבוד, אנו נאלצים להעביר את התיק לפוסק אחר שיחליט לאחר בדיקה רפואית.

            היה ומרשך לא יופיע לבדיקה נאלץ להפסיק את תשלום הקצבה".

 

5.         התובע הגיש תביעתו בקשר עם החלטת הנתבע לזמנו לוועדה רפואית נוספת.

 

 

טענות התובע הינן כדלקמן:

            לטענת התובע, הוא נבדק ב-3 ועדות רפואיות לפני שנקבעה לו נכות יציבה בשיעור 30% ע"י הוועדה מיום 10.9.07. החלטת הוועדה לגבי נכות זו היתה סופית, ולא  נאמר בהחלטה דבר לגבי כך שמדובר בהערכה זמנית של הנכות היציבה, או בהערכה שניתנת לשינוי.

לטענת התובע, כל שנותר לוועדה מיום 10.9.07 להחליט, הוא האם להחיל עליו את תקנה 15, אשר דנה באפשרות להגדיל את שיעור נכותו בשים לב למקצועו ולגילו. על פי תקנה 15 – והדבר גם עולה מהחלטת הוועדה הראשונה – אין צורך בנוכחות התובע בפני הוועדה, לצורך מתן ההחלטה. על כן, שגה הנתבע כשזימן את התובע לדיון נוסף בפני ועדה רפואית חדשה.

            התובע הוסיף וטען כי גם אם הרופא שישב בוועדה הרפואית חלה, אין הדבר רלוונטי משום שהוא השלים את הערכת הנכות, ונזקק רק להחלטה עפ"י תקנה 15. לצורך זה, לא יכול הנתבע לזמן את התובע ל"בדיקה חוזרת ע"י פוסק אחר", כפי שעלה מן הזימונים ששלח אליו. לטענת התובע, ולפי הוראת סעיף 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות), לא ניתן לבצע קביעה מחדש של נכותו, אלא על פי בקשת רופא מוסמך, ובתנאי שעברו 6 חודשים מאז שנקבעה דרגת הנכות.

 

6.         לאור האמור, ביקש התובע את בית הדין להורות לנתבע לשלם לו את קצבת הנכות הצמיתה עפ"י שיעור של 30% נכות, מתום הנכות הזמנית, וכן להימנע מלהזמין את התובע לבדיקה חוזרת אלא עפ"י האמור בתקנות.

            בדיון בתביעה, שהתקיים ביום 17.6.08, הצהיר ב"כ התובע לפרוטוקול כי אם הזימון להופיע בפני ועדה נועד לצורך בדיקת החלת תקנה 15 על התובע, אין לו כל התנגדות להופיע בפני הוועדה.

 

7.         להלן יפורטו טענות הנתבע:

            לטענת הנתבע, התייחסות התובע להחלטת הוועדה מיום 10.9.07 כאל "החלטה סופית" הינה מוטעית, שכן הוועדה התכנסה ובדקה את מצבו של התובע מבלי לסיים עבודתה. בסעיף 29 לדו"ח הוועדה, ביקשה הוועדה מפורשות להתכנס פעם נוספת ולסכם החלטתה. מאחר שאחד מחברי הוועדה חלה ולא יכול היה להמשיך לכהן בוועדה, נאלץ הנתבע לכנס ועדה חדשה, בנוכחות פוסק אחר, וועדה כזו אינה יכולה לסכם החלטתה מבלי לראות את התובע פעם נוספת.

            הנתבע הוסיף כי התובע החל לקבל גימלה חודשית עפ"י נכות בשיעור 30% על חשבון הגימלה העתידית לה יהא זכאי, וזאת משום שסוגיית הפעלת תקנה 15 עדיין לא הוכרעה.

 

8.         להלן – הכרעתי:

לאחר שעיינתי בדו"ח הוועדה הרפואית ולאחר ששקלתי כל טיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה.

 

9.         התובע הופיע בפני ועדה רפואית מדרג ראשון, שהרכבה היה רופא אורתופד אחד. אותו רופא בדק את התובע ופירט בפרוטוקול הוועדה את כל ממצאיו. לבסוף, בפרק הסיכום והמסקנות, קבע את הנכות שנותרה לתובע בהתבסס על ממצאי בדיקתו. מסקנות אלה הינן סופיות, והסיבה היחידה בגינן לא סיכמה הוועדה את החלטתה, היתה רצונה לדון בהפעלת תקנה 15 לתקנות. לצורך דיון זה בלבד, נקבע בסעיף 29 לפרוטוקול כי "הוועדה מבקשת התייעצות עם ועדת הרשות לעניין תקנה 15, ותסכם ללא נוכחות".

 

10.       תקנה 15 לתקנות מאפשרת לוועדה להגדיל את הנכות היציבה שנקבעה לנפגע העבודה, בשים לב למקצועו ולגילו, קרי – כל שנותר לוועדה הראשונה להחליט הוא, האם ניתן להגדיל את הנכות היציבה שקבעה לתובע מעבר ל-30 אחוזי הנכות שנקבעו לו.

 

11.       לאחר שניתנה החלטתה זו של הוועדה, חלה הרופא שישב בה ולא יכול היה להשלים החלטתו לעניין תקנה 15. בעקבות זאת, זימן הנתבע את התובע להופיע בפני ועדה רפואית נוספת בהרכב אורתופד, וזאת לצורך "בדיקה חוזרת", אליה נדרש להופיע כשבאמתחתו צילומי רנטגן ומסמכים רפואיים.

אלא, שסבורה אני כי שגה הנתבע בהחלטתו זו: מכיוון שנכותו היציבה של התובע כבר נקבעה ע"י ועדה רפואית שבדקה אותו, לא הובא כל טעם המצדיק עריכת בדיקה חוזרת לתובע. גם אם נבצר מהרופא שחלה להמשיך בעבודתו ולסכם החלטתו, ניתן למנות לו ממלא מקום רק לצורך בדיקת החלת תקנה 15 על התובע, בשים לב לממצאיה ולמסקנותיה של הוועדה שכבר בדקה אותו.

            הנתבע, כאמור, לא זימן את התובע להופיע בפני ועדה שתחליט רק בעניין החלת תקנה 15 עליו – זימון שאף התובע עצמו לא התנגד לו – אלא זימנו לבדיקה חוזרת בפני ועדה חדשה, אשר מסקנותיה לגבי נכותו היציבה עלולות להיות שונות מזו של הוועדה הראשונה, שכבר גיבשה מסקנותיה בהתבסס על בדיקה רפואית. כאמור לעיל, אין הצדקה לעריכת בדיקה חוזרת, מקום שהוועדה הראשונה הגיעה למסקנות סופיות באשר לנכות היציבה של התובע, וכל שנותר לה הוא לבדוק אם יש להגדיל נכותו בהתבסס על תקנה 15.

 

12.       אציין עוד, כי מנימוקי הנתבע, כפי שהושמעו בדיון שהתקיים בפניי, ומהודעתו לבית הדין מיום 17.9.08, נדמה כי הנתבע ביסס נימוקיו על כך שהוועדה מיום 10.9.07 היתה ועדה רפואית "לעררים", שישבה בהרכב של שלושה רופאים, אשר אחד מהם חלה ונבצר ממנו להמשיך בתפקידו.

            עם זאת, כאמור, התובע הופיע בפני ועדה מדרג ראשון, שישבה בהרכב של פוסק אחד, אשר נתן החלטתו באשר לנכות שנותרה לתובע. החלפתו של פוסק זה, מפאת מחלתו, בפוסק אחר – עלולה להביא לשינוי החלטת הפוסק הראשון, שהלכה למעשה, כבר סיכם החלטתו, למעט סוגיית הפעלת תקנה 15.

 

13.       לאור האמור, אם כן, החלטתי לקבל את התביעה.

            החלטת הוועדה מדרג ראשון, מיום 10.9.07, בדבר שיעור נכותו היציבה של התובע, תיוותר על כנה, למעט שינויה לאחר דיון בהחלת תקנה 15.

            הנתבע יימנע מלזמן את התובע לבדיקה רפואית חוזרת בפני ועדה חדשה, למעט זימון לדיון בהחלת תקנה 15.

            מאחר שנבצר מהפוסק הרפואי המקורי לאמר את דברו באשר לת' 15 עקב מחלתו, ימונה פוסק רפואי אחר אשר  יתייעץ עם ועדת הרשות, ויקבע  ללא נוכחות המערער את קביעתו באשר לת' 15.

 

14.       התביעה - התקבלה.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט   ושכ"ט עו"ד  2,500 ¤ + מע"מ  וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

 

 

 

לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

 

ניתן היום כ"א בכסלו, תשס"ט (18 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.

 

ע. פוגל, שופטת

נשיאת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/26962CD8668F61814225752300564CFC/$FILE/0CAE0D63EE1E3449422575220041623D.html
תאריך: 
18/12/08
Case ID: 
2783_8
Case type: 
עב
סיווגים
עורכי דין : יואל רודה
יואל רודה
שופטים : נשיאת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
נשיאת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
Powered by Drupal, an open source content management system