ביטון נ. אוויס דן רכב- תעבורה
בתי המשפט
|
|||
תק 001400/07 |
בית משפט לתביעות קטנות קרית גת |
||
|
|||
21/12/2008 |
תאריך: |
כבוד השופט אלון אינפלד |
בפני: |
|
1. ביטון אסתר 2. ביטון שמעון |
בעניין: |
|
התובעים |
|
|
|
|
נ ג ד |
|
|
|
1. אוויס דן רכב- תעבורה דוקת בע"מ 2. טל אברהם |
|
|
הנתבעים |
|
|
|
פסק דין
לפני תביעה כספית לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים.
טענות הצדדים:
התובעים הינם הבעלים של מונית שבעת התאונה היתה נהוגה על ידי אחר והם עצמם לא נכחו במקום. לטענת התובעים, רכב בבעלות הנתבעת 1, נהוג על ידי הנתבע 2 , מסוג טנדר מאזדה, פגע ברכבם מאחור, כאשר זה עצר ברמזור אדום. בדיון בבית המשפט חידד התובע 1 כי עמד ברמזור אדום במסלול השמאלי והרכב הפוגע הגיע מאחור ופגע בו. לטענת התובעים, נהג הרכב הפוגע, נתבע 2, אמר כי ידווח על התאונה ובמקום התאונה, לאחר הגעת מנהל העבודה של הנתבע 2, אמרו השניים כי "יש ביטוח והם יסדרו הכל" (עמ' 5 לפרו' ש' 3). התובעים תיקנו את רכבם והעבירו את דרישתם לפיצוי לנתבעת1. הנתבעת 1 טענה, בכתב הגנתה, כי אין היא, בהיותה חברה להשכרת רכב, אחראית בנזיקין לנזקים שגרם שוכר הרכב או מי מטעמו מאחר והנוהג ברכב אינו מטעמה או בשליטתה. בדיון מיום 1.12.08 העיד הנתבע 2 ולגרסתו, נסע בנתיב השמאלי וכ- 20 מ' לפני הצומת, כאשר הרמזור היה אדום, עקף אותו רכב התובעים ונכנס לנתיב נסיעתו ונעמד. הנתבע 2 העיד כי פגע ברכב התובעים, מאחר ולא היה לו זמן לבלום. לדברי הנתבע 2 מדובר במכה עדינה ולרכב שלו לא נגרם כמעט כל נזק. לרכב התובעים, לדעתו, נגרמה מכה קטנה ב"טמבון" האחורי ובלוחית הרישוי. הנתבע 2 טען כי בעת התאונה נהג ברכב של חברה בה עבד.
דיון:
התובעים לא נכחו במקום התאונה ובחרו שלא להביא לבית המשפט לעדות את הנהג. לעומת זאת, עדותה של הנתבע 2 הינה עדות ממקור ראשון מאחר ונכח במקום והיה צד לאירוע. אי לכך, נקבעות עובדות המקרה על פי גרסת הנתבע 2 וזאת בהיעדר ראיה נגדית. נוכח דברי הנתבע 2 יש לקבוע כי עיקר האחריות לתאונה, מוטלת על כתפי נהג רכב התובעים אשר למעשה עקף את הנתבע 2 מצידו הימני ונכנס לנתיב נסיעתו ובכך הקשה על נתבע 2 לבלום. יחד עם זאת, גם על פי גרסה זו, מוטלת על נתבע 2 אחריות מסוימת. היה עליו לשים לב לעקיפה החריגה ולהאט, כך שיתאפשר לו לעצור בהתאם לצורך. זאת, במיוחד בשל כך שמדובר בהתקרבות לצומת מרומזר, המחייב האטה וזהירות רבה.
לפיכך, יש לקבוע כי האחריות לנזקים הנתבעים מתחלקת בין הצדדים כך שהתובעים נושאים ב- 80% ואילו הנתבעים נושאים ב- 20%.
שני הצדדים הגישו חוות דעת שמאים לבית המשפט כאשר ההבדל המהותי בין השתיים, המשפיע על ההפרשים ביניהם, הוא העובדה כי חוות הדעת מטעם התובעים מתמחרת חלקי חילוף שנדרשו לתיקון הרכב, ואילו חוות הדעת מטעם הנתבעים העריכה שניתן לתקן החלקים הפגומים. הטענה כי ניתן היה להסתפק בתיקון החלקים ולא להחליפם, הינה דעתו של השמאי מטעם הנתבעים, שלא ראה את הרכב עצמו או את נזקיו, אלא תמונות בלבד. לעומתו, השמאי מטעם התובעים, שבדק את הרכב עצמו, קבע שלא ניתן לתקנם. טענת שמאי הנתבעים לא הייתה מפורטת ולא הצביעה על שגיאות מסוימות בחוות דעת שמאי התובעים. לפיכך, הטענה של הנתבעים לא הוכחה, ועל כן אפסוק בהתאם לחוות הדעת מטעם התובעים, היינו זו הקובעת סך של 5,857 ¤. לאור כל האמור לעיל, נוכח חלוקת האחריות לתאונה בין הצדדים ובהתאם לאמור בחוות הדעת מטעם התובעים, על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 1,171.40 ¤ בגין חלקם בנזקיהם. בנוסף על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 140.20 ¤ בגין חלקם בשכר טרחת השמאי. לעניין חלוקת התשלום בין הנתבעים נציג הנתבעת 1 הודה בפני בית המשפט בקיומו של ביטוח שלהם לרשלנות הנהג, עד לסך של 50,000 ¤ ואף עמד על ניהול הדיון אך ורק בנוכחות הנתבע 2, עך מנת שלא יתחייב. על כן, הודה למעשה בחבותו, ולפיכך מחויבים הנתבעים ביחד ולחוד. לסיכום הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך כולל של 1,311.60 ¤, זאת בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום התאונה, 24.6.07.
נוכח חלוקת האחריות בגין התאונה, איני מוצא לנכון לעשות צו להוצאות.
זכות הגשת בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית משפט המחוזי בבאר שבע.
ניתן היום כ"ד בכסלו, תשס"ט (21 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
אלון אינפלד, שופט |