גאל בן שימול נ. אברהם סטואר


 

   

בתי הדין לעבודה

עב 002664/07

בית דין א.לעבודה ת"א

 

21/12/2008

 

כב' השופטת חנה בן- יוסף

נ.צ.- מר משה בק

בפני:

 

 



התובעת

גאל בן שימול

ע"י ב"כ עו"ד עידו אקרמן

בעניין:


 

נ  ג  ד

 

הנתבע

אברהם סטואר

ע"י ב"כ עו"ד אורי שאבי

 


 

פסק – דין

רקע כללי:

1.      לפנינו תביעה לתשלום שכר עבודה, הפרשי שכר, שעות נוספות, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין עוגמת נפש ונזקים בלתי ממוניים.

2.      התובעת הועסקה בחנות נעליים של הנתבע מחודש יוני 2001 ועד לחודש אוגוסט 2003.

3.      בכתב התביעה נטען כי בחודש 8/2003 נסגרה חנות הנעליים. סגירתה של החנות היוותה פיטורים של התובעת ומשכך זכאית לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. שכרה עבור חודש 8/03 לא שולם לה וכן לא שולם לה עבור כל אחד מהחודשים 5/03, 6/03, 7/03 סך של 2,000 ¤ על אף המצוין בתלושים. בשלושת החודשים האחרונים להעסקתה עבדה התובעת בכל יום מהשעה 10:00 ועד השעה 22:00 וביום ו' מ-9:30 ועד 16:00, אולם לא שולם לה שכר עבור העבודה בשעות הנוספות. עוד נטען כי על אף המצוין בתלוש לחודש 7/03, לא שולם לתובעת מאום בעבור ימי חופשה והבראה.

4.      במענה לטענת הנתבע כי ביום 1.8.03 החנות לא נסגרה אלא נמכרה למר ג'קי עזיזי אשר המשיך להעסיק את התובעת ברצף, טוענת התובעת בכתב התשובה לכתב ההגנה כי בחודש 8/03 פוטרה ורק ביום 10.10.03 או בסמוך לו החלה לעבוד אצל מר ז'קי עזיזי בחברת רד זד בע"מ.

5.      בכתב ההגנה נטען כי ביום 1.8.03 מכר הנתבע את תכולת החנות למר ג'קי עזיזי ומיום זה ואילך המשיכה התובעת לעבוד אצל מר עזיזי. הנתבע הוא זה שדאג להמשך העסקתה הרציפה של התובעת ומנע את פיטוריה. משכך אינה זכאית לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. לאור האמור התובעת לא הייתה זכאית לשכר חודש 8/03 מאת הנתבע, אלא ממעבידה החדש. התובעת קיבלה את מלוא שכרה עבור חודשים 03 /7-5. התובעת קיבלה שכר עבור השעות הנוספות, דמי חופשה ודמי הבראה כפי שבא לידי ביטוי בתלוש מחודש 7/2003. התביעות לחופשה והבראה התיישנו.

מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה. מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו, אישתו- הגב' דור סטואר ומר איציק מושיוב- יועץ המס של התובע.

 

דיון והכרעה:

שכר חודש 8/2003:

טענת התובעת כי עבדה בחנות הנתבע עד לסוף חודש אוגוסט לא נתמכה בראיות. הוגש מטעמה תצהירו של מר עזיזי לתמיכה בטענותיה, אולם מר עזיזי לא העיד בפנינו וטענה זו לא אומתה. הנתבע הציג במסגרת כתב הגנתו חשבונית מס על מכירת ציוד שהיה בחנות למר עזיזי מיום 1.8.03. הנתבע הגיש מסמך שהודפס ביום 26.2.04 מאת יועץ המס- מר מושיוב ובו מפורטות הוצאות החנות בכל חודש בשנת 2003 (נ/1). התובעת טוענת כנגד האותנטיות של המסמך וכנגד הגשתו במועד הדיון. אנו סבורים כי מסמך זה הינו אותנטי ומשהוגש על ידי עד חיצוני שלא מסר תצהיר עדות ראשית, ניתן להסתמך עליו. מ- נ/1 ניתן ללמוד כי בחודש אוגוסט לא בוצעו קניות ולא היו הכנסות כלשהן מהחנות, כמו כן עולה כי לא שולם שכר דירה לחנות עבור חודש זה. מצוין ב- נ/1 תחת הכותרת "מכירת רכוש" כי בחודש אוגוסט נמכר רכוש בסך של 20,000 ¤. סכום זה עולה בקנה אחד עם החשבונית מס מיום 1.8.03 שצורפה לכתב ההגנה. לאור האמור ומשלא הובאה כל ראיה על ידי התובעת לתמיכה בטענתה כי הועסקה עד לסוף חודש אוגוסט 2003, נדחית תביעתה לתשלום שכר עבודה עבור חודש זה.

 

פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת:

11.  התובעת טוענת כי במועד סגירת החנות פוטרה ולכן הינה זכאית לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. התובעת מעידה בחקירתה הנגדית כי "בתקופה שלאחר סגירת החנות, דווקא ניסיתי לעבוד ב"קניון הבאר" ועבדתי שם במשך שבועיים שלושה..." (עמ' 8, ש' 6-5). עוד טוענת התובעת כי רק ביום 10.10.03 או בסמוך אליו החלה לעבוד בחברת רד זד בע"מ, כלומר לא היה רצף בין סיום העסקתה על ידי הנתבע לבין העסקתה על ידי מר עזיזי בחנות.

12.  הנתבע טוען כי התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, מאחר שהמשיכה לעבוד באותו מקום עבודה ועל כן בפועל לא פוטרה ממקום עבודתה. הנתבע מדגיש כי גם אם תתקבל טענת התובעת כי היה נתק בין מועד סיום היחסים עם התובע לבין תחילת עבודתה בחברת רד זד, הרי שמשאף לגרסתה לא חלפו למעלה משלושה חודשים בין המועדים, לא היה נתק ברציפות העבודה לעניין הזכויות הסוציאליות הנתבעות.

13.  אכן, בעבר נפסק כי חילופי בעלות במפעל כשלעצמם אינם מזכים בפיצויי פיטורים כאשר עובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, אך אצל מעביד חדש. (ראה דב"ע שם/67-3 יעל נוסבאום נ' עירית גבעתיים פד"ע יב,  194, 198-199; דב"ע מא/127-3 נפתלי ווהל נ' אבשלום אנצלביץ פד"ע יג, 248, 251-252).

עם זאת, כבר בעניין אנצלביץ נקבע כי: "אין כל מניעה לכך שעם חילופי הבעלים או עובר לחילופי בעלים יביאו הצדדים ליחסי העבודה האינדיבידואלים את היחסים לידי סיום בין בדרך פיטורים ובין בדרך התפטרות" (שם בסעיף 9).

(ראה בג"צ 8111/96, 922/97 הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשיה האווירית לישראל בע"מ ואח' פ"ד נח(6), 481).

בשנים האחרונות יצאו הלכות חדשות מלפני בית הדין הארצי, בשאלת רציפות הזכויות במקרים של חילופי מעבידים, בין היתר בעד"מ 1011/04 א.דינמיקה שירותים (1990) בע"מ – טטיאנה ורונין, ניתן 21/08/05 ;  בעע 1099/02 מרחב אבטחה, שמירה, ניקיון ושירותים בע"מ – מתוקה דמארי, ניתן ביום 2.1.2006 ובעע 324/05 ריבה אצ'ילדייב -עמישב שירותים בע"מ, ניתן ביום 27.03.06.

פסקי דין אלו העוסקים בעיקר בשאלת זכאות העובדים לפיצויי פיטורים התייחסו אמנם לעובדי ניקיון ולעובדים בענף השמירה ולהוראות צווי ההרחבה בענפים אלו, אולם ניתן להקיש מהם גם לענייננו.

בפסק דין דינמיקה סוכמה ההלכה בעניין זה כך:

"הכלל הוא שעובד הממשיך לעבוד במקום עבודה פלוני לאחר החלפת הבעלים בו, אינו זכאי לפיצויי פיטורים בשל עצם החלפת הבעלות במפעל. אולם, מכוח הסיפא לסעיף 1(א) לחוק, ימצא עובד זה זכאי בעתיד לפיצויי פיטורים, בעת התגבשות העילה המזכה, עבור כל תקופת עבודתו באותו מפעל, קרי, הן אצל הבעלים הקודמים והן אצל המעסיק הנוכחי."

עם זאת, נקבעו בפסק הדין גם חריגים לכלל:

"יתכנו נסיבות בהן עובד הממשיך לעבוד באותו מקום עבודה פיזי, בעת החלפת ספקי שירות, ימצא זכאי לפיצויי פיטורים ממעסיקו הקודם, וזאת על שום שרואים את החלפת ספקי השירות כפיטורים. מבלי לקבוע רשימה סגורה של מקרים מעין אלה ניתן למנות את המקרים הבאים:

[א] ספק השירות הקודם אינו מציע לעובד מקום עבודה חלופי סביר וממשי;

[ב] נקבע בהסכם קיבוצי, כי כל ספק שירות נדרש לשלם לעובדיו פיצויי פיטורים עבור התקופה בה העסיקם. מכאן, כי העובד רשאי להמשיך את עבודתו במקום העבודה ואף על פי כן זכאי לפיצויי פיטורים מספק השירותים שהיה מעבידו הקודם...

[ג] יש חשש, כי ספק השירותים - המעביד החדש לא יעמוד בתשלום פיצויי הפיטורים בעד התקופה הקודמת לזכייתו במכרז לאספקת שירותי ניקיון".

14.  בענייננו- פסקנו לעיל כי התובעת אינה זכאית לשכר חודש אוגוסט 2003משלא הוכיחה כי אכן הועסקה במהלכו. אנו סבורים כי גם במידה והיינו מקבלים את טענת הנתבע באשר לתיווכו בין התובעת למר עזיזי ודאגתו לספק לתובעת מקום עבודה חלופי, הרי שבתקופה שמתחילת חודש 8/03- עת נסגרה החנות ועד לחודש 10/03- עת החלה התובעת לעבוד אצל מר עזיזי, נוצר נתק אשר הביא לסיום יחסי עובד ומעביד בין התובעת לנתבע באופן אשר מזכה את התובעת בפיצויי פיטורים ובדמי הודעה מוקדמת.

15.  התובעת הועסקה אצל הנתבע 25 חודשים ושכרה הקובע היה 3,420 ¤ לחודש.

16.  משכך זכאית התובעת לפיצויי פיטורים בסך 7,125 ¤. וכן לדמי הודעה מוקדמת בסך 3,420 ¤.

 

הפרשי שכר לחודשים 03 /7-5:

התובעת טענה בכתב התביעה כי בחודשים מאי, יוני ויולי 2003 חסרו למשכורתה 2,000 ¤ בכל חודש. התובעת טענה בחקירתה כי במשך תקופת עבודתה שולם לה השכר בשיקים. לטענתה בחודשים מאי, יוני ויולי 2003 הגיע הנתבע לחנות, הביא לה במזומן שכר נמוך ב- 2,000 ¤ מהשכר אותו הייתה זכאית לקבל, תוך הבטחה כי ישלים לה את השכר כשתהיה לו האפשרות. הנתבע מציג את תלושי השכר כראיה לכך שמשכורתה של התובעת שולמה במלואה. נטל ההוכחה כי לתובעת שולם מלוא השכר הנקוב בתלושים מוטל על הנתבע. הצגת תלושי השכר אינה ראיה מספקת לצורך הוכחת טענת הנתבע כי שולם השכר במלואו. משהנתבע לא הרים את הנטל הרובץ לפתחו לצורך הוכחת תשלומים שלו, מתקבלת התביעה לעניין רכיב זה ועל הנתבע לשלם לתובעת את הפרשי השכר בשיעור 6,000 ¤.

 

שעות נוספות:

19.  בדיון ההוכחות צורפו כרטיסי הנוכחות של התובעת לחודשים מאי, יוני, יולי 2003 (נ/2). התובעת כפרה באותנטיות של כרטיסיות אלו וטענה כי שמה, שמתנוסס על גבי הכרטיסים, לא נרשם על ידה, חלק מהשעות שצוינו אינם בכתב ידה ותאריכי החודשים לא נרשמו על ידה גם כן. התובעת מודה כי יתר (מרבית) השעות שמצוינות נרשמו על ידה, החישובים שנערכו בגב הכרטיסים נכתבו על ידה וכן מסכימה כי יש התאמה בין הסכומים שננקבו בחישובים שערכה בגב הכרטיסים לסכומים שמופיעים בתלושי השכר לאותם החודשים.

20.  התרשמותנו הינה כי הכרטיסים שסומנו כ-נ/2 הינם אותנטיים ומשקפים נכונה את שעות עבודתה של התובעת. טענתה של התובעת כי עבדה בשלושת החודשים האחרונים 12 שעות ביום אינה עולה בקנה אחד עם המדווח ב-נ/2.

21.  התובעת זכאית לשעות נוספות עבור הימים בהם נרשם בכרטיסים כי עבדה 12 שעות- סה"כ ארבעה ימים.

22.  לפיכך על הנתבע לשלם לתובעת סך של 380 ¤ בגין שעות נוספות (16 שעות X 125%X 19 ¤).

 

חופשה והבראה:

23.  הנתבע לא המציא אסמכתא לתשלום שכר חודש 7/03 על כל הרכיבים המצוינים בו. התובעת טענה כי תלוש זה הינו פיקטיבי וכי לא שולמו לה בפועל הסכומים הנקובים. במצב זה, נטל ההוכחה מוטל על הנתבע להוכיח כי שילם לתובעת את התשלומים. הנתבע מציין כי יתכן ומצוי אצלו רישום כלשהו בנוגע לתשלום ב"בוידם", אולם אינו מביא כל ראיה לתמיכה בטענותיו.

24.  התובעת זכאית לפדיון דמי חופשה בכפוף לתקופת התיישנות של שלוש שנים בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951. משנסתיימו יחסי העבודה בחודש 8/2003 והתובעת הגישה תביעתה לבית דין זה בחלוף למעלה מ-3 שנים, תביעתה בגין רכיב זה התיישנה ולפיכך אין התובעת זכאית לפדיון דמי חופשה.

25.  תקופת ההתיישנות לתביעה לדמי הבראה הינה 7 שנים, כאשר לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד, זכאי עובד לדמי הבראה לתקופה של עד שנתיים אחרונות לתקופת עבודתו. כך, כאמור בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום דמי הבראה. לפיכך זכאית התובעת לדמי הבראה עבור השנתיים האחרונות לעבודתה בסך 3,366 ¤ (306X11).

 

עוגמת נפש:

26.  לעניין פיצוי בגין "עוגמת נפש", נקבע בפסיקה כדלקמן-

"פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש נתונה לשיקול דעתו של בית הדין ועליו לנהוג בריסון במקרים כאלו, כך שרק במקרים קשים וחריגים ייפסק הפיצוי הנדון".

(דב"ע ל"ה 33-3 יצחק כהן-שופרסל, עבודה ארצי כח (1), 39, דב"ע נג/99-3 משרד החינוך - דוד מצגר, פד"ע כו 563).

27.  לא מצאנו לנכון כי זהו המקרה החריג, בו מן הראוי לחייב את הנתבע בעבור רכיב זה ולפסוק לתובעת פיצוי נוסף בעבור עוגמת נפש.

 

סוף דבר:

28.  על יסוד כל האמור לעיל, הנתבע ישלם לתובעת, בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק הדין, כמפורט להלן:

א.     פיצויי פיטורים בסך 7,125 ¤ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 23.1.07 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ב.     דמי הודעה מוקדמת בסך 3,420 ¤ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 23.1.07 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ג.       הפרשי שכר בסך 6,000 ¤ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 23.1.07 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ד.      שעות נוספות בסך 380 ¤ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 23.1.07 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ה.     דמי הבראה בסך  3,366 ¤ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 23.1.07 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ו.       שכר טרחת עורך דין בסך של 1,000 ¤, שאם לא ישולם תוך 30 יום מהיום, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומם המלא בפועל.

 

ניתן היום כ"ד בכסלו, תשס"ט (21 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.

 


__________________                           __________________

         נ.צ. מר משה בק                                     חנה בן- יוסף, שופטת

 

 

 

 

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/A4D6FDAFAC90E0A34225752600554E28/$FILE/01A9150EBEF1F9E4422575180020256F.html
תאריך: 
21/12/08
Case ID: 
2664_7
Case type: 
עב
סיווגים
שופטים : השופטת חנה בן- יוסף
השופטת חנה בן- יוסף
עורכי דין : אורי שאבי עידו אקרמן
אורי שאבי
עידו אקרמן
Powered by Drupal, an open source content management system