זינו נ. עירית אילת


 

   

מדינת ישראל


 

תק 001475/07

תק  000057/08

בית משפט לתביעות קטנות

ב  א  י  ל  ת

 

23/12/2008

תאריך:

כב' השופט י. עדן

בפני:

 

 





התובע בת.ק. 57/08

חנן מלינקר

 

זינו מאיר

בעניין:

התובע בת.ק. 1475/07

 


 

 

נ  ג  ד

 

נתבע בת.ק. 57/08

 

 

נתבעת 2 בת.ק. 57/08

נתבעת בת.ק. 1475/07

 

1.מאיר זינו

 

2.עירית אילת

 

 

נגד

מאיר זינו

צד ג' בת.ק. 57/08

 


 

 

פסק דין


 

1.         שתי התובענות בתיקים דלעיל עניינן אותה תאונה ולפיכך נדונו יחד ופסק הדין מכריע בשתיהן.

 

2.         התובע בת.ק. 57/08 (להלן : "התובע") נהג ברכבו ועמד בצומת בהתאם להוראת תמרור.

3.         רכב הנתבע 1 בת.ק. 57/08 (להלן : "הנתבע") נהוג על ידי הנתבע, נסע משמאל לימין ופנה ימינה אל הכביש בו עמד רכב התובע.

4.         במהלך פניה זו פגע רכב הנתבע ברכב התובע.

5.         התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע וכנגד עיריית אילת (ת.ק. 57/08). התובענה כנגד עיריית אילת באה בשל טענה על קיומו של כתם שמן בכביש בכיוון נסיעתו של רכב הנתבע. הטענה כנגד עיריית אילת הינה כי מדובר במקום המצוי באחריותה ומחובתה לתחזק את הכביש.

6.         הנתבע מאשר כי אכן רכבו פגע ברכב התובע בצומת, ואולם הוא טוען לאחריות העיריה, לאור קיומו של כתם השמן ולאור רשלנות וחוסר זהירות של העיריה בטיפול בכתם.

7.         במסגרת ת.ק. 57/08 הוגשה הודעה לצד שלישי על ידי העיריה כנגד הנתבע.

8.         ת.ק. 1475/07 הינו תביעת הנתבע בת.ק. 57/08 כנגד עיריית אילת לפיצוי בגין הנזק לרכבו שלו.

9.         הנתבע מאשר כי רכבו פגע ברכב התובע. הנתבע טוען כי רכבו של התובע לא היה במצב עצירה, אולם הוא אינו חולק על כך שהתובע אינו אחראי לתאונה. הנתבע מאשר כי רכבו פגע ברכב התובע, תוך כדי הסיבוב, אולם מייחס זאת להחלקה על כתם השמן.

10.        לאחר ששמעתי את הצדדים באתי למסקנה כי אין לייחס לעיריה רשלנות בטיפול בכתם השמן, וכי על הנתבע לפצות את התובע על מלוא נזקיו כתוצאה מהתאונה.

11.        העידו שלושה עובדים מטעם העיריה, והוגשו מסמכים ביניהם תדפיס תרשומת מוקד העיריה בדבר ההודעה על כתם השמן (ת/2).

12.        לאחר ששמעתי את העדים ואת הצדדים אני קובע כי לא הוכח קיומה של רשלנות מצד העיריה או הפרה של חובותיה בטיפול בכתם השמן.

            מהעדויות שבפני אני למד כי ההודעה על כתם השמן נמסרה לעיריה בעקבות התאונה. הנתבע טוען כי הוא זה שהתקשר למוקד העיריה ממקום התאונה.

 

אין כל אינדיקציה לשאלה כמה זמן היה כתם השמן על הכביש.

 

משנודע לעיריה על הכתם, בעקבות ההודעה שבאה עקב התאונה, היא פעלה במהירות וביעילות לכיסויו בחול.

 

13.        הנתבע מנסה ללמוד מהיעילות והמהירות של העיריה על כך שייתכן כי העיריה ידעה על הכתם קודם לכן, ועקב כך הגיע נציג העיריה לטיפול בענין מהר כל כך לטענתו. בין 7 ל – 10 דקות לטענת הנתבע.

 

14.        לא מצאתי ראיה שיהיה בה להטיל ספק בטענת נציגי העיריה על כי לא ידעו על כתם השמן לפני התאונה. אין כל ראיה לכך שהודעה על קיומו של כתם השמן נמסרה לפני התאונה.

15.        הוגשה הודעת הנתבע למבטחת של רכבו (נ/2). במסגרת ההודעה מציין הנתבע כי פנה, בסיבוב היה כתם שמן, הוא החליק ופגע ברכב. הנתבע מוסר במסגרת נ/2 כי התקשר למכבי אש ומסר שיש שמן בכביש. ואז מוסיף: "הם התקשרו למוקד 106 ואנשי אחזקה של עירית אילת באו ושפכו חול על הכביש".

16.        הנה כי כן, מגירסת הנתבע ב-נ/2 עולה כי הוא לא הודיע ישירות לעיריה, אלא למכבי אש ואלו הודיעו לעיריה.

לענין זה חשיבות לאור העובדה שעל טופס קבלת ההודעה ממוקד העיריה נמסר שהפונה הוא "אליהו".

 

בבית המשפט טען הנתבע: "פניתי למכבי אש ואמרו לי להתקשר למוקד. התקשרתי למוקד".

 

הנתבע טען בבית המשפט כי הוא זה אשר התקשר למוקד ממקום התאונה. לטענתו, הואיל ועל גבי טופס קבלת ההודעה כתוב "אליהו", הרי שיש ללמוד מכך שאדם אחר, ולא הנתבע, הוא אשר הודיע על כתם השמן. מכאן טוען הנתבע כי העיריה ידעה על הכתם עוד קודם לכן.

 

ואולם, מדברי הנתבע במסגרת הודעתו לחברת הביטוח עולה כי לא הוא אשר התקשר למוקד, אלא היו אלו מכבי האש, בעקבות הודעת הנתבע להם על הכתם. מכאן שיש הסבר לקיום שמו של אדם אחר כמי שפנה על גבי טופס המוקד.

 

17.        מטופס המוקד עולה כי ההודעה למוקד נמסרה בשעה 12:24. בטופס ההודעה של הנתבע לחברת הביטוח נכתב הוא כי שעת התאונה היתה 12:20.

 

18.        מכל האמור, באתי למסקנה כי ידיעת נציגי העיריה על הכתם באה לאחר התאונה ובעקבותיה.

            לא מצאתי ראיה להתרשלות מי מטעם העיריה, לא מצאתי כי מי מנציגיה ידע או היה עליו לדעת, על קיומו של הכתם לפני קרות התאונה, ולפיכך אין להטיל עליה אחריות לתאונה או לנזקי מי מהצדדים בעקבותיה.

19.        אני מוצא כי הנתבע אחראי לתאונה, ועליו לפצות את התובע בגין נזקיו מהתאונה.

20.        לא הוכחה ירידת ערך ולא הוכח הפסד הנחת היעדר תביעות. לפיכך זכאי התובע לפיצוי בגין השתתפות עצמית בה נשא בסך 3,455 ש"ח ובנוסף יש לפצותו בגין טירחה ועוגמת נפש, בסך 500 ש"ח.

21.        אשר על כן אני מורה כדלקמן :

 

א.         התובענה בת.ק. 1475/07 נדחית. ללא צו להוצאות.

 

ב.         הנתבע 1 בת.ק. 57/08 ישלם לתובע סך 3,955 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט בסך כולל של 200 ש"ח. התשלומים ישולמו בתוך 15 יום מהיום. לא ישולם הסך האמור במועדו, ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

 

ג.          התביעה כנגד הנתבעת 2 בת.ק. 57/08 וכן ההודעה לצד שלישי במסגרתה נדחות ללא צו להוצאות.

 

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

 

 

ניתן היום כ"ו בכסלו, תשס"ט (23 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.

י. עדן, שופט


המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

 

כפוף לשינוי ניסוח ועריכה.

001475/07תק 336 קרן שטרית

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/139D0098880A4771422575290002D286/$FILE/6C51E92D96FFC6E2422575030034D90C.html
תאריך: 
23/12/08
Case ID: 
1475_7
Case type: 
תק
סיווגים
שופטים : י. עדן
י. עדן
Powered by Drupal, an open source content management system