חדד אגברהם נ' משרד החינוך
בתי המשפט
עת"מ 8683/08 |
בית משפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים |
||
|
|||
18/12/2008 |
|
כבוד השופטת יהודית צור - סגנית נשיא |
בפני: |
אברהם חדד ע"י ב"כ עו"ד ציון גבאי |
בעניין: |
||
העותר |
|
||
|
נ ג ד
|
||
|
מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות ע"י עו"ד מיכל גרינבוים מפרקליטות מחוז ירושלים |
||
המשיבה |
|
פסק-דין
1. לפני עתירה שהגיש אברהם חדד (להלן "העותר") נגד משרד החינוך והתרבות (להלן "המשיבה") בה הוא מבקש להורות לתקן את לוח החופשות השנתי תשס"ט בישיבות הפנימייתיות והאולפנות (להלן "הישיבות והאולפנות").
2. העותר טוען כי לוח החופשות של הישיבות והאולפנות גורע מתלמידי המגזר 9 ימי לימודים ללא כל צידוק ובכך גורם לתשלום שכר עבודה למורים עבור ימים נוספים מבלי שהמורים נתנו לכך תמורה הולמת.
העותר טוען כי השוואה שערך עם לוח החופשות הכללי מצביעה על הבדלים מהותיים שלא נמצא להם כל צידוק. לטענתו, התוצאה הסופית מביאה לפגיעה בשוויון, לגריעת ימי לימודים, לפגיעה במוכנותם של תלמידי המגזר לבחינות הבגרות ולתשלום למורים עבור ימים בהם אינם מועסקים, כל זאת על חשבון הקופה הציבורית. לטענתו, הדבר מביא לבזבוז כספי ציבור ללא כל צידוק.
העותר מבקש להורות למשיבה לתקן באופן מיידי את לוח החופשות בישיבות ובאולפנות כך שיחפוף את לוח החופשות במגזר הכללי ולחילופין, להורות למשיבה לקבוע ימי השלמה מעשיים במהלך שנת הלימודים או טרם פתיחתה. העותר טוען כי בפועל, המורים מקבלים שכר עבור ימים בהם הם לא עובדים, בעוד הישיבות ממשיכות לדווח למעסיקיהן ולמשיבה כי עבדו באותם ימים, דבר שלטענתו גובל בפלילים. בדיון בעתירה הוסיף העותר וביקש להורות על הפחתה בשכרם של המורים לגבי אותם ימים בהם לטענתו הם לא עבדו הלכה למעשה.
3. המשיבה טוענת כי העתירה אינה מצביעה על כל עילה או מקור שבדין המקים למשיבה חובה לשנות את לוח החופשות השנתי בישיבות ובאולפנות. המשיבה טוענת כי אין בעתירה התייחסות לאיזה מן הדינים החלים, מכוח חוק, לתקנות חוזרי מנכ"ל או לנורמה משפטית מחייבת שיש בהם כדי להקים לעותר עילה שבדין.
אשר לגוף העתירה, המשיבה טוענת כי לוח הלימודים של הישיבות והאולפנות - כמו גם בשאר בתי הספר - נעשה מתוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של כל מגזר וסוג של המוסד החינוכי. כך למשל טוענת המשיבה כי כ-25% מהמוסדות שבמגזר הם פנימייתיים ולפיכך בקביעת לוח החופשות נעשה ניסיון לצמצם יציאה וחזרה לחופשה במקרה של צמידות בין חופשות, בשל הדרך שצריכים התלמידים לעשות מביתם עד למוסד החינוכי בו הם לומדים. עוד טוענת המשיבה כי בקביעת לוח החופשות בא לידי ביטוי גם ההיבט הדתי של המוסדות והפעילות הנובעת מכך.
המשיבה מוסיפה וטוענת כי בישיבות התיכוניות ימי הלימודים הם ארוכים יותר ומקדישים בהם זמן רב יותר לתגבור לימודי קודש. בנוסף, התלמידים שוהים בפנימיות ולומדים גם בשבתות ובמועדים, בהם מתקיימת פעילות חינוכית ותורנית. לטענתה, תלמיד בישיבה התיכונית לומד שעות רבות יותר מעמיתו המקביל בתיכון הכללי. המשיבה מוסיפה וטוענת כי ניתוח לוח החופשות הכללי בתיכונים ולוח החופשות בישיבות ובאולפנות מעלה כי אין כל בסיס לטענת העותר על היקף ימי חופשה גדול יותר בישיבות ובאולפנות. המשיבה הציגה טבלה בה מפורטים ימי החופשות בבתי הספר התיכוניים בהשוואה לימי החופשה בישיבות ובאולפנות. מסיכום הטבלה עולה כי אין כל הבדל ביניהם בכמות הכוללת של ימי החופשות (ראו הטבלה, סע' 11 לכתב התשובה).
4. בתגובה לכתב התשובה טוען העותר כי לא ניתן להתייחס ליום כיפור ולחג השבועות כימי לימודים. לטענתו, העובדה שתלמידי הישיבות והאולפנות לומדים בהיקף רב יותר של שעות נעשית מבחירה ובנוסף הישיבות והאולפנות מקבלים תשלום של אלפי שקלים והן מתוקצבות בסכום של כ-194 מיליון ¤. לטענתו, למרות שבלוח החופשות מצוין כי הלימודים מסתיימים ביום 26/06/09, מדובר לטענתו בפיקציה שכן בימים של סוף השנה לא מתקיימים לימודים כסדרם, אם בכלל.
העותר מוסיף וטוען כי חופשת "שבת ארגון" אורכת 3 ימים ולא יום אחד כפי שציינה המשיבה. לטענתו גם ל"ג בעומר הינו יום של חופשה בו לא מתקיימים לימודים כלל.
5. לאחר שבחנתי את העתירה והמסמכים שצורפו, התגובות וטיעוני הצדדים, ובשים לב למצב המשפטי ולשיקולים המנחים את בית המשפט בעתירות מנהליות, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.
6. הלכה היא כי בית המשפט המנהלי אינו יושב בנעליה של הרשות ואינו שם את שיקולי דעתו במקום שיקול דעתה. הביקורת השיפוטית בוחנת אם הרשויות פעלו כחוק, במסגרת סמכותן, בתום לב, על פי כללי המנהל התקין ואם השיקולים היו ענייניים, מקצועיים וסבירים. אין חולק כי למשיבה הכלים, הניסיון והידע המקצועי להחליט בעניינים המקצועיים הבאים בפניה ובכלל זה גם בעניין לוח החופשות השנתיות. בהקשר זה בית המשפט המנהלי אינו בא להמיר את השיקולים המקצועיים של הרשות בשיקוליו שלו.
7. בענייננו, לוח החופשות בישיבות התיכוניות ובאולפנות נקבע בהתייעצות מקצועית ועניינית בין נציגי משרד החינוך (המשיבה) ונציגי ארגון המורים העל יסודיים והישיבות התיכוניות (ראה סיכום ישיבה בעניין זה מיום 13.08.08, נספח ג' לכתב התשובה).
לא בכדי לא היה בידי ב"כ העותר לפרט בפני בית המשפט את העילה שבדין לסעד שביקש, לפיו יש להורות למשיבה לשנות את לוח החופשות של הישיבות והאולפנות ולהורות על הפחתת שכרם של המורים באותן ישיבות ואולפנות.
8. המשיבה הסבירה - ועל כך אין חולק - כי במערכת החינוך אין לוח חופשות אחד הזהה לכל המגזרים ואין גם יסוד לדרוש אחידות בעניין זה. מדובר במגזרים שונים שקיימת בהם שונות במכלול של פרמטרים המצדיקה התייחסות שונה. המשיבה הסבירה כי חלק מהמוסדות מתנהלים על-פי מתכונת של פנימיות, דבר המחייב התאמה של לוח החופשות. מדובר במוסדות בעלי אופי דתי בהם באים לידי ביטוי סוגי פעילות שונים שחלקם מתקיים גם במסגרת החגים. זאת ועוד, בישיבות לומדים התלמידים שעות לימוד ארוכות במיוחד, כולל בשבתות ובמועדים בהם מתקיימת פעילות חינוכית ותורנית. כפועל יוצא מכך, התלמידים בישיבות התיכוניות לומדים מאות שעות יותר מהמקבילים להם בתיכון הכללי. טענתו של העותר לפיה הוא חש שגריעת ימי לימודים משפיעה על הישגי התלמידים בישיבות ובאולפנות, אינה מבוססת ויש לדחותה.
9. העותר טוען כי תשובת המשיבה המפרטת את לוח החופשות בישיבות ובאולפנות מטעה ואינה תואמת את המציאות. טענות אלה דינן להידחות. המשיבה פירטה את מכסת ימי החופשות בצורה מסודרת ופירוט זה נתמך במסמכים שצורפו לכתב התשובה. טענתו של העותר על הטעיה מכוונת או "זריית חול בעיניים" כלשונו, אינה מבוססת ויש לדחותה.
10. המשיבה הסבירה כי בימי החג מקיימים המורים מתכונת חינוכית ותורנית התואמת את אותם חגים וכי בהבדל משנת הלימודים במוסדות התיכוניים הרגילים המסתיימת ביום 20.06.08, שנת הלימודים בישיבות ובאולפנות מסתיימת מאוחר יותר, ביום 26.06.08. טענת העותר כי בימים אלה לא מתקיימים לימודים כסדרם בשל בחינות הבגרות אין בה כדי לשנות. גם לימודים לקראת בחינות הם לימודים, דבר שנכון הן בבתי הספר התיכוניים והן בישיבות ובאולפנות.
11. העותר טוען כי ב"שבת ארגון" יש שלושה ימי חופשה ולא יום חופשה אחד כטענת המשיבה. טיעון זה יש לדחות. המשיבה הסבירה כי התלמידים יוצאים ביום חמישי בשעות הצהריים (במקום ביום שישי בבוקר) וחוזרים ביום ראשון בשעה 10:00 או 13:00, במקום בשעות הבוקר. שעות תחילת הלימודים או סיומם בימים אלה נקבעות על ידי המשיבה, בשים לב לפרמטרים המיוחדים של הישיבות והאולפנות, ואין כל הצדקה להתערבות של בית המשפט בעניין זה. טענת העותר כי ביום הראשון שלאחר "שבת ארגון" אין בפועל לימודים דינה להידחות. מדובר בטענה עובדתית שאינה מבוססת. מכל מקום, כפי שציינה המשיבה בכתב התשובה שהגישה בעת"מ 8230/08 (שעניינה ב"שבת ארגון"), אם בית ספר מסוים אינו ממלא אחר ההוראות הקבועות בחוזר המנכ"ל בנוגע לשעות הלימודים המקוצרות - לפני ואחרי "שבת הארגון" - ומקצר אותן מעבר למותר, הרי שמדובר בהפרה נקודתית שיש לטפל בה במסגרת פניה ספציפית אל הגורמים המוסמכים במשיבה.
12. לסיכום, לוח החופשות השנתי של הישיבות והאולפנות נקבע על ידי הגורמים המקצועיים של המשיבה, בהתייעצות עם נציגי ארגון המורים העל יסודיים והישיבות התיכוניות. לא מצאתי כל עילה בדין ובנוהל להתערב בלוח החופשות שנקבע ובוודאי שאין כל עילה שבדין להורות על הפחתת שכר של מי מהמורים המלמדים בישיבות ובאולפנות, שלא צורפו כמשיבים לעתירה שבפני.
לאור כל האמור החלטתי לדחות את העתירה. העותר ישא בהוצאות המשיבה בסכום של 3,000 ש"ח.
המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"א בכסלו, תשס"ט (18 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.
יהודית צור, סגנית נשיא |
אירית