חיים מאי דרעי נ. בטוח לאומי-סנ


 

   

בתי הדין לעבודה

בל 004994/06

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

 

21/12/2008

 

כב' השופטת שרה מאירי

נ.צ. מר ש. ברטנשטיין (ע)

בפני:

 



 

דרעי מאיר חיים

בעניין:

 

התובע

גב' ז. סנדרס (ס.מ.)

ע"י ב"כ עו"ד

 

 


 

נ  ג  ד

 

 


 

המוסד לבטוח לאומי

 

 

הנתבע

גב' ע. ליבוביץ

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 


 

 

פסק דין

 

1.         ביום 9.7.06 הגיש התובע כתב תביעה בלתי מנומק כנגד החלטת הנתבע מ- 17.1.06 הדוחה תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין מחלת C.T.S, משאיננה פגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן "החוק").

            ביום 27.11.06 הגיש התובע, באמצעות ב"כ, כתב תביעה מפורט.

ביום 17.1.07 הגיש הנתבע כתב הגנה מתוקן בו עתר לדחיית התביעה משאין בפנינו פגיעה או פגיעה לפי תורת הפגיעות הזעירות.

 

2.         ביום 28.5.07 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו. ביום 25.4.07 התקיים דיון מוקדם בפני כבוד השופט (בדימוס) י. נויגבורן ונקבעו השאלות שבמחלוקת.

ביום 9.9.07 נשמעה בפנינו עדות התובע ובסיומה הסכימו ב"כ הצדדים על מינוי מומחה על בסיס עובדות שנקבעו בהסכמתן ובמעמדן.

 

3.         בהתאם להסכמה האמורה מונה ביום 9.9.07 ד"ר י. אגינסקי (להלן "המומחה") והועברו אליו העובדות הבאות:

התובע יליד 1953.

התובע הגיש תביעה בנוב' 05 בגין הרדמות אצבעות ידיים וכאבים בכף יד ימין ויד שמאל, יותר ביד ימין.

התובע משמש כמורה נהיגה על אופנועים מזה 15 שנה. ביד ימין מפעיל התובע גם את הגז וגם את הברקס (האחורי).

ביד שמאל מפעיל התובע ברקס קדמי. התנועה של הברקס (בשתי הידיים) נעשית בבת אחת והיא תנועת אגרוף על ידיות בכידון האופנוע.

תנועת הגז היא תנועה שנעשית על ידית ימין ביד ימין והיא תנועה של סיבוב של כף היד או האצבעות מהחוץ לכיוון הגוף כלפי מטה, במפרק כף היד כשהתובע נשען כל הזמן על שורש כף היד.

התובע עובד כ-10 שעות ביום, כשחלק מהזמן הוא במגרש (ואיננו רוכב על אופנוע), בממוצע נמצא הוא על אופנוע כ- 4.5 שעות ביום.

התובע עובד 5 ימים בשבוע.

בעצירה בקו ישר – מפעילים את שני הברקסים, בסיבוב רק את הברקס האחורי.

 

4.         ביום 10.10.07 ביקש המומחה מסמכים רפואיים נוספים.

            ביום 15.1.08 נתקבלה תשובת המומחה לשאלות כדלקמן:

            א.        מהו לקויו של התובע בכפות ידיו?

תשובה: התובע סובל בכפות ידיו מתסמונת תעלה קרפלית, בולטת יותר בשורש כף יד ימין (סנסורית ומוטורית), בצורה קלה בשורש כף יד שמאל (סנסורית בלבד).

ב.         האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כמתואר בעובדות לעיל לבין המחלה ממנה הוא סובל?

תשובה: אין קשר סיבתי רפואי בין  תנאי עבודתו של התובע כמתואר בעובדות לעיל, לבין המחלה ממנה הוא סובל.

ג.         האם כל תנועה של התובע כמתואר בעבודתו גרמה לפגיעה זעירה בכפות ידיו, שאפשר ליחסה לזמן מסויים ולמקום מסויים בכפות ידיו?

תשובה: הליקוי בשורשי כפות ידיו של התובע הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך ואין לו קשר כלשהו לתנאי עבודתו של התובע ולתנועות שעושה בשורשי כפות ידיו.

ד.         ההיתה אותה פגיעה זעירה, בלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר הליקוי, או שמא הליקוי הינו תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך או תהליך תחלואתי טבעי?

                        תשובה: ראה תשובתי לשאלה ג'.

ה.        האם הליקוי מתאים לדרישות פריט מסויים בחלק ב' לתקנות הבטל"א כמחלת מקצוע?

תשובה: במקרה הנדון, הליקוי אינו מתאים לדרישות פריט בחלק ב' לתקנות הבטל"א כמחלת מקצוע (דלקת מרשרשת או מהצרת של גידים ליד פרק היד ותיקיהם של הגידים – עבודה המחייבת תנועות חד-גווניות של היד ואצבעותיה החוזרות ונשנות ברציפות), מאחר ובמקרה הנדון אין רצף של תנועות חד-גווניות של הידים.

ו.         האם השפעת העבודה על הליקוי היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים בחיי היומיום?

תשובה: לתנאי עבודתו של התובע אין כל השפעה על הליקוי בשורשי כפות ידיו.

                       

המומחה פרט המסמכים הרפואיים שבפניו לענייננו.

 

 

 

5.         בהתאם לבקשת התובע מ- 7.2.08 הופנו למומחה ביום 26.5.08 שאלות הבהרה, עליהן השיב ביום 10.6.08 כדלקמן:

א.        האם ההרדמויות באצבעות עליהן מתלונן התובע הינן חלק מתסמונת התעלה הקרפלית?

           

תשובה:

            כן. תסמונת תעלה קרפלית מתאפיינת בכאבים, הרגשת זרמים והרדמות של אצבעות שניה ושלישית ומחצית רדיאלית של אצבע רביעית וחלק אולנרי של האגודל. בתאריך 23.1.01 התלונן התובע על רדימות של אצבעות שניה ושלישית ובתאריך 17.4.01 התלונן על רדימות באצבעות שלישית ורביעית וב-22.11.05 התלונן על רדימות באצבעות 3-1 בכפות הידיים, יותר מימין.

 

ב.         האם ניתן לומר כי עבודתו של התובע החמירה את הפגיעה בכפות ידיו?

 

            תשובה:

תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בפרק העובדות לא גרמו ולא החמירו את תסמונת התעלה הקרפלית בשורשי כפות ידיו, יותר בשורש כף יד ימין.

           

6.         בסכומיו מ- 14.7.08 טען התובע כי אין לאמץ את האמור בחווה"ד וכי לחילופין הונחה תשתית עובדתית להכיר בפגימה בכפות ידיו כפגיעה עפ"י מיקרוטראומה ו/או כמחלת מקצוע, שכן בעבודתו מבצע הוא תנועות גז באופנוע המצריכות סיבוב פרק יד ימין מאות פעמים ביום (דב"ע מו /17-0 אליצור נ. המל"ל; דב"ע לה 0/61 המל"ל נ. לוי).

טעה המומחה כששלל קשר סיבתי בין הפגימה לעבודתו. מתוך חווה"ד עולה כי לוּ ביצע תנועות חד גוניות היה הליקוי מתאים למחלת מקצוע, ובמילון מוגדר מונח זה כמונוטוני, חוזר על עצמו – כפי שביצע התובע (התובע מפנה לעדותו).

            על ביה"ד ולא על המומחה לפסוק בתביעה (דב"ע לג 84-0 ורסנו נ. המל"ל).

לאור כל האמור, עתר להכיר בפגימה בכפות ידיו כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה ו/או כמחלת מקצוע עפ"י התקנות.

 

7.         הנתבע בסיכומיו מ-21.8.07 (שהובאו בפנינו רק ב-20.11.08) טען כי אין סיבה  שלא לאמץ חוות דעת המומחה (כעתירת התובע בסיכומיו), מה גם שאין בפנינו חוות דעת מטעם התובע עליה ניתן היה להסתמך בקביעת קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלתו.

            כל שיש בפנינו הוא כרטיס קופת חולים ממנו עולה כי ב-2001, לכל המאוחר, המתין התובע לניתוח בכתפיו, כי בעש"צ ניכרו שינויים ניווניים ניכרים וכי בתאונה מ-12.2000 נפגע התובע בכתף ימין ונמצא נזק ל"רוטטור קאף"

 

            לאור האמור – עתר לדחיית התביעה.

 

8.         ולהכרעתנו –

א.        אין בפנינו כל ראיה לביצוע פעולות חוזרות ונשנות באופן רציף ומונוטוני כנדרש מהתקנות לענין מחלת מקצוע ואף לא כמיקרוטראומה.

 

            התובע מבצע ביום פעולות שונות, ללא רצף ביניהן – כך יכול שמבצע הוא פעולה לגז ולאחריה פעולה לעצירה – פעולות שונות (הפוכות?) במהותן ומכל מקום, אינן זהות ואינן רצופות.

 

ב.         העובדות נקבעו על ידי בית הדין ובהן תאור עבודתו של התובע (עובד עצמאי יליד 1953), שנות עבודתו ופעולות שהינו מבצע ביום עבודה.

            כך נקבע כי עובד הוא על האופנוע 4.5 שעות מתוך 10 שעות עבודה ביום, ואף הן לא ברצף.

 

            כמורה נהיגה, כשחלק מהתלמידים מתחילים וחלקם מתקדמים – יש שוני מובן במידת התערבותו בפעולות האופנוע. כך, יש שוני בין נסיעה בעיר בשעות עומס, בכבישים פנויים או צפופים, בפניה ימניה או שמאלה או בנסיעה בכביש ישר.

 

ג.         הקביעה של ביה"ד היא.

            דא עקא, על מנת לקשור בין עובדות שנקבעו נדרש יעוץ במומחיות רפואית.

            בית הדין אינו שם עצמו רופא ואינו קובע במומחיותו (המשפטית) תחת המומחה במומחיותו (הרפואית).

            המומחה קבע כי אין קשר בין תנאי עבודתו של התובע למחלתו – לא קשר גרימה ולא קשר החמרה.

            כך קבע בהתייחס לעובדות שנקבעו בבית הדין ולחומר הרפואי שבפניו.

            אין בפנינו מדוע נחליף מומחיותו בשלנו.

 

ד.         לאור כל האמור – משלא הוכח כי לתובע, עובד עצמאי, נגרמה פגיעה בעבודה על פי תורת הפגיעות הזעירות/כמחלת מקצוע, לא כגרימה ולא כהחמרה – אין לנו אלא לדחות הערעור.

 

ה.        אין צו להוצאות.

 

ניתן היום כ"א בתמוז, תשס"ח (27 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

 



ש. מאירי, שופטת – אב"ד


 

נ.צ. מר ש. ברטנשטיין (ע)

 

 

נחתם ע"י נ.צ. ויצא חתום ביום -------------------.


קלדנית: תמר ורד שמחי, ענת שגיא

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/E66C3309DD06A6A94225752600559C5E/$FILE/AFFEF358A966870B4225748E00269661.html
תאריך: 
21/12/08
Case ID: 
4994_6
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : ש. מאירי
ש. מאירי
עורכי דין : גב' ז. סנדרס (ס.מ.)
גב' ז. סנדרס (ס.מ.)
נושאים : ביטוח לאומי מחלות מקצוע
ביטוח לאומי
מחלות מקצוע
Powered by Drupal, an open source content management system