יוסף עדאווין נ' עמאד כמאל


 

בר"ע 544/08

בבית המשפט המחוזי בירושלים

 

04/12/2008

 

כבוד השופטת אורית אפעל גבאי

בפני

 

 

 

 

המבקשים

1. יוסף עדוין

2. ח'ליל עדוין

ע"י ב"כ עו"ד עמאד עווידה

בעניין:


 

 

- נגד -

 

 

 

המשיב

עמאד כמאל

ע"י ב"כ עו"ד דוד דרעי

 

 

 

 

 

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט מוריס בן עטר) שניתנה ביום 26.6.08, ב-בש"א 7690/08 (בת"א 2904/07).

 

 

פסק דין

 

1.         המשיב הגיש בבית משפט קמא תביעה לפינוי המבקשים משלוש חנויות המצויות בקומת הקרקע בבנין שברח' אבן בטוטה 12 ירושלים ולתשלום דמי שכירות (ת"א 2904/07). בכתב התביעה צוין שמו של עו"ד אברהם גורן כב"כ הנתבעים (המבקשים). ביום 28.2.07 הודיע עו"ד גורן לבית המשפט, כי אין הוא מייצג את המבקשים וכי יש להמציא את כתב התביעה למבקשים עצמם. ב"כ התובע (המשיב) הגיב להודעת עו"ד גורן וטען, כי עו"ד גורן מייצג את המבקשים בכל הנוגע לסכסוך שבין בעלי הדין בקשר עם הנכס הנדון בלא פחות מחמישה הליכים שונים (ת"א 5844/99 והערעור עליו; ת"א 18365/01 והערעורים עליו), ולכן יש לדחות את הודעתו ולקבוע כי כתב התביעה הומצא למבקשים כדין. בהחלטה מיום 27.3.07 (החלטת כב' הרשם א' פוני) התבקש עו"ד גורן להגיב לדברים אלה, אך הוא לא עשה כן. בהחלטה נוספת (החלטת כב' הרשם א' פוני) מיום 10.5.07 הורה בית המשפט לעו"ד גורן למסור את כתב התביעה שנמסר לידיו לידי המבקשים וקצב מועד להגשת כתב הגנה. בהחלטה נוספת (החלטת כב' הרשם א' פוני) מיום 26.6.07 בבקשה חוזרת של המשיב למתן פסק דין בהיעדר הגנה קבע בית המשפט, כי בטרם תינתן החלטה בבקשה יודיע עו"ד גורן האם ביצע את ההחלטה הנ"ל מיום 10.5.07 בדבר מסירת כתב התביעה למבקשים. משלא הוגשה הודעה מטעם עו"ד גורן, הורה בית המשפט לב"כ המשיב לאשר כי עו"ד גורן מסר את כתב התביעה למבקשים (החלטת כב' הרשם א' פוני מיום 15.7.07), וב"כ המשיב, עו"ד ד' דרעי, עשה כן ("... מאשר בזאת התובע כי הנתבעים אכן קיבלו את כתב התביעה מידי בא כוחם עו"ד א' גורן, במועד שנקבע על-ידי בית המשפט הנכבד בהחלטות קודמות"). לא למותר לציין, כי "אישורו" של המשיב כאמור אינו כולל פרטים אודות מסירת כתב התביעה למבקשים לרבות מועדה, ואף אינו נתמך בכל ראיה שהיא. מהלך זה הביא למתן פסק דין ביום 6.9.07, המקבל את התביעה ומחייב את המבקשים לפנות את החנויות ולשלם למבקש סך של 375,000¤, ביום (להלן: פסק הדין).

 

2.         ביום 16.4.08 הגיש עו"ד גורן בקשה לבטל את פסק הדין. על-פי האמור בתצהיר התומך בבקשה, במועד בו ניתן פסק הדין אושפז עו"ד גורן בבית החולים עקב מחלת הסרטן אשר אובחנה באותה עת. עוד נאמר בתצהיר, כי עו"ד גורן לא היה מסוגל לעבוד כבר מספר שבועות לפני שאושפז וכן במהלך אשפוזו ומספר חודשים לאחר מכן. עו"ד גורן הוסיף, כי כאשר חש הקלה וחזר לעבוד גילה כי ניתנו נגד המבקשים פסקי דין, לבקשת המשיב, ב-ת"א 18365/01, שהוזכר לעיל, בשל אי הגשת תצהירים וכן ב-ת"א 2904/07, מושא ענייננו. יצויין, כי בשתי התביעות נתבעו המבקשים לפנות את החנויות ולשלם דמי שכירות. על-פי האמור בכתב התביעה ב-ת"א 2904/07 התגבשו עילות פינוי נוספות לאחר הגשת התביעה ב-ת"א 18365/01, ומכאן ראה המשיב צורך בהגשת תביעה נוספת. לדברי עו"ד גורן הוא התבלבל בין שני ההליכים, "והגשתי בקשות לביטול פסק דין זה ב-ת"א 2904/07 וגם ב-ת"א 18365/01 פעם בנפרד ופעם ביחד באותה בקשה" (סעיף 6(א) לתצהיר). עו"ד גורן הועמד על טעותו בהחלטת כב' השופטת מ' אביב, שדנה בבקשה לביטול פסק דין שהוגשה ב-ת"א 18365/01, אשר הפנתה אותו לנקוט הליך נפרד ביחס לפסק הדין ב-ת"א 2904/07. לבקשה צורפו אישורים רפואיים.

 

3.         המשיב ביקש לסלק על הסף את הבקשה לביטול פסק הדין מחמת האיחור בהגשתה (ראו: תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות)).

 

המבקשים התבקשו להגיב על הבקשה לסילוק על הסף (בהחלטת כב' השופט מ' בן-עטר מיום 18.5.08), ובתגובתם (שהוגשה על-ידי עו"ד גורן) חזרו וטענו, כי בתקופה הרלבנטית היה עו"ד גורן עסוק במחלתו הקשה "ולא הייתי מסוגל להתרכז ו/או לשלוט בנעשה". עוד נאמר בתגובה, כי לנוכח קיומם של שני הליכים שנקט המשיב לפינוים של המבקשים מן החנויות (ת"א 18365/01 ו-ת"א 2904/07) התבלבל עו"ד גורן והגיש בקשה לביטול פסק דין רק בתיק הראשון שהוזכר, במסגרתה התייחס גם לתיק השני (ת"א 2904/07). עו"ד גורן הטעים, כי למשיב היה ברור שהמבקשים מבקשים לבטל את שני פסקי הדין שניתנו נגדם, ולאחר שפסק הדין ב-ת"א 18365/01 בוטל, יש לבטל גם את פסק הדין ב-ת"א 2904/07 ולאחד את הדיון בשתי התביעות.

 

            לאחר הגשת התגובה מחק בית המשפט את הבקשה לביטול פסק הדין (החלטת כב' השופט מ' בן-עטר מיום 26.6.08). וכך נאמר בהחלטה זו: "מאחר שעולה כי הבקשה לביטול פסק הדין לא הוגשה במועד, ומשלא הוארך המועד להגשתה (ואף לא הוגשה כל בקשה להארכת המועד להגשתה) הנני מוחק את הבקשה".

 

4.         על החלטה זו הבקשה לרשות ערעור שלפני.

 

המבקשים טוענים, כי יש לבטל את החלטת בית משפט קמא, לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין ולאפשר להם להתגונן נגד התביעה שהגיש המשיב נגדם ב-ת"א 2904/07. המבקשים הגישו בקשה ארוכה ומפורטת בה התייחסו באריכות לכל השתלשלות העניינים בתיק, החל מאי המצאת כתב התביעה למבקשים והמצאתו לעו"ד גורן ועד למתן פסק הדין בהיעדר הגנה. ב"כ המבקשים הפנה להליך הנוסף המתנהל בין הצדדים ב-ת"א 18365/01, בתביעת המשיב לפינוי המבקשים ובתביעתם שכנגד לתשלום פיצויים. לטענתו, "המשיב פשוט הרבה בהליכים, בחוסר תום לב משווע, עקף פשוט את הדיונים של בית משפט השלום שבת"א 18365/01 שבפני כבוד השופטת מלכה אביב – הדנים באותו עניין ובאותן עילות ובאותן סוגיות ומחלוקות ובין אותם צדדים, כדי להגיש תביעה נפרדת ועצמאית – ויצליח לחטוף בה פסק דין בהעדר הגנה – אף מבלי להמציא את כתב התביעה לידי המבקשים" (סעיף 39 לבקשה).

 

המשיב מתנגד לבקשה וטוען, כי לא נפל כל פגם בהחלטה המוחקת את הבקשה לביטול פסק הדין על הסף מחמת האיחור בהגשתה.

 

5.         לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולאחר שהמבקשים והמשיב הסכימו כי אדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה (תקנה 410 לתקנות), החלטתי לדון בבקשה כבערעור, לקבל את הערעור ולבטל את החלטתו של בית משפט קמא מיום 26.6.08 המוחקת את הבקשה לביטול פסק הדין על הסף. להלן אבאר טעמי.

 

6.         כמובא לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 16.4.08, באיחור, לאחר שחלף מועד 30 הימים הקבוע בתקנה 201 לתקנות לעשות כן. לפיכך צדק המשיב משעורר את שאלת עיתוי הגשת הבקשה במסגרת הבקשה לסילוק על הסף שהגיש. ואולם, עיון בתצהירו של עו"ד גורן מיום 16.4.08 שהוגש בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין, כמו גם בתגובתו של עו"ד גורן להחלטת בית המשפט מיום 18.5.08, מעלה כי אלה כוללים הסברים לאיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

 

ההסבר הראשון נעוץ במצבו הבריאותי של עו"ד גורן. כך, בסעיף 4 לתצהיר נאמר, כי: "לצערי, מאז 6.9.07 שאושפזתי בבית החולים איבדתי כל יכולת לפעול ואיבדתי כל שליטה בכוחותי והפכתי להיות ממש שבר כלי... במשך תקופה ארוכה של 5-6 חודשים הייתי מרותק לבית החולים ולמיטה ולא הייתי מסוגל לבצע כל פעולה שהיא ורק לאחר מכן התחלתי להרגיש בעז"ה הקלת מה". בבקשה לסילוק הבקשה לביטול פסק הדין על הסף נאמר, כי המבקשים קיבלו את פסק הדין (מיום 6.9.07) רק ביום 13.1.08, במסירה אישית, במסגרת אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל שנמסרה לכל אחד מהם לאחר הגשתו של פסק הדין לביצוע. במענה לכך התייחס עו"ד גורן לטעות שנפלה מלפניו, עת כרך את הבקשה לביטול פסק הדין ב-ת"א 2904/07 במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין ב-ת"א 18365/01, אשר הוגשה ביום 4.2.08, בתוך תקופת 30 הימים הקבועה בתקנה 201 לתקנות. לתגובתו צורף עותק הבקשה הנושא מספרי שני ההליכים. הבקשה הובאה לפני השופטת אביב, אשר, כאמור, העמידה את עו"ד גורן על טעותו והפנתה אותו להגיש בקשה עצמאית ב-ת"א 2904/07. ההסבר השני הוא, אפוא, הגשת הבקשה לביטול פסק הדין במועד, אך בהליך שגוי (במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין ב-ת"א 18365/01).

 

7.         סבורני, כי בנסיבות הענין ניתן לראות בכל אלה משום נימוקים לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, המצדיקים קיום דיון בה לגופה. במצב דברים זה לא היה מקום לסלק את הבקשה לביטול פסק הדין על הסף בשל כך שלא הוגשה בקשה להארכת המועד להגשתה ומועד זה לא הוארך. אכן, בקשה מפורשת להארכת מועד לא הוגשה, ובכך, בין היתר, מחדלם של המבקשים. ואולם, בכתבי הטענות שהגישו מצויים הסבריהם של המבקשים להגשת הבקשה לביטול פסק הדין באיחור, ועל בית המשפט היה לדון באלה לגופם כבבקשה להארכת מועד. במובן זה יש לקבל את הבקשה לרשות ערעור ולהחזיר את הדיון לבית משפט קמא, על-מנת שידון בבקשתם של המבקשים להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. אם תתקבל הבקשה להארכת מועד, יוכל בית משפט קמא לפנות לשלב הבא – דיון בבקשה לביטול פסק הדין גופה. אך מובן, כי לא ניתן בשלב זה לדון בבקשה לביטול פסק הדין, כפי שהמבקשים מבקשים, בטרם עברו את משוכת האיחור בהגשת הבקשה, כאמור לעיל.

 

8.         על יסוד כל האמור לעיל, אני מחליטה לבטל את החלטת בית משפט קמא מיום 26.6.08. על בית המשפט להידרש לבקשה להארכת מועד לגופה ולדון בה.

 

בנסיבות הענין, כמפורט לעיל, איני עושה צו להוצאות.

 

הפקדון שהפקידו המבקשים יושב להם באמצעות בא כוחם.

 

ניתן היום, ז' בכסלו תשס"ט (4 בדצמבר 2008), בהיעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

אורית אפעל-גבאי, שופטת

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/89398D3E76B618DE422575180055BCDE/$FILE/5AB1ACF67736F48242257514004519BE.html
תאריך: 
04/12/08
Case ID: 
544_8
Case type: 
ברע
סיווגים
שופטים : אורית אפעל-גבאי
אורית אפעל-גבאי
עורכי דין : דוד דרעי עמאד עווידה
דוד דרעי
עמאד עווידה
Powered by Drupal, an open source content management system