כץ נ. ויזמן


 

   

בתי המשפט

תק 001409/08

בית משפט לתביעות קטנות רחובות

 

01/01/2009

תאריך:

בפני כבוד השופט גדעון ברק

 

 







 

1 . כץ הדר  ת.ז. 037257599

2 . כץ גיא ת.ז. 034890293

בעניין:

התובעים

 

 

 


 

נגד

 

 


 

ויזמן יולנדה ת.ז. 069271724

 

הנתבעת

 

 

 


פסק דין

 

1.         יום לאחר סיום הדיון בתיק זה, העבירה הנתבעת הודעה לבית המשפט בה העירה על שתי טעויות שנפלו בעת הקלדת הפרטיכל בטענה, שהפרטיכל לא משקף את שאמרה בבית המשפט.

שתי הטעויות נמצאות בעמ' 4 לפ': אחת בשורה 16, שם נרשם:"לא שילמתי את הדירה שלי במשך 5 ימים או יותר.." בעוד שלדעתה היה צריך להירשם:" וגם שכירות בו זמנית במשך כ-5 חודשים".

הטעות השנייה היא בכך שבשורה 23 מסתיים המשפט במלים:"ואני לא".

הפרטיכל משקף את מהלך הדיון בבית המשפט. מה שמבקשת הנתבעת הוא לא לתקן טעות קולמוס אלא להוסיף משפט שלם ואין לי ספק, שאם משפט כזה נאמר – הוא היה נרשם. מכל מקום, בית המשפט אינו זוכר אם נאמרו מילים אלו.

יחד עם זאת, מאחר והתיקונים המבוקשים על ידי הנתבעת אינם מן העניינים השנויים במחלוקת ואין בהם כדי להשפיע על תוצאות פסק הדין והיות ומשפט זה מופיע בכתב הגנה (סעיף 14) אני מתקן את המשפט באופן כזה, שכהמשך ישיר למשפט המסתיים במלים:"כי אני שילמתי גם משכנתא" יופיע המשפט:" וגם שכירות בו זמנית במשך כ-5 חודשים.

באשר לטענת הטעות השנייה, המשפט לא מסתיים במלים "ואני לא", אלא במלים:" ואני לא יכולה".

 

2.         א.         התובעים חיפשו באינטרנט לשכור דירה ולאחר שמצאו את דירת הנתבעת, יצרו

התובעים קשר עם הנתבעת וביקשו ממנה לתאם מועד על מנת להראות להם את הדירה.

המועד תואם, התובעים הגיעו לראות את הדירה וביקשו להגיע באותו ערב על מנת לחתום על זכרון דברים.

התובעים, אכן הגיעו בערב, ראו שוב הדירה וחתמו על זכרון דברים.

(ההסכם, המכונה על ידי התובעים זכרון דברים מיום 20.1.08 צורף לכתב התביעה). בפינה השמאלית של אותו מסמך נרשם:"שולם ציק מקדמה על סך 3,050 ¤ השאר ישולם עם חתימת החוזה" ובמקום לרשום את המוסכמות בגוף מסמך זה, נכתבו כל מיני הערות בשולי דפי המסמך.

כך גם נרשם בשוליים ימניים של המסמך, שתאריך כניסה 10.2.08 ועוד נרשמו דמי השכירות החודשיים בסך 3,050 ¤.

לפי טענת התובעים, מסרו הם לנתבעת באותו מעמד צ'ק ע"ס 3,050 ¤ בעד חודש השכירות הראשון אותו פרעה הנתבעת ובנוסף לכך מסרו התובעים לנתבעת שני צ'קים נוספים: אחד ע"ס 3,050 ¤, ז"פ 10.2.08 וצ'ק שני בסך 12,200 ¤,ז"פ 10.2.08 וסוכם שצ'קים נוספים לכיסוי מלוא דמי השכירות יפקידו התובעים בידי הנתבעת במעמד חתימת החוזה הפורמלי.

 

ב.         הצדדים קבעו להפגש תוך מספר ימים (ביום 6.2.08)  בבית הנתבעת על מנת לחתום על החוזה הפורמלי ועל מנת שהתובעים ימסרו לה את יתרת הצ'קים, כאמור, ולאחר מספר שעות של מו"מ, לא הגיעו הצדדים להסכמה על סעיפי החוזה הסופי ובאותו מעמד ביקשו שני הצדדים לבטל את זכרון הדברים.

הנתבעת, ביקשה להתייעץ עם בתה ולאחר מספר דקות אמרה הנתבעת, שהיא לא מעוניינת להשכיר את הדירה משום שהיא מעוניינת לשוב ולגור בה בעצמה.

לאחר שהתובעים הסכימו להצעת הנתבעת לבטל זכרון הדברים, רשמה הנתבעת – בכתב ידה- מסמך הנושא תאריך 6.2.08 וכותרתו "ביטול הסכם".

לאור חשיבות העניין, אביא להלן את תוכן המסמך האומר:" ההסכם שסוכם בקשר לדירה בסביוני עמית, דרך מרדכי בשיסט 41ב' דירה 2א לא מומש והוחזרו הכספים ששילמו מראש ליולנדה ויזמן לידי השוכרים.

כנגד מקדמה של 3,050 ¤ הוחזר צ'ק אישי על אותו סך ל-10.2 + הצ'קים שנמסר, 1 ע"ס 3,050   + 1 ע"ס 12,200 ¤. 2 צדדים מסכימים". (המסמך הנ"ל ייקרא להלן: " ביטול הסכם")

על ביטול ההסכם, שצורף לכתב התביעה, חתומה הנתבעת ובסופו הוספו המלים:" סיבת הביטול: 2 הצדדים לא הסכימו על התנאים".

הנתבעת אכן החזירה לתובעים את שני הצ'קים אשר טרם נפרעו ובתמורה לצ'ק ע"ס 3,050 ¤ שנפרע על ידי הנתבעת, נתנה הנתבעת לתובעים צ'ק שלה על הסך הנ"ל, שז"פ 10.2.08.

 

ג.          מספר שעות לאחר שהתובעים עזבו את בית הנתבעת, התקשרה אליהם הנתבעת וביקשה מהם לחזור לביתה משום שלא צילמה לעצמה את ביטול ההסכם. מאחר והתובעת הייתה בזמנו בהריון מתקדם ומפאת השעה המאוחרת, לא יכלו לחזור לבית הנתבעת, אך הבטיחו לשלוח אליה את ביטול ההסכם עם הגעתם הביתה.

למחרת פיקססו התובעים את ביטול ההסכם לנתבעת, אך הנתבעת טענה בפניהם שלא קיבלה את הפקס ובעקבות טענה זו, שלחו התובעים פעם נוספת את ביטול ההסכם בפקס.

בהמשך, לאחר עוד מספר שיחות עם הנתבעת, אמרה הנתבעת לתובעים, שהיא מבטלת את הצ'ק ואכן ביום הפרעון, כאשר התובעים ניסו להפקיד את הצ'ק בבנק, נוכחו לדעת שהשיק בוטל.

 

ד.         בשל השתלשלות העניינים, כמתואר לעיל, הגישו התובעים תביעה זו נגד הנתבעת, בה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת לשלם להם סכום כולל של 8,764 ¤, הכולל בחובו: החזר הסך של 3,050 ¤ בגין הצ'ק שלא נפרע על ידי הנתבעת, בגין עגמת נפש- כמתואר בעמ' 4 לכתב התביעה- את הסך של 3,000 ¤, עבור ימי עבודה ובזבוז זמן בסך 2,700 ¤, עבור עמלת ביטול הצ'ק סך 14 ¤.

 

3.         הנתבעת הגישה מסמכים רבים לתיק בית המשפט וביניהם התכתבויות שונות עם בית המשפט, ברם את כתב ההגנה העדיפה, משום מה, להגיש רק ביום הדיון.

בכתב ההגנה מבקשת הנתבעת למחוק ולבטל את כתב התביעה ולחייב את התובעים בתשלום פיצוי נזיקין – הכל בשל הטענות הבאות:

א.         העובדות בכתב התביעה והמסמכים המצורפים הינם מעוותים.

הנתבעת טוענת כי ביום 20.1.08 הגיעו התובעים לדירה יחד עם זוג אחר והדירה הייתה מוצעת לכניסה מיידית.

מחיר השכירות הסופי שהוצע לתובעים נקבע לסך 3,200 ¤ לחודש, התשלום יבוצע ב- צ'קים של 6,400 ¤ כ"א וכניסה מיידית לאחר החזרתה למצב תקין ולא יאוחר מ-1.2.08.

התובעים עזבו את הדירה על מנת להחליט ואילו הזוג השני ביקש לחתום במיידי על הסכם שכירות ולתת דמי שכירות לשנה מראש עם הנחה בדמי שכירות.

במהלך המו"מ עם הזוג השני, התקשרו התובעים והודיעו שהם מעוניינים בדירה במיידי ורוצים להגיע ולסגור עניין השכירות על ידי עריכת הסכם על פי התנאים שסוכמו קודם לכן ובאותה עת ביקשו מהנתבעת לא לסגור עסקה עם מאן דהוא אחר.

הזוג השני עזב את בית הנתבעת וביקשו לסגור חוזה במוצאי שבת וכאשר הזוג השני חזר, כבר הושכרה הדירה לתובעים.

 

ב.         בסופו של יום, מאשרת הנתבעת שנחתם הסכם בינה ובין התובעים בתנאים הנזכרים בסעיף 6 לכתב ההגנה.

הנתבעת אף מאשרת, כי במעמד חתימת ההסכם מסרו התובעים לידיה צ'ק מזומן על סך 3,050 ¤.

עוד מאשרת הנתבעת, שבהמשך צלמו את ההסכם עבור התובעים, הכולל שינויים בכתב יד, ואז ביקשה הנתבעת וגם קיבלה בהתאם לבקשתה השלמת התשלום הראשון ל-6 חודשים ואז נמסרו לה עוד 2 צ'קים, שז"פ 10.2.08 וצ'ק אחד ע"ס 12,200 ¤.

הנתבעת מצינת את החלפת החוזים עם תיקונים למיניהם ואז נודע לנתבעת, שהתובעים השמיטו את סעיף הערבים, שהיה חלק מההסכם המקורי עם התוספות בכתב יד.

מאוחר יותר, העבירה הנתבעת אל התובעים הסכם עם העדכונים ברוח ההסכם המקורי, כולל סעיף הערבים, אך התובע התקשר אליה עם הערות על ההסכם וביקש שינויים נוספים שלא ברוח ההסכם.

לאור השתלשלות העניינים, נפגשו הנתבעת והתובעים על מנת לסגור הכל מול המחשב ולמסור לתובעים מפתח לכניסה לדירה ביום 7.2.08.

ביום 6.2.08 הגיעו התובעים אל הנתבעת בשעה 20.00 והתובעים ביקשו שינויים שלא ברוח ההסכם החתום ולכך לא הסכימה הנתבעת.

משלא הסכימה הנתבעת לשינויים המוצעים, ביקשו התובעים לבטל את ההסכם בתנאי שהנתבעת תשיב להם את כל הצ'קים, כולל המקדמה.

הנתבעת הסכימה לבטל ההסכם ולהחזיר 2 הצ'קים שז"פ 10.2.08 כאשר הצ'ק הראשון, שכבר נפרע לא יוחזר – זאת משום שהתובעים הם הם אשר הפרו את תנאי ההסכם החתום על ידי שנויי התנאים.

 

ג.          למרות האמור לעיל, עדיין הציעה הנתבעת לתובעים להתקשר עמם בחוזה בתנאים המפורטים בסעיף 13 לכתב ההגנה, אך התובעים שוב סרבו לקבל את סעיף הערבים.

שינוי עמדתם של התובעים וחוסר הבהירות גרמה לנתבעת לערער בתובעים וחששה מהעמדת הדירה לרשותם והסכימה להשיב להם את הצ'קים שהיו עדיין ברשותה ומסרה להם צ'ק אישי ע"ס 3,050 ¤  ובמקביל יחתמו על הסכם בהסכמת שני הצדדים.

כך ובהמשך לכך, חתמו הנתבעת והתובעים על הסכם ביטול שנכתב בידי הנתבעת. הנתבעת חתמה על הסכם הביטול ומסרה אותו לחתימת התובעים על מנת שהנתבעת תוכל לצלם הסכם הביטול כאשר גם חתימת התובעים עליו.

באותו מעמד הנתבעת מסרה לתובעים צ'קים לכיסוי מלוא הסכום שהתובעים הפקידו בידיה.

לאחר שהנתבעת חתמה על הסכם הביטול ולאחר שהיא מסרה לתובעים את הצ'קים, עזבו התובעים את ביתה מבלי שיהיה בידיה העתק הסכם הביטול.

הנתבעת התקשרה אל התובעים וביקשה לצלם ההסכם שלקחו, אך התובעים השיבו שישלחו לה אותו בפקס.

פקס כזה לא נשלח אל הנתבעת עד ליום הגשת כתב ההגנה.

אמנם הגיע אליה פקס, אך היה זה דף טרמי ריק.

 

ד.         הנתבעת מעלה טענות שונות כנגד התובעים עצמם וכנגד המסמכים שצרפו לכתב התביעה.

היא טוענת שמסמך הביטול שונה והושמטו ממנו חתימת התובעים. היות והסכם הביטול היה רק בידי התובעים יש לראות בו "מסמך נגזל" המוכיח את אי אמינותם של התובעים.

גם האימייל שצורף לתביעה עבר שינוי עריכה והושמטו ממנו חלקים רבים ובעיקר תשובותיהם של התובעים, החושפים את כוונתם להטיל על הנתבעת את הפרת ההסכם.

 

ה.         בסיפא לכתב ההגנה מבקשת הנתבעת לקבל מהתובעים את הצ'ק שבוטל ולחייב אותם בתשלום של 4 חודשי שכירות, 4 חודשי דמי ניהול, הוצאות תקשורת,  נסיעות ואובדן ימי עבודה בסך כולל של 2,500 ¤ ובנוסף לכך לחייב אותם בפיצוי עבור עוגמת נפש בסך 4,000 ¤.

 

4.         א.         שמעתי את טענות הצדדים ועל אף ריבוי המסמכים, עיינתי בכולם על מנת לבדוק

את הרלוונטיות שלהם לעצם השאלות השנויות במחלוקת.

אותם הסכמים להשכרת דירת מגורים- טיוטא, שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה (נספחים 2) הם בגדר טיוטות בלבד – טיוטות הניתנות לשינויים ואין הסכם מתגבש אלא לאחר שהצדדים מסכימים לחתום על חוזה סופי .

כך גם מתארת הנתבעת בכתב ההגנה את המו"מ להתקשרות עם התובעים ועם הזוג השני, מתארת את הדו-שיח, אך משנחתם חוזה, אין כבר משמעות לשיחות שקדמו לחתימת ההסכם, או לטיוטות שהועברו מאחד לשני, שכן אומד דעתם של הצדדים בא לידי ביטוי בהסכם החתום או בזכרון הדברים.

 

ב.         נער הייתי וגם זקנתי, זכרונות דברים והסכמים ראיתי, אך טרם ראיתי זכרון דברים כזה כפי שעשו הצדדים.

הצדדים "מצאו" איזה טופס "הסכם להשכרת דירת מגורים" ובמקום למלא הפרטים החסרים הרלוונטיים באותו הסכם, החלו לרשום כל מיני הסכמות בשוליים של ההסכם ?! (ראה נספח 1 לכתב ההגנה ומסמך מס' 1 לכתב התבעיה)

האם באמת לא היה לצדדים באותה עת, דף נייר חלק שבו יכלו להעלות את המוסכם ביניהם?

אין בדעתי להביע דעה, איזה זכרון דברים הוא זה ומה טיב ההתקשרות על פיו, אך לערוך מסמך התקשרות – גם הוא ראשוני – בצורה כזאת? אתמהה!

 

ג.          הנתבעת מאשרת, שהיא כתבה את הסכם הביטול בכתב ידה, היא מאשרת שהיא חתמה עליו והיא גם מאשרת, שהוסיפה את סיבת הביטול וגם רשמה לתובעים צ'ק למוטב בלבד, שז"פ 10.2.08 ע"ס 3,050 ¤ ובאופן כזה השיבה הנתבעת לתובעים את מלוא הסכום שהופקד בידיה.

כל צד צרף מסמכים רבים והנתבעת מתייחסת להקלטות שונות ולשיחות מוקלטות והתכתבויות עם אמה של התובעת, אך אין בכל אלה כדי לשנות את העובדה המוסכמת על ידי שני הצדדים שאותו מסמך המתקרא "הסכם" או "זכרון דברים" בוטל בהסכמת שני הצדדים, כאשר הנתבעת בכתב ידה רשמה את הסכם הביטול.

החזרת הצ'קים במעמד ניסוח הסכם הביטול מצביע על ההסכמה לביטול ועל הסכמת הנתבעת להשיב לתובעים את ששילמו עבור השכירות שלא מומשה.

הנתבעת בעצמה מציינת בכתב ההגנה כי: " ביטול צ'ק למוטב בלבד הינו לגיטימי כשתנאי מתן הצ'ק מופר, ותנאי מתן הצ'ק היה ביטול עסקת השכירות בהסכמה הדדית, אך בפועל ההוכחה לכך נעלמה ונמצאה ברשותה של צד אחד מ-2 הצדדים המבטלים..." (ההדגשה שלי-ג.ב.)

 

ד.         לא בכדי הבאתי לעיל את נוסחו המלא של ביטול ההסכם הנושא את חתימת הנתבעת. ביטול ההסכם מדבר בעד עצמו.

בשאלה אם ביטול צ'ק למוטב בלבד הינו באמת לגיטימי, ניתנו פסקי דין ואין לי עניין לקבוע מסקנה בנדון דנן, אך לעצם השאלה הנדונה בפני בדבר אי השארת העתק ביטול ההסכם בידי הנתבעת, כאשר אותו הסכם נעשה בהסכמת שני הצדדים – אין בכך כדי להצדיק ביטול צ'ק ולא רק  צ'ק שנכתב "למוטב בלבד".

אין נפקא מינה אם נותר בידי הנתבעת העתק מהסכם הביטול – אם לאו.

ונניח, שלא נכתב הסכם הביטול כפי שנכתב והצדדים היו מסכימים ביניהם, בעל פה, לבטל את ההסכם ולהשיב את המצב לקדמותו, קרי החזרת המושכר והחזרת הצ'קים שניתנו על חשבון דמי שכירות, האם אפשר לומר שלא הייתה הסכמה משום שלא הייתה בכתב? בהחלט שכן. הייתה הסכמה. ההסכמה באה לידי ביטוי על ידי עצם הסכמת הצדדים ועצם פעולת השבת הצ'קים לידי התובעים.

 

ה.         אם הצדדים מעמידים את אחת השאלות השנויות במחלוקת בשאלה, האם הנתבעת הפרה את הסכם השכירות, אזי התשובה לכך היא שלא הוכח בפני שהנתבעת הפרה את הסכם השכירות, אך היות והצדדים הסכימו לבטל את אותו הסכם – אין כלל רלוונטיות לשאלת ההפרה.

עם כל הכבוד לתיאור אותו מתארת הנתבעת בעמ' 3 לכתב ההגנה, על מה שעברה עם דירות אחרות, או על הקשיים האובייקטיביים שהיו לה, אין לזה כל קשר עם השאלה האם עליה לפרוע את הצ'ק שמסרה לתובעים עקב ביטול ההסכם – גם אם הצ'ק נמסר בתום לב.

כמו כן, העובדה שלתובעים דירה משלהם אשר מושכרת לאחרים, אינה מוסיפה ומורידה לעצם העניין השנוי במחלוקת ביניהם במשפט זה.

 

5.         הנתבעת מעידה בפני, שההסכם בוטל אחרי שעתיים וחצי של דיבורים ומעדות זו עולה שלמעשה לא גובש הסכם סופי מחייב.

גם בעדותה בבית המשפט מאשרת הנתבעת, שהיא חתמה על הסכם הביטול וגם התובעים חתמו על המקור, ולטענתה חתימתם לא מופיעה על גבי אותו הסכם שצרפו לכתב התביעה.

הנתבעת הייתה מודעת לעצם מתן הצ'ק והיא ידעה שהיא מחזירה את הצ'ק בעקבות ביטול ההסכם ולכן לאחר ביטול ההסכם ומתן הצ'ק לתובעים, לא מצאתי מה מניעה הייתה להם לתובעים לעזוב את דירת הנתבעת לאחר סיום הליך הביטול ולאחר שנמסר להם הצ'ק – בהתאם להסכם הביטול.

הנתבעת מאשרת שהיא חתומה על ביטול ההסכם (עמ' 4 לפ', ש' 29) ומאשרת, לא פעם, שהיא הסכימה לבטל את החוזה והיא הייתה מודעת שעם ביטול ההסכם היא מפסידה כסף, שכן כך אומרת הנתבעת בבית המשפט:" ולקחתי החלטה שאני הולכת להפסיד כמה אלפי שקלים כדי לא להיות עם שוכרים שכן רוצים לא רוצים לפנות, הם רוצים חד צדדית לצאת לפני הזמן ואני לא יכולה". (עמ' 4 לפ',ש' 21- 22)

נראה לי, עם כל הכבוד לנתבעת, שהיא החליטה לא לכבד את הצ'ק כדי להעניש את התובעים על כך שלא השאירו אצלה או שלא המציאו לה העתק מביטול ההסכם, ברם כפי שכבר ציינתי לעיל, אין בעצם אי השארת עותק מביטול ההסכם כדי לבטל את תוכן ביטול ההסכם שנכתב על ידי הנתבעת עצמה ובהסכמת שני הצדדים.

 

6.         א.         לאור הנימוקים שפרטתי בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט שאכן החוזה או

זכרון הדברים בוטל כדין בהסכמת שני הצדדים והנתבעת הסכימה מרצונה להשיב לתובעים את הסכום שקיבלה בפועל ואת הצ'קים שטרם נפרעו.

מאחר והצ'ק שנמסר לתובעים לא נפרע במועד הפרעון, על הנתבעת לשלם לתובעים את סכום הצ'ק הנדון.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באופן סולידרי, את הסך של 3,050 ¤ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה – 3.4.08- ועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 514 ¤ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. (סכום זה כולל הוצאות משפט בסך 500 ¤ וכן הוצאות בסך 14 ¤ בגין חיוב על ביטול הצ'ק)

יתרת סכום התביעה של התובעים נדחית, מהטעמים הבאים : לא הוכחה בפני עגמת נפש שנגרמה לתובעים עקב ביטול ההסכם, כאשר הביטול נעשה בהסכמה והתובעים לא הוכיחו ההפסדים בגובה הסך של 2,700 ¤.

 

ב.         באשר לסכומים הנתבעים על ידי הנתבעת בסיפא לכתב ההגנה, אין אני נעתר לסכומים המבוקשים משני טעמים: ראשית, הנתבעת לא הגישה כתב תביעה שכנגד המפרט כדבעי את תביעותיה ושנית, הנתבעת לא הוכיחה  העובדות הקושרות לאותם סכומים.

 

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לכל אחד מהצדדים.

 

ניתן היום ה' בטבת, תשס"ט (1 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.

ברק גדעון – שופט


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/35A915B4E31C3D524225753100569E8F/$FILE/966FF782BA52ABA34225753100262FD6.html
תאריך: 
01/01/09
Case ID: 
1409_8
Case type: 
תק
סיווגים
שופטים : ברק גדעון – שופט
ברק גדעון – שופט
Powered by Drupal, an open source content management system