סולימני אירית נ. מ.ת.א.ר. - מח


 

   

בתי המשפט


 

דמ 001716/08

בית הדין האזורי לעבודה

ב ב א ר - ש בע


 

30/12/2008

תאריך:

השופט משה טוינה

בפני:

 

 





סולימני אירית

בעניין:

התובעת

 


 

 

נ  ג  ד

 


 

מ.ת.א.ר. - מחשוב תכנון וארגון בע"מ

הנתבעת

אטי גולדשטיין ועופר דב-פורת

ע"י ב"כ עו"ד


 

התובעת בעצמה

ב"כ הנתבעת ומר אושרי ישי נציג הנתבעת

נוכחים:

 


פרוטוקול

 


התובעת:

יום אחד אחר הצהריים היה ניסיון ולא הצליח, אני דיברתי עם אושרי והוא אמר שאני אנסה, ניסיתי, לא הצלחתי ולא עבדתי. התקיימה פגישה וסוכם בה שאני אנסה לעבוד אחת לשבועיים ערב ונראה מה יהיה אחר כך, אז היה ניסיון וזה לא הצליח, זה לא הסתדר לי לא עם הילדים ולא עם בעלי, אז אני פניתי בזמנו למנהלת הסניף, הגב' אבקסיס ואמרתי לה שזה לא מתאפשר לי. לאחר שאמרתי שזה לא מתאפשר לי הם התעקשו שאני אעבוד לפי שעות העבודה בסניף.

 

ב"כ הנתבעת:

אני מבקש לדחות את התביעה, אין תצהירים מטעם התובעת.

 

התובעת:

לא התבקשתי לעשות תצהיר.

 

 

התובעת לאחר שהוזהרה כחוק:

חקירה ראשית:

ש.ת.     ברגע שהודיעו לי שהסניף בתל שבע נסגר, קיימתי פגישה ואותו זמן היה גם הרמת כוסית, נפגשתי עם בן גל ואורי מור שהיה בזמנו מנהל התפעול והסברתי להם, מה אני הולכת לעשות בסניף בבאר שבע והם אמרו שאני אעשה מה שמנהל הסניף יגיד לי. אמרתי להם בסדר, התחלתי להגיד לו מניהול אנשי שטח, קבלת קהל, הגשת מאזנים של סוף חודש, איך אני יכולה פתאום לעבור ולענות לטלפונים נטו, מה שמנהלת הסניף הציעה לי, לא לקבל קהל, לא להתעסק עם קבלנים, שום דבר. זה מבחינתי פגיעה במעמד. הרמה המקצועית שלי הייתה מאוד גבוהה ופתאום נתנו לי.. אמרו בקיצור זה אחראית טלפונית שרק אני עניתי לטלפונים. גם מבחינת השעות, הסברתי לו שיש לי קושי עם השעות, שעברתי לסניף תל-שבע בעקבות הנושא של השעות, מאוד קשה לי עם השעות בגלל ילדיי, לעבוד בשעות הערב, לעבוד ימי שישי, רציתי שיתחשבו בי, שנושא השעות ישאר אותו דבר והם מאוד התעקשו ואמרו שאני צריכה לעבוד על פי השעות של הסניף. הם המשיכו להתעקש שאני אעבוד בשעות של הסניף, גם לאחר הניסיון בעקבות הפגישה שמוצאת ביטוי במכתב מאוקטובר 2007. כמובן הם כל פעם טענו, על פי כתב ההגנה שלהם, שלא הייתי מנהלת סניף, הם טוענים שאני שקרנית, אבל יש לי הוכחות לכך שאני יכולה להציג. בהתכתבויות שלי עם הסניף הייתי רושמת מנהלת סניף, בחלק מהמיילים שמצאתי הוצאתי, יש לי המלצה של גזבר המועצה בתל שבע ששם מתואר תפקידי כמנהלת סניף. אני מגישה את המסמכים. הטעות היא שלא העלו בכתב את הגדרת התפקיד שלי, זו הטעות היחידה שלי אני חושבת. אם הייתי מתכתבת ורושמת מנהלת סניף, למה לא עצרו את זה מלכתחילה?

 

חקירה נגדית:

ש.        מתי התחלת לעבוד בנתבעת?

ת.         באוגוסט 2003.

ש.        את זוכרת את הסכם העבודה שלך?

ת.         אכן, למרות שבהסכם העבודה יש טעויות ואני אציג אותן.

ש.        זו החתימה שלך על הסכם העבודה מ-15.7.03?

ת.         נכון.

ש.        אני מסתכל בסעיף 4.1 להסכם, בהסכם שאת חתומה עליו כתוב שתפקיד העובדת יהיה פקידת גבייה וכל המטלות הנדרשות מתוקף תפקידו, נכון על זה את חתומה.

ת.         אני חתומה על הסכם ששייך לסניף רהט, אכן הייתי ככה בסניף רהט.

ש.        יש לך הסכם אחר עם הנתבעת?

ת.         לא. הכל נעשה בעל פה עם מר בני גל מנכ"ל החברה בזמנו ומר רוזנצוויג מנהל האזור.

ש.        כמה היה השכר שלך שעבדת ברהט?

ת.         4,000 ¤ וזו הטעות הראשונה בהסכם. 4,000 ¤ ועוד 500 ¤ נסיעות ויש לי פה תלוש.

ש.        אחרי שעברת מרהט לסניף תל שבע.

ת.         עברתי קודם כל לבאר שבע ואחר כך לתל שבע.

ש.        מה עשית בבאר שבע?

ת.         בבאר שבע הייתה לי קצת יותר אחריות ממה שהייתי ברהט, הייתי אחראית על נושא הקופות, גביית החברה, הנה"ח שהייתי מעבירה לגב' שרה שאחראית בהנה"ח. הייתי אחראית על קבלנים, הייתי מקבלת מהם חומר מהשטח, מעבירה להם חומר, הייתי גם קופאית, קבלת קהל בנוסף לזה.

ש.        מה היה השכר שלך אז?

ת.         גם 4,000 ¤.

ש.        אחר כך עברת לסניף תל שבע.

ת.         אכן.

ש.        בסניף תל שבע מה היה השכר שלך?

ת.         4,500 ¤ פלוס 1,000 נסיעות בנוסף העלו לי את הנסיעות ל-1,500 ¤. ביקשתי העלאה אז הם העלו רק את הנסיעות.

ש.        מה מרחק נסיעה מבארק שבע לתל שבע?

ת.         10 דקות עד רבע שעה אם אין פקקים.

ש.        לאחר עבודתך בסניף תל שבע עברת חזרה לבאר שבע?

ת.         אכן.

ש.        מה היה השכר?

ת.         השכר לא נפגע.

ש.        גם הנסיעות לא נפגעו?

ת.         ירד לי לחופשי חודשי, שזה 140 ¤.

ש.        את עברת איזשהן השתלמויות?

ת.         הייתה איזו השתלמות ששלחו אותי בפתח תקווה.

ש.        משהו בעניין מחשוב.

ת.         כן.

ש.        לא הוכשרת להיות מנהלת.

ת.         לא.

ש.        סיכמו איתך שתהיי מנהלת?

ת.         אכן, מר בני גל מנכ"ל החברה, אבי רוזנצוויג מנהל האזור ואורי מור שידע על זה, לפי מה שהבנתי.

ש.        יש לך סיכום?

ת.         לא. הכל בעל פה, אמרתי לך שזו הטעות שלי.

ש.        את אומרת שהשכר שלך לא נפגע.

ת.         נכון.

ש.        את טוענת להרעה בשעות העבודה

ת.         לא רק שעות העבודה.

ש.        בחודש נובמבר 2007 אני רואה שעבדת 4 ימים בלבד.

ת.         למה 4 ימים? איפה הסרט של הנוכחות.

ש.        אני מראה לך את כרטיס הנוכחות, זה את מילאת?

ת.         כן, אבל יש גם סרט. לזה מצורף סרט כמו שצירפתם לחודש דצמבר.

ש.        אני רואה שעבדת פה 4 ימים. הדף הבא זה דוח מ-11/2007

ת.         12/2007

ש.        אני מדבר על 11/2007.

ת.         איפה הדוח הזה? לי לא הציגו את הדוח הזה. יש ספטמבר ודצמבר.

 

הערת בית הדין:

דוח נובמבר לא צורף לבית הדין יש ספטמבר ודצמבר.

 

ש.        כמה ימים עבדת בדצמבר?

ת.         לאחר עיון בדוח (סופרת את הימים) 18 ימים. מצורף פה גם מסמך של קופ"ח כללית, אישורי מחלה, אישורים שאישרו לי את החופש.

ש.        עבדת 18 ימים בדצמבר?

ת.         כן.

ש.        תוכלי להראות לי פעם אחת שעבדת אחרי השעה 16:00

ת.         כן ב-13 לדצמבר.

ש.        זה היה היום שניסית לעבוד?

ת.         כן.

ש.        זה היה יום אחד?

ת.         נכון.

ש.        תוכלי להגיד לי אם עבדת בנובמבר יום אחד?

ת.         אין לי דוח כזה. דוחות הנוכחות הם אצלכם, הכל אצלכם.

ש.        באוקטובר עבדת ימים מאוחרים?

ת.         הייתה אפשרות שכן, יכול להיות, כן.

ש.        זאת אומרת שמה שאת אומרת פה עכשיו סותר את מה שאת אומרת בכתב התביעה, את אמרת שניסית פעם אחת.

ת.         היה ניסיון של פעם אחת ואחרי הפעם הזאת באתי והם התעקשו, אחרי הפעם האחת הזאת ישר ניגשתי לסימונה אבוקסיס ולמר יעקב אדלר שיש לי בעיה, עם כל הכבוד אני גם לא יכולה לשבת בבית, אניצריכה פרנסה. עד שמצאתי עבודה אחרת, כתבתי גם במכתב ההתפטרות שמצאתי עבודה שמתאימה לתנאים שלי. וגם מסרתי התראה על כך בכתב.

ש.        אחרי כך מה שסיפרת, יש לך אסכמתא שעבדת עד שעות שהם לא עד 16:00

ת.         אין לי אסמכתא.

ש.        זאת אומרת שהתבקשת על ידי כל הגורמים המוסמכים לעבוד ולא עבדת.

ת.         נכון.

ש.        עשית מה שרצית?

ת.         לא עשיתי מה שרציתי, אני הודעתי להם ואמרתי אם לא מתאים להם שיתנו לי מכתב התפטרות, הודעתי לכולם שאני לא יכולה לעבוד אחרי הצהריים. הודעתי את זה גם למר אושרי בישיבה.

ש.        כשעבדת בבאר שבע, אחרי רהט, לפני שהלכת וחזרת, עבדת שעות מפוצלות או מאוחר?

ת.         לא עבדתי ימי שישי, עבדת פעם בשבוע משעה 11:00 עד 19:00. בזמנו המצב האישי שלי היה שונה, היה לי קודם כל ילד אחד, עכשיו יש לי שני ילדים ואמרתי להם שאין לי אפשרות לחזור לעבודה אחר הצהריים.

ש.        לפני ההתפטרות שלך ביקשו ממך לעבוד עד 19:00, לא עשית את זה מלבד פעם אחת, ניסיון אחד.

ת.         כן, אחד או שניים. יותר מזה אמרתי להם והבהרתי שאני לא יכולה.

ש.        לא היה לך שום הסכם מעבר לזה שהיה לך בהסכם של רהט?

ת.         נכון.

ש.        איך ידעת כמה שכר תרוויחי, כמה שעות?

ת.         הכל נעשה בעל פה ויש תלושים שמוכיחים זאת, אם לא הייתה העלאה בשכר הייתי דנה בזה כבר אז, אמרתי זו הטעות היחידה שהכל נעשה בעל פה ולא בכתב.

ש.        עבדת ברהט לפי השעות שעבדת, עבדת בבאר שבע לפי השעות

ת.         פעם בשבוע, לא כולל ימי שישי.

ש.        נשארת לעבוד חמישה ימי עבודה ופעם אחת בערב?

ת.         נכון.

ש.        והתחלת מאוחר.

ת.         זה סידור העבודה בסניף, לא שעבדו פיצול, זה הסידור.

ש.        לכן השאלה שלי היא, אחרי שחזרת לבאר שבע, בפעם האחרונה לפני שהתפטרת, ידעת שאת נדרשת לעבוד לפעמים גם בשעות הערב.

ת.         אחרי השיחה שלי עם מר בני גל ואורי מור שאמרו שיתנו לי תשובה ובסוף התשובה אחרי יומיים שלושה הייתה שאני צריכה לעבוד גם בערבים וכולל ימי שישי, שזה לא עבדתי בכלל כל השנים האלה שעבדתי בחברה.

ש.        ובפועל לא עשית את זה, אף פעם לא באת ביום שישי.

ת.         נכון.

ש.        נעדרת מכל ימי שישי.

ת.         לא נעדרתי, אני הודעתי שאני לא מגיעה.

ש.        ככה פשוט הצבת להם עובדה.

ת.         אמרתי שאני לא מגיעה ואם הם מתעקשים שיוציאו לי מכתב פיטורים, שהם יחליטו מה הם רוצים לעשות והם התעקשו לא להוציא לי מכתב פיטורים.

ש.        אני מסתכל בשאר דוחות הנוכחות שלך הם כולם ידניים למה לא העברת ידני.

ת.         יש כרטיס והיינו מצרפים גם ידני.

ש.        יש כרטיס ממוחשב, למה ידני?

ת.         ככה ביקשו ממני.

ש.        איפה הכרטיס? הדוחות הממוחשבים אלה דוחות שנעשו אחר כך בהנה"ח.

ת.         לא.

ש.        נכון שלא היית מעבירה כרטיס?

ת.         הייתי מעבירה כרטיס בכניסה וביציאה.

ש.        בכל פעם שיצאת?

ת.         אכן.

ש.        למה שלחו לך מכתבים?

ת.         הוציאו מכתב על אי  שביעות מתפקודי במשרד שאני גם מבחינה מקצועית...

ש.        מתי?

ת.         אתם הצגתם אותו לבית המשפט, זה מכתב מה-17.9.2007, זה מכתב שמאוד התקוממתי עליו ומיד למחרת יצא מכתב הבהרה לנושא. המכתב הוא בנושא שעות בלבד, אי ביצוע משמרות בלבד. על נושא של העברת כרטיס, זה תדפיס של המשרד ולא של ההנהלה.

ש.        במכתב של ה-17.9.07, שורה אחרונה.

ת.         זה מה שעשיתי כל הזמן, ההדפסה התבצעה על ידי כל הזמן. זה מה שעשיתי כל הזמן, בגלל זה התקוממתי ומיד למחרת יצא מכתב הבהרה. כרטיס אני העברתי, אני אישית והוא היה אצלי בארנק כל יום.

ש.        במכתב מיום 17.9.07 כותב לך שי אושרי "הנך מתבקשת לעבוד משרה מלאה"

ת.         אני עובדת משרה מלאה.

ש.        אמרו לך שפעם בשבוע או בשבועיים את צריכה לעבוד אחרי הצהריים.

ת.         הסברתי להם שאני לא מסוגלת.

ש.        מתי מצאת עבודה חדשה?

ת.         בין לבין.

ש.        מה זה בין לבין? בזמן שעבדת בנתבעת?

ת.         כן, כתבתי את זה גם במכתב ההתפטרות, אלה שעות שמתאימות לי ולצרכי ילדיי ולכן אני עוזבת.

ש.        מתי התחלת לעבוד במשרה החדשה?

ת.         ב-1.1.08. וגם רשמתי במכתב שאני מבקשת לעזוב ב-1.1.08 וזה אושר על ידי מר יעקב אדלר וגם זה בעל פה.

ש.        מי זה מר אדלר?

ת.         היה מנהל אזור בזמנו, כרגע כבר לא.

ש.        כשאת הוצאת את המכתב הזה ב-18 לדצמבר, כתבת שאת מבקשת להשתחרר מהעבודה בסוף השנה הנוכחית.

ת.         אכן.

ש.        מישהו נתן לך אישור לכך?

ת.         אני אמרתי לך מר יעקב אדלר, הוא אמר שיבדוק ואמר שזה בסדר.

ש.        על פי החוק את צריכה לתת לפחות 30 יום.

ת.         נתתי מכתב התראה שבמידה וזה לא יתאים לי אני נאלצת לעזוב.

ש.        איזה מכתב, מתי נתת?

ת.         ב-23.9.07 שלחתי מכתב התראה על הרעת תנאים, גם מבחינה ניהולית וגם על השעות, אחרי שלושה שבועות נזכרו שצריכים להיפגש איתי לגבי נושא השעות והכל, ואחר כך ראיתי שזה לא מתאים לי והצגתי מכתב פיטורים.

ש.        אבל המשך לעבוד עוד שלושה חודשים

ת.         נכון, כי היה את הקטע של הגישור, ניסיתי להתפשר ולראות מה קורה.

ש.        המשכת לעבוד לפי השיטה שאת בחרת לעבוד, זאת אומרת בשעות עבודה שאת רוצה לעבוד, בימי עבודה שאת רוצה לעבוד ובכל תפקיד שאת רוצה.

ת.         לא מה שאני רוצה, עבדתי ככה בתל שבע ואני ביקשתי שהתנאים האלה ישארו ואמרתי להם שאם זה לא מתאים להם אני אלך.

 

הגב' אנטולינה אדמוב לאחר שהוזהרה כחוק:

חקירה ראשית:

ש.        כמה שנים עבדת בחברה?

ת.         4 שנים.

ש.        באיזה סניף עבדת?

ת.         באר שבע. בחניה.

ש.        האם היית נוכחת כשקיימו פעמיים בשנה הרמת כוסית, בראש השנה ובפסח, היית נוכחת?

ת.         כן.

ש.        בכולם, בחלק?

ת.         בכולם, זה היה פעמיים בשנה.

ש.        כאשר מנכ"ל החברה מר בני גל, דיבר על כל מיני נושאים בניהם קידום העובדים בחברה, האם הוא דיבר על סניפי הפרפריה: תל שבע ולקייה ועל העובדים שם?

ת.         כן. לא היו שם עובדים, בכל סניף הייתה בחורה אחת שהיא מנהלת הסניף.

ש.        האם הם ציינו שמות של עובדים שקודמו מפקיד גבייה למנהל סניף בפרפריה?

ת.         כן. במיוחד בחג האחרון, בפסח שהוא ממש עבר על כל הבנות שבן מצליחות בסניפים.

ש.        באיזה תפקיד הוא הגדיר אותם?

ת.         מנהלות סניף.

ש.        הוא טען שיש שיפור במעמד בשכר?

ת.         לא רק שכר, זה גם תנאים סוציאליים.

ש.        תוכלי לציין את השמות שהוא אמר?

ת.         היו שלושה סניפים. סניף ראשון שנפתח זה בתל שבע, ואת היית מנהלת הסניף. אחר כך נפתח סניף נוסף שזה כסייפה שמלי הועברה לשם בתור מנהלת הסניף ולקייה. סניף נוסף ערערה שהייתה שם מנהלת סניף סיגל גלעדי. אלה שלוש הבנות שהועברו לסניף לטובת הקידום והוא הבטיח כי אם יפתחו סניפים נוספים הבנות הטובות יקודמו לשם.

ש.        האם שמעת את זה יותר מפעם אחת או רק בהרמת כוסית אחת?

ת.         הסניפים לא נפתחו באותה תקופה, בבת אחת, אלא במהלך תקופה. זה נאמר לא פעם ולא פעמיים בהרמת כוסית.

 

חקירה נגדית:

ש.        כשבני גל אמר את זה בהרמות כוסית, הוא הוציא על זה איזשהו מסמך בכתב?

ת.         הוא לא נתן מסמך, הוא אמר בעל פה.

ש.        הוא אמר את זה בהרמת כוסית, חג שמח ואני מקדם את כל הבנות?

ת.         לא. זה לא נעשה בבת אחת, כל פעם שנפתח סניף בת אחת קודמה מבחינת השכר, תנאים סוציאליים שהם קיבלו, אני עבדתי 4 שנים ולא קיבלתי תנאים כמו מנהלי סניף, התובעת ומנהלים אחרים.

ש.        איך את יודעת מה היה השכר של התובעת ומה היה השכר שלך?

ת.         מה זאת אומרת איך אני יודעת?

ש.        היא עברה לסניף אחר.

ת.         אנחנו מדברות בינינו, למה כל אחת רוצה להתקדם, מעבירים אותה סניף ומקדמים אותה בתנאים. אני לא קיבלתי כמוה.

ש.        איזה תנאים סוציאליים מלי קיבלה?

ת.         לא יודעת בדיוק מה התנאים הסוציאליים שהיא קיבלה.

ש.        את יודעת איזה שכר מלי קיבלה?

ת.         אנחנו הבנות שעבדנו בסניף קיבלנו שכר מינימום, כל מי שהועברה סניף לא קיבלה פחות מ-4,2000 ¤. את זה אני יודעת משיחות בינינו.

ש.        את יודעת כמה עירית קיבלה?

ת.         גם בסביבות 4,200, 4,500 כי זה השכר שבני נתן לבנות שקודמו.

ש.        למה את לא קודמת?

ת.         בני אמר לי שבסניף הבא שיפתח הוא יקדם אותי, אבל סניפים לא נפתחו רק נסגרו.

ש.        אם נסגר הסניף חוזרת אותה פקידה מהשורה.

ת.         במשך ה-4 השנים האלה ראינו רק קידומים לא ראינו ההיפך, עובדות שחוזרות להיות פקידות.

ש.        מאיזו שנה התקבלת?

ת.         2003, לאחר שזכינו במכרז למתן שירותי גבייה באגף הפיקוח.

ש.        מתי סיימת את עבודתך בנתבעת?

ת.         ב-2007.

ש.        מתי?

ת.         12/2007, עבדתי בדיוק 4 שנים.

ש.        סיימת באותה תקופה של התובעת?

ת.         חודש לפני, חודש אחרי, כמעט אותה תקופה.

ש.        למה עזבת?

ת.         כי פיטרו אותי. כנראה לא הייתי טובה למערכת, החזיקו אותי 4 שנים.

ש.        כל מה שאמרת שהבטיחו כי יקדמו אותך, את סותרת את עצמך.

ת.         סניפים התחילו להיסגר וכל הבנות חזרו כי לא היה להן איפה לעבוד.

ש.        לאן חזרו?

ת.         לבאר שבע.

ש.        זאת אומרת שכולם עבדו בבאר שבע וכשהנתבעת חזרה במכרזים בנות עברו ולאחר שמכרזים הסתיימו הבנות חזרו

ת.         אני יודעת רק עלי ועל עירית. כן כנראה ככה זה היה.

ש.        כשהיא חזרה מתל שבע לבאר שבע חניה, את יודעת מה היה השכר שלה?

ת.         לא יודעת.

ש.        את חושבת שהשכר שלה היה צריך להישאר?

ת.         לא יודעת מה היה הסיכום איתה, אני החלפתי אותה בבאר שבע, אני עשיתי את התפקיד שלה.

ש.        מה היה התפקיד בבאר שבע?

ת.         מנהלת על קבלנים, אחראית על חשבונות, קבלת קהל..

ש.        זה בסניף באר שבע.

ת.         כן.

ש.        אז מה שהיא אומרת שהיא הייתה רק מענה טלפוני, זה לא נכון.

ת.         זה לא נכון, היא ענתה לטלפונים לאחר שהיא חזרה מתל שבע.

ש.        שאלתי אותך מה היא עשתה אחרי

ת.         לא שאלת אותי ככה. תשאל אותי שוב.

ש.        לפני שהיא עברה לתל שבע מה היא עשתה?

ת.         אמרתי לך מה היא עשתה. היא ניהלה את התחום של קבלנים, התחשבנות עם קבלנים, חשבוניות לקבלנים, מענה טלפוני, קבלת קהל..

ש.        זה מה שהיא עשתה לפני שעברה לתל שבע. מה היא עשתה לאחר מכן, לאחר שהוחזרה לבאר שבע?

ת.         כן. כשהיא חזרה מה היא עשתה? מענה טלפוני בלבד.

ש.        ומי טיפל באותם דברים שאת אמרת קודם?

ת.         אני, אמרתי לך אני החלפתי אותה כשהיא קודמה.

ש.        כשהיא חזרה לבאר שבע זה היה מתי? את זוכרת?

ת.         בדיוק אני לא זוכרת, אבל אוקטובר, או ספטמבר, אחרי ראש השנה, אחרי החגים.

ש.        ספטמבר 2007, ככה היא כותבת.

ת.         אז זה נכון לא זכרתי בדיוק את התאריך.

ש.        מ-1.9.07 היא המשיכה לעבוד 4 חודשים במענה טלפוני בלבד?

ת.         כן.

ש.        אבל השכר שלה לא נפגע.

ת.         את זה אני לא יודעת.

ש.        את יודעת מה שעות העבודה שלה?

ת.         אנחנו עבדנו כולנו 8 שעות ושישי. מ-08:00 עד 16:00 ואם זה משמרת ערב מ-11:00 עד 19:00.

ש.        אז היא עבדה הרבה פעמים בערב?

ת.         אני לא זוכרת , אבל היא עבדה כמה פעמים. לא זוכרת כמה פעמים.

ש.        את היית עובדת כמה פעמים בשבוע ערב?

ת.         פעמיים.

ש.        אז בפעמיים האלה לא היית רואה אותה?

ת.         לפעמים היו לנו משמרות קבועות, אותן בנות.

ש.        יש 100 ימי עבודה בערך בארבעה חודשים, כמה פעמים עבדת איתה בשעות הערב?

ת.         לא זוכרת.

ש.        את יודעת שהיה בינה לבין שאר המנהלים חיכוך לגבי השעות שלה?

ת.         לא יודעת.

ש.        את ידעת לגבי שכר העבודה שלה, אבל לא ידעת לגבי חיכוכים עם המנהלים ועם סימונה.

ת.         אני יודעת שהיה חיכוך עם סימונה. זה שהיא הייתה רק עונה לטלפונית, לעשות רק מענה טלפונים מהבוקר עד הערב.

ש.        זה מה שאת יודעת?

ת.         כן.

ש.        ולגבי שעות העבודה?

ת.         הם רצו שתיכנס לסבב של פעמיים בשבוע ערב או לפחות פעם בשבוע והיא לא הסכימה.

ש.        את יודעת אם היו לה איזשהם השתלמויות או שהיא הוכשרה להיות מנהלת, עשתה קורסים, למדה, משהו כזה?

ת.         לא יודעת אם היא עשתה קורסים, אהה בעצם כן, היו השתלמויות באיזה בית מלון, לא זוכרת בדיוק עכשיו, רק מנהלי סניפים היו, זה היה 4 שבועות אם אני לא טועה, זה היה לפני שנה שנתיים, אירית הייתה, מלי הייתה אנחנו לא הוציאו אותנו להשתלמויות.

 

 

מר אושרי ישי לאחר שהוזהר כחוק:

חקירה נגדית:

ש.        בהתכתבויות ביני לבין ההנהלה שהייתי רושמת בכב' רב מנהלת סניף תל שבע, או משהו כזה, למה לא עצרתם את זה שהייתי רושמת מנהלת סניף, אם זה במאזנים, במהלך השוטף, למה לא עצרתם את זה?

ת.         המכתבים לא הגיעו אלי אז לא יכולתי להתייחס לזה, אם הם היו מגיעים אלי הייתי מתייחס. בדר"כ כעובד ממונה לתפקיד מנהל יש הסכם חדש.

ש.        אתה היית נוכח בהרמות כוסית, שמעת את מר בני גל על קידום עובדים.

ת.         בהרמות כוסית לא הייתי בכולם, הייתי בחלקם. בהרמות כוסית מר בני גל היה מדבר על מה שקורה בחברה והיה מדבר על עובדים שניתן לתת להם אחריות גדולה יותר ומינו אותם לפקידים שיכולים להתמודד לבד בסניפים. בתנאי המכרז הרשות מבקשת את כוח האדם הנדרש וכוח האדם הנדרש שכתוב במכרזים כתוב מה נדרש, מנהל סניף או פקיד גבייה או כל תפקיד אחר, במקומות שמספר התושבים קטן מאוד, לא נדרש מנהל אלא גם בתפקיד של ממונה הסניף נדרש פקיד גבייה. מעבר לכך כשדיברנו כרגע על השתלמות מנהלים, נכון הייתה שנה בערך קודם לכן, השתלמות של כל מנהלי החברה וגב' סולימני לא זומנה כי לא היית מנהלת. היו 8 פגישות כאלה למנהלים.

ש.        באיזה שנה זה היה?

ת.         נדמה לי בתחילת דצמבר 2006, תחילת 2007.

ש.        כמה פעמים התעקשתם שכן נבוא להשתלמות הזאת

ת.         פעם אחת. לפגישות האלה היה חובה לכל המנהלים לבוא ולא זכות. הפעם היחידה שהוזמנת לבוא כי חשבנו שאפשר ללמוד לזה ולהכין אנשים שיהיו מנהלים, היו עובדים שהיו נחשבים טובים, זומנו לפגישה, לסדנא של חברה חיצונית וזו הייתה הפעם היחידה.

ש.        למה נתתם הרגשה לגזבר תל שבע שהייתי שם מנהלת סניף ואני אחראית על הקבלנים, על הנושא של הניתוקים, עיקולים?

ת.         זה מאוד מוזר לי, אני מעולם לא דיברתי איתך על נושא קבלנים, קצת מפתיע אותי. מי שדיבר איתך זה אבי רוזנצוויג הוא היה אחראי על כל נושא הקבלנים מבחינתנו ולא את. אני לא יודע מי ביקש המלצה מהגזבר שאת מנהלת סניף, אנחנו לא ביקשנו, לא יודע מי ביקש.

ש.        אני שאלתי את אבי אם אפשר לבקש והוא אישר.

ת.         זה מראה שאת עושה מיניפולציות, אבי רוזנצוויג היה מנהל הסניפים בכל הפרפריה, מי שהיה בסניפים אלה הפקידות.

ש.        בישיבה ביני לבינך שהתקיימה, כשביקשת לזמן אותי, האם הבהרתי לך שיש לי בעיה בנושא השעות .

ת.         לישיבה זומנת בגלל שני נושאים, אחד שעות העבודה, את דרשת שני דברים, את דרשת דבר אחד ואני עניתי גם על השני. את ביקשת לעבוד עד שעה 15:30 ולזה התנגדתי בכל תוקף, זה פחות ממשרה מלאה. ואמרת שככה עבדת בתל שבע, למרות שבדיווחים בתל שבע את כתבת שסיימת בשעה 16:00, אני לא מדבר על החומרה של זה. שתיים דיברת על נושא המשמרות שביקשו ממך בסניף, ביקשתי ממך אם אפשר כן לעזור בנושא הזה ואמרת שאת תנסי ואם לא יתאים לך לא תעשי. את עשית משמרת אחת כזו ואמרתי לך לנסות ואם לא יתאים לך לא תעשי את זה, אלה שני הדברים שעלו בישיבה ונתתי לך את האופציה שאם לא מתאים לך זה לא יצא.

ש.        היו עוד שניים מעליך והם אלה שלא הסכימו.

ת.         מי שבר סמכא בנושא שעות העבודה וימי העבודה זה אני.

ש.        גב' סימונה אבוקסיס אמרה שלא מר בני גל ולא מר אורי מור, לא מאשרים.

ת.         היה לך קו אלי פתוח, כשרצית לדבר איתי דיברת, היה לי קו פתוח 24 שעות ביממה, כולם ידעו וכולל אותך שהתקשרת אלי גם כן, ואמרתי לך אם יש לך בעיה ננסה לפתור אותה. אני גם כתבתי לך מסמך ג.3 לתצהיר עדות ראשית אני מקריא לך את המכתב "לישב את ההדורים.."

ש.        המכתב הזה לפני שנפגשנו, יצא מכתב אחרי שנפגשנו.

ת.         לא יצא מכתב אבל את אמרת שלא מתאים לך, ניסית פעם אחת ולא יצא לך שום מסמך ממני שאומר שאת לא עושה שעות את הולכת הביתה. לכל עובד יש מנהל ומעל המנהל יש מנהל נוסף, אני כאחראי על כוח האדם היית צריכה לפנות אלי וכשרצית פנית אלי.

ש.        פניתי להנהלה ואמרו לי לפנות אליך.

ת.         פנית אלי כמנהל כוח אדם. בנובמבר נדמה לי קיבלת דברים נוספים לעשות. נדמה לי שכשאנטולינה עזבה קיבלת את מה שהיא עשתה, מעבר לזה אמרתי לך שגם נושא השילוט שנקבל יעבור אליך.

ש.        זה לא נאמר לי

ת.         זה היה בשיחה בינינו.

ש.        כשדיברנו על נושא התפקיד, אם אתה זוכר אמרתי לך ואתה גם התפלאת שאני רק עונה לטלפונים ואתה אמרת שתפנה לגב' סימונה אבוקסיס והיא תשנה את התפקיד, נכון?

ת.         שתוסיף לך תפקידים, נכון.

ש.        בפועל אתה יודע אם זה נעשה או לא?

ת.         אני יודע שכן. וזה גם כתוב. ואם צריך נזמן את סימונה.

 

חקירה חוזרת:

ש.        אמרת שהיה דבר חמור מאוד מבחינתך או מבחינת החברה שהתובעת מדווחת שהיא יוצאת בשעה 16:00 ובפועל היא יצאה בשעה 15:30. זאת אומרת שכביכול היא גנבה זמן עבודה מהחברה.

ת.         היא לא החתימה כרטיס בסניף תל שבע ובסניף באר שבע היא התעקשה לעבוד עד שעה 15:30, זו הייתה מטרת השיחה, סימונה המנהלת בפועל דרשה ממנה להדפיס כרטיס והיו על זה חילוקי דעות והיא אמרה שהיא לא מדפיסה כרטיס ולכן הייתה השיחה איתי.

 

הצדדים:

בהמלצת בית הדין יש בינינו הסכמה לפיה התביעה תידחה לגופה, לפנים משורת הדין תשלם הנתבעת לתובעת פיצויי פיטורים/ מענק פרישה בסך של 10,000 ¤. מסכום זה יקוזזו הסכומים שנמצאים בתוכניות הביטוח השונות על חשבון פיצויי פיטורים; ובנוסף תינתן לתובעת מכתב שחרור על תוכנית ביטוח המנהלים שנפתחה לטובתה. כל צד ישא בהוצאותיו. היתרה לתשלום תשולם עד ליום 1.2.09.

 

 

 

________________________                        ___________________________

              התובעת                                                             ב"כ הנתבעת

 

 

 

פסק דין

 

בית הדין נותן תוקף של פסק דין להצעת הצדדים בפניו.

 

ניתן היום ג' בטבת, תשס"ט (30 בדצמבר 2008) במעמד הצדדים.

                                                                                       

משה טוינה - שופט


001716/08דמ 734 נורית רזניק

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/D045FAC7854B13304225752F0055A491/$FILE/E3244B5BF00C7D05422575280047CF07.html
תאריך: 
30/12/08
Case ID: 
1716_8
Case type: 
דמ
סיווגים
שופטים : משה טוינה - שופט
משה טוינה - שופט
עורכי דין : אטי גולדשטיין ועופר דב-פורת
אטי גולדשטיין ועופר דב-פורת
Powered by Drupal, an open source content management system