פלוני ואח' נ. מרכז רפואי קפלן ואח'


 

   

בתי המשפט

א  033558/03

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

20/01/2009

תאריך:

כבוד השופט יחזקאל הראל

בפני:

 

 


 

1 . פלוני קטין

2 . פלוני

3 . פלונית

בעניין:

התובעים

עו"ד שמואל יקירביץ ואח'

ע"י ב"כ

 


 

נ  ג  ד

 


 

1 . מרכז רפואי קפלן רחובות

2 . שירותי בריאות כללית

 

הנתבעים

עו"ד איצקוביץ ואח'

ע"י ב"כ

 

 

 

החלטה

 

מבוא

 

1.     בפני בקשת התובעים "לאישור חלוקת כספי הפיצויים" (להלן: "הבקשה") שנפסקו בפסק דיני מיום 20/11/08 (להלן: "פסה"ד"). הבקשה נוגעת למערכת היחסים שבין התובע 1 - קטין יליד 1999 (להלן: "הקטין") לבין התובעים 2-3 – הוריו (להלן: "ההורים") ואינה נוגעת לנתבעים. (הקטין וההורים ייקראו להלן יחדיו: "התובעים").

ייאמר כי הקטין וההורים מיוצגים ע"י אותם באי כוח וכי עסקינן בתביעה בגין "רשלנות רפואית".

 

2.      לבקשת התובעים, ביום 18/1/09 התקיים דיון בנוכחות ב"כ התובעים והנתבעים. בפתח הדיון הבעתי דעתי כי ספק בעיני האם הבקשה נתונה לסמכותו העניינית של בימ"ש זה שכן  היא נוגעת למעשה למחלוקת בתוך המשפחה (בין ההורים לקטין) ולא למחלוקת עם הנתבעים. ב"כ התובעים מסר כי התובעים מבקשים שבימ"ש זה ידון בבקשה.

 

3.      בפסה"ד נפסק לתובעים, (לאחר תיקון טעות סופר בהחלטתי מיום 23.11.08 ולפני תוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט), סך של 2,246,623 ¤ ממנו נוכו קצבאות המל"ל בגין גמלת ילד נכה בסך של 437,284 ¤ (להלן: "גמלאות המל"ל"). גמלאות המל"ל כוללות גמלאות בגין העבר המסתכמות ב-220,752 ¤ ובגין העתיד, עד הגיע הקטין לגיל 18, ב-216,532 ¤. (לא נוכו סכומים נוספים בגין גמלאות מל"ל מעבר לגיל 18 שכן נקבע בפסה"ד שהקטין לא יהיה זכאי להן).

 

4.      בהחלטתי זו הנני נדרש לשאלה האם יש לנכות את גמלאות המל"ל מהפיצוי שנפסק לטובת ההורים או, כמקובל וכמבוקש ע"י התובעים – מהפיצוי שנפסק לקטין בלבד.

כן הנני מתבקש לאפשר להורים לעשות שימוש בחלק ניכר מהכספים שנפסקו לטובת הקטין (הניזוק) בגין התקופה שממועד הגיעו לגיל 18, בעוד 9 שנים, ועד לתום תוחלת חייו וזאת בנוסף לפיצוי שנפסק להם כמטיבים.

 

5.      הפיצוי שנפסק להורים מורכב מהסכומים כדלקמן:

עזרת צד שלישי לעבר                              220,000    ¤

הוצאות רפואיות ואחרות לעבר               100,000    ¤

הוצאות נסיעה לטיפול רפואי לעבר          15,000      ¤

______________________________________

סה"כ                                                      335,000    ¤

             

 

6.      הפיצוי שנפסק לקטין מורכב מהסכומים כדלקמן:

הוצאות רפואיות בעתיד                          150,000    ¤

הפסד השתכרות בעתיד                           828,748    ¤

הפסד תנאים סוציאליים                         82,875      ¤

עזרת צד שלישי לעתיד                            150,000    ¤

נזק לא ממוני                                          700,000    ¤

______________________________________

סה"כ                                                      1,911,623 ¤

 

7.      כאמור, נפסק לטובת הקטין סך של 150,000 ¤ בגין עזרת צד שלישי לעתיד – 100,000 ¤ מתוכו הינו בגין עזרת צד שלישי עד הגיעו לגיל 18. מטבע הדברים עזרה זו תסופק ע"י ההורים ו/או על חשבונם.

בהחלטתי מיום 9.12.08 קבעתי כי 50,000 ¤ מתוך הסך של 150,000 ¤ שנפסקו לטובת הקטין בגין הוצאות רפואיות לעתיד יוצאו ע"י ההורים עד הגיע הקטין לגיל 18.

 

8.      לאור האמור לעיל, חלקם של ההורים מסתכם ב-485,000 ¤ (50,000 + 100,000 + 335,000) בעוד שחלקו של הקטין מסתכם ב-1,761,623 ¤ (50,000 – 100,000 – 1,911,623).

 

9.      לסכומים שנפסקו מתווספים שכ"ט עו"ד בשיעור של 22% בצירוף מע"מ והוצאות משפט ובכללן הוצאות בגין חוו"ד מומחים רפואיים, שכ"ט המומחים בגין עדויותיהם בבית המשפט ועוד.

ייאמר כי שכר הטרחה שהוסכם בין התובעים לבאי כוחם הינו 25% בתוספת מע"מ מהסכום הכולל שנפסק ומשכך, הסכום שאמור לעמוד בפועל לרשות התובעים, (ובכפוף לפסה"ד שיינתן בערעור שהוגש ע"י הנתבעים), נמוך ב-195,446 ¤ מהסכומים המפורטים לעיל.

 

10.  כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם ייאמר אחרת.

בקשת התובעים

 

11.  "...כבוד בית המשפט בפסק דינו חייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסך של 1,809,339 בצירוף שכ"ט בשיעור של 22% בתוספת מע"מ, סה"כ 2,269,091 ¤ ובתוספת החזרי ההוצאות.

מתוך הסכום דלעיל יועבר סכום של 1,140,199 ¤ בתוספת החזרי הוצאות עבור הפיצוי שנפסק לתובעים 2 ו – 3 (ההורים- ה.י), ההוצאות לניהול התביעה לרבות שכר מומחים רפואיים, ושכ"ט עו"ד.

 

סך של 1,128,892 ¤ יושקע על שמו של התובע 1 – (הקטין- ה.י), לפי פרוט כדלקמן:

 

סכום של 730,000 ¤ יושקע בתוכנית חסכון צמודה למדד בתוספת ריבית, אשר תהיה סגורה ולא ניתנת להוצאת כספים ממנה אלא בהגיע התובע 1 לגיל 18.

 

סכום של 300,000 ¤ יהיה סגור בתוכנית חסכון או לחילופין בניירות ערך, שהוציאה המדינה או שהיא ערבה לפרעונם, באופן שלא ניתן יהיה למשוך

את הכספים אלא בעוד 3 שנים, שאז יוכלו ההורים, התובעים 2 ו-3 למשוך מידי שנה 15% של הסכום שיצטבר, כולל הקרן, לצרכים שוטפים של התובע 1.

 

סכום של 98,892 ¤ ישמר בפיקדון נושא ריבית, או לחילופין נושא ריבית והצמדה, או לחילופין בניירות ערך, שהוציאה המדינה או שהיא ערבה לפירעונם, וישמש לצרכיו השוטפים של התובע 1, שמתוכו יוכלו ההורים למשוך כל חודש עד 5,000 ¤...".

 

12.  בהחלטתי מיום 9.12.08 שניתנה בעקבות הבקשה, הוריתי לתובעים "... להגיש בקשה חדשה שתפריד בין הסכומים שנפסקו לתובע לבין הסכומים שנפסקו להוריו. את תשלומי המל"ל בגין העבר יש לנכות מחלקם של ההורים וכך גם באשר לתשלומי המל"ל לעתיד עד לגיל 18... באשר להוצאות משפט, ממילא אלה אמורות להיווסף לסכום שנפסק ועל כן יושבו להורי התובע ישירות".

13.  בהחלטתי מיום 21.12.08 הוספתי וקבעתי כי מסכום הפיצוי בסך של 485,000 ¤ שנפסק בגין נזקי ההורים בעבר והוצאותיהם עד הגיע הקטין לגיל 18 (בגין הסך של 150,000 ¤) "...יש לקזז את תשלומי המל"ל לעבר ולעתיד, שהועברו ויועברו להורים. משכך, כל היתרה ... אמורה לעמוד במלואה לרשות הקטין בהגיעו לגיל 18 אלא אם יוברר כי ההורים חסכו ע"ש הקטין את גמלאות המל"ל, כולן או חלקן ...".

 

 

 

טיעוני התובעים

 

14.  ביום 31.12.08 הגישו התובעים "בקשה להבהרה ולקיום דיון במעמד התובעים בעניין חלוקת כספי הפיצויים".

 

15.  לטענת התובעים, "על פי הפסיקה, ניכוי התגמולים של המל"ל המשתלמים לניזוק, נעשה מחלקו של הניזוק בלבד ואילו הפיצויים המשתלמים למיטיבים, כאשר הם תובעים יחד עם הניזוק, אינם משויכים לניזוק כלל ועיקר. על כן, לא ניתן לנכות מהמיטיבים את קצבאות המל"ל המשתלמים לניזוק. כך גם כאשר הניזוק הוא קטין – או חסוי – והמיטיבים הם הוריו. הקטין הוא זה שמקבל את קצבת הילד הנכה, ועל כן הניכוי לא יכול להיעשות מהפיצוי שניתן להוריו...

ונדגיש – תקבולי המל"ל המשתלמים כל חודש אינם מכסים את ההוצאות וההפסדים של המשפחה... הסכום שנפסק לעבר הוא 335,000 ¤ ... כלומר, ברור כי המל"ל לא כיסה את ההפסדים שנקבעו לעבר...

הח"מ מבקש להדגיש כי מניסיונו רב השנים בקשות להשקעת כספים של קטינים וחסויים ניכויי המל"ל נעשה תמיד מסכום הפיצוי המגיע לתובע הקטין, והסכומים שנפסקים לתובעים המיטיבים – הורים וכיו"ב, אינם באים בחשבון אל מול המל"ל...".

 

16.  הוצאות ההורים גבוהות מאלו שנפסקו להם, (לדוגמא, הפסד השכר שנגרם לאם בגין שובה למעגל העבודה כשמונה שנים לאחר לידת הקטין ולא 3 שנים בלבד כפי שנפסק ע"י ביהמ"ש), ועל כן יש בתוכנית המוצעת, כמו גם בתשלומי המל"ל, כדי לכסות חלק בלבד מהנזק שנגרם להורים.

 

17.  יש להביא בחשבון את ההפרש בסך של 195,446 ¤ בין שכה"ט שנפסק לתובעים לבין שכה"ט שעל התובעים לשלם לבאי כוחם.

 

דיון

 

תשלומי המל"ל

 

18.  תמים דעים אני עם ב"כ התובעים כי "...ניכוי המל"ל נעשה תמיד מסכום הפיצוי המגיע לתובע הקטין..." ולא מהמטיב.

עקרון זה נקבע זה מכבר בע"א 163/99 עזבון המנוח זאב מזאווי ז"ל ואח' נ' א. דורי, חברה לעבודות הנדסיות בע"מ ואח', ויושם על ידי בת.א (ת"א) 208481/02 אנוך מעוז יעל ואח' נ. ביטוח ישיר ואח' (30/1/08).

ברם, לדעתי אין לנהוג כך במקרה דנן.

 

19.  לדעתי, הפסיקה הנ"ל נוגעת למערכת היחסים שבין הנפגעים/מיטיבים מצד אחד, לבין המזיק מהצד האחר, ואינה נוגעת למערכת היחסים שבין הנפגעים-מיטיבים בינם לבין עצמם.

 

20.  ספק בעיני אם יש לנכות מהפיצוי המשתלם לניזוק את "קצבאות המל"ל המשתלמים לניזוק", שעה שברי כי בפועל אלו נכנסות לכיסו של המטיב ולא לכיסו של הניזוק.

21.  במרבית המקרים, תביעות המיטיבים, (הכוונה לתביעותיהם של קרובי הנפגע עצמו), מוגשות ביחד עם תביעת הנפגע, ובאמצעות אותם באי כוח, כפי שאירע במקרה דנן.

22.  בית משפט הינו אביהם של הקטינים ועל כן, לדעתי, בעת שהנני נדרש למתן החלטה בדבר השקעת כספי הקטינים, שומה עלי ליתן דעתי לדרך ההשקעה; לסכומי ההשקעה, כל זאת בהתייחס לפסה"ד ולנתונים שהובאו בפני; וכן לשאלה מי קבל ומקבל לידיו את תשלומי המל"ל ועושה בהם שימוש.

23.  אמנם, כאמור, במערכת היחסים שבין הניזוק למזיק יש לנכות את קצבאות המל"ל מחלקו של הקטין (הניזוק) בלבד, אולם מאחר ועסקינן בבקשה שעניינה חלוקת הכספים בין הקטין והוריו (המטיבים) – עלי ליתן החלטתי  בהתייחס למערכת היחסים שבין הקטין וההורים. במסגרת זו יש להביא בחשבון מי קיבל ויקבל לידיו את תשלומי המל"ל.

24.  קצבאות המל"ל משולמות עבור "גמלת ילד נכה" והן מועברות לחשבון הבנק של הורי הילד הנכה, קרי לחשבון ההורים. המל"ל אינו נדרש לשאלה מה נעשה עם הכספים שכן הם נועדו להקל על הורי הקטין שהוצאותיהם גבוהות מהרגיל עקב נכותו של בנם.

 

הוצאות ההורים

 

25.  בטוחני כי ההורים, עשו ויעשו, כל שלאל ידם על מנת להקל על סבלו של בנם הקטין, בלא כל קשר לתוצאות פסה"ד, כפי שעשו ב-9 השנים שחלפו מאז היוולדו.

26.  יחד עם זאת, בעת מתן החלטתי זו בדבר השקעת כספי הקטין עלי ליתן דעתי לסכומים שנפסקו לטובת הקטין בגין התקופה שממועד הגיעו לגיל בגרות ואין לאפשר כרסום בסכומים אלו, מעבר להפרש שבין שכה"ט שנפסק, לשכה"ט  שעל הקטין לשלם לעורכי דינו בגין חלקו שלו בפיצוי.

 

27.  תביעת התובעים התקבלה במלואה לאחר שטענתם החלופית של הנתבעים בדבר פיצוי בגין "אבדן סיכויי החלמה" נדחתה ועל כן נפסק לתובעים מלוא הפיצוי ונוכו בהתאמה מלוא תשלומי המל"ל.

28.  ההורים אינם זכאים לעשות שימוש בכספים שנפסקו לטובת הקטין, גם אם בכוונתם לעשות בהם שימוש לצרכי הקטין בלבד. אם אכן פסה"ד קיפח את התובעים, או מי מהם, ראוי כי יוגש ערעור על פסה"ד. כל עוד עומד פסה"ד על כנו – אין לאפשר להורים לעשות שימוש בכספים שנפסקו לטובת הקטין, גם אם נזקיהם עולים, לשיטתם, על הפיצוי שנפסק לטובתם.

 

שכ"ט עו"ד

 

29.  כאמור, התובעים אמורים לקבל לידיהם סך הנמוך ב-195,446 ¤ מהסכום הכולל שנפסק לטובתם. סכום זה משקף את ההפרש שבין שכ"ט בשיעור של 25% בתוספת מע"מ בגין הסכום הכולל שנפסק לתובעים לבין שכ"ט בשיעור של 22% בתוספת מע"מ בגין סכומי הנזק בלבד שנפסק לתובעים.

 

30.  לאור האמור לעיל, לאחר ניכוי שכה"ט שאמור להשתלם לבאי כוחם של  התובעים, הסכום שיעמוד לרשות התובעים יפחת ב-10.8%.

משכך, הסכום שיעמוד לרשות ההורים הינו:

                                                            432,620   ¤ = 485,000    X 89.2%

 

                      הסכום שיעמוד לרשות הקטין הינו:

                                                            1,571,367 ¤ = 1,761,623 X 89.2%

 

                      סה"כ                             2,003,987 ¤

 

מהי למעשה בקשת התובעים?

 

31.  משמעות בקשת ההורים הינה כי ישולם להם, עד הגיע התובע לגיל 18, סך של כ- 3,700 ¤ לחודש בממוצע בתוספת גמלת ילד נכה בסך של כ-2,000 ¤ לחודש (סה"כ כ- 5,700 ¤ מדי חודש) במקום סך של כ-1,250 ¤ (150,000 ¤ בגין הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי לעתיד עד לגיל 18 לאחר ניכוי שכ"ט). מבוקש כי סכום זה ינוכה מהפיצוי שנפסק לקטין בגין התקופה שממועד הגיעו לגיל 18 ועד לתום תוחלת חייו.

32.  לא זו אף זו, ההורים מבקשים לקבל סך של 1,140,199 ¤ בתוספת החזר הוצאות, תוך התעלמות מפסיקת ההוצאות שנפסקה לתובעים בגין הוצאות המשפט האמורות להשתלם בנוסף.

33.  צא ולמד כי, במקום הסך העולה על 1,500,000 ¤ נטו שנפסק לטובת הקטין (לאחר ניכוי הוצאות ההורים בסך של 150,000 ¤ עד הגיע הקטין לגיל 18 ולפני ניכוי תשלומי המל"ל) יעמוד לרשותו סך של 730,000 ¤ בלבד.

 

34.  כאמור, אין חולק כי תשלומי המל"ל שולמו לחשבון הבנק של ההורים ועל כן, ככל שהדבר נוגע לתשלומי המל"ל בגין העבר, המסתכמים בסכום של 220,752 ¤ - יש לנכותם מהסך של 298,820 ¤ (סכום השווה ל-89.2% מהסך של 335,000 ¤), שנפסק לטובת ההורים בגין תשלומי העבר. את יתרת הסך של 68,068 ¤, שנפסק לטובת ההורים בגין הוצאותיהם לעבר יש לנכות כבר עתה מהפיצוי שנפסק לטובת הקטין.

 

35.  אוסיף ואומר כי לו היה מוכח בפני כי ההורים, בלא כל קשר לתביעה, חסכו כספים לטובת הקטין ועל שמו בתוכנית בנקאית – ניתן היה לקזז את אותם כספים מתשלומי המל"ל לעתיד שכן לא מוטלת על הורים (בכלל) חובה לחסוך כספים לטובת ילדיהם, אלא חובה לשאת במזונותיהם.

סוף דבר

 

36.  על כן, הסכום העומד לרשות הקטין ואשר יש להשקיעו בתוכנית השקעה על שם הקטין בלבד שתעמוד לרשותו בצירוף הפירות מגיל 18 הינו 1,503,293 ¤ (68,068 – 1,571,361) במקום 730,000 ¤ כפי שמבקשים התובעים. ההורים יהיו מיופי הכוח בחשבון עד הגיע הקטין לגיל 18 ובתנאי פתיחת החשבון יקבע כי לא ניתן יהיה למשוך כספים מהחשבון, טרם הגיע הקטין לגיל 18, אלא באישור ביהמ"ש. באחריות ב"כ התובעים לוודא ביצוע תנאי זה.

 

37.  יתרת הסך של 133,800 ¤ (89.2% מתוך הסך של 150,000 ¤) שיעמוד לרשות ההורים בגין עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות עד הגיע התובע לגיל 18 – תשולם להם באמצעות קצבאות המל"ל שתשולמנה בעתיד והמסתכמות בסכום של 216,532 ¤.

38.  לאור האמור לעיל יגישו התובעים בקשה מתוקנת להשקעת כספי הקטין בהתאם למתווה שלעיל. ככל שלטענת התובעים עליהם לשאת בהוצאות משפט הגבוהות מההוצאות שעל הנתבעים לשאת בהן- יש לפרט ולנמק.

39.  למען הסר ספק הריני להבהיר כי היה ובעתיד יחול שינוי נסיבות בלתי צפוי- רשאים התובעים להגיש בקשה מחודשת.

40.  ולסיום – הנני תקווה כי בקשת התובעים כפי שהוגשה אינה מאפיינת בקשות לאישור חלוקת כספי פיצויים המוגשות בתביעות המשותפות לקטינים והוריהם.

המזכירות תשלח לצדדים העתק החלטתי זו.

 

ניתנה היום 20 בינואר, 2009 (כ"ד בטבת תשס"ט) בהעדר הצדדים

 

 

________________

יחזקאל הראל , שופט

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/D099DF871A2E6E1F4225754400557402/$FILE/8C5400DF98FBD2934225753500359462.html
תאריך: 
20/01/09
Case ID: 
33558_3
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : יחזקאל הראל
יחזקאל הראל
עורכי דין : איצקוביץ ואח' שמואל יקירביץ ואח'
איצקוביץ ואח'
שמואל יקירביץ ואח'
Powered by Drupal, an open source content management system