פסק  - דין

1.         בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 24.7.08, אשר קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 30% לתקופה 14.2.03 – 28.4.03 ונכות צמיתה בשיעור 0%, החל מיום 29.4.03 בגין הפגיעה בעבודה מיום 14.11.02.

2.         המערער, טכנאי מחשבים במקצועו, נפגע בעבודה מחדירת קצה נייר מדפסת לעין ימין, ביום 14.11.02.

3.         ועדה רפואית לעררים מיום 16.10.07 העניקה למערער נכויות כדלקמן:

            10% נכות לפי סעיף 52(1) ב-5 לרשימת הליקויים וניכתה 10% בגין מצב קודם לפי סעיף 52(1) א-5.

            0% נכות לפי סעיף 61(ב) לרשימת הליקויים.

3.         המערער עתר לבית הדין כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים לעיל (תיק בל6651/07) וביום 5.5.08 ניתן פסק דין בערעור, לפיו הוחזר עניינו של המערער לועדה לעררים על מנת שתדון בנושאים הבאים:

"א.       תפרט מדוע נושא יובש בעין אינו קשור למקרה, ככל הניתן תוך התבססות על מסמכים רפואיים.

             ב.        תפרט התייחסותה לתלונה אודות ראיית שחור ופסים.

                        הועדה תנמק החלטתה".

(להלן: "פסק הדין").

4.         נימוקי הערעור

א.         המערער הציג מסמכים בפני הועדה המצביעים על היווצרות יובש בעין בעקבות הפגיעה, אולם הועדה לא נתנה דעתה לכך ולא נימקה קביעתה להעדר קשר בין היובש בעין לבין הפגיעה בעבודה.

ב.         הועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין בנושא התלונה בדבר "ראיית שחור ופסים", לא ביצעה בדיקה קלינית חדשה ומעודכנת וקביעתה מתבססת על ממצא קליני של חוסר עכירות שלא בא זכרו בישיבתה הקודמת בה בוצעה הבדיקה.

הועדה נתבקשה להעניק נכות לפי סעיף דומה משום שאין סעיף ספציפי שדן ב"ראיית שחור ופסים" ולא ברור מדוע בחרה הועדה שלא להעניק נכות בגין פגימות אלו משמדובר בפגיעה שגרמה ללא ספק לירידה בחדות הראיה.

ג.          יש להחזיר עניינו של המערער לועדה בהרכב אחר משום שהועדה "נעולה" בקביעותיה.

5.         לטענת ב"כ המשיב, הועדה מילאה אחר הנחיות פסק הדין והסבירה שאין קשר סיבתי בין הפגיעה בעין לבין הופעת היובש ונימקה שלא ניתן להעניק נכות על סמך תלונה סובייקטיבית של המערער בדבר ראיית "שחור ופסים" בלא ממצא קליני-אוביקטיבי כלשהו.

דיון והכרעה

6.         האבחנה הרפואית שצויינה בפרוטוקול הועדה:

            "מחלת הפטל אנדוטל בקרנית. מצב לאחר ארוזיה וכיב בקרנית ימין שהתרפאו לחלוטין (הותירו צלקת קטנה פרה-מרכזית)".

7.         באשר לנושא היובש בעין ימין – בהתאם לפסק הדין נתבקשה הועדה לדון ולהכריע בשאלת הקשר הסיבתי בין הופעת היובש בעין לבין הפגיעה.

בעניין זה מציינת הועדה בפרוטוקול:

            "יובש הינו מצב שבו יש חוסר תפקוד של בלוטת הדמעות ו/או חוסר תפקוד של התאים שמפרישים את נוזל הדמעות (תאי גביע) הנמצאים רובם בלחמית ובעיקר בהיקפה. לא יתכן כל קשר סיבתי בין שריטה שטחית מנייר בקרנית העין לבין הופעת יובש".

            הועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין ונימקה מדוע לדעתה אין קשר סיבתי בין הופעת היובש לבין הפגיעה ועל כן לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה המצדיקה התערבותו של בית הדין.

8.         באשר לתלונה אודות "ראיית שחור ופסים" – הועדה התייחסה לתלונות המערער בדבר ראיית נקודות שחורות וקווים בראיה קדימה ולצדדים, וציינה כי מדובר בתלונה סובייקטיבית באשר אין כל ממצא קליני אובייקטיבי שמצביע על קיומם של אותם "גופים צפים (FLOATER)".

סעיף 61 לרשימת הליקויים עניינו בכתמי קרנית בנוסף לליקוי בחדות הראיה הנובע מהם.

הועדה קבעה למערער 0% נכות לפי סעיף 61(ב) שעניינו כתמי קרנית שלא באזור המרכזי או פחות מ- 4 מ"מ.

הועדה הוסיפה ונימקה:

"כל שעומד בפני הועדה הינו סיפורי – תלונתו של הנפגע שרואה שחור ופסים אך אין לכך כל תמיכה קלינית, ממצאית, אובייקטיבית שהיא.... הנכות תוענק לא ע"ס תלונה בלבד אלא ע"ס ממצא כלשהו שיהלום את התלונה... אין מקום להפעיל סע' כלשהו דומה או לא."

הועדה התייחסה לאי כשירות קלינית למצב של ראיית נקודות/פסים בציינה " כי מצב שלא קיים במקרה סנן, שכן אין כל עכירות בגוף הזגוגית ואף לא נמצאה עכירות דומה בכל התיעוד  הרפואי, כולל ביקור אצל פרופ' בלומנטל".

גם בנושא זה מלאה הועדה אחר הוראות פסק הדין ונימקה מדוע אין להעניק למערער נכות בגין תלונתו זו.

9.         הוועדה התייחסה לבקשת ב"כ המערער לבחון יישום סעיף ליקוי דומה וציינה כי אכן קיימת אפשרות להפעלת סעיף דומה  אולם זאת כשיש ממצא אובייקטיבי כלשהו, ולא תלונה בלבד. ולא זה המקרה שבפנינו כפי שציינה הועדה באופן מפורט בפרוטוקול.

10.       לאור כל האמור לעיל, משמילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין תוך הנמקה, הרי  שלא נפלה טעות משפטית בהחלטתה המצדיקה התערבותו של בית הדין.

11.       הערעור נדחה.

12.       אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ד בכסלו, תשס"ט (21 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.