קודמן נ. המגן חברה לביטוח בע"מ


 

   

בתי המשפט

 

א  026443/07

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

18/12/2008

תאריך:

כב' השופטת בלהה טולקובסקי

בפני:

 

 





קודמן יצחק

בעניין:

התובע

עו"ד אלבינצר

ע"י ב"כ


 

נ  ג  ד


 

1 . המגן חברה לביטוח בע"מ

2 . אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

הנתבעות

עו"ד לוי

ע"י ב"כ


 

פסק דין

 

            מבוא

1.         מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

            התובע, יליד 1981, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 7.2.99.

            הנתבעות הודו בחבות והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק.

 

            מהות הפגיעה והנכות

2.         לאחר התאונה, התובע פונה לחדר המיון בבית חולים קפלן ואובחן כסובל משבר בשורש כף יד שמאל. ידו של התובע קובעה בגבס. בשל עמדה לא טובה של השבר, אושפז התובע, ביום 14.2.99, לצורך ניתוח שחזור וקיבוע של השבר.

 

3.         ד"ר משה לוינקופף, אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, ציין כי התובע מתלונן על כאבים בשורש כף יד שמאל וכי קיימת הגבלה בטווח התנועה בפרונציה.

ד"ר לוינקופף, העריך את נכותו של התובע, בשיעור של 5% בגין הפגיעה בשורש כף יד שמאל. כן נקבעה נכות אסתטית, בשיעור של 2.5%, בגין הצלקת באמה.

            הצדדים אינם חולקים על קביעות המומחה.

 

 

            הנכות התפקודית והפסדי השתכרות

4.         התובע ביקש להעריך את נכותו התפקודית, בשיעור של 10% ובהתאם, לפסוק את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות, בעבר ובעתיד, על דרך של חישוב קונבנציונלי.

בנסיבות העניין, לא ראיתי לקבל טענתו זו של התובע.

 

5.         התובע נפגע בהיותו תלמיד כיתה י"ב.

            לאחר סיום לימודיו, גוייס התובע לצה"ל ושירת שרות מלא, במשך שלוש שנים, כאפסנאי בחיל חימוש.

            לאחר שיחרורו מצה"ל, השתלב התובע בעבודה במסעדה משפחתית המנוהלת על ידי הוריו.

התובע ציין בסעיף 19 לתצהירו כי הינו: "סטודנט למנהל עסקים ושמאות מקרקעין, עובד ומנהל מסעדה משפחתית". בחקירתו הנגדית, העיד התובע כי אינו מנהל את המסעדה אלא עובד במסעדה, המנוהלת על ידי הוריו. התובע העיד כי הינו עוסק באפיית פיתות ובעבודה "מאחורי הדלפק", במשך 12 שעות ביום, ומשתכר מעבודתו זו, כ- 12,000 ¤ ברוטו לחודש (עמ' 6 לפרוטוקול).

התובע צרף לתצהירו תלושי שכר לחודשים ינואר-פברואר 2008, מהם עולה כי שכרו מעבודה במסעדה המשפחתית, מסתכם בסך של כ- 12,394 ¤ ברוטו לחודש.

התובע הוסיף והעיד כי במקביל לעבודתו, הינו לומד מנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה וכן לימודי שמאות מקרקעין, במסגרתם השלים שבע מתוך ארבע עשרה בחינות הדרושות לצורך הסמכה כשמאי מקרקעין (עמ' 7 לפרוטוקול). עוד יש לציין כי בתצהירו, ציין התובע: "אמנם אני סטודנט כיום כאמור לעיל, אולם יהיה עלי ככל הנראה להמשיך ולעבוד ולנהל את העסק המשפחתי" (סעיף 21 לתצהיר, ת/1).

 

6.         בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שמדובר בנכות אורטופדית, בשיעור של 5%, שהינה נכות קלה יחסית, בגין פגיעה ביד שמאל שאינה היד הדומיננטית של התובע ובהתחשב בכך שהתובע לומד מנהל עסקים ושמאות מקרקעין ובמקביל עובד במסעדה המשפחתית, סבורה אני כי השפעתה של הנכות, על כושר עבודתו והשתכרותו של התובע, אינה משמעותית וכי "הנכות התפקודית", נמוכה מהנכות האורטופדית שנקבעה.

 

7.         אשר להפסדי השתכרות בעבר, התובע אישר כי החל לעבוד במסעדה המשפחתית, בסמוך לאחר שחרורו מצה"ל, כך שלא הוכח כי נגרמו הפסדי השתכרות בעבר.

עוד יצויין כי עדותו של התובע, בדבר קושי בביצוע עבודות במסעדה ו/או צמצום שעות עבודתו במסעדה (סעיפים 23 ו- 24 לתצהיר, ת/1), נותרה כעדות יחידה של בעל דין משהתובע אף לא זימן את הוריו, המנהלים את המסעדה, לעדות בעניין זה. עוד ראוי לציין כי התובע עצמו, ציין בתצהירו כי הינו עוסק גם בניהול המסעדה ורואה עצמו כמי שעתיד להמשיך בעבודה ובניהול העסק המשפחתי, כך שאין מדובר בתובע העוסק בעבודה פיזית גרידא, מה גם ששכרו של התובע, תואם עבודת ניהול.

 

8.         בנסיבות אלה, כאשר לא הוכחו הפסדי השתכרות בעבר ובהתחשב בכך שהתובע השתלב בעסק משפחתי ועל פי האמור בתצהירו, עתיד להמשיך לעבוד בו ולנהלו, ובהתחשב בנכות הקלה בשיעור של 5%, בגין פגיעה ביד הלא דומיננטית, ראיתי להעריך את הפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות, בסכום גלובלי של 50,000 ¤.

 

כאב וסבל

9.         בנסיבות העניין, בהתחשב בנכות הרפואית בשיעור של 7.5% ובהתחשב באשפוזים, בניתוחים ובטיפולים הרפואיים שהתובע עבר בסמוך לאחר התאונה, ראיתי לפסוק את הפיצוי בגין כאב וסבל, בהתאם לסמכותי, מכח תקנה 2 (ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, בגבולות של 10% מהסכום המקסימלי, המסתכם בסך של 23,000 ¤, בערכי היום.

 

            עזרה והוצאות

10.        התובע עתר לפסיקת הוצאות בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים. כן ציין התובע בתצהירו כי לאחר התאונה וכאשר ידו היתה נתונה בגבס, נזקק לעזרה אשר הוענקה לו על ידי בני משפחתו (סעיפים 32-31 לתצהיר, ת/1).

 

11.        על אף שהתובע לא צרף לתצהירו, קבלות המתעדות הוצאות רפואיות, סביר בעיני כי התובע נדרש להוצאות מסויימות, בגין תשלום דמי השתתפות, לצורך קבלת טיפול רפואי והוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים שנדרשו בסמוך לאחר התאונה.

            כן סביר בעיני כי בתקופת הנכות הזמנית, במהלכה היתה ידו של התובע מקובעת בגבס, נדרש הוא לעזרה החורגת מהסביר והמקובל בין בני משפחה.

            בנסיבות אלה, ראיתי לפסוק פיצוי גלובלי, בסך של 3,000 ¤, בגין עזרה והוצאות.

 

            סיכום

12.        סכום הפיצויים, כפי שנפסק לעיל, מסתכם בסך של 76,000 ¤.

על הסכום האמור יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק והחזר הוצאות המשפט.

הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

 

המזכירות תעביר עותק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

 

ניתן היום 18 בדצמבר, 2008 (כ"א בכסלו תשס"ט) בהעדר הצדדים.

 

 

בלהה טולקובסקי, שופטת

 

 

קלדנית: כהן מיטל.

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/0372F737E56EB35942257523005571E9/$FILE/F80FCA8B94EAE16E42257522003D9409.html
תאריך: 
18/12/08
Case ID: 
26443_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : בלהה טולקובסקי
בלהה טולקובסקי
עורכי דין : אלבינצר לוי
אלבינצר
לוי
נושאים : דיני חברות דיני מקרקעין דיני משפחה קרנית תאונות דרכים
כל הקשור בנושאים הקשורים לדיני משפחה
קרנית - קרן לפיצויי תאונות דרכים ללא ביטוח חובה בתוקף קרנית מכסה מקרים שבהם אין להולך רגל את פרטי הנהג הפוגע או כאשר אדם נהג ברכב של אדם אחר או חברה וברכב לא היה ביטוח חובה בתוקף (ללא ידיעת הנהג)
Powered by Drupal, an open source content management system