רוזנפלד נ. עמותת תלמוד תורה


 

   

בתי המשפט






 

א  011607/05

בית משפט השלום ירושלים


 

18/12/2008

תאריך:

כב' השופטת שירלי רנר

בפני:

 

 














 

רוזנפלד צבי

בעניין:

התובע

עו"ד קרויזר מרדכי

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

נ  ג  ד


 


 

1 . עמותת תלמוד תורה וישיבת חי עולם

2 . עמותת תורה ויראה


 

הנתבעות

עו"ד שחור יוסף

ע"י ב"כ עו"ד


 


 


 

פסק דין

 

1. על פי כתב התביעה בספטמבר 1978 נחתם בין התובע לבין הנתבעת 1 הסכם שכירות לפיו שכר התובע נכס הכולל חדר, פרוזדור, מטבח ושירותים. המושכר הושכר כבית עסק למכירת וכתיבת כתבי סת"ם. בתום תקופת השכירות הפך התובע לדייר מוגן ושילם דמי שכירות חודשיים בסך 140¤. מספר שנים קודם להגשת התביעה קרס חלק מגג המושכר והתובע דרש את תיקונו. מנהל הנתבעת אותה עת הודיע כי בשל דמי השכירות הנמוכים אין זה כדאי לתקן אך עד לתיקון לא יהא על התובע לשלם דמי שכירות. בשנים האחרונות בשל גילו ומצבו פחתה תדירות הגעתו של התובע לנכס. בתחילת מאי 2003 הגיע וגילה כי הותקן מנעול חדש והתברר כי הנכס הסמוך הושכר לנתבעת 2, נפתח מעבר בין הנכס הסמוך והנכס נשוא התביעה ונבנה קיר גבס בין החדר שהיה בדירה לבין יתר חלקי הדירה באופן שבמושכר המקורי נשאר הפרוזדור. על פי כתב התביעה כל החפצים שהיו במקום לרבות מגילות קלף יקרות הושלכו כלאחר יד לפרוזדור וחלקם נעלמו. הנתבעת 1 הפרה את ההסכם ופינתה דה-פקטו את התובע בניגוד לסעיף 137 לחוק הגנת הדייר. על פי כתב התביעה לתובע הזכות לדרוש את פנוי המושכר והחזרת החזקה לידיו וכן החזרת מצב המושכר לקדמותו – שבירת הקיר וסגירת המעבר.

 

על פי כתב ההגנה התובע מעולם לא היה דייר מוגן אלא שכר את הנכס. באופן חד-צדדי וללא כל סיבה התלויה בנתבעות נטש אותו והפסיק לשלם. גם אם היה התובע דייר מוגן הרי שאיבד את זכותו זה מכבר שכן אינו משלם דמי שכירות ולפחות 25 שנה שאינו עושה שימוש בנכס. בכתב ההגנה מוכחש כל נזק ונטען כי בנכס היתה אסופת גרוטאות שהיה קושי לא מבוטל בפינויה.

 

2. ביום 20.2.07 מונתה בהסכמת הצדדים שמאית המקרקעין, הגב' נאוה סירקיס כמומחית מטעם בית המשפט להערכת שווי הזכויות בנכס נשוא התביעה. לאחר שהוגשה חוות דעתה הגיעו ב"כ הצדדים לכלל הסכמה להסמיך את בית המשפט לפסיקת סכום שישלמו הנתבעות לתובע על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 על יסוד כל החומר המצוי בתיק בית המשפט בתוספת מסמכים שיוגשו על ידי הצדדים במצורף לסיכומים.

 

הסמכת בית המשפט להכריע על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, פירושה נכונות של כל צד לוותר על זכויותיו הפורמאליות הנטענות ונכונות לחלוק את תוצאת הסכסוך עם הצד השני על דרך של פשרה.

 

3. לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בתיק בית המשפט ושקלתי את טענות הצדדים בסיכומיהם והראיות ככל הנוגע לקיומה של זכות לדיירות מוגנת, עילות פנוי, הדרכים למימושן וכלל נסיבות העניין אני סבורה כי תשלום בסך 40,000¤ אותו תשלם הנתבעת 1 לתובע מהווה פשרה ראויה בתיק זה.

 

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 40,000 ¤. עוד אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע את עלות שכר טירחת המומחית ששולמה על ידו וכן את הוצאות האגרה כשסכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ששולמו וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4000 ¤ בתוספת מע"מ.

 

התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

 

ניתן היום כ' בכסלו, תשס"ט (17 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

שירלי רנר, שופטת


 

 

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/C41A740A6A2086BD422575230056498A/$FILE/19134B4099C1445F4225752200329580.html
תאריך: 
18/12/08
Case ID: 
11607_5
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : שירלי רנר
שירלי רנר
עורכי דין : עו"ד קרויזר מרדכי קרויזר מרדכי שחור יוסף
עו"ד קרויזר מרדכי
קרויזר מרדכי
שחור יוסף
Powered by Drupal, an open source content management system