מפעלי אלגון נ. מיפרומאל תעשיות


 

 

בתי המשפט

ת"א  066456/06

בבית משפט השלום

בתל אביב-יפו

ת"א 66456/06.1

  ‏19/05/2009

 

כבוד השופט מיכאל תמיר

בפני:

 

 



מפעלי אלגון וציפוי האחים פררו (1971) בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד איתי לנדה

התובעת / הנתבעת שכנגד:


 

נ  ג  ד


 

מיפרומאל תעשיות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ישי בית-און

הנתבעת / התובעת שכנגד:


 

פסק דין

 

פסק הדין ניתן לאחר הגשת סיכומי הצדדים בתביעה כספית שהגישה מפעלי אלגון וציפוי האחים פררו (1971) בע"מ (להלן: "פררו") כנגד מיפרומאל תעשיות בע"מ (להלן: "מיפרומאל") בגין  סך של 86,951 ¤, ובתביעה שכנגד שהגישה מיפרומאל נגד פררו.

 

בכתב התביעה נטען כי במהלך שנת 2005 ביצעה פררו עבור מיפרומאל עבודות ציפוי/אלגון של פרופילי אלומיניום והוציאה עבור העבודות חשבונית, כאשר נהוג היה בין הצדדים כי התשלום מבוצע בתנאי שוטף + 90. לטענתה של פררו, מיפרומאל נותרה חייבת לה נכון ליום הגשת התביעה סך של 86,951 ¤, כעולה מכרטסת הנהלת החשבונות של מיפרומאל אצל פררו, ולמרות פניותיה הרבות של פררו למיפרומאל לא שולם החוב.

 

מיפרומאל הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד על סך של 176,327 ¤, וטענותיה כדלקמן:

1)       חברת "אלומיניום זוהר ייבוא ושיווק (2001) בע"מ" (להלן: "חברת זוהר") הינה חברה שבפירוק אשר הייתה לקוחה של מיפרומאל ושל פררו גם יחד.

2)       בטרם ניתן צו הכינוס נגד חברת זוהר, העבירה מיפרומאל לתובעת סחורה בערך קרן של 170,000 ¤ עם תעודת משלוח של חברת זוהר, וכנהוג בין מיפרומאל לבין חברת זוהר נכתב בתעודת המשלוח אשר עימה הועברה הסחורה באותיות קידוש לבנה כי הטובין נשארים בבעלות מיפרומאל עד פירעון.

3)       ביום 2/6/04 נקלעה חברת זוהר לקשיים ומונה לה מנהל מיוחד, ובאותה עת ולפנים משורת הדין כתבה מיפרומאל לפררו כי הפרופילים שהועברו לתובעת לפי הוראת חברת זוהר שייכים למיפרומאל ואין לבצע בהם כל פעולה. 

4)       ביום 17/6/04 אף נערכה שיחה טלפונית בין אחד ממנהלי פררו, צביקה פררו לבין דני די-קסטרו, מנהל השיווק של מיפרומאל באותה עת שבה הבטיח מר פררו שלא תבוצע כל פעולה בפרופילים ללא הוראת בית המשפט.

5)       מיפרומאל פנתה אל פררו לשם החזרת הפרופילים או ערכם הכספי, אולם פררו כרכה את החזרת הסחורה בדרישת תשלום כלפי מיפרומאל.

6)       ביום 24/4/06 התקבל במשרדי מיפרומאל מכתב ממר פררו ממנו עולה כי הפרופילים השייכים למיפרומאל נמכרו על-ידי פררו, וכי על-פי החלטת בית המשפט מיום 5/4/06 מעבירה פררו את תמורת המכירה לידי נאמן שמונה לחברת זוהר.

7)       הדיון בבית המשפט המחוזי שאליו הפנה פררו במכתבו נסב סביב שאלת זכות העיכבון של פררו על נכסי חברת זוהר, וביניהם נכסי מיפרומאל. בית המשפט קבע כי גרסתה העובדתית של פררו כי הסחורה של חברת זוהר שימשה כעירבון או בטוחה לתשלום החוב תמוהה ויש לייחס לה אמינות נמוכה ביותר. כמו-כן נקבע כי אף אם הייתה זכות עיכבון, הרי שזו לא הקנתה לפררו זכות למכור את הסחורה.

8)       פררו היא זו שחייבת למיפרומאל סך של 176,327.97 ¤, בגין סחורה השייכת למיפרומאל ונמכרה שלא כדין על-ידי פררו, כאשר דמי המכירה מעולם לא הועברו לידי מיפרומאל למרות היות הסחורה בבעלותה. אף לאחר קיזוז סכום החוב שפררו טוענת לו בכתב התביעה מהסכום המקורי שאותו חייבת פררו למיפרומאל, נותר חוב של פררו כלפי מיפרומאל בסך של 89,379 ¤.

 

פררו הגישה כתב תשובה שכנגד והתייחסה לטענות מיפרומאל כדלקמן:

1)       מיפרומאל מנסה לייחס לתובעת את חובותיה של חברת זוהר ללא כל זכות שבדין רק מאחר שידוע למיפרומאל היטב כי לא תוכל לגבות את חובותיה מחברת זוהר.

2)       מיפרומאל מודה בחוב כלפי פררו אך טוענת קיזוז נגד החוב, ולכן דינה של התביעה העיקרית להתקבל במלואה.

3)       חברת זוהר צרכה פרופילי אלומיניום שסופקו לה על ידי מיפרומאל, ופררו ביצעה עבודות ציפוי ואלגון בפרופילי האלומיניום של חברת זוהר עבור חברת זוהר.

4)       מבחינת פררו, הפרופילים שסופקו הן בעסקה הנוכחית והן במאות מקרים בעבר לאורך כעשר שנות עבודה במתכונת זו, היו רכושה הבלעדי של חברת זוהר, ופררו אף חייבה את חברת זוהר ולא את מיפרומאל בעלות ביצוע העבודות.

5)       לכיתוב על תעודת המשלוח לא יוחסה משמעות של ממש, לא במקרה הנוכחי ולא בכל המקרים בעבר לאורך השנים. פררו מעולם לא הייתה צד להתחשבנות בין מיפרומאל לבין חברת זוהר ומבחינתה כאמור הסחורות היו של חברת זוהר.

6)       חברת זוהר נהגה בעניין פרופילי האלומיניום מנהג בעלים, מסרה לתובעת הנחיות כיצד לטפל בהם ושילמה או אמורה הייתה לשלם עבור העבודות.

7)       דפוס הפעולה המתואר לעיל היה עקבי, מתמשך ומחייב והיה קיים גם עם ספקים אחרים של חברת זוהר.

8)       פררו אמנם מכרה את הסחורה נשוא התביעה שכנגד כדי להקטין את נזקיהם של כל הצדדים המעורבים, אך הותירה את התמורה ברשותה עד לקבלת הוראות מבית המשפט ו/או המפרק. בסופו של דבר העבירה פררו את תמורת המכירה למפרק בהתאם להוראות בית המשפט המחוזי הנכבד, וכלל לא קיבלה תשלום או תמורה עבור העבודות שביצעה בפרופילי האלומיניום.

9)       לחילופין, מיפרומאל מנועה ומושתקת כעת מלטעון לבעלות בסחורות או מלדרוש את שוויין  הואיל ומיפרומאל השתהתה ואילו פררו שינתה את מצבה לרעה.

10)   אם וככל שיתקבלו טענותיה של מיפרומאל לגבי בעלות בסחורה, הרי שעליה לשלם לתובעת את עלות עבודות ההשבחה שנעשו בסחורות ובהוצאות מכירת הסחורה.

 

בהחלטתו של כב' השופט שיינמן מיום 16/1/08 נקבע כי מיפרומאל תגיש את תצהיריה תחילה, ורק לאחר מכן יוגשו תצהירי פררו.

 

מר נפתלי פינדר הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם מיפרומאל שבו חזר על הטענות בכתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד. מר פינדר הדגיש בתצהירו כי הסחורה נשוא כתב התביעה שכנגד הועברה לתובעת עוד בטרם התעוררו קשיים, ובמהלך העבודה השופטת של מיפרומאל עם חברת זוהר. כמו-כן חזר מר פינדר על טענתה של מיפרומאל כי הסחורה נשלחה בצירוף תעודת משלוח שעליה נכתב כי הפרופילים נשארים בבעלות מיפרומאל עד לפירעון החוב, והצהיר כי החוב לא שולם מעולם והטובין לא הוחזרו למיפרומאל. על-פי תצהירו של פינדר, פררו בחרה למכור את הטובין השייכים למיפרומאל ולשלשל לכיסה את תמורת המכירה, ורק לאחר דרישת המפרק והוראת בית המשפט העבירה פררו את תמורת המכירה לקופת הפירוק.

 

מר צביקה פררו הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובע שבו חזר על הטענות בכתב התביעה ובכתב התשובה שכנגד, וכן הוסיף והצהיר כמפורט להלן:

1)       מיפרומאל החלה לטעון לראשונה כי פררו חייבת לה כספים בגין סחורות שכביכול סופקו לה על-ידי מיפרומאל, רק בתשובה למשלוח מכתב מב"כ פררו מיום 7/9/06.

2)       פררו מעולם לא שילמה ולא נדרשה לשלם עבור פרופילי האלומיניום שנשלחו למפעלה על-ידי מיפרומאל או כל ספק אחר לצורך ביצוע העבודות עבור חברת זוהר.

3)       מיפרומאל מעולם לא נתנה הנחיות כיצד לאחסן את הסחורות, לא פיקחה עליהן, לא דאגה לבטח אותן, לא ביררה מה עלה בגורלן וכמובן שלא הציעה לשלם עבור העבודות שבוצעו על-ידי פררו.

4)       הדברים הנ"ל נכונים גם לגבי הסחורות נשוא כתב התביעה שכנגד, ופררו חייבה את חברת זוהר בעלות ביצוע עבודות הציפוי והאלגון.

5)       בשיחת הטלפון עם מר דני די-קסטרו הובהר לו שלתובעת יש טענות לזכויות בפרופילי האלומיניום של חברת זוהר נשוא כתב התביעה שכנגד, וכי בכוונתה לפנות בעניין זה לייעוץ משפטי ואף לבית המשפט. נציגי פררו ומיפרומאל ניהלו מספר פגישות במשרדי מיפרומאל, ובמהלכן נמסר למר פינדר שאכן הוגשה בקשה מתאימה לבית המשפט להכרזה על זכויות פררו בסחורה. 

6)       פררו מכרה את הסחורה רק לאחר שהיה ידוע לה כי המפרק שמונה לחברת זוהר אינו מתנגד לפעולת המכירה.

7)       על-פי תביעת חוב שהגישה פררו נגד חברת זוהר, חובותיה של חברת זוהר לתובעת עמדו ערב קריסתה של החברה על סכום של 4.8 מליון ¤. לעומת זאת, מיפרומאל לא הגישה כל תביעת חוב כנגד חברת זוהר, וזאת על אף שהעלתה טענות לפיהן סיפקה סחורה לחברת זוהר בדרך של קונסיגנציה.

 

בפתח דיון ההוכחות העלו באי כוח הצדדים טענות בנוגע לסדר חקירת העדים, ובעקבות זאת ניתנה החלטה לפיה עדי מיפרומאל ייחקרו תחילה. לאחר הדיון שבמהלכו נחקרו המצהירים בחקירה נגדית, סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

 

 

 

דיון

 

מיפרומאל מודה בקיומו של חוב כלפי פררו כפי שנתבע בתביעה העיקרית (ראו סעיפים 15 ו- 16 לכתב התביעה שכנגד), אולם טוענת לזכות קיזוז או תביעה שכנגד שלה כלפי פררו בנוגע לסחורה אחרת אשר איננה הסחורה נשוא התביעה העיקרית. לפיכך, בית המשפט נדרש לדון בטענת הקיזוז / התביעה שכנגד בלבד.

 

לגרסתה של מיפרומאל, פררו החזיקה בפרופילי מתכת בשווי 170,000 ¤ שהיו בבעלותה של מיפרומאל ואמורים היו להגיע לידי חברת זוהר, ובשלב מסוים מכרה פררו את הפרופילים ללא אישור ושלא כדין, מבלי להעביר את תמורת המכירה לידי מיפרומאל. מכאן שהשאלה המרכזית שיש להידרש אליה הינה האם מיפרומאל אכן הייתה הבעלים של פרופילי המתכת.

 

לטענתה של מיפרומאל, העסקאות בינה לבין חברת זוהר בוצעו בשיטת קונסיגנציה, באופן שבו הבעלות בטובין נשארת תמיד בידי מיפרומאל, עד אשר חברת זוהר מעבירה לידיה את מלוא תמורת הטובין. מיפרומאל, אשר טוענת כאמור לשימור הבעלות בסחורה, מפנה בסיכומיה לברע"א 1690/00 קידוחי הצפון בע"מ נ' אבגל טכנולוגיה בע"מ, פ"ד נז(4), 385 (להלן: "הלכת קידוחי הצפון"). לטענתה, מיום מתן פסק הדין הנ"ל ואילך הינו מכירה שיטת המשפט הישראלית באורח עקרוני באפשרות לשמר בעלות, ומדובר בשאלה עובדתית בעיקרה אשר תוכרע בכל מקרה לגופו, בהתחשב בנסיבות וכן בקיומם או העדרם של סממנים היכולים לתמוך בטענה לשימור הבעלות או להפריך אותה (סעיפים 11 ו- 12 לסיכומים מטעם מיפרומאל). בענייננו, מיפרומאל היא שהעלתה את הטענה לשימור בעלות בסחורה כבסיס לטענת הקיזוז שבכתב ההגנה ולעילת התביעה שכנגד. מכאן שעל מיפרומאל מוטל הנטל להוכיח את טענתה זו, לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 33 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 לפיה הבעלות בממכר עוברת לקונה מייד עם מסירתו, ולהוכיח כי הצדדים הסכימו על מועד אחר להעברת הבעלות. האם הרימה מיפרומאל את הנטל המוטל עליה על-מנת להוכיח כי נסיבות המקרה והסממנים שהוצגו בפני בית המשפט תומכים בטענתה לשימור הבעלות? הנני סבור כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה.

 

בכתבי טענותיה של מיפרומאל ובתצהירו של מר פינדר נטען כי בתעודת המשלוח שעמה עברה הסחורה היה כתוב באותיות קידוש לבנה כי הטובין נשארים בבעלות מיפרומאל עד לפירעון. כמו-כן צוין כי "העתק מתעודת משלוח לדוגמה, מצ"ב ומסומן באות א'... (ההדגשה של הח.מ.) (ראו סעיף 6 לכתב ההגנה, סעיף 5 לכתב התביעה שכנגד וסעיף 4 לתצהירו של מר פינדר). על-פניו נראה כי נספח א' הינו העתק של חשבונית מיום 31/5/04 אשר הוציאה מיפרומאל בגין סחורה שהייתה מיועדת לחברת זוהר, ובה רשומה בתחתית העמוד הערה לפיה, בין היתר, "... הותנה במפורש כי כל הטובין המסופקים ללקוח יישארו בבעלות מיפרומאל תעשיות ירושלים בע"מ עד לסילוקם המלא של מחירם...". החשבונית אינה חתומה, וכלל לא ברור האם היא מתייחסת לסחורה נשוא טענת הקיזוז והתביעה שכנגד, כאשר על-פי כתבי הטענות והתצהיר הנ"ל מדובר כאמור בתעודת משלוח לדוגמה בלבד. בסעיף 1(ב) לסיכומי התשובה מטעם מיפרומאל נטען לראשונה, ככל הנראה תוך התייחסות לחשבונית הנ"ל, כי "החשבונית אשר הוצגו בפני בית המשפט הן העתק שהופק מן המחשב ולכן לא מופיעה עליהן חתימה. הלכה למעשה, חתמה התובעת על כל תעודות המשלוח של הסחורות שהועברו אליה...". מדובר בטענה אשר אינה מופיעה כלל בכתבי הטענות של מיפרומאל או בתצהירו של מר פינדר, ולכן אין להידרש אליה. מכל מקום, לא הוגש תצהיר של מי מטעם מיפרומאל אשר יכול להעיד מידיעתו האישית כי החשבונית אכן מתייחסת לסחורה נשוא התביעה שכנגד, וכי היא אכן נחתמה בפועל.

 

מיפרומאל מפנה בכתבי טענותיה לע"א (ת"א) 2063/02 FRANZ HASS נ' איזיקוביץ ישראל תק-מח 2007(2), 3958, שבו נקבע בין היתר כי חשבונית שבה מופיעה תניית שימור בעלות, הגם שאינה נושאת את הכותרת "הסכם" והגם שאיננה נושאת את חתימות הצדדים, עשויה לשמש חוזה מחייב ביניהם. ואולם, רק בהמשך פסק הדין מתייחס בית המשפט לעניין תוקפה של תניית שימור הבעלות, וקובע בין השאר לאמור:

 

"אכן, נקבע בפסיקה כי אין די בקיומה של תניית שימור בעלות בהסכם, לגביו הוכחה גמירות דעתם של הצדדים, על מנת שבית המשפט יקבלה. נקבע כי על בית המשפט להשתכנע כי קיימת הסכמה מפורשת וגמירות דעת מצד הצדדים באשר לתוכן התנייה. [ראה בש"א (תל-אביב) 14163/06 (תיק פש"ר 2022/03) דניה קוסמטיקס בע"מ נ' עו"ד ישראל קנטור, מפרק המשביר הישן בע"מ (בפירוק) ואח' (טרם פורסם]".  

 

במקרה שנדון בפסק הדין הנ"ל, הוכח כי נרשם בעבר שיעבוד על הסחורה אצל רשם המשכונות לטובת הספק (שיעבוד אשר לא היה עוד בתוקף, אך היה בו כדי להעיד על כוונת הצדדים) וכן הוכח כי מקבל הסחורה חתם על הצהרה מפורשת לפיה ידוע לו שהסחורה נותרת בבעלות הספק. לעומת זאת בענייננו, לא הובאו ראיות המעידות על הסכמה מפורשת וגמירות דעת מצד חברת זוהר באשר לתוכנה של תניית שימור הבעלות. מר פינדר העיד כי לא זכור לו שהיה הסכם בכתב עם חברת זוהר (עמוד 12 לפרוטוקול בשורות 16-18), וטען כי היו בין הצדדים הסכמות בעל-פה בדבר בעלותה של מיפרומאל בסחורה. אלא שמר פינדר כלל לא התייחס לעניין זה בתצהירו, ולא ציין עם מי מטעם חברת זוהר גובשו ההסכמות הנטענות ומתי גובשו אותן הסכמות. מיפרומאל אף בחרה שלא לבקש את זימונם של עדים כלשהם מטעם חברת זוהר, אשר יכולים היו להעיד על ההסכמות אשר גובשו לטענתה בין הצדדים.  

 

בבש"א (תל-אביב-יפו) 1506/05 פלסגד מוצרים פלסטיים אגש"ח בע"מ נ' עו"ד יעקב גרינולד, כונס נכסים זמני לנכסי החברה, תק-מח 2005(3), 5536, עמדה כב' השופטת ורדה אלשיך על הבעייתיות שבקבלת טענה לשימור בעלות בנכס על סמך כיתוב המופיע על גבי חשבונית בלבד. כך קבעה בעמוד 5538 לפסק הדין:

 

"באורח כללי, ואף כאן בלא לקבוע רשימה סגורה, אעיר כי הדפסה גרידא על חשבונית בלא הסכם כתוב הקובע שימור בעלות, ראוי כי תוכר במצבים של עסקאות מזדמנות, קרי; עסקאות בסדר גודל קטן יחסית, או כאלו הנערכות במהירות, בלא יחסים מסחריים נמשכים בין הצדדים; קמעונאי המוכר מטלטלין למאות אנשים המגיעים לחנותו, למשל, אין זה הגיוני לדרוש ממנו כי יעצור ויחתום על חוזה כתוב ומפורש עם כל אחד ואחד מהם. המצב שונה, במקרים של יחסים מסחריים מתמשכים וארוכי-טווח בין המוכר לקונה, במסגרתם נעשו עסקאות בסדר-גודל גדול יחסית; במצבים אלו, דומה כי אין כל סיבה שמוכר זהיר וסביר לא ידאג להעלות את תניית שימור הבעלות עלי כתב - דבר שאינו כרוך בעלויות כבדות, ואין בו הכבדה משמעותית על שטף חיי המסחר. במצבים אלו, העדרו של הסכם כתוב הינו ראיה משמעותית לחובת הטוען לשימור-בעלות, ועליו להביא ראיות נגדיות במשקל מספיק בכדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו".

 

אין חולק כי במקרה דנן לא מדובר בעסקה מזדמנת בסדר גודל קטן, אלא בעסקה רחבת היקף, שהינה אחת מני רבות אשר בוצעו לאורך ההתקשרות המסחרית ארוכת השנים בין הצדדים. בנסיבות אלה, מן הראוי היה כי מיפרומאל תעגן את תניית שימור הבעלות במסגרת הסכם בכתב, ומשלא עשתה כן, היה עליה להציג ראיות נוספות מעבר לחשבונית המעידות על הסכמה לתוכנה של תניית שימור הבעלות. אלא שלא זו בלבד שמיפרומאל לא הציגה ראיות כאמור, אלא שמאפייני העסקה כפי שהם משתקפים מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני, דווקא מפריכים את טענתה של מיפרומאל בעניין שימור הבעלות. מר פררו הצהיר כי חברת זוהר נהגה בעניין פרופילי האלומיניום מנהג בעלים, מסרה לפררו הנחיות כיצד לטפל בהם ושילמה או אמורה הייתה לשלם עבור העבודות. כמו-כן נטען כי מיפרומאל מעולם לא פיקחה על הסחורות, לא דאגה לבטחן ואף לא נקטה באמצעים שיאפשרו לאתר אותן ולבחון את מצבן. בנוסף הוצהר כי דפוס הפעולה המתואר לעיל היה עקבי, מתמשך ומחייב במשך כעשר שנות פעילות, והיה קיים גם עם ספקים אחרים של חברת זוהר. מיפרומאל לא הכחישה טענות אלה לגופן. נהפוך הוא, מר פינדר העיד כי הלקוח הסופי של הסחורה היה חברת זוהר, והיא זו ששילמה עבור הפרופילים לפי תנאים של שוטף + 90 ולעיתים גם במזומן (עמוד 10, בשורות 8-9). כמו-כן הודה מר פינדר כי חברת זוהר היא זו שנתנה את ההנחיות כיצד לצפות את הפרופילים ובאיזה צבע (שם, בשורות 15-18), ובהמשך אף אישר כי מיפרומאל לא שילמה לפררו עבור ביצוע העבודות (שם, בשורות 19-20).

 

לסיום יצוין כי טענותיה של מיפרומאל לבעלות בסחורה נשוא התביעה שכנגד, אינן מתיישבות גם עם התנהלותה של מיפרומאל, אשר לא טרחה לעמוד על זכויות הבעלות הנטענות שלה כראוי עד למועד הגשת התביעה דנן. מר פררו הצהיר כי בשיחה טלפונית שניהל עם מר דני די-קסטרו מטעם מיפרומאל, הבהיר שלפררו יש טענות לזכויות בסחורה, וכי בכוונתה לפנות בעניין זה לקבלת ייעוץ משפטי ואף לבית המשפט. כמו-כן הצהיר מר פררו כי אמר למר די קסטרו שככל שיש למיפרומאל טענות לבעלות בסחורה עליה להפנותן לבית המשפט (סעיף 27 לתצהיר). מר דני די-קסטרו לא הגיש תצהיר נגדי מטעם מיפרומאל בעניין זה. מר פררו הצהיר בנוסף כי דווח למיפרומאל אודות ההליכים בתיק הפירוק, וזאת במהלך פגישות שהתקיימו בין הצדדים במשרדיה של מיפרומאל בירושלים. גרסתו הנ"ל של מר פררו לא נסתרה בחקירתו הנגדית. גם מר פינדר עצמו הודה בחקירתו כי היה נוכח בפגישות שהתקיימו בין נציגי מיפרומאל לנציגי פררו, אך טען כי אינו זוכר מה דובר בפגישות אלה (עמוד 19 לפרוטוקול, בשורות 15-16). ובהמשך העיד כי "...מבחינתי הם חייבים לי כסף וכל עניין המפרק אינו מעניין אותי" (שם, בשורות 19-20). מכאן שלא עלה בידי מיפרומאל לסתור את טענתו של מר פררו כי דווח לה על ההליכים שהתנהלו בתיק הפירוק בנוגע לסחורה נשוא התביעה שכנגד. משידעה מיפרומאל על ההליכים שניהלה פררו בתיק הפירוק כנגד חברת זוהר, ולא טרחה להגיש בקשת הצטרפות להליך זה או בקשה למתן הוראות, הרי שאין לקבל כעת לראשונה את טענתה לבעלות בסחורה.

 

לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי מיפרומאל לא הרימה את הנטל המוטל עליה על-מנת להוכיח קיומה של הסכמה מפורשת בינה לבין חברת זוהר לשימור הבעלות בסחורה נשוא טענת הקיזוז והתביעה שכנגד, ומכאן שלא עלה בידי מיפרומאל להוכיח בעלות בסחורה זו. משלא הוכיחה מיפרומאל את טענתה לבעלות בסחורה, הרי שהיא איננה זכאית לקבלת ערכה של הסחורה שנמכרה על-ידי פררו.

 

אשר על כן, הנני מקבל את התביעה העיקרית במלואה, דוחה את התביעה שכנגד ומחייב את מיפרומאל לשלם לפררו סך של 86,951 ¤ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30/11/06 ועד למועד התשלום בפועל.

 

בנוסף לכך, לנוכח קבלת התביעה העיקרית ודחייתה של התביעה שכנגד, הנני מחייב את מיפרומאל לשלם לפררו סך של 2,385 ¤ בגין הוצאות משפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 30/11/06 ועד למועד התשלום בפועל, וכן סך של 22,000 ¤ + מע"מ בגין שכר טרחת עו"ד  בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

 

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

 

ניתן היום, כ"ה אייר תשס"ט (19 במאי 2009), בהעדר הצדדים.

                                                                                                __________________

                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/D8A9E79F2B4D02EB422575BB00578281/$FILE/9C5AA0CB2C004146422575B400454C6D.html
תאריך: 
19/05/09
Case ID: 
66456_6
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : בבש"א (תל-אביב-יפו) 1506/05 פלסגד מוצרים פלסטיים אגש"ח בע"מ נ' עו"ד יעקב גרינולד
בבש"א (תל-אביב-יפו) 1506/05 פלסגד מוצרים פלסטיים אגש"ח בע"מ נ' עו"ד יעקב גרינולד
עורכי דין : איתי ישי
איתי
ישי
Powered by Drupal, an open source content management system