מצליח נ. הרוש


 

   

בתי המשפט

א  005974/07

בית משפט השלום ראשון לציון

 

21/05/2009

 

כב' השופטת יעל בלכר

בפני:

 

 







מצליח דוד

בעניין:

התובע

כהן יצחק

ע"י ב"כ עו"ד


 

- נ  ג  ד -

 


 

הרוש גילה

הנתבעים

אברמוב יצחק

ע"י ב"כ עו"ד


 

פסק - דין

 

זוהי תביעה לדמי תיווך בסך 19,061 ¤ שנדונה בסדר דין מהיר.

כללי

1.             אין מחלוקת שהנתבעת חתמה על הזמנת שירותי תיווך מיום 9/10/07 כלפי התובע (נספח א' לתצהיר התובע), וכי באוקטובר 2007 ראו את הנכס ברח' גיתית 2 ראשל"צ (הדירה) באמצעות המתווך, מר דורון שמחוני, הנתבעת (האם) ובתה, הגב' הומאי (הבת). עוד אין מחלוקת כי את הדירה רכשו ביום 1/11/07, בתה של הנתבעת ובעלה (הזוג הומאי).

2.             הנתבעת העלתה שתי טענות עיקריות לדחיית התביעה: האחת, שהעסקה לגבי הדירה, לא בוצעה ע"י האם, הנתבעת, שחתמה על ההתחייבויות, אלא ע"י בתה שרכשה כאמור, את הדירה. הבת לא חתמה על התחייבות כלשהי כלפי התובע ולא רכשה את הדירה באמצעות המתווך, מר שמחוני. הגב' הומאי ראתה את הדירה מס' חודשים קודם למועד שחתמה הנתבעת על ההתחייבות, עקב פרסום של בעל הדירה בעתון "השקמה". הטענה השניה היא, שההתחייבות בכתב אינה כלפי המתווך בפועל, מר שמחוני. בטופס ההזמנה מצוין שמו של אחר, מר שי מור, לכן התובע אינו הגורם היעיל ואינו זכאי לדמי תיווך.

3.             מטעם התובע הוגש תצהירו וכן תצהיר של המתווך, מר דורון שמחוני, שביצע בפועל את פעולת התיווך. מטעם הנתבעת הוגש תצהירה שלה וכן תצהירי הזוג הומאי. הוגש גם תצהירו של מר ויקטור נתנזון- בעל הדירה נשוא המחלוקת. התובע ויתר על חקירתו של מר הומאי. שאר המצהירים נחקרו על תצהיריהם.

דיון והכרעה

4.             לאחר ששמעתי את הראיות ואת סיכומי הצדדים, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל. ביצוע העסקה ע"י הבת בנסיבות העניין, בא בגדר ביצוע העסקה ע"י הלקוח (הנתבעת) או "מי מטעמו", ומחייב את הנתבעת בתשלום דמי התיווך, כאמור בסעיף 3 להזמנת שירותי התיווך. הזמנת שירותי התיווך מאפשרת לתובע להעביר את ביצוע התיווך לכל מתווך מורשה אחר שהוסמך על ידו. על כן, משבוצעה העסקה בעקבות מאמצי התיווך של מר שמחוני, שהיה גורם היעיל לביצוע העסקה - קמה לנתבעת חובת תשלום דמי התיווך לתובע. הכל כמפורט להלן.

5.             מוכר הדירה, מר נתנזון, שהעיד מטעם הנתבעת, העיד כי מכר את הדירה ב-1/8/07 למשפחת דרעי. אולם ביום 1/11/07 חתמו, במקביל, על הסכם לביטול העסקה עם דרעי ועל הסכם מכירת הדירה לזוג הומאי (בתה של הנתבעת וחתנה). הגב' הומאי ובעלה ביקרו בדירה ביום 21/7 והשאירו טלפון. הם נראו כמעוניינים, אולם הוא בחר בעסקה עם בני הזוג דרעי, שנתנו הצעה גבוהה יותר. העד הציג רישומים אותנטיים ששמר בדבר ביקורים של רוכשים פוטנציאליים בדירה, הכוללים שם ומס' טלפון, תאריך ביקור, וההצעה שהציעו. ברישומיו של מר נתנזון מופיעים הזוג הומאי כמי שביקרו בדירה ביום 21/7/09 16:45. מר נתנזון העיד כי לאחר שבני הזוג דרעי ביקשו לבטל את העסקה, הוא עמד על כך שהם ימצאו קונים אחרים במקומם. מר שמחוני העיד כי התבקש ע"י דרעי לפעול למכירת הדירה (עמ' 8 ש' 15-16).

6.             לפי סעיף 5 לתצהיר מר נתנזון, התובע הראה את הדירה לנתבעת רק ב- 10/07 בעוד שבתה ראתה את הדירה 3 חודשים קודם לכן ואף רכשה את הדירה שלא באמצעות התובע או הנתבעת (נוסח זה מופיע גם בשאר התצהירים מטעם הנתבעת – ס' 7 לתצהירה וס' 6 לתצהיר הזוג הומאי). אולם בחקירתו הבהיר מר נתנזון, שהאמור בסע' 5 לתצהירו, אינו נכון. אין הוא מכיר את הנתבעת או את המתווך, מר דורון שמחוני. עוד הבהיר כי הזוג דרעי הכניס את חפציו לדירה כבר באוגוסט ואז החלו הבעיות. לעד לא היו מפתחות לדירה אלא לזוג דרעי.

7.             מר שמחוני העיד כי ליווה את העסקה לאורך כל הדרך; כי היו שלוש פגישות לרבות החתימה על ההסכם (במקביל לביטול ההסכם עם דרעי, עמ' 8 ש' 13-11); וכי האם ייצגה את בתה לאורך כל הדרך ונכחה בפגישות. טענתו לא נסתרה ומתיישבת עם שאר הראיות.

8.             בחקירתה ציינה הנתבעת: "היו לי בעיות עם בעלי, חשבנו להתגרש, יש לנו דירה גדולה ורצינו לקנות דירה קטנה. הלכתי לראות את הדירה. לפני שראיתי החתן שלי הציע לבת שלי נישואין, הם הלכו לחפש דירה ולא היה להם אפשרות לשכור תיווך, והלכו דרך האינטרנט והשקמה. תיארו לי את הדירה לפרטי פרטים, אמרה אנשים אמריקאים. יש לי אישור של הרבנות שאנו הסתדרנו. אני ירדתי מהדירה. הבת שלי אמרה שזו דירה ראשונה, וראתה עוד דירות וחזרה לדירה הזאת. יש את עתון השקמה ובעל הבית, יש לו רשימה של כל האנשים באו לראות את הדירה עם תאריכים". אישור הרבנות הנזכר, לא הומצא על ידי הנתבעת (עמ' 10 ש' 2-7).

9.             בחקירתה של הבת, הגב' הומאי, הסתבר כי הגיעה יחד עם אמה והמתווך דורון שמחוני לראות את הדירה באוקטובר 2007. לדבריה: "אמא באה להראות לי את הדירה שראתה כי אני תיארתי לה אותה קודם לפרטי פרטים ורציתי לקנות. אמא שלי רצתה לגמור עם אבא שלי ולחפש לעצמה דירה ובאה להראות לי את הדירה ואמרתי לה שאני ראיתי לפני כמה חודשים לפני כן ואני רוצה לקנות. זו הדירה שהראתה לי" (עמ' 13 ש' 26-24).

10.         לא ירדתי לסוף דעתם של הנתבעת ובתה ולא עלה בידי להבין מתי יושרו ההדורים בין האם והאב, מתי חדלה האם מרצונה לרכוש את הדירה ואם כך היה, מדוע הגיעה לראות את הדירה באמצעות המתווך. הכל בשים לב לכך שאת הדירה ראו הנתבעת ובתה, באמצעות המתווך שמחוני, באוקטובר 2007, זיכרון הדברים בין המוכר לבת הוא מיום 10/10/07 (ראו דברי ב"כ הנתבעת בשאלתו בעמ' 8 ש' 27-28), ועסקת המכר עם הבת נחתמה כבר ב- 1/11/07, דהיינו: תוך זמן קצר ביותר. אני מעדיפה, אפוא, את גרסת מר שמחוני, שלפיה בכל העת ייצגה הנתבעת את עניינה של בתה.

11.         יתר על כן,  לא ברור על מה נסמכת הטענה שהפרסום בעיתון "השקמה" בחודש יולי 2007, היה "הגורם היעיל" בביצוע העסקה שבין נתנזון להומאי, או על מה נסמכת הטענה שהדירה לא נרכשה באמצעות המתווך שמחוני. מהאמור עולה כי הדירה נמכרה ו"יצאה מן השוק" באוגוסט ולאחר מכן הוצעה שוב למכירה, בנסיבות שתוארו ע"י מר נתנזון, כאשר הזוג דרעי הוא שעשה מאמצים למכירתה. עוד עולה כי לולא הפגישה עם המתווך שמחוני בדירה, לא היו הנתבעת או בתה יודעות שהדירה "חזרה לשוק". יש לזכור כי הזוג הומאי ראו את הדירה ביולי ואין טענה אמיתית למשא ומתן או סימנים "להוצאה לפועל" של הרצון לרכוש את הדירה, אלא לאחר שהנתבעת ובתה הובאו לדירה באוקטובר ע"י מר שמחוני. אין טענה שמר נתנזון יצר קשר עם הזוג הומאי לפי הרישום שערך לעצמו, לאחר שהתעוררו הבעיות בעסקה שכבר בוצעה עם הזוג דרעי. ההיפך הוא הנכון. מר נתנזון העיד כי עמד על כך שדרעי יחפשו קונה והם שהביאו את הזוג הומאי בתור קונים. יתר על כן, הנתבעת לא הביע כל הסתייגות בפני מר שמחוני כשנפגשו לראות את הדירה ולא הודיעה לו דבר, אף כי בתה נכחה באותו מעמד.

12.     אני קובעת, אפוא, כי הקשר המחודש עם הדירה, נוצר בעקבות מאמצי התיווך של המתווך שמחוני, שהביא את האם ובתה שהצטרפה לאותו מפגש, לדירה; וכי המתווך שמחוני, שליוה את העסקה עד לחתימתה משך מספר פגישות, היה הגורם היעיל בביצוע העיסקה. הכל כאשר לאורך כל הדרך פעלו מול המתווך שמחוני, הן הבת והן האם (הנתבעת), שפעלה בעבור בתה. בנסיבות אלה אני סבורה כי ביצוע הרכישה על ידי הבת הוא בבחינת רכישה על יד "מי מטעמה" של הנתבעת, כמשמעות הדבר בסעיף 3 להזמנת שירותי התיווך וקמה על הנתבעת חובת תשלום דמי התיווך לפי ההתחייבות. יתר על כן, בנסיבות העניין, יש בהעלאת הטענה כי הרכישה בוצעה על ידי הבת ולא על ידי האם שחתמה על ההתחייבות, משום חוסר תום לב בביצוע החוזה, והנתבעת מנועה מלהעלות טענה זו.

 

13.     אני דוחה בנסיבות העניין, את טענת הנתבעת כאילו התובע לא זכאי לדמי לתיווך משום שבפועל טיפל בדירה המתווך מר דורון שמחוני, שאינו התובע ואינו מר שי מור (ששמו מצוין אף הוא בטופס ההתחייבות). התובע העיד כי פעל בשיתוף פעולה עם המתווך מר שמחוני והעביר לו את הטיפול בדירה (עמ' 5 ש' 15-21, עמ' 6 ש' 19-27). לנתבעת לא היה עניין כזה או אחר דווקא בתובע, כמי שמטפל בעסקה. בפועל, ואף ששמה לב לכך שמדובר במתווך אחר ב"זמן אמת", לא העירה בעניין דבר (עמ' 10 ש' 21-10). בכתב ההתחייבות מצוין במפורש כי את התיווך בפועל יכול לבצע "כל מתווך מורשה שהוסמך על ידם (הכוונה לתובע ולמר שי מור, ששמם נזכר במפורש קודם לכן - י.ב) לביצוע הזמנת שירותי התיווך". עוד צוין במפורש כי דמי התיווך יגבו ע"י התובע, דודי מצליח (ראו הרישא להזמנת שירותי תיווך וכן סעיף 6 שם).

הסוגיה נדונה בבר"ע 493/04 (י-ם) סבג נ' פרל. שם נדון אותו נוסח שלפנינו, שמקובל אצל "רי/מקס" להעברת הטיפול למתווך אחר. נקבע כי למרות שרצוי לרשום את שם המתווך בפועל, מדובר בהסמכה תקפה ומפורשת כנדרש לפי חוק השליחות, ונקבעה זכאותו של התובע לדמי תיווך (פסק דין מיום 21/4/05, כב' הש' דרורי, במיוחד ס' 7-5).

 

14.     אני דוחה את הטענה שהמתווך, מר שמחוני, הכין מסמך משפטי בניגוד לחוק המתווכים. מר שמחוני השיב לשאלת ב"כ הנתבעת כי למעשה שימש כ"רשם" ורשם את הדברים מפי הצדדים מילה במילה כפי שביקשו, ואף טען כי לפי תוכן הדברים לא היה מכנה זאת "זכרון דברים" (עמ' 8 ש' 26-20). הנתבעת או בתה לא העידו דבר לעניין זה, ולא נסתרה טענתו שרק רשם מה שנאמר על ידי הצדדים. בנוסף, לא הוצג זיכרון הדברים, כך שלא ניתן לבחון מהותו כמסמך משפטי. כמו כן, הטענה לא נטענה בתצהירים ומהווה הרחבת חזית (ראו התנגדות ב"כ התובע מטעם זה, עמ' 8 ש' 31).

 

15.     אני דוחה את הטענה שטענת התובע לגבי חיוב הנתבעת בדמי תיווך בשל העסקה שבוצעה ע"י בתה, מהווה הרחבת חזית. לכתב התביעה צורפו טופס הזמנת שירותי תיווך עליו חתמה הנתבעת וכן מכתב תשובה של ב"כ הנתבעת ממנו ניתן להסיק כי "טענת ההגנה" של הנתבעת היא שהעסקה בוצעה ע"י בתה. העובדה שהבת רכשה את הנכס היא עובדה שהוכחה, ואין עליה חולק. תצהירי הנתבעת מעוררים את הטענה שבשל כך, בין היתר, אין חבות תשלום דמי תיווך. זכותו של התובע להשיב לכך. תשובתו הינה תשובה משפטית, ואין בה כל שינוי עובדתי ביחס לעובדות כפי שהוצבו ע"י הצדדים בכתבי הטענות.

 

16.     אין ממש בטענות הנתבעת לגבי אי-העדתו של שי מור או העדר רשיון תיווך שלו (ככל שהדברים נכונים), והן נדחות. רישיון נדרש לפעולת תיווך ולא להחתמת הלקוח על ההזמנה (ככל שמר מור החתים את הנתבעת, שכן לפי עדותה, מר שמחוני החתים אותה על ההתחייבות, עמ' 10 ש' 22-21). מר שי מור לא ביצע פעולה רלבנטית למחלוקת ולא נדרש כעד, גם לא לצורך הגשת הזמנת שירותי התיווך כראיה בתיק, משאין חולק שחתמה הנתבעת על המסמך.

 

17.     לא מצאתי שיש משקל בנסיבות העניין לאיחור בזמן קצר בהגשת תצהירי התובעים, שהוגשו לאחר תצהירי הנתבעים. גם אם נכונה הטענה, לא נגרם לנתבעת כל נזק או עיוות דין והנתבעת לא ביקשה לצרף ראיות נוספות בעקבות הגשת התצהירים באיחור, אף שניתנה לה הזדמנות לעשות כן (ראו פרוטוקול מיום 3/6/08).

 

18.     לאור האמור התביעה מתקבלת.

         לא נטענו טענות כלפי סכום התביעה אלא כלפי עצם החיוב. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 19,061 ¤ (הסכום נכון ליום הגשת התביעה 18/12/07. יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד זה ועד לתשלום המלא בפועל).

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע החזר אגרה ושכ"ט עו"ד בסך 3,800 ¤ בתוספת מע"מ כחוק.

 

ניתן היום י"ט באייר, תשס"ט (13 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתקים זה לבאי כוח הצדדים.

 

יעל בלכר, שופטת


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/DFDDC20B6113409F422575BD00178721/$FILE/42F29BF0EECD3075422575B4002EBA06.html
תאריך: 
21/05/09
Case ID: 
5974_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : יעל בלכר
יעל בלכר
עורכי דין : - נ ג ד -
- נ ג ד -
Powered by Drupal, an open source content management system