פסק דין

ועדה רפואית עליונה שהתכנסה ביום 22.1.09 קיבלה את ערעור המערער וקבעה, כי נכותו היא בשיעור 20 אחוז בגין הגבלה בינונית בתנועות עמוד שדרה מותני, על פי המבחן שבסעיף 37(2)(ג)(IV) לתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969. יצוין, כי רק 7 אחוז מכלל הנכות האמורה נזקפת על חשבון השירות.

טענתו של המערער היא, שקביעת נכותו על פי סעיף המתאר "הגבלה בינונית" אינה מתיישבת עם ממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה לו בוועדה, וגם לא עם ממצאי בדיקות ההדמיה. בגדר כך מפנה המערער לממצא לפיו הטיית הגב לאחור הייתה "מוגבלת מאד", לממצאי בדיקת סי.טי המצביעים על לחץ משמעותי על השק והיצרות התעלה הספינאלית ועל בקעים ובלט שנמצאו בחוליות שונות.

דין הערעור להידחות. הוועדה ציינה במפורש קיומם של הממצאים הנ"ל, אך כאשר שקלה באופן כולל את השפעתם, לצד ממצאים אחרים המתייחסים לנתונים נוספים, הגיעה למסקנה כי ההשפעה הכוללת על כושר הפעולה היא בינונית. מדובר במסקנה רפואית המסורה במלואה לשיקול דעת הוועדה ובית המשפט אינו מוסמך להתערב בה. אין להוציא מההקשר הכולל ממצאים אלו ואחרים, המצביעים לדעת המערער על דרגת חומרה גבוהה, שכן דרגת הנכות נקבעת על יסוד התמונה המלאה. מבחינה זו לא מדובר במצב בו קיים פער של ממש, המחייב הנמקה מיוחדת, בין הנתונים שהיו לפני הוועדה לבין מסקנתה הסופית, מבלי שניתן הסבר לאותו פער. העיקר הוא, שאין כל שאלה משפטית בגדרו של הערעור דנן, ועל כן דינו להידחות.

הערעור נדחה.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ג' בסיון תשס"ט (26 במאי 2009), בהעדר הצדדים.