בתי-המשפט

א  069543/06

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

02/06/2009

 תאריך:

כבוד השופט מיכאל תמיר

לפני:

 

 



לוי צביקה

בעניין:

התובע

דוד הנדל

ע"י ב"כ עו"ד


 

-   נ   ג   ד   -


 

אהרונוב דוד, חברת עורכי-דין

הנתבעת

אליוביץ יהושע

ע"י ב"כ עו"ד

 

 


פסק דין

 

פסק דין זה ניתן לאחר הגשת סיכומים בכתב בתביעה כספית שהגיש התובע נגד הנתבעת בגין סך של 277,200 ¤.

 

התביעה הוגשה בתחילה כתביעה שכנגד בת.א. 40678/06 שבו נדונה בקשת רשות להתגונן נגד תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה אהרונוב דוד, חברת עורכי-דין נגד מר צביקה לוי לתשלום שכר טרחה. ואולם, כב' השופט סובל אשר דן בתיק הנ"ל קבע בהחלטה מיום 14/12/06 כי אין מקום לברר את התביעה שכנגד ביחד עם התביעה העיקרית, והורה לפתוח תיק נפרד לבירור התביעה שכנגד. בעקבות החלטה זו נפתח תיק עצמאי לדיון בתביעתו של מר צביקה לוי נגד אהרונוב דוד, חברת עורכי-דין, הלוא היא התביעה דנן.

 

בכתב התביעה נטען כי עו"ד יצחק אהרונוב "שכנע" את התובע להעביר את הטיפול בעניין עיזבון הוריו המנוחים ממשרדו של עו"ד יוסף דרמר אל הנתבעת, בטענה שהטיפול במשרדו של עו"ד דרמר הוא רשלני וכושל. התובע, כך נטען, היה כה מבוהל ומשוכנע שהוא מקבל טיפול "נורא ואיום" שהחליט ללא שום אפשרות לשיקול דעת להעביר את הטיפול אל הנתבעת, ואף קיבל מעו"ד אהרונוב הוראות מאוד מפורטות מה עליו לעשות כדי להשתחרר מטיפולו של עו"ד דרמר במינימום הוצאות. על פי כתב התביעה, התובע היה "מרוכך" בעקבות המצג שהוצג לו, ולכן היה מוכן לחתום על כל מסמך שכ"ט שיידרש ובלבד "שיצילו" אותו מכל הטעויות האפשריות שנעשו על-ידי משרדו של עו"ד דרמר. לטענת ב"כ התובע, מבלי דעת, מתוך לחץ, מצוקה וחוסר יכולת להפעיל שיקול דעת, חתם מרשו על הסכם שכר טרחה שאין בו כדי לשקף את ההיקף המועט של העבודה, ההשקעה והכישרון המשפטי הנדרש לצורך קבלת שירות זה. בעניין זה נטען כי עוד בחודש דצמבר 2004 שלח ב"כ אחיו של התובע פקס ובו הצעת פשרה לסיום הסכסוך – הצעה אשר בסופו של דבר כל עקרונותיה התקבלו. כמו-כן נטען כי כבר בחודש אוגוסט 2005 יכלו התובע ואחיו להגיע להסדר סופי, אולם כמפורט בכתב התביעה, הנתבעת ביצעה פעולות מלאכותיות שלא לצורך רק כדי ליצור רושם של עבודה שכל כולה מיותרת, וגרמה נזק ועוגמת נפש. בהמשך נטענו בכתב התביעה טענות הקשורות לטיפולה של הנתבעת בעניין אחר - תיק הוצל"פ אשר נפתח נגד התובע על-ידי בנק המזרחי, אך כפי שיפורט בהמשך הדיון להלן, התביעה בעניין זה נדחתה על הסף בהחלטה נוספת של כב' השופט סובל מיום 8/7/07.

 

הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו נטען כי במסגרת הדיון בת.א. 40678/06 נדונו ונדחו כל טענותיו של התובע בעניין הטיפול המשפטי אשר ניתן לו על-ידי הנתבעת בנוגע לחלוקת העיזבון. לגופו של עניין, נטען כי התובע הוא שפנה אל הנתבעת לאחר שהסתכסך עם בא כוחו הקודם, עו"ד דרמר, ונותר חייב לו כספים. כמו-כן הודגש כי באותה עת הייתה נטועה בין התובע לבין אחיו מחלוקת משפטית ורגשית סבוכה וקשה אשר נמשכה שנים רבות. על-פי כתב ההגנה, נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה לפיו התובע ישלם לנתבעת סך של 9,130 ¤ (כולל מע"מ) וכן 5% + מע"מ מכל סכום שיגיע לתובע מהעיזבון. לטענת הנתבעת, במשך כשנה וחצי השקיעה את מיטב זמנה ומרצה לטיפול בסכסוך, וביום 27/3/06 לאחר אינספור שיחות טלפון וישיבות ולאחר הליכים משפטיים מורכבים וממושכים, נחתם הסכם חלוקת העיזבון בין התובע לבין אחיו אשר קיבל תוקף ביום 9/4/06. טענתו של התובע כי הנתבעת היא זו אשר גרמה לעיכוב וסרבול ההליכים בתיק העיזבון הוכחשה בתוקף, ונטען כי השנאה המרה בין התובע לאחיו והרצון שלהם לנקום זה בזה הם שהביאו לכך שהסכם חלוקת העיזבון נחתם רק בשנת 2006.

 

לאחר הגשת כתב ההגנה הגישה הנתבעת בקשה לסילוק התביעה על הסף. בהחלטה מיום 8/7/07 דחה כב' השופט סובל את הבקשה לסילוק על הסף בכל הקשור לפרשת העיזבון, וקיבל את הבקשה תוך דחיית התביעה על הסף בכל הקשור לפרשת בנק המזרחי. בהחלטה זו קבע כב' השופט סובל בין היתר כי על אף שבכתב התביעה נכללו טענות זהות לאלו שנטענו בבקשת הרשות להגן בת.א. 40678/06, ההחלטה שניתנה בבר"ל ביום 14/12/06 שבה נדונו ונדחו טענות התובע, אינה מקימה השתק עילה ואף לא השתק פלוגתא בענייננו (ראו סעיפים 8 ו- 9 להחלטתו של כב' השופט סובל מיום 8/7/07).

בעקבות החלטתו הנ"ל של כב' השופט סובל בבקשה לסילוק התביעה על הסף, התנהל קדם משפט בפני כב' השופט יפרח אשר הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית בתיק.

 

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית שבו חזר על טענותיו בכתב התביעה בנוגע לטיפולה של הנתבעת בענייני העיזבון של הוריו המנוחים. בתצהירו התייחס התובע ביתר פירוט לנזקים אשר נגרמו לו לטענתו בעקבות פעולות מיותרות ו"משיכת זמן" של הנתבעת בעת שטיפלה בתיק העיזבון. בין השאר נטען כי עקב התנהלותה של הנתבעת לא קיבל התובע את חלקו בסך של 300,000 ¤ שאחיו הסכים בתחילה להשיב לקופת העיזבון בהצעת פשרה מיום 31/12/04, וכן לא קיבל את חלקו בסך נוסף של 100,000 ¤ שאף אותו צריך היה האח להשיב לעיזבון, אך הנתבעת לא טרחה לתבוע את הסכום הנ"ל. בנוסף חזר וטען התובע כי כבר במהלך חודש אוגוסט 2005 הייתה אפשרות להגיע להסדר בינו לבין אחיו, אולם ההסדר נחתם בפועל רק בתחילת חודש אפריל 2006, והאיחור בן שבעה וחצי החודשים בהשגת ההסדר מוטל על שכמה של הנתבעת.

 

עו"ד יצחק אהרונוב הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת שבו חזר על הטענות בכתב ההגנה. עו"ד אהרונוב הדגיש בין היתר כי בשל אופיו התובעני של התובע והלחץ הכלכלי שבו לדבריו היה נתון, כל ההליכים ולמעשה כל הטיפול שהעניקה לו הנתבעת היה במתכונת "דחוף". עוד הוצהר כי צורת העבודה שנכפתה על-ידי התובע הייתה חריגה בהשוואה לכל תיק אחר שהיה בטיפולה של הנתבעת מאז ומעולם, ומצב זה הכפיל ושילש את כמויות העבודה והזמן שנדרשו עבור הטיפול בענייניו של התובע. עו"ד אהרונוב תיאר בפירוט ובאריכות כיצד הייתה מערכת היחסים בין התובע לבין אחיו יעקב קשה, סבוכה וטעונה במשך שנים רבות עד לרגע החתימה על הסכם חלוקת העיזבון. בעניין זה הצהיר בין השאר כי התובע סירב לשבת בחדר אחד עם אחיו גם כאשר נוהל מו"מ מתקדם מאוד לסיום הפרשה, ווכן הצהיר כי אף כאשר הגיע התובע לחתום על הסכם הפשרה הוא סרב ללחוץ את ידו של אחיו. עו"ד אהרונוב התייחס בתצהירו לפעולות שונות שביצעה הנתבעת עבור התובע וביניהן הגשת תשובה להתנגדות לקבלת צו ירושה, כתב הגנה בתביעה לפינוי התובע מבית אביו, ייצוג בדיון בנושא מינוי מנהל עיזבון וכן ניהול מו"מ ממושך עם אחיו של התובע ובאי כוחו, תוך החלפת טיוטות של הסכמי פשרה לצורך סיום הסכסוך. בהמשך הפנה עו"ד אהרונוב לקביעותיו של כב' השופט סובל בהחלטתו בבקשת הרשות להגן בתיק א 40678/06, וטען כי קביעות אלה מאיינות את טענות התובע אחת לאחת. לבסוף ישנה התייחסות והכחשה של טענות התובע בנוגע לנזקים שנגרמו לו לדבריו עקב התנהלותה של הנתבעת.

לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית התנהל דיון קדם משפט נוסף בפני כב' השופט שינמן, ובסופו נקבע התיק להוכחות בפני הח"מ. במהלך דיון ההוכחות נחקרו המצהירים בחקירה נגדית. לאחר הדיון הגישו באי כוח הצדדים בקשות לתיקון הפרוטוקול וניתנו החלטות בהתאם, ובהמשך הוגשו סיכומים בכתב.

 

ביום הגשת סיכומי התשובה הוגשה גם בקשה של התובע לצירוף מסמך נוסף לסיכומיו (בקשה דחופה למינוי מנהל עיזבון מיום 9/2/05). הנתבעת הגישה תגובה לפיה היא מתנגדת לבקשה, ולאחר הגשת תגובת התובע לתגובת הנתבעת הנ"ל, ניתנה החלטה כי בטרם מתן החלטה סופית בבקשה, מתבקש ב"כ הנתבעת להבהיר האם בכוונתו לחקור את התובע אודות צירוף המסמך. ב"כ הנתבעת הגיש הודעה לפיה אין בכוונתו לחקור את התובע, וטען כי אין במסמך אשר התובע ביקש את צירופו אלא לתמוך בטענתו של עו"ד אהרונוב. יצוין כי בהחלטה הנ"ל אשר ניתנה לאחר הגשת התגובות לבקשת התובע נקבע התיק לת"פ ליום 21/1/09, אולם עקב טעות התזכורת לא הוקלדה בפועל, והתיק עלה ללשכתי לראשונה רק ביום 20/5/09.

 

דיון

 

השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים נוגעות לטיפולה של הנתבעת בעניין עיזבון הוריו של התובע. כפי שצוין לעיל, תביעת התובע בכל הקשור לייצוגו על-ידי הנתבעת בתיק ההוצל"פ שנפתח כנגדו על-ידי בנק המזרחי, נדחתה על הסף בהחלטתו של כב' השופט סובל מיום 8/7/07.

 

בכתב התביעה נטען כי "מבלי דעת, מתוך לחץ וחוסר יכולת להפעיל שיקול דעת ומתוך מצוקה חתם התובע על הסכם שכ"ט, שאין בו כדי לשקף את ההיקף המועט של העבודה, ההשקעה והכישרון המשפטי הנדרש לצורך קבלת שירות זה" (סעיף 10 לכתב התביעה). אין בכתב התביעה פירוט כנדרש אודות הלחץ והמצוקה שבהם היה נתון התובע לטענתו, אולם נטען כי התובע היה מבוהל כיוון שעו"ד יצחק אהרונוב "שכנע" אותו כי הטיפול שניתן לו על-ידי עו"ד דרמר הינו רשלני וכושל (סעיפים 5 ו- 7 לכתב התביעה). לעומת זאת, בכתב ההגנה נטען כי התובע הוא זה אשר פנה אל הנתבעת לאחר שהסתכסך עם בא כוחו הקודם ונותר חייב לו כספים (סעיף 13 לכתב ההגנה), כפי שעולה גם מחקירתו הנגדית של עו"ד אהרונוב (עמוד 35 לפרוטוקול). בדיון בבר"ל שהתקיים בפני כב' השופט סובל ביום 14/12/06 הודה התובע כי הגיע לעו"ד אהרונוב בעקבות המלצה של עו"ד עדי קידר (פרוטוקול הדיון מיום 14/12/06: עמוד 2 שורות 14-15 ועמוד 3 בשורות 5-6). כמו-כן העיד כי חתם על הסכם שכר הטרחה עם הנתבעת רק בפגישה השלישית בינו לבין עו"ד אהרונוב (שם, בעמוד 3 שורות 7-8), כ- 10 ימים לאחר הדיון שהתקיים ביום 30/12/04 בבית המשפט לענייני משפחה בפני כב' השופט שנהב (שם, בעמוד 4 שורות 18-19). כב' השופט סובל קבע בהחלטתו מיום 14/12/06 כי "... אם אכן היה המבקש מצוי בלחץ ובמצוקה במועד הדיון [בפני כב' השופט שנהב – מ.ת.], הרי שהם חלפו ועברו מן העולם עד למועד חתימתו על הסכם שכ"ט" (עמוד 2 להחלטה בשורות 12-14). בהמשך קבע כב' השופט סובל כי "המבקש הגיע למשרדו של המשיב מיוזמתו לאחר שקיבל המלצה מעו"ד חבר, וההתנהלות בין הפגישה הראשונה למועד חתימת הסכם שכ"ט, כאשר בין לבין מעביר המבקש חומר משפטי, שוללת מניה וביה את טענתו בדבר אילוץ ולחץ במועד חתימת ההסכם" (עמוד 2 להחלטה בשורות 18-22). כמו-כן עמד כב' השופט סובל על כך שלאורך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים ובמשך כשנה וחצי, מעולם לא מצא התובע לנכון לבטל את ההסכם בינו לבין הנתבעת או את ייפוי הכוח שנתן לה, ואף בתכתובות ובשיחות הטלפון בין הצדדים לאחר סיום ההתקשרות לא העלה התובע טענות כלשהן לאילוץ שכביכול נתון בו (עמוד 3 להחלטה בשורות 1-12).

 

אמנם כב' השופט סובל קבע בהחלטתו מיום 8/7/07 כי ההחלטה שניתנה בבר"ל ביום 14/12/06  אינה מקימה השתק פלוגתא בתביעת התובע דנן, שהינה תביעה בעילה נזיקית (סעיף 8 להחלטה). ואולם, טענותיו של התובע בכל הנוגע לנסיבות חתימת הסכם שכר הטרחה הינן טענות חוזיות במהותן, אשר זהות לטענות אשר נדונו והוכרעו בבר"ל, ואשר ההכרעה בהן הייתה חיונית לגיבוש התוצאה הסופית של חיוב התובע בתשלום שכר טרחה על-פי ההסכם. בנוסף יצוין כי התובע ממילא לא הציג בפני בית משפט זה טיעונים חדשים או ראיות נוספות בנוגע לחתימת הסכם שכר הטרחה אשר לא הוצגו בבר"ל ושיש בהם כדי להוכיח את גרסתו. לפיכך, לאחר עיון במכלול הראיות והעדויות שבפני, הנני סבור כי קביעותיו הנ"ל של כב' השופט סובל בהחלטתו מיום 14/12/06 לגבי נסיבות חתימת הסכם שכר הטרחה יפות גם לענייננו.

 

אשר על כן, הנני קובע כי טענתו של התובע כי חתם על הסכם שכר הטרחה מתוך לחץ, מצוקה וחוסר יכולת להפעיל שיקול דעת – דינה להידחות.

 

התובע טען בסיכומיו כי תוצאה ממעשיה ומחדליה של הנתבעת לא הושבו 400,000 ¤ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית למסגרת העיזבונות. על-פי כתב התביעה ותצהיר התובע, אחיו של התובע הסכים בשלב מסוים ובמסגרת הליכי פשרה להשיב לעיזבון סך של 300,000 ¤, אולם כתוצאה מהתנהלותה של הנתבעת נאלץ התובע להתפשר ולוותר על חוב זה (סעיף 11 לכתב התביעה וסעיף 34א. לתצהיר). בנוסף נטען כי האח צריך היה להשיב לעיזבון 100,000 ¤ נוספים, אולם הנתבעת לא טרחה לתבוע סכום זה ולעמוד על החזרתו (סעיף 22ב. לכתב התביעה וסעיף 34ב. לתצהיר).

 

תחילה אתייחס לטענה בדבר השבת הסך של 300,000 ¤. התובע הציג פקס שנשלח ביום 31/12/04 אל עו"ד דרמר מטעם עו"ד זוארץ אשר ייצג את אחיו של התובע, ובו הצעת פשרה לפיה בין היתר ישיב האח לעיזבון סך של 300,000 ¤ שקיבל מהאב. לטענת התובע, פקס זה נשלח גם לעו"ד אהרונוב מייד עם הפיכתו של התובע ללקוחו, אך כתוצאה ממחדליו של עו"ד אהרונוב, לא השיב אחיו של התובע את הסך של 300,000 ¤ הנ"ל לעיזבון (סעיף 22א. לכתב התביעה). התובע טען בתצהירו כי היה על הנתבעת להודיע לו מייד עם העברת הפקס הנ"ל כי "זהו המצב המשפטי ואין בילתו, וכי יש צורך לסיים את ההליך בפרק זמן קצר מאוד, הליך הדורש להגיש צו ירושה וחלוקת העיזבון, חלוקה שהיא פשוטה בתכלית" (סעיף 20 לתצהיר התובע וכן סעיפים 5 ו-6 לתצהיר). ואולם כפי שיפורט בהמשך הדיון, מהראיות והעדויות שבפני מצטיירת תמונה שונה לחלוטין לפיה עניין חלוקת העיזבון וקבלת צו הירושה לא היה פשוט כלל וכלל, וזאת על רקע מערכת היחסים העכורה בין התובע לבין אחיו.

 

כאשר נשאל התובע בחקירתו הנגדית האם אפשר היה לסיים את חלוקת העיזבון עוד בתחילת ינואר 2005, השיב כי כיום הוא חושב שכן, אך בזמנו הוביל אותו עו"ד אהרונוב למסקנה שאי אפשר לחלק את העיזבון (עמוד 11 לפרוטוקול בשורות 9-18). לעומת זאת, בתצהיר התובע נטען כי עו"ד אהרונוב הצביע על בעייתיות בהוצאת צו הירושה רק לאחר שהוגשה התנגדות האח. אין בכתב התביעה ואף לא בתצהיר התובע כל טענה מפורשת כי עו"ד אהרונוב הוא שמנע מהתובע להגיע לפשרה עם אחיו לפני הגשת ההתנגדות, וככל שהועלתה טענה כזו בחקירת התובע, יש בה משום הרחבת חזית אסורה. על כל פנים, לא עלה בידי התובע להוכיח כי אלמלא ייעוץ משפטי כזה או אחר שקיבל מהנתבעת, היה מסכים להצעת הפשרה עוד בתחילת ינואר 2005. יתרה מזאת, מעדותו של עו"ד אהרונוב עולה כי בסמוך לאחר שנשלח הפקס ובו הצעת הפשרה ובטרם הועבר הטיפול בעיזבון לידי הנתבעת, כלל לא גילה התובע נכונות להגיע עם אחיו להסדר, ואף הסביר לעו"ד אהרונוב כי התיק שלו מסובך וכי רוצים לנשל אותו מכספו (עמוד 39 לפרוטוקול בשורות 4-5). כמו-כן העיד עו"ד אהרונוב כי ניסה להרגיע את התובע ולהסביר לו שאין אפשרות לאלץ אותו לעשות דבר ללא הסכמתו, וגם מכאן אפשר ללמוד שבאותה נקודת זמן לא הסכים התובע לתנאיה של הצעת הפשרה, אשר נראתה בעיניו כ"תרגיל" נוסף של אחיו (עמוד 35 לפרוטוקול בשורות 22-24).

 

התובע מלין על כך שהנתבעת לא תבעה סכום נוסף שחב האח יעקב לעיזבון בסך של 100,000 ¤. מכתב התביעה ומתצהיר התובע עולה כאמור כי בניגוד לסך של 300,000 ¤ שהסכים האח יעקב להשיב לעיזבון במסגרת הצעת הפשרה מיום 31/12/04, הרי שלא הייתה הסכמה של האח לעניין השבת הסכום הנוסף של 100,000 ¤. גם מעדותו של עו"ד אהרונוב עולה כי הסך של 100,000 ¤ היה שנוי במחלוקת בין הצדדים (עמוד 40 לפרוטוקול בשורות 29-30). לפיכך, משחתם התובע על הסדר הפשרה במרץ 2007 מרצונו החופשי, בעקבות מו"מ ממושך בינו לבין אחיו אשר נוהל באמצעות באי כוחם, ולאחר החלפתן ובדיקתן של לכל הפחות עשר טיוטות קודמות, הרי שויתר למעשה על דרישתו להחזר הסך הנ"ל של 100,000 ¤ לעיזבון, אשר הצדדים היו חלוקים בעניינו. בתצהיר עדותו הראשית טען התובע לראשונה כי היה על הנתבעת להסביר לו שיוכל להוציא את צו הירושה חרף ההתנגדות של אחיו, ומשלא עשתה כן, הרי שהתובע נאלץ להתפשר ולוותר על כספים שאחיו חב לעיזבון. טענה זו לא נטענה בכתב התביעה והינה בגדר הרחבת חזית אסורה. מעבר לכך, לא הוכח כי מי מטעם הנתבעת אמר לתובע שלא יוכל להוציא צו ירושה כלל, אלא רק כי ההליכים עשויים להימשך זמן רב, ואכן לנוכח הסכסוך המתמשך בין התובע לאחיו, הוצאת צו הירושה עשוי היה להתעכב במידה ניכרת.

 

אם לא די בכל האמור לעיל, הרי שכפי שיפורט להלן, הוכח שהסכם הפשרה אשר הושג לא קיפח את זכויותיו של התובע, וכי ההסכמות שגובשו בו אף היו לשביעות רצונו המלאה. על-פי גרסתה של הנתבעת אשר לא נסתרה, התובע הכיר בכך ששווי הדירה ברחוב ברוריה עולה על שווי הדירה ברחוב שמואל הנגיד, ולכן הסכים לקבל את הדירה ברחוב ברוריה תמורת ויתור על השבת החוב של אחיו לעיזבון (ראו סעיפים 149-151 לתצהירו של עו"ד אהרונוב וכן עמוד 41 לפרוטוקול בשורות 11-17 ועמוד 44 בשורות 14-16). ולראיה - בטיוטות הסכם החלוקה שעליהן חתם התובע (נספחים לא' 3 ולא' 5 לתצהיר הנתבעת), נכתב בסעיף 7 כי הצדדים מוותרים על טענותיהם ההדדיות "... ובמסגרת הסכמה זו לקחו הצדדים בחשבון את מכלול הנסיבות ובכלל זה את טענת יעקב ולפיה הדירה אותה מקבל יעקב שוויה נמוך משווי הדירה אותה מקבל צבי מחד, ואת חובותיו של יעקב לעיזבון מאידך". יודגש כי אף אם לא נערכו חוות דעת שמאיות פורמאליות לצורך הערכת שווי הדירות, הרי שאין בכך כדי לשנות את העובדה כי התובע היה סבור ששווי הדירה ברחוב ברוריה גבוה יותר, והיה מוכן לוותר על חובו של האח בתמורה לקבלת דירה זו. יצוין כי גם בתגובה שהוגשה מטעם התובע לבקשה לסילוק התביעה על הסף טען ב"כ התובע כי העיזבון חולק שווה בשווה (סעיף 1 לתגובה). יתר על כן, עו"ד אהרונוב העיד כי "ההסכם בסופו של דבר היה על פי בקשת הלקוח המפורשת שהכתיב אותו ואמר זה מה שהוא רוצה" (עמוד 45 לפרוטוקול בשורות 26-27). לדבריו של עו"ד אהרונוב אשר חוזקו גם בעדותו של התובע עצמו, התובע רצה לקבל את הדירה ברחוב ברוריה (עמוד 32 לפרוטוקול בשורות 6-11 ועמוד 41 בשורות 11-13), יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, ובסופו של דבר קיבל את מבוקשו ואף הביע בפני עו"ד אהרונוב שביעות רצון על כך. כמו-כן העיד עו"ד אהרונוב כי "גם הניסוח הסופי של ההסכם הזה היה רעיון של צביקה, הוא אמר לי אין סיכוי בעולם שאחי יחתום עליו. הוא היה סקפטי" (עמוד 39 לפרוטוקול בשורות 1-3), ומשנחתם ההסכם בסופו של דבר הרי שלדבריו של עו"ד אהרונוב, התובע "קיבל את עסקת חייו" (עמוד 46 בשורה 3). גרסתו של עו"ד אהרונוב לא נסתרה, ולא עלה בידי התובע להוכיח כי עד למועד הגשת התביעה הביעה אי שביעות רצון מההסכמות שהושגו.

 

טענה נוספת בכתב התביעה הינה כי כבר במהלך חודש אוגוסט 2005 יכלו התובע ואחיו להגיע לאותו הסדר סופי שאליו הגיעו לבסוף רק לאחר כ- 7 וחצי חודשים, וכי האיחור בהשלמת ההסדר מוטל כולו על שכמה של הנתבעת (סעיף 12א. לכתב התביעה). גם טענה זו דינה להידחות. מהראיות והעדויות שבפני עולה כי העיכוב בהשגת ההסדר לא נבע מהתנהלותה של הנתבעת, אלא מהסכסוך הארוך והקשה בין התובע לבין אחיו. מתצהירו של עו"ד אהרונוב עולה כי ניטשו בין התובע לאחיו חילוקי דעות קשים בנוגע לאופן חלוקת העיזבון, אשר נמשכו עד למועד החתימה על הסכם הפשרה בחודש מרץ 2007. על-פי גרסתו של עו"ד אהרונוב אשר לא נסתרה, במהלך המו"מ נהג התובע להתעקש על דברים מינוריים, לרבות בעניין מיטלטלין פחותי ערך, ונלחץ מכל טיוטת הסכם של הצד השני (סעיפים 103-106 לתצהיר). כמו-כן הצהיר עו"ד אהרונוב כי התובע ואחיו סירבו להיפגש אף בשלבים מתקדמים של המו"מ, והתובע אף סירב ללחוץ את ידו של אחיו במועד החתימה על הסכם הפשרה הסופי (סעיפים 109-111 לתצהיר).

 

עדותו של התובע בחקירתו הנגדית מחזקת אף היא את טענות הנתבעת בדבר הסכסוך העמוק בין התובע לבין אחיו, אשר החל זמן רב לפני שפנה התובע אל הנתבעת. התובע הודה כי שוחח עם אחיו בפעם האחרונה בשבעה של אביהם (עמוד 10 לפרוטוקול בשורות 17-21) וכי במשך 10 שנים לפחות מערכת היחסים ביניהם הייתה מסובכת (שם, בשורות 27-28). בין היתר העיד התובע כי אביו ואחיו לא דיווחו לו על מות אימם, וכי שמע על כך מאדם זר (עמוד 11 בשורות 23-24). בהמשך אישר התובע כי בכתבי הטענות שהוגשו מטעמו בהליכים אחרים הועלו טענות חמורות נגד אחיו (עמוד 12, שורות 12-21). בנוסף עולה מעדותו של התובע ומהראיות שצורפו לתצהירי הצדדים כי הייתה מחלוקת קשה בין האחים בנושא המשך מגוריו של התובע בבית האב, כאשר נטען גם על-ידי האב עצמו כי התובע התבקש לפנות את הבית וסירב (עמוד 16, בשורות 7-16). האח אף הגיש תביעת פינוי נגד התובע ודרש ממנו דמי שימוש ראויים בגין מגוריו בבית האב. כמו-כן אין חולק כי לאחר הגשת בקשתו של התובע להוצאת צו ירושה, הגיש האח התנגדות להוצאת הצו, שבה טען כי התובע העלים צוואה שערך האב (ראו עמוד 24 בשורות 20-30).

 

בנוסף עולה מעדותו של התובע כי במו"מ אשר נוהל בינו לבין אחיו באמצעות הנתבעת הוחלפו כעשר טיוטות, אשר התובע היה מעורב בניסוחן ובהכנתן (עמוד 27 לפרוטוקול בשורות 12-20 ועמוד 10 בשורות 1-9). גם טענתו של עו"ד אהרונוב לפיה התובע נהג להתעקש על דברים מינוריים לא נסתרה, והתובע הודה בחקירתו בין השאר כי בספטמבר 2005, זמן קצר לאחר המועד שבו לדבריו יכול היה להיחתם הסדר הפשרה בינו לבין אחיו, התגלעה ביניהם מחלוקת על פסלון עץ (עמוד 33 בשורות 19-23). אם לא די בכך, הרי שכאשר נשאל התובע האם כתב שהוא מסכים לטיוטת הסכם הפשרה ששלח אחיו באוגוסט 2005, השיב "לא זוכר" (עמוד 23 בשורה 30), וכאשר נשאל בהמשך האם הסכים לכל מה שהיה כתוב במסמך השיב "לא" (עמוד 24 בשורה 8).

 

יצוין כי התרשמותי מעדותו של התובע בכללותה הייתה כי נושא העיזבון היה טעון מאוד בין התובע לבין אחיו, וכי העוינות בין השניים האיבה במידה ניכרת על נכונותם להגיע להסדר.

 

טענתו של הנתבע כאילו הנתבעת ביצעה עבודה מיותרת בתיק ומשכה את ההליכים המשפטיים כדי להצדיק את שכר הטרחה שגבתה - אף היא דינה להידחות. אמנם התובע מעלה טענות לפיהן הנתבעת התמהה בהגשת מסמכים מסוימים לבית המשפט, אולם נראה כי עיכובים אלה נגרמו בעיקר בשל התארכותו של המו"מ בין האחים, אשר התקיים במקביל להליכים המשפטיים. על כל פנים וכפי שפורט לעיל, משנחתם בסופו של דבר הסכם פשרה לשביעות רצונו של התובע, הרי שלא הוכח כי עיכוב זה או אחר בהגשת מסמכים לבית המשפט גרמה לתובע נזק כלשהו. לאור כל האמור לעיל, אין לי אלא לאמץ כקביעה בתיק זה את קביעתו של כב' השופט סובל בהחלטה בבר"ל מיום 14/12/06 לפיה "טענותיו של המבקש על כי משך המשיב וסחב את ההליכים וכי יכול היה להגיע לאותו הסכם אליו הגיע בסופו של דבר כבר בראשית ההליכים איננו מתיישב עם העובדות שבתיק ואף לא עם הגיון הדברים. הסכם שכר הטרחה אינו מבוסס על פעולות או על שעות עבודה ולכן לא היה למשיב אינטרס להרבות בפעולה אף לא למשוך זמן שכן רק בסיום ההליכים ועם חלוקת העיזבון, סוכם כי יקבל את שכרו" (מעמוד 3 להחלטה בשורה 21 ועד עמוד 4 בשורה 4). הנתבעת אכן ביצעה עבודה רבה לאורך תקופה ממושכת באופן יחסי בעת שטיפלה בעניין העיזבון, אך זאת בעיקר כתוצאה ממורכבותו של התיק ועל רקע מערכת היחסים הקשה בין התובע לבין אחיו.

 

משלא הוכח כי התנהלותה של הנתבעת היא שמנעה השגת הסדר בין האחים לחלוקת העיזבון לפני סוף חודש מרץ 2005, הרי שלא הוכחו גם הנזקים המפורטים בסעיפים 22ד-22ו לכתב התביעה, וכן לא הוכח כי הנתבעת גרמה לתובע עוגמת נפש, כמפורט בסעיף 22ז. לכתב התביעה.

 

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת סך של 1,500 ¤ בגין הוצאות משפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, וסך נוסף של 17,000 ¤ + מע"מ בגין שכר טרחת עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

 

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

 

ניתן היום, י' סיוון תשס"ט (2 ביוני 2009), בהעדר הצדדים.

                                                                                                __________________

                                                                                                                       מיכאל תמיר, שופט

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/DC0E82878E0D6836422575C90055CFCE/$FILE/EC927885B9BC98AF422575C10043873F.html
תאריך: 
02/06/09
Case ID: 
69543_6
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : טענתו של הנתבע כאילו הנתבעת ביצעה עבודה מיותרת בתיק ומשכה את ההליכים המשפטיים כדי להצדיק את שכר הטרחה שגבתה - אף היא דינה להידחות. אמנם התובע מעלה טענות לפיהן הנתבעת התמהה בהגשת מסמכים מסוימים לבית המשפט
טענתו של הנתבע כאילו הנתבעת ביצעה עבודה מיותרת בתיק ומשכה את ההליכים המשפטיים כדי להצדיק את שכר הטרחה שגבתה - אף היא דינה להידחות. אמנם התובע מעלה טענות לפיהן הנתבעת התמהה בהגשת מסמכים מסוימים לבית המשפט
עורכי דין : - נ אליוביץ יהושע
- נ
אליוביץ יהושע
Powered by Drupal, an open source content management system