סיני עודד נ. אופק רכסים השקעות


 

 

בתי המשפט

א  018705/05

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

08/06/2009

 תאריך:

כב' השופט מרדכי בן חיים

בפני:

 

 





 

אופק רכסים השקעות ופיתוח בע"מ

בעניין:

משגרת ההודעה לצד ג'

עו"ד  רפי שפטר

ע"י ב"כ

 


 

נ  ג  ד

 


 

או.ר עבודות בע"מ (בכינוס נכסים בפירוק)

 

צד ג'

עו"ד אורית דיסטניק

ע"י ב"כ

 


 

פסק דין

 

א.         מסגרת הדיון

 

1.         ביום 20.3.08 ניתן על ידי פסק דין חלקי בתובענה שבין התובעים סיני עובד ואביטל (להלן: "התובעים") מזה והנתבעות 1 ו-2 מזה (להלן בהתאמה: "אופק"-"אור").

 

על פי פסק הדין החלקי חייבתי את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעים את עלות תיקון ליקויי הבניה בבית התובעים (להלן: "הבית") בסכום של 75,112 ¤ וכן בתשלום פיצויים בסך 20,000 ¤ בגין נזק בלתי ממוני.

 

כמו כן חויבו הנתבעות, יחד ולחוד, בתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין לתובעים.

 

בנפרד ובמובחן חייבתי את אופק לשלם לתובעים פיצויים בסך 16,750 ¤ בגין איחור במסירת הבית.

 

2.         על פי ההסדר הדיוני שהושג בין הנתבעות בינם לבין עצמן ואושר ביום 16.9.07 הוסכם כי אם לא יעלה בידן לגבש ביניהם הסכם פשרה לגבי ההודעה לצד שלישי (להלן: "ההודעה") ששגרה אופק לאור יוגשו על ידן סיכומים בסוגיית החבות הנטענת על פי ההודעה האמורה.

 

3.         סיכומי הנתבעות הוגשו, הגיעה שעת ההכרעה.

 

ב.         עיקר טענות אופק

 

1.         בהודעה האמורה טענה אופק כי היא זכאית לשיפוי מ-אור בגין החיובים שהוטלו עליה וזאת בהתבסס על הוראות ההסכם שנכרת בין אופק ל-אור ביום 7.4.96 (להלן: "חוזה הקבלנות").

 

2.         אופק טענה כי אור נטלה על עצמה את האחריות לתיקון ליקויים בבית התובעים כמו גם את האחריות הנובעת מאיחור במסירת הבית.

 

ג.          עיקר טענות אור

 

1.         בכתב ההגנה להודעה הודתה אור בקיום חוזה הקבלנות אך כפרה בחבותה על פיו שכן לטענתה אופק הפרה את ההסכם האמור וגרמה לה לנזקים.

 

אור הטעימה כי סוגיית ההפרה והנזקים הנטענים עומדים לדיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

 

2.         לעיצומו של עניין טענה אור כי אופק סילקה את ידה של אור מן האתר ובכך נמנעה מ-אור האפשרות לתקן את הליקויים בבית.

 

3.         עוד נטען כי אופק חילטה ערבות בנקאית שהפקידה אור וגם בשל כך אין אור חייבת בתיקון הליקויים. מה גם, שאין בחוזה הקבלנות כדי לפטור את אופק מהתחייבותה כמוכר כלפי התובעים במסגרת חוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר").

 

4.         אור הוסיפה וטענה כי לא קיבלה מאופק ו/או מן התובעים עד להגשת התביעה, הודעה בדבר קיום ליקויים בבית התובעים.

 

ד.         דיון וממצאים

 

1.         חבותה של אור על חוזה הקבלנות והסכם המכר

 

1.1       אופק בחרה מטעמים השמורים עימה שלא לצרף את חוזה הקבלנות במלואו לכתב טענותיה אלא חלקים "נבחרים" ממנו בלבד.

 

בסעיף 54.2 ב' לחוזה הקבלנות נרשם:

"הקבלן מתחייב כלפי החברה בחתימתו על הסכם זה לחתום על כל רוכשי הדירות מהחברה, על הסכמי המכר במקום המיועד לחתימת הקבלן".

 

בסעיף 54.3 ב' נרשם:

"בחתימתו על הסכמי המכר יהיה הקבלן אחראי באופן ישיר כלפי רוכשי הדירות לביצוע כל התחייבויותיו לפי סעיפים 11, 10, 9 להסכמי המכר ובהתאמה למותנה בהסכמי המכר".

 

 

 

בסעיף 54.5 ב' נרשם:

"למרות כל האמור בסעיף 54 א' להסכם זה, הרי הקבלן מתחייב כלפי החברה וכלפי הרוכשים למלא אחר ההוראות הכלולות בחוק המכר (דירות)...".

 

1.2       הגם שאין חולק כי בהסכם המכר שנחתם בין התובעים לאופק (להלן: "הסכם המכר") לא מצויה חתימת אור הרי שבתצהיר עדותו מטעם אור התייחס מר אהוד רויטמן לסעיפים רבים בהסכם המכר (סעיפים 24-22 לתצהירו) והסתמך עליהם כעילת הגנה.

 

סבורני כי די בעובדה זו כדי לבסס ממצא לפיו אור ראתה עצמה כקשורה וכמחויבת להוראות הסכם המכר הגם שלא חתמה עליו.

 

השוו: ע"א 2036/94 טרבלסי נ. טרבלסי (פ"ד נ"ג (1) 457).

 

אני פוסק איפוא כי אור נטלה על עצמה הן כלפי התובעים והן כלפי אופק את ההתחייבות להשלים את בניית הבית כדבעי, באופן המאפשר מסירתו לתובעים עד ליום 5.10.97.

 

כמו כן נטלה אור על עצמה את מלוא החיובים הנובעים מהוראות חוק המכר ובכללם תיקון כל אי התאמה בבית התובעים במהלך תקופות הבדק והאחריות.

 

2.         סילוק אור מן האתר

 

2.1       אור טענה כזכור כי אופק סילקה אותה מן האתר ובכך גרמה לפקיעת זכותה לתקן את הטעון תיקון בביתם של התובעים.

 

אין בידי לקבל טענה זו;

 

בעדותו הודה רויטמן כי אור עזבה את האתר בשנת 1999 (עמ' 19 לפרוטוקול ישיבת יום 15.7.07 שורות 8-7).

 

לגרסת התובעים החזקה בבית נמסרה לתובעים בחודש נובמבר 1998 (סעיף 6.7 לתצהיר התובע).

 

2.2       רויטמן גרס בתצהירו כי בית התובעים היה מוכן למסירה עוד קודם לכן ביום 25.5.98 (סעיף 24.4 לתצהירו) מכאן, שבכל מקרה עמד לרשות אור פרק זמן די והותר כדי לתקן את הליקויים בבית על פי התחייבותה הנובעת הן מחוזה הקבלנות והן מהסכם המכר.

 

3.         אי מודעותה של אור לליקויים

 

3.1       בתצהיר עדותו הראשית נמנע רויטמן מלטעון במפורש כי אור לא הייתה מודעת לקיום הליקויים בבית התובעים. במהלך חקירתו הנגדית נקט רויטמן גירסה מתחמקת בטענו:

"אני לא יכול לאשר או לשלול שידעתי או לא על הליקויים" (שם בעמ' 18 שורות 11-10).

 

            אפס משהופנה העד לעובדה כי אור תיקנה מספר ליקויים בבית הוא משיב:

"בסדר גמור. אם הם פנו להנהלת האתר אני לא יכול לדעת אם טיפלו בכך או לא" (שם מול שורה 16).

 

3.2       התובע טען בעדותו כי הרבה  לפנות לשלום האחראי מטעם אור בעניין הליקויים וכן פנה לאיציק שהחליפו (שם בעמ' 9 שורות 6-2).

 

אני מעדיף את גרסתו הברורה של התובע על עדותו הנפתלת של רויטמן ופוסק כי בין אם שיגרו התובעים ל-או.ר מכתבים ובין אם לאו, הייתה זו מודעת, בזמן אמת לקיום ליקויים בבית ולחובתה לתקנם.

 

3.3       ב-ע"א 2299/99 אברהם שפייר ואח' נ' חברת דיור מעולה בע"מ (פ"ד נ"ה (4) 213) נקבע כי אין לעמוד על הוכחת דרישה פורמאלית בכתב לתיקון הליקויים מקום שהוכח כי הקבלן היה מודע לקיומם (שם בפסקה 16).

 

4.         איחור במסירה

 

4.1       כאמור בסעיף 54.3 ב' לחוזה הקבלנות נטלה על עצמה אור התחייבות ישירה כלפי רוכשי הדירות למסור את הדירה במועדים שנקבעו במסגרת סעיפים 10-9 להסכם המכר.

 

אין חולק בפני על העובדה כי אור נטלה על עצמה כלפי אופק התחייבות לבניית הבית "מן המסד ועד הטפחות" ומשכך פיגורים בביצוע העבודה ואיחור במסירת הבית נזקף לחובתה.

 

4.2       בתצהיר עדותו ביקש רויטמן לזקוף לפתחם של התובעים אחריות חלקית לאיחור במסירה בשל שינויים שיזמו ואשר אושרו על ידי המפקח אלא שלא עלה בידו לבסס את טענתו בדבר איחור כזה (שם בעמ' 19 שורות 6-3).

 

כמו כן לא הוכח בפני כי נגרמו פיגורים בעבודה בשל פעולות סגר ומחסור בפועלים על כך עמדתי במסגרת פסק הדין החלקי (פסקאות   7.9-7.6).

 

4.3       אופק נסמכה על פסק הדין שניתן ב-ת"א (ראשון לציון) 5757/03 רוקח נ. לנדקו ישראל ייזום וניהול בע"מ שם נקבע:

"הקבלן המבצע אחראי...לאיחור במסירה שהרי ביצע את העבודה הלקויה ואיחר בקצב התקדמות העבודה".

 

רציונל זה מתבקש מאליו בשל העובדה כי אור היא שהעסיקה את הפועלים שעמלו בבניית הבית.

 

4.4       אני פוסק איפוא כי יש לזקוף לפתחה של אור גם את חובת תשלום הפיצויים המופחתים שנפסקו וזכות התובעים במסגרת פסק הדין החלקי.

 

5.         פיצויים בגין נזק בלתי ממוני

 

5.1       בסעיף 8.3 לתצהירו עמד התובע על מידת התסכול ועוגמת הנפש שנגרמה לתובעים הן בשל קיום הליקויים בבית ובעיקר הנזקים שנגרמו בשל ההצפה שמקורה במערכת ניקוז לא תקינה והן בשל האיחור במסירת הבית שחייבה את התובעים להתגורר בביתם של הורי התובעת.

 

5.2       משפסקתי כי אור אחראית הן לקיום הליקויים והן להיווצרות האיחור במסירת הבית - יש לזקוף לחובתה גם את סכום הפיצוי בגין הנזק הבלתי ממוני שנפסק לתובעים במסגרת פסק הדין החלקי בסכום של 20,000 ¤.

 

השוו: ע"א 2292/02 מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ נ. מגי ורוני הרוש (פורסם בנבו) (שם בעמ' 6 לפסק הדין).

 

 

 

 

 

6.         סוף דבר

 

אני מקבל את תביעת אופק נגד אור כמפורט בהודעה ומחייב את אור לשפות את אופק, בחיובים שיפורטו להלן ככל שזו נשאה בחיובים האמורים כלפי התובעים:

 

סכום עלות תיקוני הבניה                                              73,112 ¤

 

פיצויים בגין איחור במסירה                              16,750 ¤

 

פיצויים בגין נזק בלתי ממוני                             20,000 ¤

 

הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד                              19,000 ¤

 

כמו כן אני מחייב את או.ר לשלם לאופק הוצאות ההודעה בסך 3,000 ¤ ושכר טרחת עורך דין בגינה בסך 7,500 ¤.

 

הודעה זכות הערעור.

 
ניתן היום, ט"ז בסיון, תשס"ט (8 ביוני 2009), בהעדר הצדדים.

 

 

                                                                                

מרדכי בן??חיים, שופט

 

המזכירות תמציא את פסק הדין בדואר רשום.

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/008CD32D4F2866C3422575CF0065EA75/$FILE/881526500FC2B631422575CE00425D72.html
תאריך: 
08/06/09
Case ID: 
18705_5
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : מרדכי בןחיים
מרדכי בןחיים
עורכי דין : אורית דיסטניק רפי שפטר
אורית דיסטניק
רפי שפטר
Powered by Drupal, an open source content management system