קראוז אמנון נ. בנק לאומי


 

   

בתי המשפט

עא 002572/08

בית המשפט המחוזי בירושלים

 

10/06/2009

 

כבוד השופטת חנה בן-עמי

לפני:

 

 

 

1. אמנון קראוז

2. עדנה קראוז

בעניין:

המערערים

ד' גורטלר

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 

נ  ג  ד

 

 


 

בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

 

המשיב

אהרון רשף

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 

פסק דין

 

1.         ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם מ' כדורי) מיום 17.9.08, בה נדחתה בקשה בטענת "פרעתי" שהגישו המערערים.

 

2.         תיק ההוצאה לפועל נשוא הערעור דנן עניינו במימוש משכון הרובץ על דירת המגורים של המערערים. בעת פתיחת התיק וכנטען בו, עמד חוב הפיגורים על סך 64,439 ¤.

 

3.         בקשה קודמת בטענת "פרעתי" שהגישו המערערים נדחתה מן הטעם כי חוות הדעת החשבונאית שצורפה לבקשה לא הייתה עדכנית. במסגרת ערעור שהוגש על ההחלטה הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה המשיב יעביר למערערים את דפי החשבון שלהם לתקופה הרלוונטית, ועל יסוד האמור "המערערים יהיו רשאים להגיש בקשה חדשה בטענת פרעתי עם חוות דעת מעודכנת אשר תתייחס ליום 30.9.07" (ע"א 9653/06, עמ' 3 לפר' הדיון מיום 25.9.07).

 

4.         בהתאם לאמור, הגישו המערערים בקשה חדשה, לה צורפה חוות דעת חשבונאית מעודכנת (להלן: "חוות הדעת"), בה צוין כי בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל לא היה כל חוב פיגורים, ולמערערים אף עמדה יתרת זכות בסך של למעלה מחמישים אלף ¤. באשר ליתרת החוב ביום 30.9.07 צוין, כי קיים הפרש של למעלה ממאה אלף ¤ בין חובם של המערערים, על פי חישובו של המומחה, לבין החוב המופיע בספרי המשיב. בהתייחס לכך עתרו המערערים לסגירת תיק ההוצאה לפועל נגדם. בהחלטה נשוא הערעור דנן נדחתה הבקשה, תוך שצוין כי טענת המערערים לפיה אין הם חייבים למשיב דבר נסתרת מחוות הדעת שהוגשה מטעמם, ממנה עולה כי יתרת חובם למשיב, נכון ליום 30.9.07, עומדת על 959,060 ¤. בנוסף, ועל אף שטענת המשיב בדבר חישוב שגוי בחוות הדעת של שיעורי רבית הפיגורים נדחתה, נקבע כי נוכח הפגמים שנפלו בחוות הדעת, לא ניתן לקבוע על בסיסה את סכום החוב במועד הרלוונטי, ומשכך המסקנה היא כי המערערים לא הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם כטועני טענת "פרעתי".

 

באשר לפגמים בחוות הדעת צוין כי החישוב מתייחס גם לשיעורי ריבית על יתרת זכות, שלא בהתבסס על הוראת דין או הוראה הסכמית כלשהי, מה גם שפעולת המשיב – באי הקטנת סכום ההלוואה על ידי שימוש ביתרת הזכות – עולה בקנה אחד עם הנחיות המפקח על הבנקים. עוד צוין, כי בחוות הדעת לא בא זכרם של חיובים נוספים (כגון: הוצאות משפטיות, ביטוחים, מכתבי התראה ועוד) הגם שעל פי הסכם ההלוואה הם חלק מקרן החוב. טענות הצדדים:

 

5.         לטענת המערערים, מאחר שעל פי חוות הדעת מטעם שני הצדדים, נכון לסוף שנת 2005 לא היה כל פיגור בתשלומי ההלוואה, היה על תיק ההוצאה לפועל להיסגר באותו מועד, מה גם שהמשיב פעל שלא כדין בכך שלא דיווח על סך של 200,000 ¤ שהתקבל באופן ישיר מהמערערים.

 

עוד לטענתם, שגה ראש ההוצאה לפועל בקביעתו כי לטענתם אין הם חייבים למשיב דבר, שכן טענתם כוונה כלפי תשלומי ההחזר השוטפים ולא כלפי כלל החוב, שאין חולק על קיומו. לגופה של חוות הדעת ציינו, כי מאחר שראש ההוצאה לפועל דחה את טענת המשיב בדבר טעות בשיעורי רבית הפיגורים לפיהם נערכה חוות הדעת, היה עליו לכל הפחות לקבל את חוות הדעת ככל שהיא נוגעת לקרן החוב, תוך דחייתה בנוגע ליתר הסכומים (כגון: שיעורי רבית זכות, חיובים שונים) שהם זניחים ביחס לכלל סכום החוב, מה גם שבנוגע לרכיבים מסוימים נערך חישוב בהתייחס לשתי האפשרויות (כגון: עם זקיפת רבית זכות ובלי זקיפת רבית זכות) כך שניתן היה לבודד אותם בקלות מהסכום הכולל. עוד לטענתם, משהמומחה מטעמם לא נחקר על חוות הדעת, יש לראות בכך חיזוק למשקלה הראייתי.

 

6.         המשיב, מנגד, סמך ידיו על החלטת ראש ההוצאה לפועל וטען כי דין הערעור להידחות הן מטעם דיוני, שכן התצהיר שצורף לערעור לא נערך כדין, והן לגופו של עניין. כך לטענתו, בדין נדחתה חוות הדעת של המערערים, נוכח הפגמים שנפלו בה: לא היה מקום לכלול בה ריביות זכות (שחושבו בתקופות בהן התשלומים בפועל עלו על גובה החיוב החודשי), שכן אין בהסכם בין הצדדים הוראה כזו; על אף שהעלויות הנלוות (הוצאות משפטיות, ביטוחים וכו') מהוות על פי ההסכם חלק מקרן החוב, הן לא נכללו בחוות הדעת. עוד חזר על טענתו בדבר טעות שנפלה בחישוב רבית הפיגורים על ידי המומחה, הגם שטענה זו נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל. בהתייחס לטענה בדבר המשקל הראיתי שיש לייחס לאי חקירת המומחה מטעם המערערים ציין המשיב, כי משהוגשה על ידו חוות דעת נגדית אין להימנעותו מחקירת המומחה כל משקל ראייתי.

 

7.         דין הערעור להתקבל בחלקו. כפי שצוין בהחלטה נשוא הערעור, ועל פי הפסיקה, נטל הוכחת פירעונו של חיוב מונח לפתחו של הטוען טענת "פרעתי", לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. במקרה דנן, ובמסגרת ההסכמה בערעור על החלטה בטענת "פרעתי" קודמת, הוגשה על ידי המערערים חוות דעת חשבונאית מעודכנת, ממנה עלה כי בהתבסס על ההנחות המופיעות בחוות הדעת, ונכון ליום 30.9.07 (שהוא המועד הקובע), קיים הפרש בסך 109,460 ¤ בין החוב המופיע בספרי הבנק לבין חובם האמיתי של המערערים. הגם שחוות הדעת התקבלה בחלקה על ידי ראש ההוצאה לפועל, תוך דחיית טענתו של המשיב כי רבית הפיגורים אשר בהתבסס עליה נערכה חוות הדעת לא חושבה כדין, בסופו של יום נדחתה טענת "פרעתי" של המערערים, בהתייחס לפגמים אחרים שנפלו בחוות הדעת, ושעניינם זקיפת רבית זכות בניגוד לתנאי ההסכם, ואי כלילת חיובים נלווים.

 

עם זאת, עיון בחוות הדעת מעלה, כי ניתן בקלות לבודד את רכיב רבית הזכות שנכלל בה (ראו סעיף 5.3. לחוות הדעת), וממילא ניתן גם להוסיף על סכום החוב שיוותר לאחר הפחתת רבית הזכות שהוספה גם את העלויות הנלוות (ביטוחים, התראות משפטיות וכו').

בהתייחס לאלה, דין טענת "פרעתי" של המערערים להתקבל בחלקה, ככל שהיא נוגעת להפרש בין סכום החוב בספרי המשיב לבין סכום החוב המופיע בחוות הדעת שלהם, בניכוי ריביות זכות שנזקפו בחוות הדעת ובתוספת העלויות הנוספות. עם זאת, אין בידי לקבל הטענה בדבר העדר קיום חוב במועד פתיחת התיק, וזאת נוכח ההסכמה הדיונית שאושרה בפסק הדין בע"א 9653/06, לפיה טענת הפירעון תתייחס ליתרת החוב ביום 30.9.07.

 

8.         אשר על כן וכאמור הערעור מתקבל בחלקו, והתיק מוחזר בזה לראש ההוצאה לפועל הנכבד, לצורך עריכת החישוב כמפורט לעיל.

 

המשיב ישא בהוצאות המערערים בסך 3,000 ¤, בתוספת מע"מ כדין.

 

ניתן היום, י"ח בסיון תשס"ט (10 ביוני 2009), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקי פסק הדין לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 10.6.09.

 

חנה בן-עמי, שופטת

 

 

שרה

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/2B73568E55AA4050422575D100568F0A/$FILE/5842D2E592AD5FE9422575D1003C1BA1.html
תאריך: 
10/06/09
Case ID: 
2572_8
Case type: 
עא
סיווגים
שופטים : חנה בן-עמי
חנה בן-עמי
עורכי דין : אהרון רשף
אהרון רשף
Powered by Drupal, an open source content management system