אקראייזן שרית נ. סקרבניק


 

   

בתי המשפט

א  049416/06

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

22/06/2009

תאריך:

כב' השופטת חנה ינון

בפני:

 

 





אקראייזן שרית – בלא ייצוג

בעניין:

התובעת

הנתבעת שכנגד


 

נ  ג  ד


 

1 . עו"ד סקרבניק יעקב

2 . עו"ד רוטנברג יהודה

3 . דוידוב  יגאל

4 . דוידוב טל

הנתבעים

התובעים שכנגד

ע"י ב"כ עו"ד און שטוק

נתבעים 3 ו-4


פסק דין

 

1.         ענייננו בתובענה אשר החלה דרכה כתביעה קטנה בתיק תק 5075/06 אשר הוגשה ביום 5.6.06 על סך של 17,800 ¤.

 

2.         התביעה הופנתה כנגד ארבעה נתבעים, שני עורכי דין ומוכרי דירה, ועניינה דרישה לפיצוי עקב טענה לרשלנות בטיפול ברכישת דירה, והעדר תם לב במכירתה.

 

3.         מוכרי הדירה, הנתבעים מס' 3 ו-4, הגישו תביעה שכנגד כנגד התובעת על סך של 17,800 ¤.

 

ראיות התובעת

 

4.          התובעת, אשר בחרה שלא להיות מיוצגת, אף שהתיק הועבר לדיון בבית משפט השלום לאור מורכבותו, גורסת בתצהירה ת/1 כי בשנת 1988 רכש אביה המנוח, מר יעקב אקראייזן ז"ל, מהנתבעים 3 ו-4 דירה ברחוב ברוריה מס' 17 בתל אביב עבור הסך של 112,000 דולר.

 

(להלן: "הדירה"; "המנוח").

 

5.         הדירה נרכשה מן הנתבעים מס' 3 ו-4, משפחת דוידוב, אשר רכשוה מקבלן הבניין, אך זו לא נרשמה על שמם אלא היתה רשומה הערת אזהרה על שמם בלבד בלשכת רישום המקרקעין, על פי חוזה המכר מיום 4.8.88.

 

(להלן: "המוכרים"; "החוזה").

 

6.         לדבריה, סוכם כי המוכרים, אשר ביקשו כי יערוך ההסכם הנתבע מס' 2, עו"ד יהודה רוטנברג, בהיותו עורך דין של הקבלן, יישאו עבור שני הצדדים בשכר טרחתו.

 

7.         היה ברור למנוח ז"ל ואף לה, כי "יש בעיות פורמאליות שכרוכות בחתימות שמעכבות את רישום הדירה" ועל כן דרשו כי המוכרים יתחייבו בחוזה לקחת על עצמם כל הוצאה או חוב הכרוכים ברישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין.

 

8.         עו"ד רוטנברג ערך החוזה מיום 4.8.88 בו צויין בסעיף 6 לו כדלקמן:

 

"כן מתחייב בזה המוכר לתת בטחונות שיבטיחו, כי כל ההוצאות בקשר לרישום הדירה על שם המוכר, לא יחולו על הקונה".

 

9.         לאחר פטירת אביה, רכשה היא חלקם של אחיה ואחותה בדירה ועברה להתגורר בה, ועד היום גרה היא בה.

 

10.       לאחר מכן, זומנה עם אחיה אל עו"ד רוטנברג לחתום על מסמכים על מנת להסדיר את רישום הבנין כבית משותף, וסברה כי העניין מטופל.

 

11.       בשנת 1999 פגשה את הנתבע מס' 1, עו"ד יעקב סקרבניק, אשר היה מכר שלה, וסיפרה לו אודות הדירה.

 

12.       מר סקרבניק הודיע כי יבדוק אפשרות הרישום בלשכת רישום המקרקעין עבור תשלום שכר טרחה בסך של 6,000 ¤ בצרוף דמי מע"מ, סכום אותו שילמה לו בתחילת שנת 2000.

 

13.       במהלך הבדיקה, נתברר כי לא נמצא מסמך המעיד על תשלום מס רכישה ע"י המוכרים, ואלה אף לא עזרו, לבקשתה, באיתור התיק במשרדי מס שבח, אשר לא נמצא.

 

14.       כן התברר, כי המוכרים לא שילמו עבור חלקם היחסי עבור התקנת המעלית וכתוצאה מכך לא עצרה המעלית בקומת הדירה, קומה א'.

 

15.       התובעת גורסת כי יש לחייב כל אחד מן הנתבעים אשר לא פעלו לרישום הדירה כדלקמן:

 

16.       כנגד המוכרים, אשר אילצוה לשלם לעו"ד סקרבניק ולטרוח בעניין רישום הדירה, הגישה היא התביעה בסך של 17,800 ¤.

 

17.       כלפי עו"ד רוטנברג, שייצג את שני הצדדים, לדידה, ואשר לא פירט כי ישנן בעיות לא מעטות בעניין הרישום, הרי שטרונייתה היא כי עירפל עניין ה"בעיות הפורמאליות" וגרם לאביה המנוח להתקשר בחוזה.

 

18.       כן לא דאג לכך שהמוכרים ימסרו בטחונות וכי אלה ישלמו מס הרכישה בטרם נחתם החוזה.

 

19.       בשנת 2005 ביקשה ממר רוטנברג להמציא לה העתק של אישור תשלום מס הרכישה, אך זה לא שיתף פעולה עימה.

 

20.       רק כשהחל עו"ד סקרבניק בבדיקותיו, נמצא התיק האבוד ברשויות המס ונפתרה הבעייה.

 

21.       בגין אלה, מבקשת היא לפסוק כנגד הנתבע מס' 2, עו"ד רוטנברג, פיצוי בסכום של 17,800 ¤.

 

22.       כנגד עו"ד סקרבניק, טוענת היא כי זה לא בדק באם שילמו המוכרים מס רכישה, מה גם שזה התמנה ככונס נכסים לדירה בחודש מרץ בשנת 2002.

 

23.       על פי דרישתו, שילמה לו סך של 6,000 ¤ , כאמור, בראשית שנת 2000, ואף שהבטיח כי מיד תירשם דירתה בלשכת רישום המקרקעין, הרי שזו לא נרשמה משך פרק זמן ארוך ונאלצה היא לממן הליך שלו ככונס נכסים לדירה.

 

24.       מר סקרבניק טיפל בעניינה עוד כחמש שנים ודרש תשלומים נוספים מעבר למה ששילמה לו, כמוסכם, ובסופו של דבר, התגברה על מכשול החוב למשרדי מס שבח, בסיוע עורכת דין אשר מונתה ככונסת נכסים במקומו בשנת 2006.

 

25.       בגין טענתה זו לרשלנות מקצועית בטיפולו, וכן עקב אבדן זמן, גרם עגמת נפש והפסד ימי עבודה שנגרמו לה עקב ביקוריה בלשכת רישום המקרקעין ובעירייה, תובעת היא פיצוי בסך של 17,800 ש"ח.

 

26.       עוד העיד בלא תצהיר עדות ראשית בכתב בפני בעל פה אחיה של התובעת מר דוד ארז אודות רכישת הדירה בשנת 1988 והבטחת משפחת דוידוב כי עורך דינם יטפל בכל הדרוש לרישום הדירה.

 

27.       כן העיד כי התובעת פנתה לעו"ד סקרבניק אשר קיבל ממנה כספים אך לא פעל לרישום הדירה, כמובטח.

 

28.       כן העידה אחות התובעת גב' רחל גלס אודות רכישת הדירה וטיפולו של עורך דין רוטנברג בצדדים להסכם, וכן העידה כי ידוע לה כי הוסבר למנוח שקיימים קשיים פורמאליים בהעברת הדירה על שמו, אולם לא הובהר להם כי קיימים קשיים רבים, מצטברים, בהשגת רישום זה.

 

29.       כן העידה על כך שעו"ד סקרבניק גבה כספים רבים מאחותה בהבטחות שווא שתירשם הדירה, ואולם לא עשה כן.

 

 
ראיות הנתבע מס' 1 – עו"ד יעקב סקרבניק

 

30.       הנתבע מס' 1, עו"ד יעקב סקרבניק, העיד בתצהיר עדותו הראשית נ/3, כי שעה שקיבל נושא רישומה של הדירה לטיפולו, נתקל בהעדר שיתוף פעולה עם עורך הדין הקודם אשר טיפל בעסקת הרכישה, הוא עו"ד יהודה רוטנברג, וכן לא שיתפו עימו פעולה המוכרים, בני הזוג טל ויגאל דוידוב.

 

31.       הוא הפציר בתובעת לקיים אסיפת דיירים על מנת לקבל פרטים על העסקאות וכן אישורי תשלום מיסים, וזאת בהעדר יפויי כח מהצדדים לעסקאות קודמות, אך זו סירבה לכך.

 

32.       בפתיח לחוזה הרכישה נאמר, כי ידוע לצדדים כי קיימים מכשולים פורמאליים להעברת הדירה ברישום, ואכן, התברר לו כי קיימות מכשלות של העדר רישום המתייחס לשרשרת הבעלים הקודמים.

 

33.       אלו הפרטים שנתבררו לו בבירוריו:

 

"א.      הקבלן שבנה את הבניין בעסקת קומבינציה, חברת יעקב גורדון ושות' חברה לבנין בע"מ, התפרקה, ולפיכך הזכויות במגרש היו רשומות ע"ש הבעלים המקוריים שלפני הקבלן.

ב.         החברה נותרה חייבת מס רכישה בגין עסקת הקומבינציה ובזמנו נדרשו הדיירים לשלם החוב.

ג.        כמו כן נותרה החברה חייבת חוב למס רכוש בסכום של כ- 34,000 ¤.

ד.       כמו כן התברר כי במשרדי מס שבח, בתיק שהוזמן, ובמחשבים לא נמצא דווח על עסקה בה רכש מוכר הדירה מר דוידוב את הדירה מהקבלן ואין דווח על תשלום מס רכישה".

                       

(ראה: סעיף 13 לנ/3).

 

כן סיכם הוא מה היו הגורמים המעכבים הרישום:

 

"א.      חוב מס רכישה של החברה שהתפרקה והתשלום מוטל על כל הדיירים, ולרשות המס נתקבלה הסכמה לביטול קנסות וריבית.

ב.         חוב מס רכוש של החברה שהופקדה בסכום כולל של כ- 34,000 ¤ המוטל על כל הדיירים.

ג.         למרות המאמצים לא נמצא במס שבח דווח על העסקה בה רכש מר דוידוב את הדירה מהחברה שבפרוק".

 

(ראה: סעיף 18 לנ/3).

 

34.       לגרסתו, המניעה היחידה להשלמת ההעברה היתה תלויה בתובעת, אשר מיזמתה העבירה התיק לעורך דין אחר.

 

35.       לתובעת נמסרו על ידו כל אישורי העסקאות הקודמות כדלקמן:

א.        אישור העסקה בין בעלי הקרקע לקבלן.

ב.         אישור העסקה בין הקבלן למשפחת דוידוב.

ג.         אישור עסקת משפחת דוידוב עם אבי התובעת ז"ל.

ד.         רישום צו ירושה.

ה.        עסקאות מכר אחי התובעת והתובעת לרכישת חלקם בדירה על ידיה.

 

36.       כל המסמכים והאישורים בעניינים אלה, העביר, לבקשת התובעת, לעורכת דין חדשה מטעמה, ועל יסודם, לדידו, בסופו של דבר נרשמה הדירה על שם התובעת בשנת 2005.

 

ראיות הנתבע מס' 2 – עו"ד יהודה רוטנברג

 

37.       עו"ד יהודה רוטנברג העיד בתצהירו נ/4, כי בשנת 1988 ייצג חברה בשם "יעקב גורדון ושות' חברה לבניין בע"מ", אשר רכשה בעסקת קומבינציה חלק ממגרש ברחוב ברוריה מס' 17 בתל אביב ובנתה על המגרש בניין דירות.

 

38.       החברה נכנסה לקשיים פיננסיים, וחדלה מלפעול, דבר עליו הודיע לרוכשי הדירות.

 

39.       בין הרוכשים שרכשו דירות בבניין היתה משפחת דוידוב, הנתבעים מס' 3    ו-4, אשר מכרו דירתם לאבי התובעת, המנוח ז"ל, שעה שכבר ידוע היה כי החברה אינה פעילה.

 

40.       הללו שילמו מס רכישה בעת שרכשו הדירה מאת החברה ובידיהם היה אישור כזה.

 

41.       כאשר מכרו ה"ה דוידוב דירתם על פי חוזה מיום 4.8.88 לאבי התובעת, המנוח ז"ל, ידוע היה לכולם כי קיימים קשיים ברישום הדירה על שם רוכשה ועל כן, הוסכם על מחיר מופחת לדירה, בהשוואה לשווייה המוערך דאז.

 

42.       למיטב זכרונו, אמר לו מר אקראייזן שמעוניין היה לגור בדירה ללא הפרעה וכי העדר הרישום לא מפריע לו, שכן לא זקוק היה לנטילת משכנתא ולהמצאת מסמכים לבנק בנידון, והסתפק בהערת אזהרה לטובתו שתרשם עד יום 30.9.88.

 

43.       למרות הקשיים, הצליח למחוק הערת האזהרה שרשומה היתה לטובת משפחת דוידוב ולרשום הערת אזהרה על שם מר אקראייזן, ולפיכך, שולם כל מחיר הדירה למוכרים מבלי שהושאר סכום כסף כלשהו בידיו עד לרישום הדירה בפועל על שם המנוח בלשכת רישום המקרקעין.

 

44.       בטיפולו השיג אישור מס שבח ואישור מס רכישה בעסקת המכר. אישורים אלה הובאו לידי מר אקראייזן, מאחר שהוא זה אשר שילם את מס הרכישה.

 

45.       בעלי הדירות אשר היו בעלי הקרקע, ביקשו ממנו בשנת 1993 לרשום הבניין כבית משותף, דבר שניתן היה להעשות אף בלי שיתוף פעולה של החברה, אשר כלל לא היתה רשומה כבעלים במגרש.

 

46.       לצורך זה, פנה לכל רוכשי הדירות בבניין ואכן השיג צו לרישום הבית כבית משותף, אולם מעבר לכך לא טיפל עוד ברישום הדירות על שם רוכשיהן, שכן התבקש ע"י בעלי הדירות שלא לעשות כן.

 

47.       בעניין דירת המנוח, התבקש ע"י בעלי הדירה לייצגם, כרשום בחוזה, ואילו מר אקראייזן טען שאין צורך בייצוגו היות שיש לו "יועצים משלו".

 

48.       על אף זאת, התובעת הטרידה אותו בעניין זה ואף הגישה תלונות סרק ללשכת עורכי הדין אשר אימצה המלצת וועדת האתיקה ודחתה התלונה בהחלטה מיום 29.6.06, כדלהלן:

 

"לשון חוזה המכר מדברת בעד עצמה ושוללת את טענת המתלוננת לפיה יוצג האב ע"י הנילון. השיהוי בן 16 השנים בהגשת התלונה, כמו כן הגשתה ע"י מי שלא היתה צד בעיסקה – אומרים  דרשני".

 

 

49.       עוד ציין, כי אינו מכיר כלל את התובעת, אין לו יריבות עימה, ולא ידוע לו מי היא.

 

ראיות הנתבעים מס' 3 ו-4

 

50.       הנתבעים טל ויגאל דוידוב, מוכרי הדירה, העידו בתצהירם נ/5 מפי טל דוידוב, כי חתמה ביחד עם בעלה ביום 4.8.88 על הסכם למכירת דירת מגוריהם עם אבי התובעת, המנוח ז"ל.

 

51.       המנוח מודע היה לקשיים ברישום הדירה, ובהתאם לכך נקבע מחירה של הדירה.

 

52.       בעסקה זו, יוצגו הם, ואף מר אקראייזן, לגרסתם, בייצוג משותף ע"י עו"ד יהודה רוטנברג, שאף ייצגם בעסקת המכר עם הקבלן ממנו רכשו הדירה.

 

53.       החל משנת 1999, כ-11 שנים לאחר מכר הדירה, החלה התובעת לפנות אליהם בעל פה ובכתב, על מנת שיסייעו לרישום הדירה על שמה.

 

54.       לעמדתם, בגלל רשלנות התובעת ורשלנות עו"ד סקרבניק לא נרשמה הדירה על שמה שנים ארוכות, וזו אף הטרידה אותם רבות, בעל פה ובכתב, וגרמה להם להוצאות רבות בגין שכר טרחת עורך דין שנאלצו לשלם וכן לבזבוז זמן ולעגמת נפש.

 

55.       למרות רצונם הטוב לעזור לה, לפנים משורת הדין, בחרה התובעת להטרידם בהליכים רבים, לרבות בתביעה זו, ולפיכך הגישו כנגדה התביעה שכנגד בתיק זה על סך של  17,800 ¤.

 

56.       כן הגישו הודעת צד שלישי כנגד הנתבעים מס' 1 ו-2, בה מבקשים הם לחייבם בכל נזק, היה ויחוייבו בדין.

 

הכרעה

שיהוי

 

57.       הדירה נשוא התובענה נרכשה ע"י אבי התובעת, המנוח ז"ל, ביום 4.8.88 ואילו התובענה הוגשה ביום 5.6.06. משמע, כ- 18 שנה חלפו מעת רכישת הדירה ע"י המנוח ועד הגשת התביעה, פרק זמן ארוך ביותר, לכל הדעות, אשר לגבי חלק מן הנתבעים ייחשב הוא בלבד כגורם לדחיית התביעה, כמפורט להלן.

 

מעמד המוכרים – הנתבעים מס' 3 ו-4

 

58.       המוכרים מכרו דירתם ביום 4.8.88 תוך שבחוזה המכר נעשה גילוי משפטי נאות לגבי מצבה המשפטי של הדירה, אשר לא נרשמה על שם הקבלן ועל שם משפחת דוידוב, למעט קיומה של הערת אזהרה לטובת האחרונים בלשכת רישום המקרקעין.

 

59.       להלן הביטוי בחוזה לעניין "קשיות" רישום הדירה, כדלקמן:

 

..."והואיל והמוכר שילם את כל מחיר הדירה והוא מצהיר, כי מאחר ויש קשיים, לכן טרם נרשמו דירות הבית ע"ש רוכשיהם. אולם ע"ש המוכר נרשמה הערת אזהרה במשרד רישום המקרקעין ואפשר להסדיר רישום הערת אזהרה לטובת הקונה".

 

60.       משמע, הצדדים, לרבות המנוח, בסיועו של עו"ד יהודה רוטנברג, הועמדו על הקושי ברישום הדירה, וסעיף מפורש בעניין זה הוכנס למבוא החוזה.

 

61.       עולה מכך, כי הצדדים קיבלו מידע וייעוץ משפטי על פיו העברת הבעלות בדירה לא תהא מעשית ומיידית, בתכוף לאחר חתימת החוזה, ואכן, עד לרישום כל שרשרת הבעלויות חלפו, למרבה הצער, מספר רב של שנים.

 

62.       עם זאת, אין לבוא בטרוניה כלפי המוכרים, אשר אינם אמונים על הנושא המשפטי של העברת הבעלות, ולהבדיל מעורכי הדין, אין בידם האפשרות לבצע רישום שרשרת הבעלויות שהצריך טיפוך משפטי נפרד ונוסף.

 

63.       המוכרים אף שילמו מס שבח מקרקעין, אך עקב קושי באיתור התיק במשרדי מס שבח, נגרמה סחבת ברישום הדירה, אולם תשלום זה שולם על ידם, כפי התחייבותם בחוזה, ואין לומר כי הפרו החוזה במובן זה.

 

64.       אשר על כן, לאור השיהוי המופלג דנן ולאור התנהגות משפחת דוידוב כמפורט לעיל, לא ראיתי יסוד של ממש לחייב הנתבעים מס' 3 ו- 4 בתביעה, וזו נדחית כלפיהם.

 

מעמד הנתבע מס' 2 – עו"ד יהודה רוטנברג

 

65.       בתצהירו ציין מר רוטנברג, כי ייצג את המוכרים בלבד – וכי מר אקראייזן המנוח אמר לו כי לו "יועצים משלו".

 

66.       אין בידי התובעת קבלה על תשלום שכר טרחה לעו"ד רוטנברג, וכפי הנראה, לא שכר המנוח את שירותיו של זה פורמאלית.

 

67.       ברם, מעשית, נראה הוא כי המוכרים, המנוח וכן עו"ד רוטנברג חפצו בקשירת העסקה, וזאת על רקע קשייו הכלכליים של הקבלן, וחפצו של המנוח היה לקבל החזקה בדירה לידיו, מיידית, על אף שלא הסתייע בעורך דין משלו, שכן ראה, כפי הנראה, בעסקה עסקה ללא תקלות אשר לא הצריכה, לדידו, שכירת שרותיו של עורך דין בנפרד.  

 

68.       המנוח, מר אקראייזן, הסתפק ברישום הערת אזהרה, כמופיע בסעיף 4 לחוזה, ואכן זו נרשמה בלשכת רישום המקרקעין לטובתו.

 

            להלן לשון סעיף 4 לחוזה:

 

"המוכר מתחייב למסור לקונה את החזקה הבלעדית בדירה וכן לרשום במידת האפשר הערת אזהרה לטובת הקונה על הדירה בלשכת רישום המקרקעין ביום 30.9.88 ביחד עם קבלת כל עודף המחיר בתנאי שהקונה ימלא אחר כל התחייבויותיו לפי חוזה זה".

 

69.       המנוח שילם כל סכום דמי המכר וקיבל החזקה בדירה לידיו, כפי ציפייתו, ונושא רישום הדירה בלשכת המקרקעין לא בוצע בעת חייו – אלא זמן רב לאחר מכן.

 

70.       בסיכומיו, ציין מר רוטנברג, כי על אף חלוף כ- 20 שנה מיום מכירת הדירה זה "דבר יוצא דופן שהיה במקרה זה", לאמור, כי הרוכש ביקש למסור החזקה בדירה לידיו וכן ביקש "לרשום במידה האפשר" הערת אזהרה לטובת הקונה על הדירה ביחד עם קבלת החזקה בה, וזאת "עם תשלום כל עודף מחיר הדירה".

 

71.       להלן לשון סעיף 6 לחוזה, על פיו רישום הדירה ייעשה ל"כשיתאפשר הדבר מבחינה פורמאלית":

"ביחד עם קבלת התמורה שלפי סעיף 5 (ב) דלעיל- על המוכר לחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר לפקודת עו"ד יהודה רוטנברג ו/או ח. שוין שיאפשר להם לרשום את הדירה על שם המוכר ולאחר מכן על שם הקונה או לפקודתו מיד לכשיתאפשר הדבר מבחינה פורמאלית".

 

            (ההדגשה אינה במקור – ח.י.).

 

72.       אכן, המנוח קיבל כל שהתחייבו משפחת דוידוב, ואיש לא פנה אליו, טרם הגשת התביעה, בתביעה כלשהי.

 

73.       עוד, הוסיף, כי יזם אסיפה של כל רוכשי הדירות, בזמנו, ביניהם משפחת דוידוב, על מנת לשכנעם כי יעסיקו עורך דין שאינו עורך דין של החברה הקבלנית, וזאת במטרה לרשמן על שם רוכשיהן.

 

74.       משפחת דוידוב דאגה לכך, כי יצויין בחוזה שקיימים קשיים פורמאליים שמנעו רישום הדירה, והרוכש הבין, אל נכון, כי יימצא פתרון לרישום, אך לא לאלתר, וביטא הסכמתו בתשלום מלוא דמי רכישת הדירה על פי החוזה, בלא ששייר בידיו מאומה, דבר נדיר, שאינו קיים על פי חוזי רכישת המקרקעין הרווחים.

 

75.       התובעת הגישה תלונה כנגד מר רוטנברג ללשכת עורכי הדין, אך זו נדחתה ביום 29.6.06 כמפורט לעיל, עקב שיהוי בן 16 שנה ועקב היות התובעת צד שלא לקח חלק בעסקה.

 

76.       בחקירתה הנגדית השיבה התובעת לשאלות לעניין מעמד מר רוטנברג, כדלקמן:

 

"עו"ד שטוק :            עו"ד רוטנברג, כשקניתם את הדירה, בה נכחת, שילמתם לו שכ"ט, הוא היה עורך דינך?

העדה:                                    לא.

עו"ד שטוק :              לא היה עורך דינך.

העדה:                        הוא היה כן עורך דין שלנו. הוא אמור היה לראות עורך דין שלנו.

עו"ד שטוק :              אמור או היה?

העדה:                        בדיעבד, מסתבר שהוא היה אמור. אנחנו כשבאנו אליו, ידענו שהוא עורך הדין שלנו ושבני הזוג משלמים את שכר הטרחה שלו.

עו"ד שטוק :              גם עבורכם.

העדה:                        גם עבורנו, זה היה התנאי. התנאי שלהם היה, לנו היה עורך דין."

 

 (ראה: פרטיכל בעמוד 15 שורות 22-15, עמוד 16 שורות 1-2).

77.       משמע, התובעת עצמה גורסת כי אין למר רוטנברג אחריות לנושא רישום הבית כבית משותף ורישומן של הדירות על שם רוכשיהן, ומכאן, שאין לתביעה כנגדו, מכל הטעמים הללו, כל יסוד ראוי של ממש, ואיני סבורה כי היה על התובעת לגררו לבית המשפט כמי שערך חוזה הצדדים, לאמור, המוכרים ואביה המנוח, כ- 18 שנה לאחר מכר הדירה. 

 

78.       על כן, עקב השיהוי המופלג ועקב הטעמים דלעיל, נדחית התביעה כנגד הנתבע מס' 2.

 

מעמד הנתבע מס' 1 – עו"ד יעקב סקרבניק

 

79.        בשנת 2000 שילמה התובעת לעו"ד סקרבניק סכום של 6,000 ¤ בצירוף דמי מע"מ על מנת שיגרום לרישום דירתה בלשכת רישום המקרקעין, ואולם תקוותה זו נכזבה.

 

80.       מר סקרבניק כתב מכתב לנתבעים מס' 3 ו- 4 בדבר קיום חוב במשרדי מס שבח בסך של 127,000 ¤, דרישה שהסתיימה לאחר בדיקות ומשלוח מכתב אחד למרכז הגבייה.

 

81.       עבוד מכתב זה דרש מר סקרבניק סכום נוסף של 1,500 ¤ בצירוף דמי מע"מ אשר שולם ע"י התובעת ביום 2.9.02, אך הבקשה לפטור נשלחה רק ביום 13.5.03 וקבלת אישור הפטור התקבלה ביום 10.8.03.

 

82.       התובעת נשלחה לעירייה מדי שנה על מנת לשלם אגרה לאישור להעברת הזכויות על שמה בדירה וזאת משך כ- 5 שנים.

 

83.       מר סקרבניק דרש מן התובעת סכומי שכר טרחה נוספים, על אף שבשנת 2000 גבה סך של 6,000 ¤ עבור רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין, קרי, הסך דנן של 1,500 ¤ ו – 1,000 ¤ בצירוף דמי מע"מ.

 

            (ראה: אישורו בכתב נספח כ"ג לכתב התביעה מ – 25.8.03).

 

84.       לנוכח זאת, פנתה לעורכת דין אחרת, דבר שגררה להוצאה כספית נוספת, שכן שילמה ביום 4.5.06 סך של 4,503 ¤ לעורכת הדין לאה פורת.

 

85.       סבורתני, כי אף שפירט עו"ד סקרניק כל שרשרת העברות הבעלות שהיה צורך לרשמן טרם רישום דירת המנוח על שם בתו, הרי שבנטלו הסך של 6,000 ¤ הביע הסכמתו והתחייבותו לטפל בתובעת עד גמר, קרי, להביא לרישום הדירה על שמה, בתוך זמן סביר, דבר שלא ארע.

 

86.       יתר על כן, לטעמי, נהג הוא שלא כשורה בדרשו סכומי כסף נוספים מעבר לאלה, לאחר שהוסכם כי סכום זה יהא לכל הפעולות עד לרישום הדירה, לרבות הטיפול ב"קשיים הפורמאליים" אשר עליהן הצהירה התובעת בפניו, ואשר בגינם הגיעה, למעשה, למשרדו.

 

87.       אכן, עו"ד סקרבניק צריך היה לבקש מינויו ככונס נכסים בשנת 2002 לדירה, במקום החברה ובמקום בעלי המגרש וכן המוכרים, מהם לא היו בידיו יפויי כוח, אך ראוי היה כי יבדוק זאת מראש וידרוש סכום שכר הטרחה המגיע לו בגין אלה, ולא יגדילו לשיעורין לאחר שכבר סיכם עם התובעת סכום שכר הטרחה לכל הפעולות שתידרשנה.

 

            באישורו מיום 25.8.03 אף ציין כי לא יוסיף ויגבה כספים מן התובעת:

 

"קיבלתי משרית סך של:

2,000 ¤ + מע"מ

4,000 ¤

1,500 ¤ + מע"מ

1,000 ¤ + מע"מ

900 ¤ - אגרה לבית משפט

600 ¤ - עבור העברות לבית משפט

אני מתחייב, שיותר לא אדרוש כסף נוסף, עבור רישום הדירה בטאבו. כמו כן אני מתחייב לרשום את הדירה בטאבו, על שמה של שרית תוך 3 חודשים אם לא יהיו תקלות שאין קשורות במשרדי".

 

            (ראה: נספח כ"ג לכתב התביעה).

 

88.       בחקירתו הנגדית, ציין כי אמר לתובעת ככל שהדבר תלוי בו, ברי שלא תהא כל בעיה לרישום הדירה, אולם באם תהיינה בעיות, הסביר לה, בהעדר יפוי כוח מכל הגורמים, הרי שדבר כזה לא ניתן היה לבדיקה מראש, כדלקמן:

 

" זה לא נכון מה שאת אומרת אני אמרתי לך, ככל שזה תלוי בי, אין בעיה לרשום, אם אין בעיות שלא קשורות בי, דהיינו, באחת העסקאות, שמבחינתם נעלמים. הודעתי לך, ברחל בתך הקטנה, לפני שהתחלנו, שאי אפשר לבדוק את הדברים, בלי יפוי כוח מכל אחד. "

 

(ראה: פרטיכל בעמוד 44 שורות 11-9).

 

89.       ראוי הוא כי משעה ש"תימחר" עורך הדין פעולותיו המשפטיות עבור לקוחתו, לא יהא זה הוגן, מקצועי ואתי לתמחר בשונה את עבודתו, שכן על עורך הדין לבדוק היקפו המלא של העניין אשר הובא בפניו, טרם טיפולו, ולהעמיד הלקוח על דרישתו לשכר טרחה כשכר סופי, למען יחליט הלקוח אם מסתייע הוא בשרותיו כעורך דין, או שמא יפנה לעורך דין אחר.

 

90.       באותה מידה, לא ניתן לקבל כי לקוח יפנה אל עורך דין ויבקש בעיצומו של טיפול משפטי להקטין שכר טרחה עליו סוכם מיניה וביה, מאותם טעמים ממש של סופיות השכר המוסכם.

 

91.       לעניין זה נקבע ב ע"א 4849/06 , עו"ד משה קפלנסקי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ,  תק-על 2008(1), 2914, כדלקמן:

 

"הכל מודעים למאמץ הרב שעל עורך דין להשקיע במתן ייצוג הולם ללקוח, וחברת ביטוח בכלל זה, במשפט רב מורכבות ובעל היקף כספי ניכר. הכל מסכימים כי על השקעה ניכרת של מאמץ מקצועי, ועל רקע שנות נסיון וותק מקצועי רב, יש לשלם שכר טרחה ראוי והולם עבור שירות משפטי שניתן, אשר עליו לתת ביטוי הן להשקעה והן לכישורים שאיש המקצוע העניק ללקוחו. אין אף חולק כי לתוצאות ההתדיינות עשויה להיות השלכה סבירה על גובה השכר הראוי הניתן עבור הייצוג.

עם זאת, הדעת נותנת, כי לעולם על שכר הטרחה המשולם עבור שירות משפטי להיות מידתי וראוי, ואל לו לחרוג אל מעבר למסגרות מקובלות, תקינות וסבירות של פיצוי על שירות שניתן ועל מאמץ שהושקע."

 

עוד ראה: ת"א (באר-שבע) 1277/01, עו"ד יובל שטנדל  נ' בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ, תק-מח 2008(4), 4860, כדלקמן:

"אין ספק כי בחוכמה שלאחר מעשה שגו הצדדים עת לא השכילו לגבש בסופו של יום הסכם שכר טרחה כתוב ערוך וחתום על ידי שני הצדדים, וזאת כדי למנוע ספקות והתדיינויות מיותרות בהמשך. הגם שאין חובה שבדין לערוך הסכם שכר טרחה בכתב הרי שכבר נאמר בשורה של מקרים כי מן הראוי כי הסכמי שכר טרחה יגובשו על הכתב ובפרט כאשר מדובר בהסכם שכר טרחה מותנה. ...

יחד עם זאת, אין בהעדרו של הסכם חתום, על ידי הצדדים, כדי ללמד על העדרו של הסכם, שיכול שיהיה גם בעל פה. במקרה דנן, העלו הצדדים את נושא הסכם שכר הטרחה על הכתב ואין חולק כי לגבי רוב האמור במכתב ז1 קיימת  הסכמה של הנתבעים. בהתאם, אין לפסול את האפשרות כי בנסיבות העניין, כן הגיעו הצדדים לגמירות דעת ולנוכח מערכת היחסים התקינה שהתקיימה בין הצדדים, מערכת יחסי אמון של עורך דין - לקוח,  לא ראו הצדדים לנכון לשכלל את המוסכם ביניהם לכדי נוסח פורמאלי של הסכם ערוך חתום, הגם שקודם לכן עשו כן."

         

92.       לפיכך, מורה אנוכי כי עו"ד סקרבניק ישיב סכומי הכסף לתובעת אשר גבה מעבר לסך של 6,000 ¤, לאמור, הסך של 2,500 ¤.

 

 

התביעה שכנגד

 

93.       הנתבעים מס' 3 ו – 4 הגישו תביעה שכנגד על סך של 17,800 ¤ שעניינה טענות למכביר כנגד התובעת על שאילצה אותם לקחת חלק בהליך רישום הדירה כ – 18 שנה לאחר רכישת הדירה, דבר אשר הסב להם עגמת נפש, בזבוז זמן והוצאות לריק.

 

94.       לעמדתם, ידעה התובעת כי אין לה כל עילה משפטית כנגדם ופעולתה  לצירופם כנתבעים נעשתה בעזות מצח ובחסר תם לב.

 

95.       סבורתני, כי אין עילה עצמאית לתביעה שכנגד, שמנוסחת בצוותא חדא עם כתב ההגנה, המכיל עמדתם כולה, ודי היה בבקשתם לדחיית התובענה כנגדם בצירוף בקשה לפסיקת הוצאות.

 

96.       על כן, התביעה שכנגד נדחית.

 

סיכום

 

97.       התביעה כנגד הנתבע מס' 1 מתקבלת חלקית באופן זה שהנתבע מס' 1 ישלם לתובעת הסך של 2,500 ¤ בצירוף דמי מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

 

לאור קבלת התביעה באופן חלקי בלבד, יישא כל צד בהוצאותיו.

 

 

98.       התביעה כנגד הנתבע מס' 2 נדחית.

            התובעת תשא בהוצאותיו בסך של 1,500 ¤ בצירוף דמי מע"מ כחוק  ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

 

99.       התביעה כנגד הנתבעים מס' 3 ו-4 נדחית.

            התובעת תשא בהוצאותיהם בסך של 2,500 ¤ בצירוף דמי מע"מ כחוק  ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

 

100.    התביעה שכנגד נדחית וכל צד יישא בהוצאותיו.

 

 

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

 

 

ניתן היום 22.6.09 -  בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

חנה ינון, שופטת

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/8E547F784F7C944E422575DD00565213/$FILE/386AD0FCAF23A3B5422575D5003A8F61.html
תאריך: 
22/06/09
Case ID: 
49416_6
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : חנה ינון
חנה ינון
עורכי דין : און שטוק סקרבניק יעקב רוטנברג יהודה
און שטוק
סקרבניק יעקב
רוטנברג יהודה
Powered by Drupal, an open source content management system