און נ. כהן


 

   

בתי המשפט


 

א  003147/09

בית משפט השלום בירושלים

 

  08/07/2009

לפני כב' השופט דוד מינץ

 



1. רמי און

2. קלרה און

בעניין:

התובעים

ע"י ב"כ עו"ד אלון דיסקין

 


 

 

נ  ג  ד

 


 

עמיר כהן

הנתבע

ע"י ב"כ עו"ד דביר הורוביץ

 

 

 


פסק דין

 


ביום 23.07.08 חתמו תובע 1 (להלן: "התובע") והנתבע על הסכם (להלן: "ההסכם") לפיו מכר הנתבע לתובע רכב מסוג הונדה אקורד (להלן: "הרכב") תמורת 130,000 ¤ (כשלבסוף הופחת סך של 1,200 ¤ בשל תיקונים). מחיר המחירון של הרכב באותה תקופה היה 142,000 ¤. הנתבע קיבל את מלוא התמורה והרכב נרשם על שמה של תובעת 2 שהיא אמו של התובע. לטענת התובע, המשא ומתן לרכישת הרכב וההסכמות שבאו לידי ביטוי בהסכם כללו את הצהרת הנתבע כי הוא הבעלים השני של הרכב ("יד שנייה"), וכי גם הוא וגם הבעלים שהחזיקו ברכב לפניו היו "ידיים פרטיות". ברם, לאחר השלמת העסקה נודע לתובעים כי המידע שהוצג בפניהם לא היה נכון והם הוטעו במכוון על ידי הנתבע, מפני שנתגלה למעשה שהבעלים הראשונים של הרכב היה חברה בע"מ שהיא חברת השכרה/ליסינג. בנסיבות אלו פנה התובע לנתבע באופן מיידי, הודיע לו על ביטול העסקה ודרש את כספו בחזרה, אך הנתבע סרב. הם נאלצו אפוא, למכור את הרכב בעסקת "טרייד-אין" ביום 19.01.09 תמורת 90,000 ¤ בלבד. הם נחלו אפוא, לשיטתם הפסד של 38,800 ¤. התובעים הוסיפו כי מעשיו של הנתבע גרמו להם נזק לא ממוני אותו העריכו בעשרות אלפי שקלים, ואך בשל הכללת התביעה במסגרת סדר דין מהיר, הם העמידו את כלל תביעתם על סך של 50,000 ¤.

 

מנגד, הנתבע הודה כי הוא רכש את הרכב מאדם בשם שי שטרית  אשר רכש את הרכב ישירות מהיבואן בעסקת "ליסינג מימוני", והחברה שהייתה רשומה כבעליו הראשונים של הרכב היא חברת המימון. ברם, מידע זה הועבר לתובע בשלמות עובר לחתימה על ההסכם. לדבריו גם, התמורה ששולמה עבור הרכב מגלמת בתוכה ירידת ערך של 10% ממחיר המחירון של הרכב וזאת בשל עסקת הליסינג המימוני שבוצעה בו. הוא הוסיף, כי בהסכם הוסכם כי העברת הבעלות ברכב תהיה ארבעה ימים לאחר מועד החתימה על ההסכם, ובמהלך ארבעה ימים אלו החזיקו התובעים ברכב לשם בדיקתו, ובמהלך תקופה זו הם גם בדקו או יכלו לבדוק את עניין הבעלות עליו מפני שברישיון הרכב צוין בפירוש שמה של חברת המימון, וגם מטעם זה הם ידעו בדיוק מה הם רוכשים.

 

התביעה הוגשה כאמור, בסדר דין מהיר ובישיבה המקדמית הסכימו ב"כ הצדדים כי בית המשפט יתן את פסקו על סמך החומר שנמצא בתיק. להלן אפוא, נמוקי פסק הדין בתמצית כמצוות תקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

 

סעיף 11 לחוק המכר תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"), מגדיר אי התאמה שבשלה המוכר לא קיים את חיוביו כלפי המוכר, בין היתר, כשהנכס שנמכר בפועל או התיאור שלו שונה מן המוסכם. אי ההתאמה היא אובייקטיבית, והיא נגזרת מתיאור הנכס על פי ההסכם (ראה ו"ע (ירושלים) 2030/01 איתוראן איתור ושליטה בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם במאגרים). במקרה זה נכתב בהסכם ב"רחל בתך הקטנה" כי "המוכר מתחייב כי הריני יד שניה פרטית כולל הבעלים הראשונים", ומאחר ואין מחלוקת כי הבעלים הרשום הראשון של הרכב היה "דראל רם בע"מ", הרי שקיימת אי התאמה כמשמעותה בחוק, והנתבע לא קיים את חיוביו על פיו. העובדה שלנתבע לא הייתה כוונה לרמות את התובע והוא סבר בתום לב כי מדובר ברכב בבעלות פרטית שאך מומנה על ידי חברת ליסינג, ואני מאמין לדבריו שכך אכן היה, אינה משנה את העובדה שהרכב שנמסר לתובע לא תאם את תיאורו בהסכם. גם העובדה שהרכב היה רשום על שמה של חברת דראל רם בע"מ אך בשל היותה חברת ליסינג אינה משנה דבר. אין מחלוקת כי רישומו של רכב על שם חברת ליסינג, יהיה זה ליסינג תפעולי או ליסינג מימוני, גם במקרה בו הרכב מצוי בפועל בידיים פרטיות, יש בו כדי להשפיע על מחירו של הרכב. מכתבו של השמאי מאיר ממן שצרף הנתבע לכתב הגנתו מלמד על כך במפורש, ואף הנתבע עצמו טען בהגנתו כי המחיר נקבע לאחר שעסקת הליסינג נלקחה בחשבון. לכן, חרף העובדה שבפועל התובע לא זכה בהנחה בשל רישום הבעלים על שם חברת הליסינג, יש בכך כדי ללמד שאף לשיטתו של הנתבע, רישום בעלות על שם חברת ליסינג מוריד מערכו של הרכב. לכן, במקרה זה יש לקבוע כי הרכב לא תאם את המוסכם.        

 

זאת ועוד, אני מאמין לתובע כי לא ידע עובר לחתימה על ההסכם כי הרכב היה רשום על שם חברה כלשהי, ולו? בשל היותה המממנת של רכישת הרכב על ידי מר שטרית. פשיטא גם שאין מדובר ב"סחטנות" כטענת ב"כ הנתבע, שכן מיד כשנודע לתובע על אי ההתאמה הוא הודיע לנתבע על ביטול העסקה וביקש את כספו בחזרה. לו? היה הנתבע נענה לדרשתו, לא היה התובע משתכר ולו? באגורה אחת. אני גם סבור כי ההנחה לה זכה התובע בסך 12,000 ¤, הייתה פועל יוצא מניהול המשא ומתן שבין הצדדים ללא קשר לרישום הבעלים וזהותו.

 

אכן, החוק מטיל על הקונה חובה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו, ולהודיע למוכר על אי-התאמה מיד לאחר הבדיקה. ברם, מקום בו אי-ההתאמה לא הייתה ניתנת לגילוי מידי, כמו גם מקום בו אי ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך על טענת אי ההתאמה אם מסר הודעה למוכר מיד לאחר שגילה אותה. לכן, במקרה זה בו מצד אחד על הנתבע היה לגלות לתובע את דבר היות הבעלים הרשום חברת ליסינג, ומצד שני התובע הודיע לנתבע על אי ההתאמה מיד לאחר שהבעלות הועברה על שמו והוא למד כי הבעלים הראשון לא היה אדם פרטי. טענת הנתבע כי התובע יכול היה ללמוד על כך שהבעלים הראשונים הייתה חברת ליסיניג מעיון ברישיון הרכב ותעודת הביטוח (שצורפו לכתב הגנתו) שהיו ברכב בארבעת הימים בהם נסע התובע ברכב על מנת לבדקו, אין בה ממש, שכן תוקפם של מסמכים אלו פג כחצי שנה לפני מכירת הרכב לתובע. ככל הנראה היו ברכב רישון רכב ותעודת ביטוח ברי תוקף, בהם מדרך הטבע הופיע הנתבע כבעלים, ולא ניתן היה ללמוד מהם על זהות הבעלים הקודמים. מסמכים אלו לא צורפו משום מה על ידי הנתבע להגנתו אלא רק המסמכים המעידים על הבעלות הקודמת, ומכאן ניתן להסיק שיש לנתבע מה להסתיר.

 

התובע זכאי היה אפוא, לבטל את העסקה בשל אי התאמה. אולם מאחר וכיום העסקה כבר אינה ניתנת לביטול בשל העובדה שהתובע מכר את הרכב לצד ג', התרופה לה הוא זכאי היא שיפוי בשיעור הפחת בשווי הממכר עקב אי-ההתאמה. לעניין זה לא טען התובע דבר, כשמנגד הנתבע צרף את מכתבו של השמאי ממן כי ההפרש שבין רכב בבעלות פרטית לבין רכב בבעלות חברת ליסינג הוא בין 5% ל-6%. בהתחשב אפוא, שמחיר "המחירון" של הרכב היה 142,000 ¤, שיעור ההפחתה עומד על סך של 7,810 ¤ (5.5%) ועל הנתבע לפצות את התובע בסכום זה, בתוספת פיצויים בגין הפרת ההסכם. לכן בסופו של יום אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 10,000 ¤ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ¤ בצירוף מע"מ.  

 

ניתן היום ט"ז בתמוז, תשס"ט (8 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

דוד מינץ, שופט

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/414F4DA7F17C14AF422575ED00674C67/$FILE/301DB4328F434AE2422575EC0026A294.html
תאריך: 
08/07/09
Case ID: 
3147_9
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : דוד מינץ
דוד מינץ
עורכי דין : אלון דיסקין דביר הורוביץ
אלון דיסקין
דביר הורוביץ
Powered by Drupal, an open source content management system