אי.פי.אי.ישראל נ. עיריית פתח


 

   

בתי המשפט





עת"מ 1604/08

בימ"ש לעניינים מינהליים ת"א


 

12/07/2009

תאריך:

כב' השופטת גדות שרה

בפני:

 

 

 





























 

אי.פי.אי. ישראל תנועה ובקרה בע"מ

בעניין:

העותרת

גד מינא

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

נ  ג  ד


 


 

1 . עיריית פתח תקוה


 


 

יחזקאל ריינהרץ -

פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות'

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

2. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי

    בע"מ


 


 

יחיאל אטיאס

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

3 . מנכ"ל משרד הפנים


 


 

מפרקליטות מחוז ת"א – אזרחי

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

4 . מנולייד אלקטרומכניקה בע"מ


 

המשיבים

צ. גרימברג

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

פסק דין

 

זוהי עתירה להורות למשיבה 1 להתקשר עם העותרת בהסכם לביצוע עבודות חשמל ורמזורים בעיר פתח תקווה, מכוח מכרז מסגרת פומבי מס' אמ/14/2007.

כמו כן,  מתבקש בית המשפט להורות למשיב 3 ליתן אישור,  בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972 (להלן: "חוק המכרזים המשותפים"), להתקשרות המשיבה 1 עם העותרת.

לחילופין, מתבקש בעתירה להורות על ביטול הליך קבלת הצעות המחיר שבוצע מכוח המכרז האמור.

 

עובדות

1.         משיבה מס' 2 (להלן גם: "משכ"ל") פרסמה, בהתאם לחוק המכרזים המשותפים, מכרז פומבי לביצוע עבודות חשמל ורמזורים (מכרז פומבי מס' אמ/14/2007, להלן: "מכרז המסגרת").

 

2.         ביום 2.12.07 ניתן אישור משרד הפנים למכרז המסגרת, בהתאם לסעיף 9 לחוק המכרזים המשותפים.

על פי האישור, רשאיות רשויות מקומיות להתקשר עם הזוכים במכרז המסגרת.

 

3.         מאחר ומשיבה מס' 1 (להלן גם: "עיריית פתח תקווה") היתה מעוניינת בקבלת השירותים נשוא מכרז המסגרת, היא ביקשה ממשכ"ל לבצע עבורה את הליך קבלת הצעות המחיר מהקבלנים אשר זכו במכרז המסגרת.

 

4.         ביום 21.2.08 פנתה משכ"ל לזוכים במכרז המסגרת, וביניהם לעותרת, וביקשה מהם להגיש הצעות מחיר למתן שירותי אחזקת והקמת עבודות חשמל ורמזורים בעיריית פתח תקווה. 

בפנייה צוין כי "הרשות שומרת לעצמה את הזכות לפצל את העבודה בין מספר קבלנים" (סעיף 8 לפנייה, נספח ד' לתגובת משיבה 1).

 

5.         ביום 27.2.08 נערך סיור קבלנים בנוגע למכרז.

לטענת העותרת, במהלך הסיור אמר מנהל מחלקת הרמזורים בעיריית פתח תקווה, מר צורי עטר, כי העבודה תפוצל בין שני קבלנים.

מר עטר אף חילק למשתתפי הסיור מסמך שכותרתו "רשימת  צמתים למכרז - 2 חלקים", אשר כלל שתי רשימות צמתים בעיר פתח תקווה (נספח ה' לעתירה), וציין כי שני הקבלנים עם ההצעות הטובות ביותר יתחלקו בעבודה, כאשר כל קבלן יקבל את את הצמתים הכלולות באחת הרשימות.

 

            משיבה 1 מאשרת את טענות העותרת באשר לדברים שנאמרו במהלך סיור הקבלנים (סעיף 11 לתגובה).

            משיבה 4 לעומת זאת טוענת, כי בסיור לא הובטח כי העבודות תפוצלנה וכל שנאמר הוא כי משיבה 1 שומרת לעצמה את שיקול הדעת לפצל את העבודות על פי הרשימה שחולקה (סעיף 17 לתגובה).

 

6.         לאחר שקיבלה הצעות מהזוכים במכרז המסגרת, שלחה משכ"ל ביום 4.3.08 מכתב אל עיריית פתח תקווה, בו הודיעה לה על הצעות המחיר שהתקבלו אצלה ולפיהן המשיבה מס' 4 הציעה את ההצעה הזולה ביותר והעותרת הציעה את ההצעה השניה בטיבה (נספח ה' לתגובת משיבה 1).

 

7.         ביום 12.3.08 החליטה עיריית פ"ת על זכיית משיבה מס' 4 (נספח ו' לתגובת משיבה 1).

 

8.         כנגד החלטה זו הוגשה העתירה נשוא פסק דין זה.

 

9.         במקביל להגשת העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים (בש"א 30930/08).

ביום 27.4.08 ניתנה החלטה בצו הביניים, ע"י כב' השופט י. זפט, כדלקמן:

"לפנינו בקשה לצו ביניים האוסר על עיריית פתח תקוה להתקשר בחוזה עם משיבה 4 בקשר עם עבודות חשמל ורמזורים.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, נחה דעתי כי העתירה מגלה סיכויי זכיה, אולם על פי מהות העבודות, לא צפוי קושי בהסבת הזכיה למבקשת לגבי אחד משני החלקים אם וכאשר תזכה בעתירתה, כשעל הרווח שנמנע מהמבקשת בתקופת הביניים, ניתן יהיה לפצותה בהתקשרות עימה בחוזה לתקופה של 12 חודשים, היא התקופה המובטחת לזוכה על פי סע' 10 לנספח א' לבקשה, או בדרך של פיצוי כספי.

ההתקשרות בחוזה בין המשיבה 1 ומשיבה 4 תהיה כפופה לתוצאות הדיון בעתירה.

הוצאות הבקשה, ביחסים בין המבקשת ומשיבות 1 ו-4,  בסך 20,000 ¤, לפי התוצאות בתיק העיקרי".

 

10.       ביום 29.5.08 הוגשה בקשה נוספת לצו ביניים (בש"א 31400/08), אולם אף היא נדחתה.


 

דיון

11.       סעיף 9 לחוק המכרזים המשותפים, מאפשר לרשויות מקומיות להתקשר, מבלי לערוך מכרז נוסף, עם גורם המבצע עבודה או מעניק שירות מכוח זכייתו במכרז של משרד ממשלתי או גוף ציבורי אחר.

תכלית הוראה זו הינה ניצול יתרון הגודל של מספר רב של רשויות לצורך קבלת הצעות מחיר טובות יותר מחד, ומנגד מניעת עריכת מכרזים רבים שתכליתם זהה.

 

על פי סעיף 9 לחוק המכרזים המשותפים, מותנית סמכותן של רשויות מקומיות להתקשר עם זוכה במכרז מסגרת, באישורו של שר הפנים למכרז המסגרת.

סעיף 9 לחוק המכרזים המשותפים קובע כדלקמן:

"רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, להתקשר בחוזה להזמנת טובין, להזמנת שירותים או לביצוע עבודות עם מי שזכה במכרז שפורסם מטעם משרד ממשרדי הממשלה או מטעם ארגון או מוסד ציבור".

 

12.       בענייננו אושר מכרז המסגרת ע"י שר הפנים, ביום 2.12.07 (נספח ב' לתגובת משיבה 1).

סעיף 7 לאישור שר הפנים קובע כי "הרשות המקומית חייבת לבחור בהצעה הזולה ביותר שהתקבלה בהליך בקשת הצעות מחיר, והיא רשאית שלא לבחור בהצעה כלשהי".

סעיף 11 לאישור קובע כי "התקשרות שלא תעשה על-פי תנאים אלה תהיה התקשרות שלא כדין".

           

מהאמור לעיל עולה כי על פי אישור שר הפנים, מחויבת הרשות המקומית, המתקשרת מכוח מכרז המסגרת, לבחור בהצעה הזולה ביותר.

 

13.       מאחר והתקשרות משיבה 1 מכוח מכרז המסגרת כפופה לאישור שר הפנים על פי סעיף 9 לחוק מכרזים משותפים, ומאחר ואישור שר הפנים מחייב את הרשות המקומית לבחור בהצעה הזולה ביותר, חייבת היתה משיבה 1 לבחור בהצעה הזולה ביותר, שאחרת ההתקשרות היתה שלא כדין.

בחירה בהצעתה של העותרת, בנוסף לבחירה בהצעתה של משיבה 4, משמעותה בחירה בהצעה שאינה הזולה ביותר, ויש בכך משום הפרת החובה לבחור בהצעה הזולה ביותר.

            הפרת החובה, כאמור לעיל, עומדת בניגוד לאישור שר הפנים, אישור אשר נותן תוקף להתקשרות הרשות מכוח מכרז המסגרת.

 

14.       לפיכך, אין מקום לקבל את עתירת העותרת לסעד המורה למשיבה 1 להתקשר גם עם העותרת בהסכם לביצוע עבודות חשמל ורמזורים בעיר פתח תקווה מכוח מכרז המסגרת.

 

15.       לאור המסקנה אליה הגעתי, לפיה אין מקום להורות למשיבה 1 להתקשר גם עם העותרת, אין מקום גם להורות למשיב 3 לאשר את התקשרות משיבה 1 עם העותרת.

 

16.       כסעד חילופי מבקשת העותרת את ביטול הליך קבלת הצעות המחיר שבוצע מכוח מכרז המסגרת.

           

            דין העתירה לסעד זה להתקבל.

בפניית משיבה 2 לקבלת הצעות מחיר, בין היתר מהעותרת, צוין כי "הרשות שומרת לעצמה את הזכות לפצל את העבודה בין מספר קבלנים".

כמו כן, משיבה 1 מודה כי במסגרת סיור קבלנים אמר מנהל מחלקת הרמזורים בעיריית פתח תקווה, מר צורי עטר, כי העבודה תפוצל בין שני קבלנים.

מר עטר אף חילק למשתתפי הסיור מסמך שכותרתו "רשימת צמתים  למכרז - 2 חלקים", אשר כלל שתי רשימות צמתים בעיר פתח תקווה וציין כי שני הקבלנים עם ההצעות הטובות ביותר יתחלקו בעבודה, כאשר כל קבלן יקבל את את הצמתים הכלולות באחת הרשימות.

ר' בעניין זה גם סעיף 16 לתגובת משיבה 1 כדלקמן:

"עוד ברור, כי אילו היתה נערכת היוועצות עם הלשכה המשפטית של המשיבה קודם הפנייה לזכייני מכרז המסגרת, לא היה נאמר למציעים כי המשיבה רשאית לפצל את העובדות בין הקבלנים וגם בסיור הקבלנים לא היה נאמר כדבר הזה".

 

היינו, משיבה 1 מודה כי היא הטעתה את העותרת לסבור כי עבודות המכרז תפוצלנה בין הקבלנים.

העותרת, כך על פי טענתה אשר לא נסתרה, הסתמכה על המצג לפיו ייעשה פיצול בעבודות המכרז, ובהתאם לכך הגישה הצעת מחיר מטעמה.

לטענתה, אשר לא נסתרה, "על יסוד ההודעה הפוזיטיבית של המשיבה 1, לפיה העבודה תתחלק בין שני מציעים והמסמך שנלווה להודעה זו, הגישה העותרת הצעת מחיר שמביאה בחשבון את העובדה, שלכל היותר, תוכל העותרת לזכות בחלק אחד של העיר מתוך השניים" (סעיף 1.7 לסיכומי העותרת).

 

מאחר ומשיבה 1 הציגה בפני העותרת מצג שווא והטעתה את העותרת לסבור כי המכרז יפוצל, ומאחר והעותרת הסתמכה על מצג זה ופעלה לפיו, דין הליך קבלת הצעות המחיר להתבטל.

הליך קבלת הצעות המחיר התבסס על מידע שגוי אשר הוצג לעותרת, מידע אשר השפיע על אופן התנהלותה במסגרת המכרז.

לפיכך, הליך קבלת הצעת המחיר היה פגום, ויש לבטלו.

 

17.       בסעיף 13.3 למכרז המסגרת צוין כי "הרשות המזמינה תבחר את ההצעה בהתאם לנוהל שנקבע על ידי משרד הפנים".

לטענת משיבה 4, מאחר ומכרז המסגרת מפנה לנוהל משרד הפנים, לפיו הרשות חייבת לבחור בהצעה הזולה ביותר, היה על העותרת לדעת על כך והיא אינה יכולה להישמע בטענה לפיה הוטעתה.

עוד טוענת משיבה 4, כי על העותרת היה לפנות בשאלת הבהרה בנוגע לאפשרות הפיצול.

 

לא מצאתי לקבל טענה זו.

משיבה 1 הציגה בפני העותרת מצגים ברורים ומפורשים, אשר נתמכו גם במסמך המחלק את העבודות בעיר, ורשאית היתה העותרת להסתמך עליהם.

גם נציגי המשיבה לא ידעו על האיסור לפיצול העבודות,  כך לגירסת משיבה 1,  ולכן אין לקבל את טיעון משיבה 4 על "חובת" העותרת לדעת על איסור הפיצול.

בענין זה ראה שוב סעיף  17 לסיכומי משיבה 1:

"אילו היתה נערכת היוועצות עם הלשכה המשפטית של המשיבה, קודם הפניה לזכייני מכרז המסגרת, לא היה נאמר למציעים כי המשיבה רשאית לפצל את העבודות בין הקבלנים וגם בסיור הקבלנים לא היה נאמר הדבר הזה".

 

            מקובלת עלי, בהקשר זה, טענת העותרת לפיה לאור מצגי משיבה 1 "כל מציע סביר היה מבין שיהיה פיצול בפועל... מסתמך על מצגים אלה.... ומגיש הצעה בהתאם" (סעיף 3.4 לסיכומי העותרת).

            כמו כן מקובלת עלי עמדת העותרת לפיה על רקע המצגים אשר הוצגו בפניה, לא היה כל צורך בקבלת הבהרות, וגם בכך אין כדי לעמוד לעותרת לרועץ.

 

18.       לטענת משיבה 2, העותרת מושתקת מתקיפת הליך קבלת הצעות המחיר, מאחר והיא השתתפה בהליך זה והעלתה את טענותיה רק לאחר שהפסידה במסגרתו. 

לטענת משיבה 2, ראוי במקרה זה להעדיף את אינטרס ההסתמכות של המשתתפים בהליך קבלת ההצעות.

 

גם דין טענה זו להידחות.

במועד עריכת הליך קבלת הצעות המחיר העותרת לא סברה כי נפל בו פגם ומשום כך לא יכלה לטעון כנגדו.

לעותרת נודע על כך שהמכרז לא יפוצל, בניגוד למצג שהוצג בפניה, רק כעבור מספר חודשים ממועד הגשת הצעתה.

 

19.       בסעיף 1.4 לעתירה נטען, כי העותרת הגישה "הצעת מחיר שמביאה בחשבון את העובדה שלכל היותר תוכל העותרת לזכות בחלק אחד של העיר. באופן טבעי, לו על הפרק היתה עומדת בקשה לקבלת הצעות לכל העיר, היתה יכולה העותרת ליתן הצעה זולה יותר".

לטענת המשיבות, יש לדחות טענה זו.

לטענתן, כתב הכמויות התייחס לכלל העבודה הנדרשת ומשום כך היה על העותרת להניח כי עליה לבצע את כל העבודות המפורטות בכתב הכמויות (עמ' 10 לסיכומים).

 

אין מקום לקבל טענה זו.

העובדה כי כתב הכמויות והצעתה של העותרת כללו מחיר ליחידה והתייחסו לכלל העבודה הנדרשת (64 יחידות במספר), אינה סותרת את טענתה של העותרת לפיה המחיר שהציעה ליחידה מביא בחשבון את העובדה כי בסופו של יום, העבודה איננה כוללת 64 יחידות, אלא שהיא מפוצלת בין שני קבלנים.

משום כך גם לא נסתרה טענתה לפיה, יש להבחין בין הצעת מחיר ליחידה אחת לבין התחשיבים שמבצע כל מציע לגבי איזו הנחה נוספת לתת, אם בכלל, במסגרת נוהל הצעת מחיר, בהתחשב בכמות היחידות העומדות על הפרק (ר' סעיפים 5.3-5.5 לסיכומי העותרת).

 

20.       לטענת משיבה 4, דין העתירה להידחות בשל שיהוי, מאחר והעתירה הוגשה לאחר שכבר נחתם הסכם בין משיבה 1 למשיבה 4, ולאחר שמשיבה 4 הזמינה את הציוד הנדרש.

משיבה 4 מוסיפה ומפרטת, כי הסכם עימה נחתם כבר ביום 19.3.08 וכי הודעה על זכייתה נמסרה למשתתפים במכרז מספר ימים קודם לכן (סעיפים 20-21 לתגובה).

אף על פי כן, טוענת משיבה 4, העתירה הוגשה רק ביום 7.4.08.

לעומתה, טוענת העותרת, כי החלטת משיבה 1 מיום 12.3.08, להתקשר עם משיבה 4, לא הועברה לידיעתה וכי רק ביום 25.3.08 נמסר לה, לראשונה, בעל פה, לאחר שפנתה מיוזמתה לברור העניין, כי קיימת כוונה שלא לפצל את העבודה (סעיף 1.8 לסיכומי העותרת).

 

מחומר הראיות עולה כי החלטת משיבה 1 מיום 12.3.08 לא הועברה לידיעת העותרת, וכי רק ביום 26.3.08 הודע לעותרת על הבחירה בהצעת משיבה 4 ועל העובדה שעבודות המכרז לא תפוצלנה (ר' נספחים ז' ו-ח' לעתירה).

המשיבות לא הוכיחו ולא צרפו כל אסמכתא המעידה כי הודעה כאמור נמסרה לעותרת קודם לכן.

 

21.       משיבה 4 מוסיפה וטוענת כי היא ביצעה פעולות בהסתמך על זכייתה במכרז, ובין היתר, חתמה על הסכם לביצוע עבודות מול קבלן משנה, התחייבה באופן כספי בגין המכרז, והזמינה ציוד וחומרים לביצוע המכרז (נספחים א' וב' לתגובה, מ-20.3.08 ו-26.3.08 בהתאמה, סעיף 18 לסיכומים).

לטענתה, היא תאלץ להודיע לספקיה על ביטול הזמנות של ציוד שכבר הזומן ולהסתכן בתביעות משפטיות שיוגשו נגדה (סעיף 19 לסיכומים).

עוד טוענת משיבה 4, כי ביטול המכרז יגרום "לביצוע עבודה כפולה ומכופלת, ללא כל הצדקה, שכן הדבר יחייב החלפה מחדש של מנגנונים חדשים שהותקנו רק לאחרונה ע"י המשיבה 4" (סעיף 20 לסיכומים).

לטענתה, הדבר יטיל עלויות על הציבור, יגרום לטרדה ולסיכון בטחוני כתוצאה מהגדלת משך זמן ביצוע העבודות ברמורים.

 

            לא מצאתי בטענות אלה נימוק לדחיית הסעד המבוקש ע"י העותרת.

העבודות נשוא העתירה כללו פעולות אחזקת רמזורים חודשיות (נספח ו' לעתירה), כאשר משך ההתקשרות על פי המכרז היא 3 שנים (נספח א' לעתירה, סעיף 10).

ביצוע העבודות ע"י משיבה 4 החל ביום 1.7.08, ומכאן כי היא פועלת מזה כשנה מכוח המכרז (ר' סעיף 8 לתגובת משיבה 4 לבש"א 31400/08).

העובדה כי במהלך שנת פעילותה ביצעה משיבה 4 פעולות אחזקה אשר כללו החלפת מנגנונים, אינה מהווה מניעה לביטול הליך קבלת הצעות המחיר, אשר היה פגום.

 

22.       בהחלטת כב' השופט זפט, בבקשה לצו ביניים, נקבע כי הבקשה לצו ביניים נדחית על אף שהעתירה מגלה סיכויי זכייה, וזאת משום ש"על פי מהות העבודות, לא צפוי קושי בהסבת הזכיה למבקשת לגבי אחד משני החלקים אם וכאשר תזכה בעתירתה".           

עוד נקבע בהחלטה זו כי "ההתקשרות בחוזה בין המשיבה 1 ומשיבה 4 תהיה כפופה לתוצאות הדיון בעתירה".

לאור דברים אלה היה על הצדדים להביא בחשבון את האפשרות לפיה הליך קבלת ההצעות יבוטל.

משיבה 4 היתה ערה לקביעתו של כב' השופט י. זפט לפיה מגלה העתירה סיכויי זכיה ואף היתה ערה להחלטה הקובעת כי ההתקשרות בין משיבה 1 לבין משיבה 4 כפופה לתוצאות הדיון בעתירה.

 

            ראוי גם להפנות בהקשר זה לסעיף 28 לתגובת משיבה 1 לצו ביניים (בש"א 30930/08) לפיו "באם תזכה המבקשת בעתירה... לא תהיה כל מניעה להעביר למבקשת את הטיפול באחזקת הרמזורים כפי שנאמר בסיור הקבלנים, כך שלא מדובר בנזק בלתי הפיך המצדיק מתן צו ביניים בשלב מוקדם זה".

           

23.       אשר על כן ולאור כל האמור לעיל דין העתירה להתקבל בחלקה.

הליך קבלת הצעות המחיר שבוצע ע"י משיבה 2 יבוטל.

משיבה 4 תחדל מביצוע העבודות, נשוא המכרז,  תוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

           

24.       משיבה 1 ומשיבה 4, כל אחת בנפרד, תשלם לעותרת הוצאות בסך 25,000 ¤ + מע"מ נושאי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

            הוצאות אלה הן בנוסף להוצאות שנקבעו על ידי סג"נ השופט י. זפט בהחלטה בבש"א 30930/08.

 

25.       המזכירות תשלח העתק מפסק דין זה לצדדים.

 

ניתן היום כ' בתמוז, תשס"ט (12 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

                                                                                

גדות שרה, שופטת


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/BA322F1207BF7371422575F100573D13/$FILE/DE3A220AF603B13E422575E60029877C.html
תאריך: 
12/07/09
Case ID: 
1604_8
Case type: 
עתמ
סיווגים
שופטים : גדות שרה
גדות שרה
עורכי דין : 2. החברה למשק וכלכלה של השלטון 3 . מנכ"ל משרד הפנים 4 . מנולייד אלקטרומכניקה גד מינא
2. החברה למשק וכלכלה של השלטון
3 . מנכ"ל משרד הפנים
4 . מנולייד אלקטרומכניקה
גד מינא
Powered by Drupal, an open source content management system