קורנפלד נ. בנק אוצר-החייל סניף


 

 

בתי-המשפט

עא 000115/08

בית משפט השלום נתניה

 

04/01/2009

 תאריך:

 השופטת הדס עובדיה

לפני:

 

 







קורנפלד רפאל

בעניין:

מערער

עו"ד שאול אלמוג

ע"י ב"כ


 

נ  ג  ד


 

בנק אוצר-החייל סניף שד' בנימין

משיב

עו"ד סונדרס יונתן

ע"י ב"כ


 

פסק דין

 

1.                   בפני ערעור על פי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א  - 1981. (להלן: "החוק").

 

2.                   המערער עותר להורות על ביטול החלת ההגבלה שהוטלה עליו מכוח החוק, ובנוסף עותר הוא להורות למשיב (להלן: "הבנק") ליתן לו מסגרת אשראי בסך 20,000 ¤.

 

3.                   סעדים אלה אינם בסמכות בית המשפט במסגרת ערעור על פי החוק. הסמכות היא לגריעת שיקים מרשימת ההגבלה, זאת ותו לא.

 

4.                   אדון לפיכך בשאלה האם הוכחו התנאים הקבועים בחוק לגריעת שיקים מרשימת ההגבלה. העתירות האחרות כמפורט לעיל נדחות.

 

העובדות בתמצית

5.                   המערער מנהל חשבון עו"ש שמספרו 8263 בבנק המשיב. (להלן: "הבנק").

 

6.                   מסגרת האשראי המאושרת למשיב במועדים הרלבנטיים לבקשה הועמדה על סך 20,000 ¤.

 

7.                   ביום 14.1.2008 נשלחה למערער הודעה על החלת הגבלות על פי החוק. (להלן: "ההודעה").

 

8.                   רשימת השיקים נשוא ההודעה תפורט להלן:

1. שיק מספר 16185 בסך 550 ¤ שהוצג לפירעון ביום 11.1.08

2. שיק מספר 16271 בסך 480 ¤ שהוצג לפירעון ביום 14.8.07

3. שיק מספר 16133 בסך 1,672 ¤ שהוצג לפירעון ביום 5.6.07

4. שיק מספר 16071 בסך 330 ¤ שהוצג לפירעון ביום 5.6.07

5. שיק מספר 16139 בסך 630 ¤ שהוצג לפירעון ביום 4.6.07

6. שיק מספר 16130 בסך 250 ¤ שהוצג לפירעון ביום 24.5.07

7. שיק מספר 16137 בסך 450 ¤ שהוצג לפירעון ביום 22.5.07

8. שיק מספר 16177 בסך 550 ¤ שהוצג לפירעון ביום 11.5.07

9. שיק 16176 בסך 550 ¤ שהוצג לפירעון ביום 11.4.07

10. שיק מספר 16248 בסך 565.85 ¤ שהוצג לפירעון ביום 1.3.07

 

9.                   כל השיקים נשוא ההודעה סורבו על ידי הבנק מסיבת היעדר כיסוי מספיק בעת שהייתה בחשבון המבקש חריגה ממסגרת האשראי המאושרת, זאת על פי הפירוט כדלקמן:

שיק מספר 1 ברשימה – יתרת חובה בחשבון –  20,302.62¤.

שיק מספר 2 ברשימה – יתרת חובה בחשבון – 20,188.53 ¤.

שיק מספר 3 ברשימה – יתרת חובה בחשבון –21,839.51  ¤.

שיק מספר 4 ברשימה – יתרת חובה בחשבון –21,839.51  ¤.

שיק מספר 5 ברשימה – יתרת חובה בחשבון –20,424.51  ¤.

שיק מספר 6 ברשימה – יתרת חובה בחשבון –20,340.03  ¤.

שיק מספר 7 ברשימה – יתרת חובה בחשבון –20,447.03  ¤.

שיק מספר 8 ברשימה – יתרת חובה בחשבון –20,162.94  ¤.

שיק מספר 9 ברשימה – יתרת חובה בחשבון –20,228.35  ¤.

שיק מספר 10 ברשימה – יתרת חובה בחשבון - 20,285.24¤


טענות המערער בתמצית

10.               עיקר טענת המערער הוא ביחס לשיק מספר 1 ברשימה.

 

11.               ביחס לשיק זה טוען המערער כי סורב מסיבת א.כ.מ עקב רשלנות הבנק, ובניגוד להבטחת הפקידה "הגב' כוכי או פקידה אחרת בסניף".

 

12.               הבטחת הפקידה לפי הנטען הייתה להחזיר 2 חיובים חריגים בחשבונו בסך 1,445 ¤ של חברת כרטיסי אשראי, האחד בסך 550 ¤ והשני בסך 945 ¤, אשר במועד הצגת השיק לפירעון הגדילו את היתרה השלילית בחשבון מעבר למסגרת המאושרת.

 

13.               המערער טוען כי ביום ו' ה 11.1.2008 היה בטיול בצפון ושוחח טלפונית עם פקידת הבנק ואף הבטיח כי יפקיד ביום ב' ה 14.1.2008 מזומן לכיסוי השיק, כפי שעשה בפועל על פי הבטחת הבנק.

 

14.               המערער טוען כי לו היה הבנק מחזיר את שני החיובים החריגים של חברת כרטיסי האשראי לא הייתה חריגה בחשבונו, ולא הייתה סיבה להחזיר את השיק הראשון ברשימה.

 

15.               בנוסף טוען המערער כי החריגה בחשבונו במועד החזרת השיק הייתה, אם בכלל, קטנה, ולאור כיבוד שיקים על ידי הבנק גם בעת שהיה החשבון בחריגה מהמסגרת המאושרת לאורך שנים ארוכות, ובכלל זאת בשנת 2007, היה לו יסוד סביר להניח כי הבנק יכבד את השיק.

 

16.               למערער טענות נוספות בדבר הפגיעה בחופש העיסוק שלו על ידי הבנק, בדבר קיומם של שיקולי צדק להיענות לבקשתו, ועל כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

עיקר טענות הבנק

17.               הבנק כופר בכל טענות המערער בדבר הסכמתו באמצעות מי מפקידיו כנטען על ידי המערער, בקיומו של  הסכם כנטען על ידי המערער, ובקיום חובה לכיבוד השיקים להם לא היה כיסוי מספיק בעת הצגתם לפירעון.

 

18.               לטענת הבנק המערער כבר הוגבל בעבר בגין סירובם של 20 שיקים קודמים בחשבונו. בערעור שהוגש על ידי המערער לגריעת שיקים קודמים אלה טען המערער עוד בשנת 2006 כי הוגבל בגין החזרת שיקים בסכומים פעוטים, והתחייב כי להבא יהיה כיסוי לשקים שימשוך במועד הפקדתם בדיוק במסגרת האשראי המאושרת.

 

19.               הבנק טוען כי הובהר למערער שהבנק יסרב לכבד שקים אם לא יהיה להם כיסוי במועד הפקדתם . בנוסף נטען כי ביום 27.2.2007 שלח  המערער מכתב לבנק שבו ביקש חריגה מהמסגרת בסך 600 ¤ וציין כי זו בקשתו האחרונה וכי הוא יודע כי ינקטו כנגדו הליכים כמתחייב ולא יכובדו שיקים נוספים במקרה של חריגה.

 

20.               הבנק מכחיש קיומה של שיחת הטלפון הנטענת על ידי המערער עם הגב' כוכי או כל פקיד אחר בבנק.

 

21.               הבנק טוען כי אחד החיובים בכרטיס אשראי סורב בהיעדר כיסוי מספיק ומטעם זה בלבד. החיוב השני באשראי כובד משהייתה יתרה בחשבון לכיסויו.לטענת הבנק לא היה מוסמך כלל להחזיר חיוב באשראי בעת שהייתה יתרה מספקת לפירעונו בחשבון.

 

דיון

22.               סבורתני כי לא עלה בידי המערער להוכיח את עיקר טענתו ביחס לשיק מספר 1 ברשימה. אפרט:

 

23.               טענת המערער כשלעצמה לפיה ההסכם הנטען נערך עם הפקידה הגב' כוכי מעורפלת וכללית. אין די בה, במיוחד כשהיא נשמעת מפי המערער בגדר עדות יחידה של בעל דין, כדי להוכיח קיום ההסכמה הנטענת. זאת בניגוד להסכם בכתב בין הצדדים ביחס למסגרת האשראי המאושרת לחשבון.

 

24.               הגב' כוכבה בן אשר העידה במועד הדיון שהתקיים ובתצהיר שנערך על ידה כי לא נכרת כל הסכם כנטען על ידי המערער, לא עם הגב' כוכבה ולא עם כל פקיד אחר בסניף הבנק.

 

25.               סבורתני כי לאור תוכן טענת המערער לפיה ההסכם נכרת עם הגב' כוכי או פקידה אחרת, היה עליו לספק פרטים לגבי זהות הפקידה האחרת. אין לומר בנסיבות אלה כי לבנק הייתה חובה להוכיח את העובדה השלילית שנטענה  על ידי המערער אך בעלמא וללא פירוט, במצעד של עדים, פקידים מסניף הבנק.

 

26.               בנוסף יצוין כי לא הובהר בטענות המערער מה מהותם של החיובים ה"חריגים" באשראי, באיזה מובן הם חריגים, ומה מקור סמכות הבנק, לפי הנטען, להחזירם, אם יש כיסוי מספיק בחשבון לפירעונם.

 

27.               מחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו – 1986 עולה כי הפניה בשל עסקאות שנעשו תוך כדי שימוש לרעה בכרטיס חיוב, צריכה להיעשות למנפיק הכרטיס. זאת לא עשה המערער.

 

28.               על פי העולה מתדפיס הפעולות בחשבון המערער לחודש ינואר 2008 ביום 9.1.2008 הייתה היתרה השלילית בחשבון המערער 20,609 ¤. ביום 10.1.2008 הופקדו בחשבון במזומן סך 1,400 ¤. היתרה השלילית ירדה לפיכך ל 19,209 ¤.  במועד זה הייתה יתרה מספקת בחשבון לפירעון החיוב באשראי בסך 500 ¤ אך לא לפירעון החיוב באשראי בסך 945 ¤.

 

29.               בנסיבות אלה לא נפלה כל טעות בהחזרת החיוב באשראי בסך 945 ¤ ובכיבוד החיוב באשראי בסך 500 ¤. איני סבורה כי הבנק היה רשאי, ולבטח לא היה חייב כנטען, להחזיר את שני החיובים באשראי.

30.               השיק מספר 1 ברשימה בסך 500 ¤ הוצג לפירעון ביום 11.1.2008. במועד זה עלתה היתרה השלילית בחשבון על מסגרת האשראי המאושרת ועמדה על סך  20,302.62¤.

 

31.               איני סבורה כי הבנק פעל שלא כשורה בעת שסרב לכבד את השיק מסיבת היעדר כיסוי מספיק.

 

32.               איני סבורה גם כי יש ממש בטענת המערער לפיה היה לו יסוד סביר להניח כי שיק זה או מי מהשיקים האחרים נשוא הודעת ההגבלה יכובדו על ידי הבנק על יסוד חובת הבנק לפורעם מכוח הסכם עם המערער. אפרט:

 

33.               המערער הוגבל כבר בעבר בגין סירוב שיקים בחשבונו זה, מסיבת היעדר כיסוי מספיק. במסגרת ע"א 124/06 עתר המערער לגריעת השיקים הקודמים. בדיון שהתקיים בפני ביום 6.6.2006 טען המערער טענות שעיקרן דומה לטענות המושמעות על ידו בערעור זה. במעמד זה הצהיר המערער:

" לא יהיו לי טענות כלפי הבנק בנושא החזרת השיקים. אני מבין עתה שצריך שיהיה כסוי לשיקים שלי במועד הפקדתם בדיו (חסרה האות ק ה.ע) במסגרת האשראי המאושרת לי מכאן ואילך."

 

34.               בנוסף פנה המערער בכתב אל הבנק במכתב מיום 27.2.2007 בו עתר בבקשה דחופה "חד פעמית ואחרונה" לחריגה ממסגרת האשראי בסך 600 ¤. המערער הצהיר במכתבו כי :" הנני להדגיש כי זוהי בקשה אחרונה (ההדגשה במקור ה.ע) ולהבא ידוע וברור לי כי תנקטו בהליכים כמתחייב במקרה דומה ולא תכבדו השיקים במקרה חריגה." (ראה נספח ד' לתשובת הבנק).

 

35.               דומני כי דברים אלה ברורים ביותר וכי בניגוד להם עותר המערער כבתחילה לגריעת השיקים. זאת, בהיעדר עילה כקבוע בסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981, ובהיעדר טעם המצדיק זאת.

 

36.               יוזכר כי הבנק אינו חייב לתת אשראי ללקוח שלו ולהגדיל את מסגרת האשראי שניתנה לו. ראה סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א – 1981.

 

37.               למעלה מן הצורך אציין כי נפסק שאין להסיק מהסכמת הבנק לחריגה ממסגרת האשראי על בסיס ארעי הסכמה מראש להענקת אשראי. ראה: ע"א 4305/98 מ.צ.י.ג.ה בנין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ דינים מחוזי. כרך ל"ב (3) 978.

 

38.               בנסיבות העניין טענות המערער בדבר פירעון שיקים על ידי הבנק בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת הן בעיקרן שגויות, משבמועדים עליהם הצביע לא כובדו שיקים בחריגה מהמסגרת, או שנעשו הפקדות  שאפשרו את כיסוי השיקים. מכל מקום אין מדובר בדפוס המעיד על קיום בסיס הסכמי חדש בין הצדדים.

 

39.               ביתר טענות המערער לא מצאתי ממש.

לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה.

 

המערער ישא בהוצאות המשיב ושכ"ט בסך 3,500 ¤ בתוספת מע"מ.

הפיקדון יועבר למשיב לכיסוי חלק מחיוב ההוצאות.

 

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

 

ניתנה היום, ח' בטבת, תשס"ט (4 בינואר 2009), בהעדר הצדדים.

                                                                               

הדס עובדיה, שופטת

 

 

 


סע

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/F96304558084A5F84225753400561C8E/$FILE/C332A2B9ECED51D2422575310037C3D1.html
תאריך: 
04/01/09
Case ID: 
115_8
Case type: 
עא
סיווגים
שופטים : הדס עובדיה
הדס עובדיה
עורכי דין : סונדרס יונתן שאול אלמוג
סונדרס יונתן
שאול אלמוג
Powered by Drupal, an open source content management system