אלי )ישראל( נ. בטוח לאומי-סניף


 

   

        מדינת ישראל

 





בל 2921/07
בית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע

 

14/07/2009


 

כבוד השופט אילן סופר

בפני:

 

 














 

אלי (ישראל) הלר

בעניין:

התובע

איתמר קינד

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

נ  ג  ד


 


 

המוסד לבטוח לאומי


 

הנתבע

נעמה נווה

ע"י ב"כ עו"ד


 

 

פסק-דין

 

1.         מדובר בתביעה לדמי פגיעה בגין אוטם שריר הלב שארע לתובע לטענתו עקב ארוע חריג בעבודתו בלילה שבין 13.6.06 ל- 14.6.06.

 

2.         התובע,יליד 1956 עבר אוטם שריר הלב בלילה שבין 13.6.06 ל- 14.6.06.

 

3.         בבוקרו של יום 13.6.06, הגיע התובע כמדי יום בשעות הבוקר לעבודתו בבית החולים 'יוספטל' באילת, שם עבד כעובד סוציאלי.

 

4.         במהלך אותו בוקר, נתקיימו שיחות בין התובע לבין הממונה עליו, הגב' מירה לנקרי.

 

5.         יש לציין כי הגב' לנקרי היתה לפני כן כפופה לתובע, והפכה להיות בחודשים שלפני האירוע ממונה עליו, והעניין היווה בסיס ליחסים מיוחדים שנוצרו ביניהם, ולשיחות שונות בנושא.

 

6.         השיחות הללו, שבין התובע לבין הממונה עליו, שנתקיימו באותו יום, גרמו לתובע מתח, התרגזות, כעס וסערת רגשות, שהלכו וגברו בשיחה האחרונה שהתקיימה ביניהם באותו היום.

 

7.         במסגרת השיחות הללו, הוחלפו בין התובע לבין הממונה עליו, ביטויים קשים, שגרמו לתובע מתח וכעס מוגברים.

 

8.         לקראת סיום הפגישה האחרונה שבין התובע לבין הגב' לנקרי, מאותו היום, בשעה 11:00 לערך, תוך כדי כעסו, חש התובע בכאבים בחזה (מעין דקירות).

 

9.         במצב הנ"ל יצא התובע מהפגישה עם הממונה עליו כשהוא נסער, נכנס לרכבו ונסע לביתו.

 

10.        התובע לא מצא מנוח בביתו והמשיך להיות מתוח ולא להירגע נוכח המפגש באותו הבוקר עם הממונה עליו.

 

11.        במהלך אותו היום בביתו, החל התובע לסבול מהזעה. הכאבים בחזה לא פסקו. הם גברו, הצטרפו אליהם קשיי נשימה.

 

12.        בסמוך לחצות בלילה נוכח התגברות הכאבים ויתר הסימפטומים, פנה התובע לבית החולים 'יוספטל' באילת. התובע התקבל בשעה 1:30 בלילה, לאחר שהגיע בנהיגה עם רכבו.

 

13.        בבית החולים הסתבר כי הוא עבר אירוע של אוטם שריר הלב.

 

14.        עד לאירוע הלבבי האמור, היה התובע בריא (אם כי יש לציין שהוא סבל מכאבי גב במשך שנים על רקע שירותו הצבאי ובשל כך הוכר ע"י שלטונות צה"ל כנכה צה"ל).

 

15.        עד לאירוע האמור, התובע לא סבל מעולם מבעיות לבביות או מכאבים בחזה והוא גם לא נזקק לתרופות כלשהן. בענין הזה נפלו שגגות במסמכי בתי החולים שבהם אושפז התובע (יוספטל ורבין).

 

16.        עד לאותו אירוע, התובע לא סבל מלחץ דם ולא סבל משומנים בדמו, לא סבל מהיפרלפידמיה או מבעיות של יתר כולסטרול, לא היה שמן (OBESITY).

17.        במהלך 22 שנים ועד לאירוע הנדון, התובע לא עישן (התובע חדל לעשן כ- 22 שנים לפני האירוע).

 

18.        אמו של התובע לא סבלה מבעיות לבביות. גם אחותו של התובע לא סבלה מבעיות לבביות. אביו של התובע עבר התקף לב בהיותו כבן 62. פטירתו של האב בגיל 70 לא באה על רקע התקף לב, אלא על רקע קריש דם בריאותיו.

 

19.        הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי.

 

20.        בתאריך 5.8.08, מינה בית הדין את ד"ר זאהי חורי כמומחה מטעמו, למתן חוות דעת כדלקמן:

 

20.1      האם היתה לארוע בעבודה השפעה כלשהיא על בוא האוטם במועד שבא?

20.2      אם התשובה חיובית, האם היתה השפעת האירוע בעבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי סיכון אחרים?

            ביחס לשאלה אם השפעת הארוע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי הסיכון האחרים, יש להתייחס להשפעת הארוע מבחינת העיתוי של בוא האוטם, ומבחינה זו יש לראות את סמיכות הזמנים בין האירוע ובין בוא האוטם כאינדיקציה לכך שהשפעת הארוע לא היתה פחותה בהרבה.

20.3      האם סביר יותר להניח כי אלמלא הארוע בעבודה כמפורט בעובדות המקרה, היה האוטם מתרחש בסמוך למועד בו התרחש בפועל, או שסביר יותר להניח כי אלמלא הארוע בעבודה היה האוטם מתרחש לאחר אותו מועד.

 

21.        בתאריך 28.9.08, מסר המומחה הרפואי את חוות דעתו כדלקמן:

 

"התובע יליד 1956 הינו עובד סוציאלי בבית החולים יוספטל, אכן סבל מאוטם חריף בשריר הלב ב-13.6.2006 בשעה 22.00 שהתבטא בכאב עז בחזה שלווה בזעה קרה.

החולה הגיע למיון בשעה 00.49 ב-14.6.2006 ואובחן לפי הסיפור הקליני, האקג ובדיקות המעבדה אוטם תחתון חריף החולה טופל ע"י סטריפטוקינאז להמסת הקריש. המהלך בהמשך היה תקין. בדיקת אקו הראתה נזק קטן לשריר הלב בקיר תחתון בלבד. בהמשך עבר צינתור לב בבית חולים השרון בצינתור הדגים:

היצרות 20% - 15 בעורק השמאלי הראשי

מחלה משמעותית בעורק הימני בשיעור 90%

היצרות בינונית בעורק השמאלי העוקף 60%-50

והיצרות 60% בענף דיאגונלי

החולה עבר אנגיופלסטיה והשתלת תומכון לעורק הימני

ברקע

סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית, אב סבל מהתקף לב בגיל 62

היפרליפידימיה שלא היתה מאובחנת טרם הארוע – לא נמצאו בדיקות שומני הדם בתיק הרפואי לפני הארוע רמת טריגליצירידים בקבלתו לבית חולים 1294

HDL CHOLESTEROL 24

TOTAL CHOLESTEROL 256

TRIGLYCERIDES 1294

דיון המקרה

            התובע סבל ממחלת לב כלילית עם מעורבות שלושת העורקים הכליליים קרוב לוודאי מחלה זו היתה קיימת מס שנים והתבטאה ביום האירוע בצורת אוטם בשרירי הלב. האירוע בעבודה אירע בסביבות השעה 11:00 בבוקר, בהחלטת בית המשפט מצויין שהתובע סבל מכאב חזק בחזה במשך כל היום ופנה למיון בסביבות חצות. מאידך ברישומי חדר המיון והאישפוז מיוספטל מצויין בפירוש שהכאבים החלו בשעה 22:00.

            לגבי גורמי הסיכון התובע סבל מסיפור משפחתי של מחלת לב כלילית והיפרליפידימיה כפי שמופיע ברישומי בית החולים יוספטל  כנראה שלא היתה מאובחנת טרם האירוע.

 

            תשובות לשאלות כבוד השופט

            20.1

            לא נראה שהיתה השפעה משמעותית לארוע בעבודה על בוא האוטם, בהעדר סמיכות הזמנים המידית לפי רישומי בית החולים המאורע החריף היה בשעה 22.00 וכן בגלל שהסיטואציה הדומה לארוע החריג היתה קיימת מס חודשים מאז מינוי הגברת לנקרי כממונה על התובע, כפי שמצויין בפרוטוקול בית המשפט השיחות הללו בין התובע לממונה נמשכו חודשים מאז מינוייה ולא החלו ביום האירוע.

            2.20.3

            סביר להניח שאלמלא העבודה היה האוטם מתרחש בסמוך למועד בו התרחש בפועל.".

 

22.        המומחה התבקש להשיב לשאלות ההבהרה שלהלן:

א.         בחוות דעתך מיום  13.9.08 הסתמכת על נתונים המופיעים בתיעוד הרפואי של התובע.

במהלך דיון הוכחות שהתנהל בפני בית הדין, במסגרתו העידו רופאים שטיפלו בתובע, התברר כי נפלו טעויות ברישום התיעוד הרפואי של התובע. כך למשל, אף שבמסמכים הרפואיים צויין כי התובע סובל מהיפרליפידמיה, התברר כי הוא אינו סובל מתסמונת זו, ועל כן צויין בסעיף 16 להחלטת בית הדין מיום 5.8.08 כי התובע אינו סובל מהיפרליפידמיה.

            שגגה נוספת נפלה בתיעוד הנוגע למועד תחילת הכאבים שחש התובע בחזהו, ואף שבמסמכים הרפואיים צויין כי אלו החלו בסביבות השעה 22:00, קבע בית הדין כי הם החלו בשעה 11:00 (סעיף 8 להחלטה מיום 5.8.08), סמוך לאחר הארוע החריג שארע בעבודתו של התובע.

            עוד קבעת בחוות הדעת כי הארוע בעבודתו של התובע אינו חריג, היות ומצב הדברים המתואר התקיים מספר חודשים עובר ליום הפגיעה. מסעיפים 5-7 להחלטת בית הדין מיום 5.8.08 עולה כי התובע קיים שיחות קודמות עם האחראית במשך מספר חודשים, אולם רק באותו היום  - 13.6.06 עלו יחסיהם על שרטון והתנהלו ביניהם ויכוחים שגרמו לתובע מתח, התרגזות, כעס וסערת רגשות.           

האם יש בנתונים אלו, או מי מהם, בכדי לשנות מהאמור בחוות דעתך. נא נמק תשובתך.

            ככל שתשובתך שלילית, נא הסבר כיצד היא מתיישבת עם האמור בסעיף 20.1 לחוות דעתך בו קבעת כי לא היתה השפעה משמעותית לארועים בעבודה עקב העדר סמיכות זמנים מיידית, ועקב דימיון בין הסיטואציה ביום הארוע להתנהלות במהלך מספר חודשים עובר לו.

ב.         בחוות דעתך קבעת כי סביר להניח שאלמלא העבודה היה האוטם מתרחש בסמוך למועד בו התרחש בפועל.

            בהתחשב בסמיכות הזמנים, ובמצבו הרפואי הקודם של התובע, כפי שעולה מההבהרות בשאלה א' לעיל, מהי הסבירות באחוזים כי הארוע בעבודה הוא שגרם להופעת האוטם במועד המדוייק בו התרחש?

 

23.        בתאריך 31.12.08, השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן:

 

"א.       לגבי קיום או העדר קיום היפרליפידימיה צריך להסתמך על בדיקות מעבדה. בתיק הרפואי מקופת חולים לפי החומר הרפואי שהועבר אלי לא מצאתי תיעוד לפני האוטם של בדיקות שומנים ולכן הסברתי בחוות הדעת שלא אובחנה היפרליפידימיה טרם האירוע. מצד שני ערכי השומנים בדם בזמן אישפוזו TOTAL CHOLESTEROL 265; HDL 24` TRIGLYCERIDES 1294.

במספר בדיקות חוזרות (מסמך מספר ן) מהווים גורם סיכון למחלת לב כלילית למרות שלא היו מאובחנים טרם המאורע, האוטם עצמו איננו סיבה לעלית השומנים.

אין בידי נתונים על סמך מה נקבע שהתובע לא סבל מהפירליפידימיה. ישנו מס לא מבוטל של חולים שסובלים מגורמי סיכון של מחלת לב כלילית כפי שמתגלה בזמן אישפוזם בבית החולים ואינם מודעים לכך.

 

ב.        לגבי מועד הופעת הכאבים, אכן קבע בית הדין שהכאב החל בשעה 11.00 בבוקר. אומנם קרוב לוודאי שהאוטם אירע שעתיים טרם קבלתו של התובע לחדר מיון כלומר בסביבות 22.00 לאור השינויים הטריים באקג בקבלתו AM 0:13 14/6/2006 (מסמך 2) שמראים שלב היפראקוטי של אוטם ולא אוטם בן מעל 12 שעות.

לא ניתן לשלול שהכאבים החל מהשעה 11.00 היו כאבים תעוקתיים שקדמו לאוטם אך לא סביר שהאוטם ארע בשעה 11.00.

לא ניתן לשלול השפעת האירוע החריג בעבודה כפי שקבע קיומו בית הדין על הופעת האוטם בעת שהופיע, הסבירות שהאירוע בעבודה הוא שגרם לאוטם היא כ-20% למרות שמבחינה מדעית קשה להתחייב על סבירות כעין זו."    

 

24.        הכרעה

 

על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה  לבין הפגיעה  הנטענת בעבודה  או שלילת קיומו  של קשר כאמור,  הינה קביעה משפטית המושתתת  על חומר הראיות.  אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד  משקל מיוחד  לחוות דעת שמוגש על ידי  מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם   אחד הצדדים.

 

ראה:    דב"ע תשן/48-0 המוסד  נ' עמירם  פיאלקוב, פד"ע כב',  321.

דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374.

 

25.        בית הדין יסמוך  את ידו על חוות דעת  המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן,  אלא אם  קיימת  הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן  לעשות כן.

ראה:    דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק  פרבר, (לא פורסם).

 

בית הדין  נוהג לייחס משקל רב  לחוות הדעת  של  מומחה  מטעם בית  הדין וזאת  מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה  מטעם בית הדין  גדולה יותר  ומובטחת  במידה מירבית  מעצם העובדה,  שאין הוא מעיד  לבקשת צד ואין הוא מקבל  שכרו מידי  בעלי  הדין.

ראה:     דב"ע  411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום  2.11.99.

 

26.        לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני  מומחה מטעם הצדדים.

 

אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.

 

במקרה הנוכחי, לא  ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או  שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

 

27.        על מנת לקצר סבורים אנו, כי לצורך ההכרעה יש להעזר בתשובתו האחרונה של המומחה לשאלות ההבהרה. 

            המומחה סבר כי לא ניתן לשלול השפעת הארוע החריג בעבודה על הופעת האוטם אולם הסבירות שהארוע בעבודה הוא זה שגרם לאוטם היא כ- 20% על אף שמבחינה מדעית קשה להתחייב על סבירות מעין זו.

 

28.        לדעתנו, די באחוז המיוחס להשפעת הארוע החריג בעבודה על הופעת האוטם כדי להרים את הנטל המוטל על התובע ולבסס את הקשר הסיבתי הנדרש. זאת על אף קביעתו המפורשת של המומחה, כי התרומה של הארוע בעבודה היתה משנית לעומת הנתונים הטבעיים של התובע, וכי קשה להתחייב על סבירות שכזו.

 

            סוגיית התרומה של הגורמים השונים תידון בועדה הרפואית אשר מוסמכת לקבוע את אחוזי הנכות של התובע כתוצאה מהאוטם בו לקה.

            (עב"ל (ארצי) 521/05, משה קורין – המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 7.10.07, לא פורסם.

            (עב"ל) (ארצי) 659/07, המוסד לביטוח לאומי – חיים עפיף טנוס, ניתן ביום 10.3.07.

            עב"ל (ארצי)  148/07, רון קמפינסקי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 14.7.08).

 

29.        אשר על כן, התביעה מתקבלת.

 

30.        אין צו להוצאות.

 

 

 

 

ניתן היום כ"א בתמוז, תשס"ט (13 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

 

                                                                                                ______________

                                                                                                 אילן סופר - שופט  


002921/07בל 734 ויקי גוטפלייש

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/BF42EFCA9EB1BA5E422575F30059C339/$FILE/98B4685F2694BF0F422575F10044F6F4.html
תאריך: 
14/07/09
Case ID: 
2921_7
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : אילן סופר
אילן סופר
עורכי דין : איתמר קינד
איתמר קינד
Powered by Drupal, an open source content management system