בתי המשפט

 

 

 

 

פסק דין

 

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לשלם לידיה שכר טרחה בגין שירותים שניתנו בהסכם להסכם בין הצדדים.

 

לטענת התובעת ביום 5.10.2007 נשלחה הצעת מחיר לביצוע עבודות פיתוח שונות לרבות פירוק הובלה וסידור של סלעים ועצים נוכח מעבר עסקה של הנתבעת מעין ורד לביתן אהרון.

ביום 7.10.2007 נחתמה ההצעה עם שינוי מסוים והתובעת החלה עבודתה ביום 9.10.2007.

בכתב התביעה נטען כי יומיים לאחר התחלת ביצוע העבודות ולאחר שכשבעים אחוז מן העבודה בוצע בפועל, הודיעה הנתבעת, באופן חד צדדי, על הפסקת ההתקשרות וסירבה להתיר לתובעת להשלים את ביצוע העבודות. תשלום שכר טרחת התובעת לא שולם עד היום.

 

לטענת הנתבעת, כלל ההסכם בין הצדדים התחייבות להשלמת הביצוע בתוך יומיים וזאת נוכח סד זמנים מוגדר בו היה על הנתבעת לעמוד ולאחר שהתובעת ערכה סיור מקדים במקום וקיבלה את כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע העבודה. התובעת החלה את ביצוע העבודות באיחור, ולא עמדה בלוחות הזמנים לביצועה של העבודה והפרה את ההסכם הפרה יסודית.

עוד נטען במסגרת כתב ההגנה כי בפועל בוצעה העבודה באופן חובבני, תוך גרימת נזק לסלעים ותוך שרק חלק קטן מן הסלעים שאמורים היו להיות מועברים אכן הועברו בפועל.

נוכח כך, נטען בכתבי הטענות כי בדין בוטל ההסכם וכי עקב הנזקים שנגרמו לנתבעת לא היה כל מקום לתשלום שכר לתובעת.

 

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני אני מוצאת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. להלן יפורטו הטעמים להחלטתי זו.

 

הסוגיות שהועלו לדיון בפני היו כדלהלן :

 

א.      מהות ההסכמות ושאלת הפרתן על ידי התובע לרבות :

(1)     מספר ימי העבודה שנקבעו לצורך השלמת ביצוע העבודות.

(2)     מועד תחילת ביצוע העבודות.

(3)     אופן הביצוע.

ב.      היקף העבודה שבוצעה בפועל ושכרה של התובעת.

 

הפרת ההסכם

 

לשיטת הנתבעת הפרת ההסכם באה לידי ביטוי במספר מישורים מצטברים:

מספר ימיי העבודה שנקבעו לצורך השלמת ביצוע העבודות, מועד תחילת ביצוע העבודות ,הביצוע בפועל.

 

היקף ימי הביצוע שהוגדרו בין הצדדים

 

טענה הנתבעת כי סוכם במפורש בין הצדדים כי העבודות תסתיימנה בתוך יומיים. לא מצאתי לקבל טענה זו של הנתבעת וזאת ממספר טעמים.

 

הצעת המחיר שאושרה בכתב על ידי הנתבעת, אינה כוללת כל אזכור בדבר תאריכים לסיום העבודה.

אני מודעת לעובדה כי מדובר בהצעת מחיר שנשלחה על ידי התובעת לנתבעת ואולם הנתבעת אישרה הצעה זו , יומיים לאחר מכן, תוך הוספת פרט שככל הנראה סברה שהוא מהותי, אך לא התייחסה בכל דרך שהיא להיבט לוחות הזמנים.

 

במקום שבו הסכם פשוט וברור על פניו, שהרי אין לצדדים את שנאמר בו. (בעניין זה ראה ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט (טרם פורסם)).

 

במקום שבו ההסכם שותק, שהרי על בית המשפט להסיק האם מדובר בלאקונה שהצדדים ביקשו להשלים בדרך אחרת, או שמא מדובר במפורש בהסכמה שלא לכלול נתון זה במסגרת ההסכם.

 

נהיר כי במקום שבו הצדדים לא הסכימו על לוח הזמנים על התובעת היה לבצע את העבודות בתוך פרק זמן סביר.

עם זאת, נוכח העובדה כי טענת הנתבעת היתה ללוח זמנים מוגדר וקצר במיוחד שהרי היה עלי להוסיף ולבחון האם אכן עולה דבר קיומה של הסכמה כזו מן הראיות שהוצגו בפני.

 

מעבר להצעת המחיר לא נחתם בין הצדדים הסכם או מזכר אחר. לא נשלח מכתב או דואר אלקטרוני ממנו ניתן להסיק כי הוסכם על סיום העבודות בתוך יומיים, או אפילו שנזכרת בו חשיבות עמידת התובעת בלוח זמנים זה או אחר.

 

גם במכתבים שנשלחו על ידי מהנתבעת לתובעת לאחר תחילת ביצוע העבודות (נספחים ג' ו-ה' לכתב התביעה), לא נאמר דבר וחצי דבר על התחייבות לסיים את העבודות בתוך יומיים.

 

ויש להדגיש, הנתבעת מצאה לנכון, מספר ימים לאחר הודעתה על ביטול ההתקשרות עם התובע לכתוב מכתב ארוך ומפורט הכולל טענות רבות כנגד התובעת (נספח ה' לכתב התביעה). על אף עובדה זו לא נאמר דבר וחצי דבר בדבר ההתחייבות לסיים את העבודות בתוך יומיים.

 

למעשה המקום הראשון שבו נזכר לוח זמנים זה, הוא בכתב ההגנה.

 

התובע טען בתצהירו כי נאמר לו שעליו לסיים את העבודות עד ליום 18.10.07. מן הראיות עלה כי מועד זה הינו מועד פתיחת בית העסק ומכאן שלא מדובר בתאריך תלוש מן האירועים נשוא התביעה. (בעניין זה ראה עמוד27 שורות 23-27 לפרוטוקול).

 

טענה מנהלת הנתבעת, הגב' רונית שרעבי כי סוגיית התאריך היתה קריטית עבור הנתבעת (ראה עמוד 29 שורה 16 לפרוטוקול). ככל שאלו הם פני הדברים, מדוע לא מצאה לנכון לציין זאת במפורש בהסכם, או לכל הפחות בתכתובת המאוחרת שבין הצדדים.

 

אם סבור צד להסכם כי סוגיה זו או אחרת יורדת לשורשו של הסכם, שהרי הדעת נותנת כי יוודא ציון עובדה זו במסגרת ההתקשרות.

 

לא למיותר לציין בעניין זה כי בין התובעת לבין הנתבעת לא התקיימה מערכת יחסי עבודה ארוכת שנים. מתוך שכך, אין מדובר במי שיכול לטעון למערכת יחסי אמון המצדיקה סטייה מנורמות פעולה סבירות שבין נותן שירותים ללקוח.

 

במסגרת כתב ההגנה ותצהירה של הגב' תעוז נטען כי נעשו פניות טלפוניות מרובות של נציגי הנתבעת לתובעת. לא הוצגה לי כל ראייה לכך. לא הוצגו לי תדפיסי שיחות טלפון או כל נתון אחר המחזק טענה זו של הנתבעת.

 

במקום שבו טענות הצדדים בשאלה זו סותרות זו את זו ועדויות הנתבעת עומדות בניגוד למסמכים והראיות הנוספות שהוצגו בפני, שהרי דין טענתה זו להידחות.

 

בשולי סוגיה זו אציין כי נטען על ידי הנתבעת כי נוכח העובדה שהתובעת דאגה להתייצבותו של נהג נוסף בליל ה-9.10.2007 לצורך ביצוע העבודות מלמדת כי התובעת היתה מודעת ללוחות הזמנים. עוד נטען כי מעדותו של מר אליקים שחם, ניתן להסיק כי נאמר לו ע"י מנהל התובעת עצמו שיש להשלים את העבודות עד ליום המחרת.

אני מוצאת לדחות טענות אלו.

מן הראיות עלה כי הטעם לביצוען של העבודות החל מן השעה 18:00 בערב נבעה מבקשה מפורשת של הנתבעת באותו יום, כאשר התובעת באמצעות מנהלה פועלים על מנת לסייע. אין בהסכמתם זו או ברצונו הטוב של מנהל התובעת כדי להצביע על קיומה של הסכמה חוזית בעניין זה קודם לאותו מועד.

באשר לעדותו של מר אליקים שחם שהרי מעדותו לא עלה, בניגוד לטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו, כי ידע שיש צורך לסיים את כל העבודה עד למחרת, אלא כי את חלקו שלו, יש לסיים עד למחרת.

 

מועד תחילת ביצוע העבודות

באשר למועד תחילת ביצוע העבודות שהרי הנתבעת טענה כי הוסכם בין הצדדים כי העבודה תחל ביום 9.10.2007 בעוד העבודה החלה בסופו של יום ביום 10.10.2007, דהיינו המועד בו לשיטת הנתבעת אמורות היו העבודות להסתיים.

 

מן הראיות עלה במפורש כי דין טענה זו להידחות.

 

מתצהירה של הגב' ענבל תעוז, מטעם הנתבעת, עלה כי העבודות החלו ביום 9.10.2007. מדובר בעדות מטעם הנתבעת אשר סותרת את טענת ההגנה במפורש.

משנחקרה הגב' שרעבי בסוגיה זו, הודתה בחקירתה כי ככל הנראה נפלה טעות בכתב ההגנה וכי העבודות החלו במועד.

 

באותו מועד ניסה ב"כ הנתבעת לטעון כי מועד תחילת העבודות שנקבע היה למעשה ה- 8.10.07 ואולם דין טענה זו להידחות מכל וכל נוכח האמור בתצהירי העדים השונים מטעם הנתבעת (ראה לדוגמא סעיף 7 לתצהירה של הגב' תעוז).

 

אני מוצאת לציין כי מדובר בטענה מהותית שהוכחה, על פניה, כבלתי נכונה.

 

בכתב ההגנה בסעיף 24 טענה הנתבעת במפורש, תוך פירוט שעות מדויקות לכאורה כי העבודה החלה באיחור של יממה. לא למיותר לציין כי כתב ההגנה נתמך בתצהיר מטעם הנתבעת.

 

במסגרת שמיעת הראיות עלה כי אין ממש בטענה זו ויש בכך כדי להשליך על מידת האמון והמהימנות שיש בידי ליתן בטענות הנתבעת.

 

בעניין זה אציין אך כי עדותו של התובע בעניין זה לא נסתרה ואף נתמכה בעדותם של שני עדי התביעה הנוספים.

 

זה גם המקום לציין כי במסגרת סיכומיו חזר ב"כ הנתבעת והעלה טענות בדבר הסתירות שנפלו בגרסתו של נציג התובעת. עם זאת, אני מוצאת כי עיקר הסתירות להן טוען ב"כ הנתבעת עניינן סתירות שאין מאחוריהן מהות, או שהוצאו מהקשרן במסגרת סיכומי הנתבעת.

פסק דיני נכתב זמן קצר לאחר ששמעתי את העדים כולם, והתרשמותי שלי מן העד היתה ונותרה כי במהות, לא כשל זה בעדותו בפני.

 

דרך ביצוע העבודות

 

הנתבעת העלתה טענות מרובות באשר לדרך ביצוע העבודות. נטען על ידה שהיה מקום לוודא הימצאותה של משאית עם מנוף ולא משאית "רגילה" לצורך העברת הסלעים. עוד נטען כי העבודה בוצעה באופן ברוטאלי תוך עקירת העצים, הטלת הסלעים ושבירת חלקם כמו גם התנהלות בעצלתיים.

 

גם בעניין זה לא מצאתי לקבל את טענות הנתבעת.

 

ראשית יובהר כי לא הונח בפני כל בסיס ראייתי, למעט טענות הנתבעת עצמה, בדבר קיומו של נזק כזה או אחר.

לא הוצגו תמונות של נזקים, לא הוגשו ראיות על תשלום עבור רכישת סלעים או עצים חלופיים.

כך לדוגמא נטענה במסגרת התצהירים טענה כללית ביותר על נזק לסלעי הגינון בהיקף של 10,000 ¤, ללא פירוט, מבלי שתצורף הצעת מחיר או כל ראייה אחרת.

 

עוד יש לציין כי הנתבעת לא הציגה כל חוות דעת מטעמה מכוחה ניתן היה ללמוד כי דרך ביצוע העבודה על ידי התובעת היה כושל.

 

כל שהוצג בפני היא עדותו של מר רועי מורשטיין אשר טען כי נוכח היותו גנן חובב ומי שחי רוב חייו במושב , שהרי יש באפשרותו לחוות דעה באשר לדרך ביצוע העבודה.

 

מאידך עדי התביעה, ה"ה ספר ואליקים, הציגו עצמם כבעלי מקצוע בתחום של הובלת סלעים ועצים.

 

מר אליקים טען, ועדותו לא נסתרה, אף לא במעט, כי הוא עוסק בתחום מזה שנים ארוכות. מדובר לכאורה במי שעוסק בתחום של סלעים, לרבות לצורך הקמת אנדרטות ברחבי הארץ, עשרות שנים.

 

מר ספר העיד כי הוא עוסק, בין היתר, בהובלת סלעים מזה 5-6 שנים, וגם עדותו זו לא נסתרה.

 

מחקירתם הנגדית של עדים אלו עלה כי לא נפל כל כשל בדרך התנהלות התובעת באשר להובלת הסלעים, וכי השימוש במשאית ללא מנוף היא הדרך המקובלת לעבודה.

 

מר אליקים טען כי בסופו של יום דרך ההובלה מותנית במידה רבה במקצועיות העוסק בהובלה ולא בנתונים אחרים. מצאתי את עדותו זו מהימנה וכזו המתיישבת עם הגיונם של דברים.

מר סופר העיד , לאחר שנשאל בעניין זה במפורש, כי לא נגרם כל נזק לאבנים במקום.

 

יודגש כי שני הנהגים שהעידו בפני, אינם עובדי התובעת ולא עלה מחקירתם כי מתקיים בינם לבין התובעת קשר עסקי קבוע או קשר אישי אחר.

 

שני עדי התביעה טענו כי לא נגרם כל נזק בהעברתם של הסלעים וכי העבודה בוצעה על ידם באופן מלא. עוד אציין כי הנהגים המתינו מחוץ לאולם ולא שמעו עדותם של אלו שנחקרו קודם לכן. עם זאת , נמצאה עדותם אחידה ושוטפת.

 

גם אילו היה מקום לראות את עדותו של מנהל התובעת כמגמתית, מתוקף היותו בעל עניין ברור בתוצאות ההליך, שהרי ביחס לעדי התביעה הנוספים, לא ניתן היה לטעון טענה דומה.

 

נתתי דעתי לעובדה כי בניגוד לאמור בתצהירו של מר אליקים שחם בו נזכר שמו של "רועי" לא זכר העד במי מדובר ומשנשאל על כך , חזור ושנה, במסגרת החקירה הנגדית לא ידע להצביע מהו אותו אדם. אכן מדובר בכשל שיש ליתן עליו את הדעת.

עם זאת, לא מצאתי נוכח מכלול עדותו של אותו עד, גילו, התשובות שניתנו על ידו בחקירה הנגדית הארוכה ותשובותיו לשאלות בית המשפט, כי יש להורות שעסקינן בעד לא אמין.

התרשמותי הבלתי אמצעית מעד זה שהופיע בפני היתה שעסקינן בעד מהימן, אשר זוכר את עיקרי האירועים נשוא ההתדיינות.

 

טענת הנתבעת בדבר ביצוע קלוקל של העבודות על ידי התובעת, תמוהה עוד יותר במקום שבו הוכח כי הנתבעת ביקשה ממר אליקים שחם להמשיך ולבצע את יתרת העבודות, חלף התובעת.

 

אין זה סביר בעיני כי מחד תטען הנתבעת לכך שהעבודות בוצעו בצורה לא מקצועית  ותוך גרימת נזק, ומאידך תבקש ממי שנטל חלק בביצוע העבודות בפועל, להמשיך את העבודה לאחר ביטול ההסכם עם התובעת ובמקומה. 

 

אני מוצאת להוסיף ולומר כי טענת הנתבעת בדבר ביצוע עבודה רשלנית והנזקים שנגרמו עקב כך , מהווה בחלקה, טענת קיזוז. כאשר עסקינן בטענת קיזוז, שהרי נטל ההוכחה מוטל על הטוען אותה. לא הונח בפני כל בסיס עובדתי ראייתי אשר יש בו כדי להרים את הנטל המוטל על הנתבעת בעניין זה.

 

היקף הזמנת העבודה

 

טענה מהותית נוספת של הנתבעת נגעה להיקף הזמנת העבודה, או ליתר דיוק העובדה כי היה על התובעת להוביל מעין ורד כ-100 סלעים ואולם בפועל הועברו רק כעשרים וחמישה וכי הפעולות שבוצעו על ידי התובע בתיק זה היו חלקיות וחסרות.

 

שוב יודגש כי סוגיה זו של היקף הסלעים לא נזכרת בהסכם שבין הצדדים, אף לא במילה.

הנתבעת אשר מצאה לנכון להוסיף על ההסכם הוראה בדבר סידור המסלעה, לא מצאה לנכון לציין כי מדובר במספר מוגדר של סלעים או לחילופין כי מדובר בכל הסלעים במקום.

עדת ההגנה הגב' תעוז נשאלה שאלה בעניין זה במפורש במסגרת חקירתה הנגדית אך לא ידעה להסביר חוסר זה.

 

טענה הנתבעת כי עסקינן בהסכם שיש לפרשו בניגוד לכוונת המנסח, ואולם במקרה דנן, לא מדובר ב"פרשנות" אלא בחוסר, שהיה מקום לבחון השלמתו על בסיס מכלול הראיות בתיק. 

 

עדויותיהם של עדי ההגנה בעניין זה נמצאו סותרות זו את זו וכן את עדויות עדי התביעה.

 

כך לדוגמא העידה הגב' תעוז כי האבנים לא נערמו ולא סומנו וכי היו למעלה ממאה אבנים מפוזרות בשטח.

לא ברור לי כיצד אמור בעל מקצוע לדעת אילו סלעים עליו ליטול ואלו לא, ומאידך לא נראה לי סביר כי התובעת תתבקש לקחת כל אבן, וכל סלע, יהא גודלה אשר יהא ויהא מיקומה אשר יהא.

 

סיור מקדים במקום אינו מאיין את הצורך בהגדרת היקף, או גודל הסלעים להעברה. סביר בעיני כי הגדרה זו יכול שתעשה בין אם על דרך של קביעת מספר מוגדר בהסכם או לחילופין סימון או הפניית עובדי התובעת.

הגדרה כללית של "כל הסלעים" אינה מצויה לשיטתי במתחם סבירות זה.

מאידך טענת התובע בדבר סימון הסלעים, הגיונית וסבירה בנסיבות העניין.

 

מר רועי מורשטיין העיד כי הוא נכח בעת שהאבנים הועלו על המשאיות ובדקו מה ניתן להעלות ומה לא.

בהמשך לשאלתי השיב מר מורשטיין כי הסלעים לא סומנו על ידו, אך הוא לא יודע אם משהו אחר סימן.

בהמשך טען במפורש ובניגוד לדבריו הקודמים כי כלל לא היה סימון על האבנים. (ראה עמוד 37 שורות 22-29 לפרוטוקול).

מצאתי קושי לקבל את עדותו בסוגיה זו נוכח העדר הבהירות בדבריו.

 

טעם נוסף שמצאתי שלא לקבל את טענות הנתבעת בעניין זה מקורו במחדליה של הנתבעת לאחר ביטול ההסכם עם התובע.

טענו המצהירים מטעם הנתבעת בפני כי בשטח נותרו עד היום עשרות סלעים שהובאו למקום באופן מיוחד מרמת הגולן. 

 

עוד עלה מן הראיות כי לאחר ביטול ההסכם עם התובעת, ביקשה הנתבעת להתקשר עם צדדים שלישיים לצורך השלמת ביצוע העבודות. סך של 1,600 ¤ אף שולם לצד שלישי לצורך סידור המסלעה.

 

לא ברור לי מדוע, ככל שסברה הנתבעת כי נותרו במקום כ-75% מן הסלעים, לא תתקשר עם אותו צד שלישי או צד שלישי אחר, לצורך העברת אותם סלעים, תשלום שכרו והצגת ראיות לתשלום זה לבית המשפט לאחר מכן.

 

בפועל, לא נעשה דבר, לא הוצג דבר ונותרו הטענות בלבד.

 

אני מודעת לטענת הנתבעת כי ניצבה בפני צו פינוי ביחס לנכס בעין ורד, ואולם נציגיה לא יכלו להציג מהו אותו מועד פינוי, וזאת על אף העובדה כי הגב' שרעבי נשאלה על כך מפורשות במסגרת חקירתה הנגדית.

 

אני למדה מדרך התנהלותה של הנתבעת, כי בפועל, לא היה כל צורך בהעברתם של סלעים נוספים וכי אלו שהעברתם נתבקשה, הועברו על ידי התובעת.

 

שווי מתן השירות, והתמורה לה זכאית התובעת

 

מבין השיטין, בחקירה הנגדית ובסיכומים הועלתה על ידי הנתבעת טענה כי בפועל השכר אותו דרשה התובעת לקבל לידיה, היה בלתי סביר עד כדי יצירת הצדקה  לאי-תשלומו.

 

אני מוצאת כי טוב היה אילולא היתה טענה זו מועלית מלכתחילה.

 

איש לא חייב את הנתבעת או נציגיה בהתקשרות עם התובעת. התובעת הציגה הצעת מחיר, הצדדים שוחחו ביניהם, והצעת המחיר, עם שינוי שנתבקש על ידי הנתבעת, אושר על ידי מי מנציגיה במפורש.

 

אין עסקינן בהתקשרות שבין בגיר לקטין או חסוי, אלא בהתקשרותם של שני אורגנים משפטיים.

 

איני רואה מקום לאשרר העדר תשלום שכרו של בעל מקצוע מכוח טענה כי המחירים אותם גובה אותו בעל מקצוע הינם גבוהים , אפילו גבוהים במידה ניכרת, מן המקובל והסביר.

 

כידוע, טעות בכדאיות העיסקה אינה עילה לביטולה.

 

מתוך שכך, השאלה היחידה עליה יש ליתן את הדעת הוא מהו גובה השכר לו זכאית התובעת, בהתחשב בהיקף העבודה שבוצעה על ידה.

 

טענה התובעת כי יש להורות לנתבעת לשלם לידיה את מלוא שכרה. אין דעתי כדעת התובעת בעניין זה.

 

אני מודעת לכך שביטול ההסכם נעשה על ידי הנתבעת, ואולם לא הונח בפני כל בסיס ראייתי או עובדתי ממנו אני למדה כי נגרם לתובעת עקב כך נזק כלשהו או כי הוצאו על ידה הוצאות שונות, מעבר לאלו שנוגעות לאותו חלק מן העבודה שבוצע בפועל על ידה.

 

טענה התובעת כי בוצעה על ידה 70% מן העבודה. טענה זו באה לידי ביטוי כבר בנספח ד' לכתב התביעה.

 

טענת הנתבעת היתה כי בוצעה עבודה של יום בודד בלבד, ונוכח טענת התובעת כי נדרשו סה"כ עוד כיומיים לצורך השלמת העבודה, שהרי לא יעלה על הדעת כי היקף העבודה שבוצעה הינו כמפורט על ידה בכתב התביעה.

 

אין אני מוצאת כי ניתן לראות את היקף העבודה שבוצעה על ידי התובעת, ועובדיה במהלך יום ה-9.10.2007 כעבודה של יום בודד.

 

יש לזכור כי העבודה באותו יום נחלקה לשניים. בחלק הראשון בוצעה עבודה של הובלה על ידי המשאית של מר ספר בבוקר, ובחלק השני בוצעה עבודה החל מן השעה 18:00 על ידי מר אליקים שחם עד השעות הקטנות של הלילה.

 

יש לראות בכך משום עבודה, אשר במהלך העבודה הרגיל, היתה אורכת כשני ימי עבודה.

 

מאידך, לא ניתן לראותה כמי שהשלימה את העבודה באומרה כי נדרשו עוד יומיים להשלמת העבודות (ראה סעיף 8 לכתב התביעה).

 

בפועל, הודתה נציגת הנתבעת כי בית העסק בביתן אהרון נפתח במועד. הנתבעת לא הניחה בפני ראיות כלשהן, כי בוצעו על ידה פעולות לצורך השלמת עבודת התובעת, למעט תשלום של 1,600 ¤ לצורך סידור המסלעה.

 

מעל כל אלו קיימת הודאתה בכתב של הנתבעת בדבר היקף העבודה, כפי שבאה לידי ביטוי בנספח ה' לכתב התביעה.

במכתבה זה של הנתבעת נאמר במפורש:

 

"היום הזמנו משאית מנוף שבאה בהתראה קצרה ואיתה מספר פועלים להשלמת העבודה  ובינתיים חיכו האבנים הגדולות עוד היום על הדשא... היום כשהגעת לצלם אכן כ-70% מהעבודה נעשתה אבל לא על ידך... "(ההדגשה אינה במקור ה.ס.).

 

הנתבעת צירפה את נספח ד' לתצהירה של הגב' תעוז, שהינה החשבונית על סידור הסלעים על סך של 1,600 ¤.  לא למיותר לציין כי הנתבעת לא הציגה כל מסמך ואף לא העלתה כל טענה בדבר התקשרות עם צד שלישי כלשהו נוסף לצורך השלמת ביצוע העבודות.

 

מתוך כל אלו יש להסיק כי הונח מצע ראייתי בדבר ביצוע עבודה בהיקף של 70% בניכוי סך של 1,600 ¤.

 

סך כל הצעת המחיר עמדה על 27,315 ¤. 70% מסכום זה בניכוי סך של 1,600 ¤ עומדת על:  17,520.5 ¤.

 

סוף דבר

 

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 17,520.5 ¤. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 17.2.2008 ועד התשלום המלא בפועל.

 

כן תישא הנתבעת בהוצאות ההליך בסך 1,200 ¤ (תוך מתן הדעת לסכום הפסוק) ובשכר טרחת עורך דין בשיעור של 5,500 ¤ בתוספת מע"מ כדין. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

 

המזכירות תשלח את העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזית בתוך 45 יום.

 

ניתן היום כ"ז בתמוז, תשס"ט (19 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

 

_______________

הלית סילש, שופטת