פריוב נ. המאגר בע"מ - חברה לבט


 

   

בתי המשפט

א  002571/07

בית משפט השלום ראשון לציון

 

21/07/2009

 

כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ

בפני:

 

 





התובע

פריוב רונן

בעניין:


 

עו"ד א. רביד

ע"י ב"כ

 


 

נגד

 

הנתבעת

המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

 


 

עו"ד מ. אפלמן

ע"י ב"כ

 


 

פסק דין

 

 1.                    עסקינן בתביעת נזיקין על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975    (להלן: "החוק") שהגיש התובע, מר רונן פריוב (להלן: "התובע") כנגד הנתבעת, המאגר הישראלי לביטוח רכב "הפול" (להלן: "הנתבעת") לפיצוי בגין נזק גוף, שנגרם לו, לטענתו, ב"תאונת דרכים", אשר ארעה ביום 4.1.05 בסמוך לשעה 17:00 ברחוב מנחם בגין ברמת גן.

 

2.         על פי הנטען בכתב התביעה "בעת שחזר משרות למחשב, למשרדי החברה ברח' מנחם בגין, על גבי קטנוע וניסה להחנותו בעוד המנוע פועל, איבד שיווי משקלו ונפל, נפילה קשה על יד ימין" (ראה סעיף 2 לכתב התביעה).

 

 3.        הנתבעת בכתב הגנתה הכחישה את הנטען על ידי התובע באשר לנסיבות פציעתו (ראה סעיף 3 לכתב ההגנה).

 

4.         במצב דברים זה, משקיימת מחלוקת הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק, אדרש, בראש ובראשונה, להכרעה בשאלת נסיבות קרות התאונה.

 

 

 

 

5.         נסיבות קרות התאונה על פי כתב התביעה

           

על פי הנטען בכתב התביעה נחבל התובע ביד ימין שעה שאיבד שיווי משקלו ונפל כשהוא מנסה להחנות קטנועו בעוד המנוע פועל-

            "בעת שחזר משרות למחשב, למשרדי החברה ברח' מנחם בגין, על גבי קטנוע וניסה להחנותו בעוד המנוע פועל, איבד שיווי משקלו ונפל, נפילה קשה על יד ימין"

(ראה סעיף 2 לכתב התביעה)

 

6.         נסיבות קרות התאונה על פי עדותו הראשית של התובע (ת/1)

 

עדותו הראשית של התובע נערכה בתצהיר (ת/1), בו נדרש לתיאור נסיבות החבלה הנטענת-

"ביום 4.1.05, קיבלתי מספר תעודות עבודה לביצוע.

בעת שחזרתי מהשרותים שהגשתי, בשעה 17:00 לערך, ניסיתי להחנות את הקטנוע על הרגלית, בעת שהמנוע עדיין פעל, אך אז ככל הנראה הרגלית החליקה, אבדתי שווי המשקל ונפלתי נפילה קשה על יד ימין, בה ניסיתי לעצור את הנפילה"  

(סעיפים 4-3 ל- ת/1)

 

גרסה זו מפורטת מזו העולה מכתב התביעה ועליה שב התובע בעדותו בחקירה הנגדית, תוך שהוא מגלה היסוס באשר לגורם  שהביאו לאבד שיווי משקל וליפול-

"ש.      ביום המקרה התאונה שאתה טוען לה היתה במשרד של החברה ?

ת.                בסמוך לחנות, על הכביש.

ש.               ובאיזה שעה זה היה ?

ת.        17:00 בערך.

ש.               כלומר הגעת מהעבודה והתכוונת להיכנס למשרדי החברה ?

ת.                הגעתי לעבודה, התכוונתי להחנות את האופנוע.

...

ש.               אתה מגיע ונופל ?

ת.                מנסה להחנות את האופנוע, כנראה שהרגלית החליקה לי, איבדתי את השיווי משקל ונפלתי על סף המדרכה.

ש.               למה אתה משתמש במילה כנראה? מה האפשרויות האחרות לנפילה חוץ מהחלקה של הרגלית?

ת.                איבדתי שיווי משקל.

ש.               מה עוד יכול היה לגרום לך לאבד את שיווי המשקל.

ת.                הרגלית. רק הרגלית.

ש.               אז למה אמרת כנראה ?

ת.                ... איבדתי שיווי משקל"

(עמ' 12-11 לפרוטוקול) (ההדגשה שלי – ש.י.)

 

יצוין ויודגש כי אם אומנם איבד התובע שיווי משקל ונפל ללא כל קשר לרגלית הקטנוע, אפשרות אותה לא פסל באופן החלטי, הרי שאין המדובר ב"תאונת דרכים" על פי הגדרתה בחוק.

 

7.         גרסת התובע כעולה מהתיעוד הרפואי

 

7.1               לתצהיר עדותו הראשית צרף התובע העתק צילומי מתיעוד רפואי הנוגע לטיפול שקיבל בעקבות החבלה ביד (נספחים א' – ג' ל- ת/1).

 

מסמכים אלה התקבלו כראיה לעצם קיומם להבדיל מאמיתות תוכנם, זאת משעורכם, דר' קמחין, לא נקרא ליתן עדות.

 

7.2               מעיון בתיעוד הרפואי עולה כי הגם שבאנמנזה לא צויינה מעורבותו של כלי רכב כלשהו אלא אך "נפילה" עדיין בחלקו צויין אירוע החבלה מיום 4.1.05 כ"תאונת דרכים", כך עד לרישום מיום 19.1.05 שאינו משתמע עוד לשתי פנים - "לדבריו מדובר בתאונת עבודה ולא בתאונת דרכים".

 

7.3        התובע נדרש בחקירתו להתייחס לרישומים הסותרים המופיעים בתיעוד הרפואי ובהעדר הסבר להם מצא  "להעביר את האחריות" לרופא, דר' קמחין-

"ש.      למה במסמך שצירפת ב- 19.1.05 כתוב "לדבריו מדובר בתאונת עבודה ולא בתאונת דרכים"?

 ת.        הדברים שנרשמו על ידי דר' קמחי נמסרו לו על ידי. אני לא יודע למה הרופא רשם כך, תשאלו אותו.

ש.                 אלה דברים שאתה אמרת !

ת.                  כנראה שהוא שאל אותי איפה זה קרה? אני לא יכול לקבוע איזה תאונה זאת.

הוא שאל אותי מה היה איך היה והסברתי לו. אני מגיע לרופא הוא שואל אותי מה קרה אני מסביר לו.

            לשאלות בית המשפט:

ש.        לא הזכרת מעולם אופנוע, בכל הרישומים של דר' קמחי מוזכרת נפילה, לא מוזכר אופנוע, הנסיבות לא מתוארות. אם כך מדוע השבת תאונת עבודה ולא תאונת דרכים?

ת.                  אני חושב שצריך לשאול את דר' קמחי למה הם רשמו את זה כך.

ש.                 מתי לראשונה התברר לך שמדובר בתאונת דרכים? מתי הבנת שנפגעת למעשה בתאונת דרכים?

ת.                  שהוא שאל אותי הרופא. הוא התחיל לשאול אותי איפה זה קרה והסברתי לו מה קרה, הבנתי שזה תאונת דרכים.

ש.                 זה היה בביקור הראשון שלך אצלו ב- 5.1?

ת.                  כן, הוא אמר לי זה תאונת דרכים.

ש.                 אז למה שבועיים אחר כך אתה אומר לדר' קמחי זו תאונת עבודה ולא תאונת דרכים?

ת.         הוא שאל אותי איפה זה קרה לי, אם בדרך הביתה או בדרך לעבודה, אז כנראה שהוא שינה את זה לתאונת עבודה כי זה היה בשעות העבודה בגלל זה"

(עמ' 15-14 לפרוטוקול) (ההדגשה שלי – ש.י.)

 

7.4        עדותו זו של התובע אינה אלא ניסיון שלא צלח לחמוק מאחריות לדברים, אשר נוכח נוסח רישומם  ("לדבריו מדובר בתאונת עבודה ולא בתאונת דרכים") נהיר הוא כי נאמרו על ידו כשבועיים לאחר התאונה, פרק זמן בו יכול היה לברר באם המדובר ב"תאונת דרכים", אם לאו (ככל שהיה לו ספק בכך).

 

7.5        אוסיף ואציין כי הגורם הרפואי המטפל בקופת החולים נדרש לברר באם החבלה ארעה ב"תאונת דרכים" מטעמים כספיים של כיסוי הוצאות הטיפול, כאשר נפגע ב"תאונת דרכים" נדרש להציג אישור משטרה על כך, אישור שלא הוצג כחלק מראיות התובע ואך סביר להניח כי לא קיים בידו. 

 

8.         עדים לתאונה

 

8.1        בתצהיר עדותו הראשית (ת/1) לא ציין התובע כי היו עדים לתאונה ובחקירתו הנגדית הוברר, לראשונה, כי אחיו, עופר פריוב, שהה במשרדי החברה בעת שארעה התאונה, חזה במתרחש ואף נחלץ לעזרתו -

            "ש.      ... מי היה בחברה או בחנות?

ת.                לא זכור לי, אולי אחי עופר.

...

ש.       אז מה אתה עושה (לאחר שנפילה – ש.י.)? אתה מרים אותו (את האופנוע – ש.י.) חזרה?

ת.                עופר עזר לי להרים אותו. עופר אחי. הוא ראה מהחנות, זה ממש ממול.

ש.               לפני רגע אמרת שאולי עופר היה שם, לא בבטחון.

ת.                זה מול החנות. יכול להיות שהוא היה, יכול להיות שלא היה, אם הוא עזר לי סימן שהוא היה. אני זוכר שהוא עזר לי.

ש.               מדוע עופר לא בא להעיד מה היה שם?

ת.                לא זמנו אותו.

ש.               עופר יצא לקראתך כשהוא ראה אותך מאבד שיווי משקל ונופל עם האופנוע?

ת.                כן"

(עמ' 13-12 לפרוטוקול) (ההדגשה שלי – ש.י.)

 

הימנעותו של התובע מלזמן את אחיו למתן עדות כעד ראיה לתאונה, זאת ללא כל הסבר סביר, דוברת בעד עצמה ועומדת לו לרועץ-

"כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו.

כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה"

            (ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה (1) 736) (ההדגשה שלי - ש.י.)

 

8.2        לא זו אף זו.

ב"חיפוש" אחר עדים פוטנציאליים נוספים נשאל התובע באם סיפר לרעייתו עם שובו לביתו את שארע  ובאופן מפתיע ומתמיהה לא השיב בחיוב-

"ש.      באת הביתה סיפרת למישהו מה קרה ? לרעייתך?

ת.                לא זכור לי. לא יודע אם סיפרתי לאשתי.

...

ש.               איך לא סיפרת לאשתך על כל מה שקרה לך?

ת.                זה לא צריך לעניין אותך מה יש ביני לבין אשתי"

(עמ' 14 לפרוטוקול) (ההדגשה שלי – ש.י.)

 

ובהמשך נאלץ לשנות מעדותו זו-

"ש.      למה לא הלכת לחדר מיון מייד לאחר האירוע?

ת.        אמרתי לך, בשעות הלילה המאוחרות הרגשתי כאבים עזים ביד, עכשיו אני נזכר שהערתי את אשתי ואמרתי לה שיש לי כאבים עזים ביד, לא זוכר בדיוק מה היה ועל הבוקר נסעתי לדר' קמחי.

ש.               כשהערת את אשתך אמרת לה שהאופנוע נפל אליך ואיבדת שיווי משקל?

ת.                לא זוכר בדיוק מה אמרתי לה. עברו כמה שנים מאז.

ש.       זה לא הגיוני. אתה קם באמצע הלילה עם כאבי תופת ביד ולא מספר לאשתך שנפגעת כתוצאה מהתאונה?

ת.                סביר להניח שסיפרתי לה, אבל זה לא עניינך מה אני מספר לאשתי"

(עמ' 16-15 לפרוטוקול) (ההדגשה שלי - ש.י.)

 

לבד מהסתירות העולות מעדותו של התובע הרי שבחר, מטעמיו שלו, שלא להעיד את רעייתו, על הכל הנובע ומשתמע מכך.

 

9.         התנהלות התובע לאחר התאונה

 

9.1        בתצהיר עדותו הראשית (ת/1) תאר התובע בסעיף 4 את ארוע התאונה הנטען ובסעיף 5 התייחס לחבלה ביד-

            "מאחר והיד התנפחה והיו לי כאבים חזקים, פניתי למרפאה ושם התברר שנגרם לי שבר בשורש כף יד ימין וכן שפשופים ומכות יבשות בחלקי גוף אחרים ..."

 

            התובע לא מצא לציין מתי פנה למרפאה ומהקשר הדברים ניתן היה להבין כי הדבר היה בסמוך לאחר החבלה.

 

9.2        בחקירתו הנגדית שב ונדרש התובע לענין זה ומשעומת עם העובדה כי התיעוד הרפואי הראשון הינו מיום 5.1.05, יום לאחר התאונה הנטענת, ציין, לראשונה, כי לאחר החבלה הסתפק ב"טיפול עצמי" קצר (קירור המקום בקרח) ורק בעקבות כאבים עזים שחש בלילה פנה בבוקר המחרת לרופא קופת חולים-

            "באותו רגע לא היו לי כאבי תופת, בשעות הלילה אני רק הרגשתי. ... אותו רגע לא, שמתי מים קרים וקרח. ... רק בלילה התחלתי להרגיש כאבים עזים, בשעות הלילה המאוחרות"

            (עמ' 13 לפרוטוקול)

            "בשעות הלילה המאוחרות הרגשתי כאבים עזים ביד, עכשיו אני נזכר שהערתי את אשתי ואמרתי לה שיש לי כאבים עזים ביד, לא זוכר בדיוק מה היה ועל הבוקר נסעתי לדר' קמחי"

            (עמ' 16 לפרוטוקול)

 

            בענין זה, גם אם אקבל עדותו של התובע כי הכאבים העזים החלו בשעות הלילה, מתקשה אני להבין מדוע המתין עד לשעות הבוקר ולא פנה באורח מיידי לחדר מיון לקבלת טיפול רפואי - דומה כי לתובע פתרונים !

 

10.        בשים לב לכל המבואר לעיל, נוכח הסתירות והפירכות שנתגלו, כמו גם העדויות "הכבושות", התהיות שלא זכו לפתרונים והבחירה שלא להביא עדויות רלוונטיות ללא מתן הסבר לכך, באתי לכלל מסקנה כי התובע, אשר עדותו בפני לענין נסיבות קרות התאונה והחבלה נותרה עדות יחידה של בעל דין ללא כל סיוע, לא השכיל להוכיח להנחת דעתי וכנדרש במשפט האזרחי את גרסתו באשר לנסיבות התאונה, באופן שאין באפשרותי לקבוע ממצא עובדתי בענין זה.

11.        לאור הכל האמור, משלא עלה בידי התובע להוכיח אירועה של "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, תנאי ליריבות עם הנתבעת, מורה אני על דחיית התביעה.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 בצרוף מע"מ כדין.

 

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום ז' תמוז תשס"ט (29.6.09) , בלשכתי

 

 

                                                                                                _____________________

                                                                                                 שלומית יעקובוביץ,שופטת

 

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/1D7B1AD337DF622E422575FA0057E827/$FILE/92035750B972D1D8422575FA00398902.html
תאריך: 
21/07/09
Case ID: 
2571_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : ת שלומית יעקובוביץ
ת שלומית יעקובוביץ
עורכי דין : א. רביד מ. אפלמן
א. רביד
מ. אפלמן
Powered by Drupal, an open source content management system