רוזנשטיין נ. אילנות הקריה )ישר


 

   

בתי המשפט

א  055147/07

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

23/07/2009

תאריך:

כב' השופט מרדכי בן חיים

בפני:

 



רוזנשטיין שרית

בעניין:

התובעת

ע. מגלד

ע"י ב"כ עוה"ד


 

נ  ג  ד


 

אילנות הקריה (ישראל) בע"מ

הנתבעת 1

(שולחת הודעת צד ג')

צ. שרון-לפק

ע"י ב"כ עוה"ד


 

נ  ג  ד

סולל בונה בנין ותשתית בע"מ

הנתבעת 2

(צד ג')

י. יוגב

ע"י ב"כ עוה"ד

 

פסק דין

1.         הרקע לתובענה

בפני תובענה שעניינה ליקויי בניה בדירת גן בבניין ברחוב בן נון יוחאי 4 בחולון (להלן: "הדירה"), אותה רכשה התובעת מהנתבעת 1, יזמית הבניה (להלן: "אילנות"), לפי הסכם מכר מיום 22.5.03 (להלן: "ההסכם").

הנתבעת 2 (להלן: "סו"ב") היתה החברה הקבלנית שביצעה את עבודות הבניה בבניין בפועל בהתאם להסכם עבודה שנחתם בין הנתבעות ביום 10.2.02, לפיו שימשה סו"ב 'קבלן עד מפתח' (להלן: "הסכם העבודה").

 

2.         טענות בעלי הדין

2.1       לגרסת התובעת, התגלו בדירה ליקויי בניה ואי התאמות בגינם פנתה לנתבעות, אך למעט ביקור חד פעמי בדירה, לא נעשה דבר מצידם. לפיכך פנתה  התובעת למהנדס יהונתן גושן (להלן: "גושן"), אשר תיעד את הליקויים שאיתר בחוות דעתו, והעריך את עלות תיקונם בסך כולל של 97,663 ¤.

 

2.2       בעקבות קצר חשמלי במעגלי החשמל בדירה, פרצה שריפה במטבח הדירה ביום 16.9.05. בהקשר זה עותרת התובעת לקבלת צו עשה כנגד הנתבעות לביצוע רישום המעגלים ובדיקת מערכת החשמל בדירה, או לחלופין לפיצוי בסך 1,905 ¤ (הכלולים בתמחור הליקויים לפי חוות דעת גושן).

 

2.3       משהודיעה התובעת לנתבעות אודות הליקויים בהתאם לחוות דעת גושן, ואלו לא פעלו לתקנם, עותרת התובעת לפצותה בסך עלות תיקונם בהתאם לקבוע בחוות דעת גושן, בצירוף שיפוי בגין עלות תיקון צינור שהתפוצץ בסך 700 ¤, ובצירוף פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 20,000 ¤.

התובעת העמידה את תביעתה על סך 118,363 ¤.

 

2.4       בכתב הגנתה טוענת אילנות כי סו"ב היא זו שביצעה את הבניה בפועל ולפיכך היא האחראית לתיקון הליקויים בדירה. משכך הגישה הנתבעת בצוותא חדא לכתב הגנתה גם הודעת צד ג' כנגד סו"ב, בגדרה תבעה שיפוי.

 

2.5       סו"ב טוענת בכתב הגנתה כי פעלה בהתאם לתכניות שסופקו לה ובפיקוח חברה מפקחת שנשכרה מטעם אילנות, וכי מכל מקום לא היתה צד להסכם שבין התובעת לאילנות, ולפיכך אין היא מחויבת כלפי התובעת באופן כלשהו.

 

2.6       בהגנתה להודעת צד ג' טוענת סו"ב כי הליקויים הנתבעים הינם ליקויים שמקורם בתכנון ולפיכך באים בגדר אחריותה הבלעדית של אילנות.

 

3.         מומחה מטעם בית המשפט והסכמות דיוניות

3.1       ביום 6.7.08, מונה המהנדס מרדכי בס כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").

 

3.2       המומחה ביקר בדירה ביום 27.8.08, וביום 12.10.08 הוציא תחת ידו את חוות דעתו (להלן: "חוות הדעת"), לפיה אותרו בדירה ליקויים שהינם באחריות הנתבעות, ושאת עלות תיקונם העריך לסכום של 10,850 ¤ בצירוף מע"מ, לפי מחירי קבלן ראשי.

המומחה ציין כי סכום זה אינו כולל ליקויים אשר בשל חלוף הזמן ממועד אכלוס הדירה, לא עלה בידו לקבוע בשאלת האחריות לקיומם.

המומחה העריך כי עבודות התיקון בדירה ימשכו כשבוע, במהלכן תהא הדירה ראויה למגורים.

בטבלה שצרף לחוות הדעת, סיווג המומחה את הליקויים לליקויי תכנון ולליקויי ביצוע.

 

3.3       במעמד הדיון שהתקיים בפני ביום 19.11.08, ולאחר שסקרו את חוות דעת המומחה, הסכימו הצדדים למתן פסק דין בפשרה מכוח סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, על יסוד החומר המצוי בתיק וללא חקירת עדים ומומחים.

 

4.         דיון וממצאים

4.1        חוות דעת המומחה

4.1.1    ההלכה הפסוקה לגבי מעמדה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, גורסת כי בהעדר נסיבות יוצאות דופן, יטה בית המשפט לאמצה:

"...סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא- במקרים כאלה- כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים."

(ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן ואח', דינים עליון, כרך מב, 964, להלן: "פרשת סולל בונה").

 

4.1.2    מסיכומי הצדדים עולה כי באופן עקרוני, מקובלת עליהם חוות דעת המומחה, אך התובעת מבקשת להשיג עליה בכמה סוגיות לגביהן, לשיטתה, חוות דעתו לוקה בחסר.

 

4.1.3    אתייחס להלן לסוגיות שהעלתה התובעת בסיכומיה.

 

4.2        חדירת מים לקומת החניון

4.2.1    בחוות דעתו איתר המומחה כתם בגוון צהבהב בתקרת החניון וקבע כי יש להמשיך מעקב בתקופת הגשמים (שם, סע' 5.5). לפיכך, לא תמחר את עלות התיקון.

 

4.2.2    התובעת טוענת כי משלא חלק המומחה על ממצאי גושן, ואף אישר אותם, הרי שיש לפסוק לה פיצוי בגינם, ומשלא תומחר הפיצוי על ידי המומחה, יש לפסוק לזכותה את עלות התיקון שקבע המהנדס מטעמה, דהיינו סך 4,500 ¤ בצירוף מע"מ ועלויות קבלן מזדמן. עלות זו מבוססת על ממצא של גושן לפיו קיימת "חדירת מים לקומת החניון". כאמור, חוות דעת המומחה אינה מאשרת ממצא זה אלא גורסת כי "יש להמשיך במעקב".

 

4.2.3    בע"א 472/95 זכריה זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858 (להלן: "עניין זלוצין"), נקבע כי בית המשפט יטה שלא לאכוף חוזה כשביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל. הרציונל העומד מאחורי הלכה זו מכוון לצורך בסיום ההליך המשפטי, בעוד שאכיפת תיקון בפיקוח בית המשפט מקימה פתח להתדיינויות נוספות בין בעלי הדין.

 

4.2.4    התובעת לא עתרה להצגת שאלות הבהרה למומחה בדבר העלות הצפויה לתיקון ליקוי של חדירת מים (אם יסתבר כי קיים כזה), הגם שיכלה לעשות כן בגדרה של תקנה 134(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וחלף זאת עותרת לפסוק לה את הסכום שהעריך המהנדס גושן מטעמה בפריט זה, דהיינו סך 4,500 ¤ בצירוף מע"מ ועלויות קבלן מזדמן, וסך הכל 7,000 ¤.

 

4.2.5    סבורני כי סכום הפיצוי הנדרש על ידי התובעת בראש נזק זה הינו מוגזם, ועל כן נחה דעתי כי במקרה זה נכון יהיה לפסוק לה סכום משוער בדרך של אומדנא דדינא, המתבסס על עלות תיקון כתם רטיבות ברצפת המרפסת כפי שתועד על ידי המומחה ותומחר בסכום של 850 ¤, וזאת על יסוד ההלכה שנקבעה בע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2), 800. לפיכך, אני פוסק לתובעת סך 1,000 ¤ בגין ראש נזק זה.

 

4.3        אריחים מוכתמים

4.3.1    בחוות דעתו מתייחס המומחה לליקוי המתבטא בכתמים על אריחי ריצוף גרניט פרצלן, וקובע שלפי פרוטוקול מסירת הדירה, הריצוף סופק על ידי הדייר, ולפיכך האחריות לפגמים בו הינם באחריותו (שם, סע' 7.7).

 

4.3.2    התובעת טוענת שפרוטוקול המסירה שצורף כנספח לכתבי ההגנה מטעם הנתבעות, הינו מסמך שיצא תחת ידי סו"ב, ושלא נחתם על ידיה, ולפיכך אין הוא יכול להוות ראיה, בעוד שלפי המפרט הטכני שצורף להסכם שבין הצדדים, התחייבה אילנות בסעיף 3.8 לספק את אותן מרצפות, ולפיכך ברי כי היא האחראית לליקויים בהן. מנגד, טוענת סו"ב כי טענתה זו של התובעת בקשר לפרוטוקול המסירה, עולה לראשונה בסיכומיה, ולפיכך דינה להדחות.

 

4.3.3    מעיון בחומר שבתיק עולה כי טענת האריחים המוכתמים עלתה לראשונה בכתב התביעה, במסגרת חוות דעת גושן. טענת סו"ב לפיה האריחים סופקו על ידי הדייר- עלתה לראשונה בסיכומיה, ולפיכך אין בידי לקבלה.

 

4.3.4    סבורני כי במקרה דנן, נתפס המומחה לכדי טעות בהסקת מסקנותיו, שכן בין שני המסמכים המתייחסים לאספקת האריחים, דהיינו המפרט הטכני מזה, ופרוטוקול מסירת הדירה מזה, בחר המומחה להסתמך על מסמך שאינו חתום על ידי התובעת, ומשכך כוחו הראייתי נמוך יותר. במצב דברים זה, היה על סו"ב להוכיח כי חרף האמור במפרט הטכני, האריחים סופקו על ידי התובעת, ומשלא עשתה כן, דין טענתה בעניין זה להדחות.

 

4.3.5    על כך אוסיף כי לנוכח האמור בפסקה ב' לפרט 7.7 בחוות דעת המומחה, היה על אילנות להוכיח כי נתנה לתובעת אזהרות ו/או הוראות תחזוקה ושימוש באריחי הריצוף כמתחייב מסעיף 4(א)(5) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר"), ומשלא הוכח כי עשתה כן, עסקינן ב'אי התאמה' הנזקפת לחובת אילנות.

 

4.3.6    לאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את טענת התובעת בעניין זה, ופוסק לה את הסכום שנקבע בחוות הדעת מטעמה, דהיינו סך 5,500 ¤ בגין החלפת האריחים.

 

4.4        ליקוי בדלתות חדרי הבית

4.4.1    בחוות דעתו מתייחס המומחה לליקוי בצביעת מלבני הדלתות, וקובע כי לא ניתן לבדוק ליקוי שכזה לאחר יותר מ-4 שנות מגורים בדירה, וכי מעבר לכך, מדובר בתחזוקה שוטפת של הדירה שמטבעה מצויה באחריות הדייר.

 

4.4.2    התובעת טוענת כי המומחה לא התייחס כלל לטענת המהנדס גושן מטעמה לפיה המלבנים צבועים בצורה לא אחידה.

דומה בעיני כי דין טענתה זו להדחות. התובעת לא הצביעה על טעות יסודית בקביעת המומחה, או על נימוק ענייני אחר לחלוק עליו, ובהמשך להלכה שהובאה לעיל בפרשת סולל בונה, סבורני כי קביעתו זו של המומחה איננה מצדיקה התערבות והיא מקובלת עלי.

 

4.5        החזר בגין תיקון צינור

4.5.1    התובעת עותרת לחייב את הנתבעות לפצותה בעלות תיקון צינור שהתפוצץ בחדר האמבטיה בסך 700 ¤, ומסתמכת בתביעתה על אישור סו"ב לביצוע התיקון על ידי שרברב והתחייבותה לשפותה בסכום זה, הגם שלטענתה מדובר בנזילה ממכונת הכביסה ולא בפיצוץ הצינור.

 

4.5.2    סו"ב בסיכומיה טוענת כי אמנם הסכימה לשלם את הסכום האמור בכפוף להמצאת חשבונית, אך משזו לא הועברה לידיה, יש לראות בהסכמתה כמבוטלת, ולבדוק לגופו של עניין אם אכן קיים ליקוי אם לאו, ואם הוא באחיות הנתבעות.

 

4.5.3    בכתב הגנתה, מאשרת סו"ב כי במעמד ביקור השרברב בדירה נכח נציג מוקד דיירים מטעמה, ואף מציינת בהגנתה כי (שם, סע' 45):

"סוכם כי האינסטלטור יבצע את התיקון הדרוש, כי התובעת תשלם לאינסטלטור סך של 700 ¤ ותשלח את החשבונית לסולל בונה על מנת שזו תשפה אותה בגין תשלום זה, וזאת לפנים משורת הדין..."

 

4.5.4    בנסיבות אלו, משהתחייבה סו"ב בתשלום הסכום האמור, הגם שעשתה כן לפנים משורת הדין, הרי שהתובעת הסתמכה על התחייבותה האמורה, ושכרה שרברב לבצע את התיקון הדרוש. משכך, דומה כי לא ראוי לאפשר לסו"ב לחזור בה מהתחייבותה זו, הגם שהתובעת לא שעתה לבקשתה להעביר לה את החשבונית האמורה ועשתה כן רק במסגרת תובענה זו (שם, נספח ג').

 

4.5.5    למעלה מן הצורך אתייחס גם לטענתה הנוספת של סו"ב, לפיה יש לבדוק לגופו של עניין קיומו של ליקוי. טענה כגון זו ראוי היה להעלות בשלב בו ניתן היה להנחות את המומחה בהתאם, ולאור התוצאה שלעיל, ברי כי על סו"ב היה הנטל להעלותה במסגרת זכותה להציג שאלות הבהרה. משלא עשתה כן, אף דין טענתה זו להדחות.

 

4.5.6    לאור כל האמור לעיל, אני פוסק לתובעת סך 700 ¤ בגין תיקון הצינור.

 

4.6        מעגלים חשמליים

4.6.1    בסיכומיה, עותרת התובעת לקבלת צו המורה לסו"ב לתקן את הליקוי על ידי חשמלאי מוסמך מטעמה.

 

4.6.2    בכתב תביעתה, הציגה התובעת את העתירה לצו זה כחלופה לתשלום הפיצוי שקבע המהנדס גושן מטעמה, דהיינו סך 1,905 ¤). המומחה תמחר את עלות התיקון בפריט זה בסך 170 ¤.

 

4.6.2    לאור האמור לעיל, ובעיקר לאורה של ההלכה שנקבעה בעניין זלוצין בדבר המדיניות המעדיפה הכרעה שלא יוצרת פתח להמשך התדיינות בין הצדדים, אני מקבל את פסיקת המומחה בפריט זה ודוחה את עתירתה החלופית של התובעת למתן צו עשה.

 

4.7        נזק בלתי ממוני

4.7.1    התובעת העמידה את תביעתה בראש נזק זה על סך 20,000 ¤, תוך שהיא טוענת לאבדן הנאה ולעוגמת נפש.

 

4.7.2    ההלכה הפסוקה בסוגיה זו מנחה כי פסיקת שיעור הפיצויים בגין עוגמת נפש בקשר עם ליקויי בניה תהא בתוך מתחם הסבירות, תוך התחשבות בקריטריונים שונים כגון טיב הנכס בו נפלו הליקויים, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו, עלות תיקון הליקויים ועוד (השוו: ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, דינים עליון, כרך ע"א 461, וגם א' נ' ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים, 2001, 421).

 

4.7.3    בנתון לכך ובשקלול כל הליקויים הנתונים האמורים, לרבות סכום התביעה ביחס לסך הפיצוי שנקבע בסופו של יום, אני פוסק לתובעת פיצוי בסך 2,500 ¤ בראש נזק זה.

 

 

4.8        הליכי צד ג'

4.8.1    בחוות דעתו, התייחס המומחה בטבלה נפרדת לכלל הליקויים, תוך הבחנה בין ליקויי תכנון לליקויי ביצוע. המומחה קבע כי הליקויים שתועדו הינם ליקויי ביצוע, למעט סעיפים ספציפיים לגביהם טען כי לא ניתן להכריע בסיווגם אלא לאחר קבלת תכניות אדריכלות מפורטות או פרטי בניין אדריכליים.

 

4.8.2    בהודעת צד ג' מטעמה טענה אילנות כי סו"ב היתה הקבלן המבצע, ומשכך כל ליקוי שהוגדר על ידי המומחה כליקוי ביצועי הינו באחריותה. בנוסף, טענה לגבי ליקויים שאותם לא ידע המומחה כיצד לסווג, כי כלל אין רלוונטיות לסיווג הליקוי, שכן לפי הסכם העבודה, סו"ב אחראית גם לליקויים שמקורם בתכנון במידה ומדובר בסטיה מתקנות/תקן מחייבים, זאת לאור סעיפים 4(ג), 11(א), 18(ב) ו-43(א) להסכם העבודה בהם לוקחת סו"ב על עצמה את האחריות לבדיקת התאמת התוכניות לתקנות התכנון והבניה ולכל דין, ולהתאמת החומרים והמלאכות לתקנים הרלוונטים. לאור האמור, טוענת אילנות כי סו"ב היתה צריכה לבנות בהתאם לתקנות/התקנים הרלוונטים, גם אם אלו נוגדים את התכניות.

 

4.8.3    מסיכומי סו"ב עולה כי אין מחלוקת לעניין אחריותה בגין הליקויים אותם סיווג המומחה כליקויי ביצוע, אך לעניין אותם ליקויים ספציפיים שאת סיווגם לא קבע טוענת סו"ב כי הנטל להמציא את התכניות והמסמכים שנדרשו למומחה לשם הכרעה בסיווגם- הינו על אילנות, ומשלא עמדה בו ולא המציאה את המסמכים האמורים, חזקה כי אלו היו פועלים לרעתה.

 

4.8.4    אמנם ניתן היה לצפות מאילנות, בהיותה יזמית הבניה ומי שהוציאה תחת ידה את התוכניות שהתבקשו על ידי המומחה- כי אלו יומצאו לו על ידה. אולם, בהיבט המשפטי שעניינו נטל ההוכחה, ברי כי על סו"ב, הטוענת כי ליקויים כאלו ואחרים הינם ליקויי תכנון, הנטל להוכיח שביצעה את הבניה בהתאם לתוכניות שקיבלה לידיה, וזאת בדרך של המצאת התוכניות לפיהן עבדה, שכן אלו צריכות להיות זמינות בידה לא פחות משהן זמינות לאילנות. משלא עשתה כן, הרי שלא ניתן להוכיח כי ליקוי כזה או אחר הינו ליקוי תכנוני, ולפיכך דין טענתה של סו"ב בעניין זה- להדחות.

 

4.8.5    לאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את הודעת צד ג' ששיגרה אילנות לסו"ב, למעט בפריט המתייחס לאריחים המוכתמים, לגביו קבעתי כי אילנות לא עמדה בנטל להוכיח שנתנה לתובעת אזהרות ו/או הוראות תחזוקה ושימוש באריחי הריצוף כמתחייב מסעיף 4(א)(5) לחוק המכר (סע' 4.3.5 לעיל). בנתון לכך, אני רואה לנכון לחלק את האחריות לליקוי זה בין הנתבעות באופן שווה, כך שאילנות תישא במחצית עלות התיקון כפי שקבעתי לעיל. מכאן שעל סו"ב לשפות את אילנות במלוא סכום הפיצוי שנפסק לחובתה, למעט בסך 2,750 ¤ בגין חלקה באחריות לליקוי האמור.

 

5.         סוף דבר

5.1       אני מקבל את התביעה בחלקה הקטן, ומחייב את אילנות לשלם לתובעת סך 28,132 ¤ כפי שיפורט להלן:

5.1.1    עלות תיקון הליקויים לפי חוות דעת המומחה               10,850 ¤

5.1.2    חדירת מים לקומת החניון                                             1,000 ¤

5.1.3    החלפת אריחים מוכתמים                                             5,500 ¤

5.1.4    תיקון צינור                                                                   700 ¤

סה"כ עלות תיקון הליקויים בצירוף 20%

בגין עלויות קבלן מזדמן ובתוספת מע"מ כדין                    25,234 ¤

5.1.5    נזק בלתי ממוני                                                            2,500 ¤

סך כל הפיצוי לתובעת מאת הנתבעת                                           27,734 ¤

 

5.2       אני מחייב את סו"ב לשפות את אילנות בגין סכום הפיצוי שחויבה בו בהפחתת סך 2,750 ¤ בגין אחריותה לליקוי באריחים, וסך הכל תשפה את אילנות בסך 24,984 ¤.

 

5.3       הסכומים הנ"ל ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

 

5.4       לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את אילנות וסו"ב יחד ולחוד לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 750 ¤, ושכ"ט עו"ד בסכום של 3,500 ¤ בצירוף מע"מ כדין.

 

5.5       סו"ב תשפה את אילנות בסך 750 ¤ ושכ"ט עו"ד בסכום של 3,500 ¤ בצירוף מע"מ כדין.

 

הודעה זכות הערעור.

 

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

 

ניתן היום, ב' באב תשס"ט,  (23 ביולי 2009), בהעדר הצדדים.

                                                                               

מרדכי בן??חיים, שופט

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/5FE758C8A50985B0422575FC005933ED/$FILE/CDE3770C69992290422575F2003BE0DE.html
תאריך: 
23/07/09
Case ID: 
55147_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : מרדכי בןחיים
מרדכי בןחיים
Powered by Drupal, an open source content management system