קופטי כריסטינה נ. פחרי אבראהי


 

   

בתי המשפט

א  8372/06

בית המשפט המחוזי בירושלים

לפני כב' השופט רפאל יעקובי

 

 

 







 

כריסטינה קופטי ג'ונסון

בעניין:


 

באמצעות מיופת כוחה רוז קופטי ברג

 

התובעת והנתבעת שכנגד

ע"י ב"כ עו"ד ח'אלד אשקר

 


 

 

      נ  ג  ד

 

 


 

1. פח'רי אבראהים אבו ג'יבנה

2. מוסטפה אבראהים אבו ג'יבנה

3. ויסאל אבראהים אבו ג'יבנה

4. נואל אבראהים אבו ג'יבנה

5. בורהאם פואד אבו ג'יבנה

6. אבראהים פואד אבראהים אבו ג'יבנה

7. עלאי פואד אבראהים אבו ג'יבנה

8. עלי פואד אבראהים אבו ג'יבנה

9. אסמאעיל פואד אבראהים אבו ג'יבנה

10. תחסין פואד אבראהים אבו ג'יבנה

11. עבד אלרחמן פואד אבראהים אבו ג'יבנה

12. השאם פואד אבראהים אבו ג'יבנה

13. נאדרה פואד אבראהים אבו ג'יבנה

14. ג'אדה פואד אבראהים אבו ג'יבנה

15. סלאח סלימאן חליל אבו ג'יבנה

16. ארוא סלימאן חליל אבו ג'יבנה

17. ראויה סלימאן חליל אבו ג'יבנה

 


 

18. וסאל סלימאן חליל אבו ג'יבנה

 

הנתבעים והתובעים שכנגד

הנתבעים 15-18 ע"י ב"כ עו"ד עמאד עווידה

 


 

פסק דין

א. ההליכים שהביאונו עד הלום

1.      עניינו של פסק דין זה במה שנותר על הפרק מתוך תביעה ותביעה שכנגד אשר באו לעולם בעקבות הסכם מכר מקרקעין מיום 10.4.06.

ההסכם שבו מדובר נכרת בין התובעת מצד אחד לבין 18 הנתבעים מצד שני. למען הנוחות יובא כאן הנוסח המלא של תרגום ההסכם לעברית, כפי שצורף כנספח ה' לכתב התביעה:

 

הואיל והמוכרים הינם הבעלים המשתמשים בכל החלקים לפי צווי הירושה של המנוחים אבראהים בדוי אבו ג'יבנה וח'ליל בדוי אבו ג'בנה אשר מצ"ב להסכם זה ומהווים חלק בלתי נפרד הימנו, בחלקת הקרקע עם הבית הבנוי עליה בשיח' ג'ראח והידועים כגוש 30514 חלקה 40 (להלן: "הנכס").

והואיל וברצון צד שני לרכוש את כל החלקים של המוכרים בנכס על פי צווי הירושה.

לפי כל הוסכם והותנה בין הצדדים כדלקמן:

1.       צד ראשון ימכור את החלקים שלהם בנכס כפי שמפורט בצווי הירושה לצד שני.

2.       צד שני רוכש בזאת את החלקים של המוכרים על פי צווי הירושה.

3.       צד ראשון מעביר את החלקים שלהם על פי צו הירושה כאשר הם נקיים מכל זכות של צד ג'.

4.       בתמורה להתחייבויות צד ראשון, ישלם צד שני את הסכום שסיכמו עליו.

5.        צד שני מתחייב לשלם את כל המסים החלים, מס רכישה.

6.       צד שני מתחייב לחתום על יפוי כח בלתי חוזר על מנת להשלים את הרישום והעברת הנכס בלשכת רישום המקרקעין על שמה של צד שני.

7.       צד שני מתחייב לאשר את צווי הירושה בבית הדין השרעי בגבעת שאול. וכן למסור לצד שני נסח טאבו ירדני וכל המסמכים הדרושים על ידי המשרדים הרשמיים על מנת להשלים את ההעברה בטאבו.

8.       צד ראשון מצהיר כי לא מכר ולא העביר את זכויותיו בנכס לצד שלישי.

9.       על חשבון התמורה ישלם צד שני לצד ראשון סך של 15,000$ (חמש עשרה אלף דולר של ארה"ב). חתימת צד שני על הסכם זה מהווה אישור בלתי חוזר לקבלת הסכום הנ"ל.

10.   שני הצדדים מתחייבים לכבד הסכם זה. הפרת כל סעיף מסעיפי ההסכם יאלץ את הצד המפר לשלם סך של 30,000$ - שלושים אלף דולר של ארה"ב.

11.   צד ראשון מצהיר כי עם החתימה על הסכם זה יועברו לכל זכויותיו בנכס לצד שני.

 

                            _____________­_                            ­­­_____________

                            המוכרים/צד ראשון                             הרוכשת/ צד שני

                                                                                         באמצעות מיופת כוחה

                                                                                         רוז קופטי ברג                    

                

אני הח"מ עו"ד ח'אלד אשקר רשיון מס' 26791 מאשר

את חתימת הצדדים על הסכם זה.                                                                                               

                                                                                    _______________

                                                                                   ח'אלד אשקר, עו"ד.

 

אין מחלוקת כי התובעת שילמה את רוב רובה של התמורה, וכי נותרה חייבת סך 36,000$, שהוא פחות מ-15% מן התמורה הכוללת.

 

התובעת טוענת כי לא שלמה את היתרה הנ"ל בשל כך שהנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא מסרו לה נסח טאבו ירדני וצווי ירושה מאושרים ע"י בית הדין השרעי הישראלי ובכך מנעו ממנה את האפשרות לרשום אפילו הערת אזהרה על זכויותיה במקרקעין. היא מוסיפה ומציינת כי המניע להגשת התביעה היה מידע שהגיע אליה ימים ספורים לפני הגשתה כי הנתבעים מתכוונים למכור את המקרקעין לאחרים (ראו סעיפים 12-13, 17-18 של כתב התביעה).

 

התובעת עותרת בכתב התביעה (בסעיף 20) לסעדים הבאים:

א.         פסק דין הצהרתי לפיו היא הבעלים וזכאית להירשם כבעלים של כל החלקים במקרקעין שהיו בבעלות הנתבעים.

ב.         לצוות על הנתבעים, יחד ולחוד, למסור לה את נסח הרישום הירדני וצווי ירושה כנ"ל.

ג.          להורות לרשם המקרקעין לרשום בספריו הערה בגין פסק הדין.

 

התובעת מוסיפה וטוענת כי לנוכח השתלשלות העניינים היא זכאית לפיצוי המוסכם בסך 30,000$, שאותו יש לקזז מיתרת החוב שלה לנתבעים.

 

בתחילה (ביום 2.5.07) ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד כל הנתבעים. מאוחר יותר עתרו הנתבעים 15-17 בלבד לביטול פסק הדין שניתן נגדם (בש"א 5884/07).        ב-26.3.08 ניתנה ע"י כב' השופט מ' סובל החלטה שהשורה התחתונה שלה היא כדלקמן:

"החלטתי לבטל את פסק הדין מיום 2.5.07 ככל שהוא מתייחס לנתבעים 16,15 ו-17. נתבעים אלה יגישו כתב הגנה תוך 30 יום. בנסיבות המקרה אין צו להוצאות".

בשלב מאוחר יותר (ב-14.6.09) נרשמה הסכמה המרחיבה את ביטול פסק הדין גם ביחס לנתבעת 18. כך נרשם בפרוטוקול (ע' 5, ש' 20-22):

"הנוכחים: לאחר שעו"ד עווידה מגלה עתה שנפלה אצלו טעות בעת שביקש לבטל רק את פסק הדין נגד הנתבעים 15-17, ולא גם נגד הנתבעת 18, מוסכם שבכפוף לחיוב בהוצאות אשר יבוא במסגרת פסק הדין, ייחשב פסק הדין כמבוטל גם ביחס לנתבעת 18".         

 

הנתבעים שפסק הדין נגדם בוטל טוענים בכתב הגנתם כי לא הפרו את ההסכם עם התובעת, וכי התובעת הגישה את תביעתה בחוסר תום לב ומתוך מגמה לנשלם מזכויותיהם. לצד כתב ההגנה הגישו הנתבעים הנ"ל גם תביעה שכנגד אשר במסגרתה הם עותרים לפיצוי המוסכם בסך 30,000$ בגין הפרת ההסכם ע"י התובעת (הנתבעת שכנגד).

 

במקביל להתנהלות ההליכים בוצעו מהלכים כספיים שונים אשר מן הראוי לציינם עתה.

א.         בהמשך לטענותיה של התובעת בכתב התביעה היא הביעה נכונות (בסעיף 16 לכתב התביעה) להפקיד בקופת בית המשפט סך 6,000$ (36,000$ של יתרת החוב בהפחתת 30,000$ של הפיצויים המוסכמים) עד סיום ההליכים המשפטיים.

ב.         ביום 7.3.07 ניתנה החלטת כב' השופט סובל (בבש"א 2796/06) לפיה על התובעת להפקיד בקופת בית המשפט את הסך 6,000$.

ג.          ביום 19.3.07 ניתנה החלטה נוספת ע"י כב' השופט סובל, אשר בהתחשב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד שהגיעו לתובעת התיר לה לקזז סכום של 15,000¤ (כולל מע"מ) מסכום ההפקדה.

ד.         ביום 15.4.07 הפקידה התובעת בקופת בית המשפט סך 9,000 ¤, הסכום שלפי חישוביה היה עליה להפקיד בעקבות ההחלטות הנ"ל.

 

במסגרת קדמי המשפט עלו רעיונות שונים לפשרה אך הם העלו חרס, ולכן לא היה מנוס מקביעת התיק להוכחות.

 

תיק זה התנהל במסגרת הפיילוט של "שמיעה רצופה" הנוהג לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית של אם התובעת שהיא מיופת כוחה ושל הנתבע 15 התקיים קדם משפט מסכם ביום 12.3.09, ומשהתברר ב-23.3.09 כי אין הסכמה למסלול דיוני מקוצר שהוצע במסגרתו נקבע דיון הוכחות ליום 14.6.09 ודיון שנועד לסיכומים בעל פה ליום 22.6.09.

דיוני ההוכחות והסיכומים התקיימו במועדים שנקבעו. בדיון ההוכחות נחקרו המצהירים ובדיון שאחריו סיכמו באי-כח הצדדים את טענותיהם, ובכך הוכשרה הקרקע למתן פסק הדין. 

 

            ב. תוצאה סופית

לאחר שקילת המכלול אני סבור שכדי לעשות צדק עם כל המעורבים, בהמשך למכלול השתלשלות העניינים עד כה, אין מקום לכך שצד אחד יזכה בכל הקופה ואילו הצד השני יפסיד את כולה, אלא יש מקום לתוצאה מורכבת, אשר תפורט להלן.

 

התוצאה שאליה אני מגיע לעניין מה שעומד על הפרק להכרעה היא כדלהלן:

א.         במערכת היחסים שבין התובעת לבין הנתבעים מוצהר בזאת כי ככל שיש לכל הנתבעים זכויות במקרקעין הנדונים, הרי שכל אותן זכויות הועברו לתובעת מכח ההסכם.

ב.         לנוכח האמור לעיל ובהתחשב גם במה שייקבע להלן, ניתן בזאת צו מכח סעיף 130 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 לפיו תירשם הערה על קיומו של פסק הדין דנן, אשר פרט לעצם קיומו של פסק הדין יצוין בה במפורש כי הנתבעים התחייבו למכור את זכויותיהם במקרקעין לתובעת.

ג.          בשלב זה אין מקום לחייב צד זה או אחר בפיצויים המוסכמים ועניינם ייגזר ממה שייקבע להלן.

ד.         כדי לאפשר לתובעת להגיע לרישום בעלות במקרקעין כדי שזכות זו תהיה כלפי כולי עלמא נקבע בזאת כי על הנתבעים להמציא לתובעת את הנסח הירדני ואת צווי הירושה המאושרים ע"י בי"ד שרעי ישראלי שטרם הומצאו. כמו כן על הנתבעים 15-18 למסור לתובעת עד לא יאוחר           מ-17.8.09 יפוי כח או יפויי כח בלתי חוזרים אשר יאפשרו לה לפעול באמצעותם לקבלת כל שיידרש לצורך רישום זכויות בעלות של התובעת במקרקעין הנדונים. התובעת תהיה רשאית להשתמש בהם, אך לא תהיה חייבת לעשות זאת.

ה.         אם עד 30.11.09 ימציאו הנתבעים כנ"ל או שמסמכים אלה יהיו בידי התובעת מכח פעולותיה שלה לא יחוב צד כלשהו בפיצויים המוסכמים.

ו.          אם עד 30.11.09 לא ימציאו הנתבעים לתובעת את כל הנ"ל והיא לא תקבל כל שיהיה דרוש לה בעצמה, הרי שמכח פסק דין זה תהיה התובעת רשאית לבחור בין החלופות הבאות: הסתפקות במצב הנוכחי בתוספת קבלת הפיצויים המוסכמים או ביטול ההסכם, תוך שהנתבעים, יחד ולחוד, ישיבו לה את כל הסכומים ששילמה כתמורה מכח ההסכם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל תשלום ובתוספת הפיצויים המוסכמים.

ז.          בהתאם למה שיתרחש בעקבות פסק דין זה יהיה מקום לעדכן את הרישומים אצל רשם המקרקעין וגם לערוך מאזנים כספיים מתאימים. לאחר עריכת המאזנים ישמש הסכום שמופקד בקופת בית המשפט (כנ"ל בסעיף 9), לצורך תשלום (חלקי) לצד שיגיע לו סכום מהצד שכנגד, על חשבון מכלול מה שיגיע לו.

ח.         פסק דין זה משתלב עם פסק הדין מיום 2.5.07 אשר נותר בעינו כלפי הנתבעים 1-14, והוא מסיים את מכלול מה שקשור בתובענה דנן. ככל שיהיה צורך בהליכים נוספים מכח הזכויות והחובות הנקבעות בפסק דין זה יהיה צורך להגיש תובענה חדשה לשם כך (ויש לקוות ולצפות כי הדברים לא יגיעו לכך).

 

            ג. הבסיס לתוצאה

המסלול שהוביל אותי לתוצאה המורכבת דלעיל הוא כפי שיפורט להלן.

 

אמה של התובעת, שהעידה מטעמה, הותירה רושם מהימן, והנתבע 15, שהיה העד היחיד מטעם הנתבעים אישר בחקירתו הנגדית עניינים רבים שניתנה לו הזדמנות להתייחס אליהם, אשר יש בהם לתמוך בתובעת. בעניינים מסוימים לקתה עדותו בשינוי חזית ובהעלאה מאוחרת של טענות שהיו כבושות עד אז (ראו למשל בפרוטוקול ע' 15, ש' 17-24 בעניין התשלומים) וגם במגמתיות. ככל שרלבנטית השאלה איזו מהעדויות להעדיף,  ניתנת עדיפות ברורה לעדות אמה של התובעת.

 

בהמשך למה שצוין לעיל בסעיף 15 אין מקום לטענות רבות וקשות שהעלו הנתבעים כלפי התובעת בדבר זיוף, או בדבר חוסר תום לב ומגמות פסולות שהביאו אותה להתנהל כפי שהתנהלה ובכלל זה להגיש את התביעה דנן. על הטוען טענות מסוג זה לבססן כדבעי, והנתבעים – אשר אף העלו מקצת טענות אלה, כגון הזיוף, כשינוי חזית ובאחור רב – רחוקים מכך עד מאד. הנתבעים גם לא יוכלו להיבנות מטענות המתייחסות למערכות היחסים הפנימיות ביניהם כדי לבסס טענות בדבר הזכויות שרכשה התובעת. מחומר הראיות עולה כי הנתבע 15 היה הרוח החיה שפעלה מטעם כל הנתבעים (ראו ע' 7-8 לפרוטוקול עדותו), וכי מכל מקום מה ששילמה התובעת היה עבור זכויות כל הנתבעים כפי שמצוין בהסכם, והיא זכאית לזכויות שעבורן שילמה. ככל שעשויים להיות סכסוכים או מהלכים בין הנתבעים לבין עצמם, הרי שמדובר בעניינים פנימיים שלהם שאין בהם להשליך לעניין זכויות התובעת.

 

בהמשך למה שנקבע לעיל ובכלל אין לראות את התובעת כמי שהפרה את ההסכם בכך שלא שילמה את יתרת התמורה, וככל שהנתבעים ביצעו מהלך בכיוון של ביטול ההסכם, אין לייחס לו נפקות, בהעדר הצדקה למהלך כזה מצידם.

 

מכח ההסכם היה על הנתבעים להמציא לתובעת צווי ירושה כנ"ל וגם נסח רישום ירדני. על פני הדברים נראה כי מסמכים אלה היו נחוצים לצורך רישום זכויות התובעת וכי לא בכדי באה התחייבות מצד הנתבעים (בסעיף 7 להסכם) להמציאם לתובעת. העובדה שרשם המקרקעין התנה את הרישום בעריכת בדיקה מקדימה בפנקסים קיימים נותנת חיזוק לכך. במצב עניינים זה – ומכל מקום, כבר לנוכח עצם התחייבותם – הנתבעים לא יוכלו להיוושע מן הטענות (שעלו למשל בעדותו של הנתבע 15, בע' 10, ש' 13-19) לפיהן התובעת יכלה להביא לרישום רלבנטי בפנקסי המקרקעין גם ללא המסמכים הנ"ל. לטענה אחרונה זו יש מקום לתת משקל לצורך מה שנקבע לעיל בסעיף 13א, שעניינו במערכת הזכויות בין התובעת לבין הנתבעים, אך אין לראות בה כממצה את מה שהתובעת זכאית לו מאת הנתבעים.

 

לנוכח מכלול מה שנאמר איני מוצא מקום לחייב את הנתבעים, שהיו מועמדים לכך, לשלם כבר עתה את הפיצויים המוסכמים. אני סבור שבמכלול נתוני המקרה מוצדק להותיר עניין זה להתפתחויות העתידיות ולפעול בקשר אליו לפי המתווה שבסעיף 13 דלעיל. ככל שהנתבעים זקוקים לארכה פורמלית בקשר לכך, הרי שארכה כזו ניתנת להם עד המועדים שצוינו בלוח הזמנים שנקבע לעיל בסעיף 13 של פסק דין זה.

 

בטרם חיתום אציין כי לדעתי לנוכח מצב העניינים בכללותו יש במה שנקבע לעיל כדי לשריין את התובעת כבר בשלב הנוכחי בכל שנחוץ לה, ויש בו גם להסדיר בהמשך הדרך את מכלול מה שצריך לנבוע מן ההסכם שנכרת בין הצדדים.

ד. סוף דבר

התוצאה האופרטיבית של פסק דין זה היא בהתאם למה שנקבע לעיל בסעיף 13.

 

בהתחשב בתוצאה הסופית ובמכלול ההליכים דנן – לרבות החיוב בהוצאות לזכות התובעת החל על הנתבעים 1-14 מכח פסק הדין שבהעדר הגנה (כנ"ל בסעיף 9) והחיוב בהוצאות הנזכר בסיפא של סעיף 7 דלעיל – אני מחייב את הנתבעים       15-18, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את אגרות המשפט ששילמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל תשלום וקובע כי החיוב באותו סכום של שכ"ט עו"ד    (15,000 ¤, כולל מע"מ) יחול גם על הנתבעים 15-18, יחד ולחוד עם הנתבעים     1-14.

 

ניתן בהעדר הצדדים היום, ו' באב תשס"ט (27 ביולי 2009).

המזכירות תשלח את פסק הדין.

 

                                                                               

רפאל יעקובי, שופט

 

 


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/9487A5BED50475C7422576000056DA25/$FILE/B26715BC9584F9FC422575FC00262EF8.html
תאריך: 
27/07/09
Case ID: 
8372_6
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : רפאל יעקובי
רפאל יעקובי
עורכי דין : ח'אלד אשקר עמאד עווידה
ח'אלד אשקר
עמאד עווידה
Powered by Drupal, an open source content management system