מוגרבי ישראל נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב הפול


 

   

בתי המשפט

א  034773/05

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

30/07/2009

תאריך:

כב' השופטת ח. וינבאום וולצקי

בפני:

 


 

ישראל מוגרבי

ע"י ב"כ עוה"ד לביאב לוי ואח'

בעניין:

התובע

 

 

 


 

נ  ג  ד

 


 

המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

ע"י ב"כ עוה"ד צבי רפפורט ואח'

 

הנתבעת

 

 

 

 

פסק דין

 

מבוא

 

1.       התובע, יליד 22.01.1959, נפגע בתאונת דרכים ביום 15.02.2005, עת רכב על אופנוע אשר התנגש עם רכב צד ג'.

 

2.       לטענת הנתבעת התאונה מהווה תאונת עבודה, היות והתובע היה בדרכו מעבודתו לביתו. לטענת התובע היה בדרכו לביתו לאחר שעסק בסידורים פרטיים שונים, לפיכך אין המדובר בתאונת עבודה.

 

3.       הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות. המחלוקת נסבה בשאלה האם עסקינן בתאונת עבודה אם לאו, וכן בגובה הנזק.

 

4.       מטעם התובע העידו הוא עצמו וכן מר שלמה פיימן אשר שימש כמעבידו בזמנים הרלוונטיים לתאונה. 

 

5.       מטעם הנתבעת זומנו לחקירה רופא השיניים ד"ר חזקיה עבד אל רחים אשר טיפל בתובע בעבר, רופא השיניים ד"ר צרפתי אשר טיפל בתובע ביום התאונה ולאחריה, וכן נחקר על חוות דעתו ד"ר גדעון לוי מומחה בית המשפט.

 

האם מדובר בתאונת עבודה

 

6.       התובע עבד עובר לתאונה כנגר במפעל לייצור כסאות עץ. מעדותו של התובע עלה כי שעות עבודתו בזמנים הרלוונטיים לתאונה היו 16:00 – 07:00. מאישור המשטרה שהגיש התובע עולה כי תאונת הדרכים התרחשה בשעה 15:50.

 

7.       לטענת ב"כ התובע אין המדובר בתאונת עבודה. לדבריו, ביום האירוע סיים התובע מוקדם את עבודתו על מנת להספיק לפתוח את בית הכנסת עליו הוא אחראי. לאחר שערך קניות והיה בדרכו לביתו, אירעה תאונת הדרכים. לטענתו חיזוק לגרסתו נמצא בעדות מעבידו של התובע מר פיימן.

 

8.       מנגד טוענת הנתבעת בסיכומיה כי אין לקבל את גרסת התובע שכן התובע הסתיר תאונות שאונו לו ונכויות שנקבעו לו בעבר, לפיכך הוא אינו אמין ואין לקבל את דבריו, גם בכל הנוגע להיות התאונה תאונת עבודה.

 

9.       בחקירתו נשאל התובע אודות נסיבות התאונה, כך השיב בעמ' 18-17 לפרוטוקול:

"אתה שואל מה היו שעות העבודה שלי בנגרייה לפני התאונה, אני משיב לך משעה 07:00 עד 16:00. אני גר ביפו. התאונה קרתה ברחוב חסידי האומות ליד הבית. אתה שואל באיזה שעה הייתה התאונה, אני משיב לך שיצאתי מוקדם עשיתי קניות בשעה 13:30, חזרתי הביתה עם הקניות ומישהי נכנסה לנתיב שלי וקרתה התאונה... אתה שואל איפה נמצא המיני מרקט, אני משיב לך בשדרות ירושלים. אתה שואל האם המיני מרקט נמצא בדרך שלי מהעבודה הביתה, אני משיב לך שלא. הוא נמצא במקום אחר בשד' ירושלים שאני לא חולף על פניו. אתה שואל מה הסיבה שיצאתי מוקדם באותו יום, אני משיב לך לעשות קניות הביתה. אתה שואל למה לא יכולתי לעשות את הקניות אחרי שעות העבודה והייתי צריך לצאת מוקדם מהעבודה, אני משיב לך שאני מחזיק בית כנסת 7 שנים. אני פותח את בית הכנסת למנחה מוקדם ובשביל להספיק עשיתי את הקניות והלכתי ופתחתי את בית הכנסת. אתה שואל באיזה שעה הייתי צריך לפתוח את בית הכנסת אני משיב לך 15:30. אתה יכול לבדוק מתי המנחה בשעה 16:00 ועד היום אני מחזיק את אותו בית כנסת. אתה שואל אם כל פעם כשהייתי צריך לעשות קניות יצאתי מוקדם מהעבודה, אני משיב לך שנכון... הייתי מתחיל מוקדם בבוקר כדי לצאת מוקדם ולהספיק... אתה אומר לי שאם הייתי צריך לפתוח את בית הכנסת בשעה 15:30 איך קרתה התאונה בשעה 15:50, אני משיב לך שיצאתי מוקדם באותו יום בשביל להספיק לפתוח את בית הכנסת, חזרתי והתאונה הייתה זמן קצר לפני המנחה." (ההדגשות שלי – ח.ו.ו.).

 

10.   מר שלמה פיימן מעבידו של התובע דאז, מסר תצהיר עדות ראשית (סומן ת/5) וזומן לחקירה נגדית. וכך הוא מעיד בעמ' 22 לפרוטוקול:

"אתה שואל כמה ימי מחלה צבר התובע, אני משיב לך שאני לא מבין בזה, יש לי רו"ח ואני מביא לו את כל המסמכים ובנוגע לתובע שהייתה לו את התאונה, ניגשתי לרו"ח והוא אמר לי שמכוון שלא מדובר בתאונת עבודה צריך ללכת דרך הביטוח... אתה שואל מהיכן אני יודע אם התאונה של התובע הייתה תאונת עבודה או לא, אני משיב לך שאני יודע דבר אחד שהוא ביקש ממני לצאת מוקדם לסידורים. הרבה פעמים הוא אמר לי שיש לו סידורים והוא צריך לפתוח בית כנסת והוא היה הולך מוקדם. הוא עבד אצלי על בסיס שעות ולא על בסיס יומי. אתה שואל אם לא היו לו שעות עבודה קבועות, אני משיב לך שהוא היה צריך לעבוד 8 שעות. אם הוא היה אומר לי שהוא הולך לפתוח בית כנסת ולא יכול להישאר אז אפשרתי לו והייתי רושם כמה שעות הוא עבד... אתה שואל איך אני זוכר שביום התאונה הוא ביקש לצאת מוקדם, אני משיב לך שאני זוכר טוב מאוד את היום של התאונה." (ההדגשות שלי – ח.ו.ו.).

 

11.   לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת כי התובע אדם בלתי אמין, אשר ניסה להסתיר את עברו הרפואי. מתשובות התובע הסתבר שלא הבין כי עליו לציין מכלול של תאונות ולא רק כאלה המהוות תאונת דרכים או תאונת עבודה. ראה עדותו בעמ' 13 ו-14 לפרוטוקול:

"אתה שואל חוץ מהתאונה הזאת האם היו עוד תאונות, אני משיב לך שחוץ מהתאונה הזו היו לי עוד תאונות, לאחר שבית המשפט מסביר לי שהכוונה היא לא רק לתאונות עבודה... אתה מפנה אותי לשאלה 11 לשאלון, שם נשאלתי האם היו לי תאונות נוספות חוץ מהתאונה נשוא התביעה והשבתי שאחת נוספת, אני משיב לך שאם אתה מדבר בכללית גם זה לא נכון... אתה מבקש שאסביר לך מדוע בתצהיר תשובות לשאלון ובתצהיר בריאות לא אמרתי אמת, אני משיב לך שהם לא שאלו אותי את השאלות האלה, כפי שאתה שואל עכשיו."

12.   לאור העובדה שעדותו של מר פיימן מתיישבת עם עדות התובע ומהווה חיזוק לגרסתו, לא מצאתי בסיס שלא לקבל את גרסת התובע בשאלת נסיבות קרות התאונה. מה גם שטענת הנתבעת לפיה מדובר בתאונת עבודה הועלתה בסיכומים מטעמה בדרך אגב ובשפה רפה. על כן ראיתי לקבוע כי הנתבעת לא הוכיחה את הטענה כי מדובר בתאונה שהינה גם תאונת עבודה.

 

 

הפגיעה והנכות הרפואית

 

13.   ממקום התאונה פונה התובע באמבולנס לבית החולים וולפסון, שם אובחנו שפשופים בפניו עם חתך במצח שנתפר, שבר ללא תזוזה באפו, ומספר שיניים מתנדנדות. צילומי רנטגן של עמוד שדרה צווארי ושוק ימין לא הדגימו ממצאי חבלה. בהמשך התלונן התובע על כאבים והגבלות תנועה בצוואר. בבדיקת CT של עמוד שדרה צווארי נמצאו בליטות דיסק בגבהים  C5-6, C6-7 עם לחץ על השק וללא הצרות התעלה. כמו כן נמצאו שינויים ניווניים במפרקים הבין חולייתיים.

 

14.   לאור מהות הפגיעה והתלונות מונו מומחים בתחום האורטופדי ובתחום השיניים ו-א.א.ג.

 

 

בתחום השיניים ו-א.א.ג

 

15.   מבית החולים נסע התובע לטיפול שיניים אצל ד"ר צרפתי. במסגרת הטיפול אצל ד"ר צרפתי בוצעו עקירות של שיניים מספר 21,22,23,11 ו-26, טיפולי שורש ומבנים בשיניים הקיימות, תותבת זמנית וגשר חרסינה משן 13 עד שן 27. במסמך הנושא את תאריך התאונה (סומן ת/7 למוצגי התובע) ציין ד"ר צרפתי:

"הנ"ל הגיע למרפאתנו לאחר תאונת דרכים. כתוצאה מכך הנ"ל עבר תראומה פרונטלי עם תזוזה של שיניים בלסת עליונה וכן תחתונה. לאחר בדיקה קלינית נמצא לנכון ששן 21 יצאה מהמקום על כן צריכה עקירה מיידית. שן 11 ניידת מאוד כתוצאה מהתראומה שן 22 ניידת מאוד כתוצאה מהתראומה  שן 23 ניידת מאוד כתוצאה מהתראומה  שן 26 ניידת מאוד כתוצאה מתראומה פרונטלי  שן 31 ניידת מאוד כתוצאה מתראומה פרונטלי  שן 32 ניידת מאוד כתוצאה מתראומה פרונטלי  שן 42 ניידת מאוד כתוצאה מתראומה פרונטלי... מצורף בזה הצעת מחיר של שיקום הפה." 

 

16.   ד"ר צרפתי זומן לחקירה על ידי ב"כ הנתבעת, כך העיד בעמ' 31 ו-32 לפרוטוקול:

"אתה מפנה אותי ל – ת/7, מכתב מיום 15.2.05, ושואל אותי מתי נרשם הרישום הזה, אני משיב לך ביום שבו רשום התאריך [קרי יום התאונה, ח.ו.ו]... אתה שואל למה הכוונה כשאני מציין ניידת מטראומה פרונטאלי, אני משיב לך חבלה מקדימה לאחור... אתה שואל מתי נעשתה הצעת המחיר הראשונה, אני משיב לך ב – 15.2.05. נתתי על סמך מה שראיתי כשהוא בא. התובע בא עם פנים כמו אבטיח ומלא דם והשיניים זזות.

אתה שואל האם זה נכון שכאשר אני צריך לתת הצעת מחיר כוללת אני לא יכול להסתמך על בדיקה ויזואלית אלא להסתמך על צילומים פנוראמיים, אני משיב לך שנכון. אתה אומר לי האם זה נכון שכאשר התובע הגיע אלי באותו יום לא עשיתי לו צילום פנוראמי, אני משיב לך שנכון ואני גם יכול להסביר לך גם מדוע. אתה שואל האם אני זוכר מתי נעשה הצילום הפנוראמי, אני משיב לך שבוע אחרי זה. אתה אומר לי שאם כך שהצעת המחיר מ – 23.2.05 היא הראשונה כי היא באה אחרי הצילום הפנוראמי, אני משיב לך שזה הגיוני. אתה אומר לי שהמכתב מ – 15.2.05 הוא רטרואקטיבי, אני משיב לך שכל פציינט שנפגע בתאונת דרכים מבקש שנרשום לו מה מצאנו כשבדקנו אותו ויחד עם זאת, זה בהחלט יכול להיות שזה נכתב ב – 15.2.05."

 

17.   בית המשפט מינה את ד"ר גדעון לוי כמומחה בתחום השיניים ו-א.א.ג. ד"ר לוי בדק את התובע וקבע בחוות דעתו כי עובר לתאונה סבל התובע ממחלת חניכיים מתקדמת שגרמה לניידות בשיניים, אשר הוחמרה על ידי התאונה. לפיכך קבע המומחה כי האחריות צריכה להתחלק בין התובע אשר הזניח את שיניו, לבין הנתבעת.

 

18.   המומחה קבע לתובע 1.75% נכות צמיתה לפי סעיף 74 (1) ד' ח' לתקנות המל"ל, בגין אובדן של 7 שיניים כתוצאה מהתאונה. עוד נקבע כי השבר באפו של התובע לא הותיר נכות צמיתה וכך גם הצלקת במצחו.

 

19.   המומחה ציין בחוות דעתו כי עבור הטיפולים בלסת העליונה שילם התובע לד"ר צרפתי 17,912 ¤. הוא הוסיף כי בלסת התחתונה מתכוון ד"ר צרפתי לערוך טיפולי שורש ומבנים בשיניים 42,43,32,33, לעקור את שן 31 ולבצע גשר חרסינה על שש שיניים קדמיות. העלות הצפויה של הטיפול הינה 11,000 ¤. לדבריו הסכום הסופי של הטיפול בשיניי התובע הינו 30,000 ¤ ועל הנתבעת לשאת רק ב-2/3 מן הסכום לאור הקביעה כי התובע הזניח את הטיפול בפיו. באשר לטיפולים עתידיים נקבע כי ממילא שיניו של  התובע לא היו מחזיקות מעמד בטווח של 10 שנים ולכן אין להשית את ההוצאות העתידיות על הנתבעת.

 

20.   המומחה ד"ר לוי זומן לחקירה על ידי ב"כ הנתבעת.

 

21.   במהלך חקירתו ציין המומחה בעמ' 30 לפרוטוקול:

"אתה אומר לי שסך הכל אנחנו מדברים על 7 שיניים שנפלו כתוצאה מהתאונה, אני משיב לך שאני מקבל את דעתו של ד"ר צרפתי שכתב מכתב מסודר מ – 15.2.05 ומציין ששבע השיניים המצוינות הן ניידות לא בגלל מחלת חניכיים אלא בגלל טראומה וקיבלתי את דעתו... אתה אומר לי שאני טוען שהתובע לא זכאי לתותבת בגין השיניים האלה ולכן הייתי צריך לקבוע לפי 0.5% לשן, אני משיב לך שאתה מסית את הנושא. בית המשפט יקבע אם בגלל השיניים התחתונות מגיע לו שיקום או לא ולפי זה יקצוב איזה שיקום לעשות. אני ציינתי במפורש שלשיניים האלה יש איבוד של 70 – 80% מהעצם, אבל מכיוון שד"ר צרפתי ציין שהן נחבלו כתוצאה מהתאונה, ציינתי אותן כאיבוד שן בזמן תאונה עם אפשרות שיקום ואז מגיע 0.25% לכל שן. אני לא קבעתי מי צריך לשאת בשיקום."

 

22.   בחקירתו התייחס המומחה לעלויות הטיפולים להם נזקק התובע והשיב כי עלות תותבת עליונה שלמה הינה 5,000 ¤. עלות ארבעה שתלים ככל שיהיו נחוצים לשם נשיאת התותבת הינה 20,000 ¤. הוא השיב באופן כללי כי עלות ניתוח להשתלת עצם הינה 20,000 ¤. ראה עדותו בעמ' 29 לפרוטוקול. המומחה התייחס גם למשך חיי התותבת והעמידה על 10 שנים. לדבריו משך חיי השתלים הינו 20 שנה אצל אדם השומר על היגיינת פה טובה.

 

23.   לטענת ב"כ התובע, התאונה הסבה לתובע פגיעה בלסת העליונה והתחתונה, בגינה נדרש לעבור טיפול שיניים מקיף אשר כלל עקירה של 5 שיניים, טיפולי שורש ומבנים, תותבת זמנית וגשר חרסינה על 10 שיניים. כאמור עד כה שילם התובע סך של 17,912 ¤. הוא מוסיף כי התובע יזדקק לטיפול גם בלסת התחתונה, אותו לא ביצע עד כה בשל קשיים כלכליים.

 

24.   ב"כ התובע אינו מקבל את קביעת המומחה כי הנתבעת תשא רק ב 2/3 מעלות טיפולי השיניים בלסתות ולא תשא כלל בעלות טיפולי אחזקה ושחזור עתידיים, לאור מחלת חניכיים ממנה סבל התובע עובר לתאונה. לטענתו, אף אם הייתה לתובע בעיית חניכיים, חומרתה לא הצריכה עקירת שיניים, וודאי שלא בהיקף הנרחב שבוצע לאחר התאונה. לטענתו ד"ר לוי אינו מומחה חניכיים ואין לקבל את חוות דעתו ככל הנוגע למצב השיניים טרם התאונה. בהקשר זה של מצב שיניי התובע עובר לתאונה, נטען כי יש להחיל את עקרון "הגולגולת הדקה". 

 

25.   מוסיף ב"כ התובע וטוען (בתשובה לטענה שהעלתה הנתבעת) כי להעדרם של צילומים פנוראמיים שביצע ד"ר צרפתי אין כל חשיבות, שכן גם אם הצילומים אבדו, המומחה ד"ר לוי אישר כי השיניים ניידות בשל פגיעה טראומטית והוא ביסס את חוות דעתו על צילומים שביצע בעצמו.

 

26.   מנגד טוען ב"כ הנתבעת, כי יש לייחס את מלוא הפגיעה בשיניי התובע למצבו הרפואי עובר לתאונה. נטען, כי מחוות דעת ד"ר לוי ומחקירתו עולה כי הלה קיבל את קביעותיו של ד"ר צרפתי לעניין הקשר בין אובדן השיניים לתאונה, בהסתמכו על מסמך שכתב ד"ר צרפתי כביכול ביום התאונה. ואולם, נטען כי לא ייתכן שמסמך זה הוצא ביום התאונה, שכן ד"ר צרפתי הודה כי אינו נותן הצעת מחיר ללא צילומים פנוראמיים וכי לתובע נעשו צילומים רק שבוע לאחר התאונה. בהקשר זה נטען כי הצילום הפנוראמי שביצע ד"ר צרפתי הועבר לידי התובע וזה נמנע במכוון מלהמציאו.

 

27.   ב"כ הנתבעת מפנה לחקירת ד"ר לוי במהלכה ציין המומחה כי מצב פיו של התובע היה מוזנח וכי קרוב לוודאי שהיה מאבד את אותן השיניים שנפגעו בתאונה בשל מחלת החניכיים ממנה סבל. לפיכך נטען כי יש לקבוע שלכל היותר התאונה הקדימה את הטיפול אותו ממילא התובע היה נדרש לבצע בעתיד.   

 

28.   לאחר שעברתי על טענות הצדדים וחקירות הרופאים ראיתי לקבוע כי התאונה נשוא התביעה גרמה להחמרת מצב קיים בשיניי התובע. ואפרט דבריי.

 

29.   ד"ר חזקיה עבד אל רחים אשר טיפל בתובע מספר שנים לפני התאונה, זומן לעדות, אולם חקירתו לא העלתה ולא הורידה, שכן לדבריו תיקו של התובע אבד בשריפה במרפאה, והוא לא ידע לומר מזיכרונו מה היה מצב פיו של התובע בעת שטיפל בו. ראה עדותו בעמ' 11 לפרוטוקול:

"אתה שואל אותי כרופא שיניים שטיפל בתובע אין לי תיק רפואי, אני משיב לך פציינט שבא בשביל טיפול שורש ואני עברתי שריפה במרפאה בשנת 2003 או 2004, והרבה מסמכים נעלמו ואין לי שום מסמך ואין לי מטרה להשאיר את המסמך של התובע אצלי ולכן הגעתי לכאן להגיד שאין לי, אם היה לי הייתי שולח... אתה שואל אם עשיתי לתובע טיפול בחניכיים או טיפולים אחרים מעבר לטיפולי שורש וסתימה, אני משיב שאני לא זוכר. אני זוכר שהיה לו פה בלי כתרים. אתה אומר לי שאם התובע היה סובל ממחלת חניכיים מתקדמת עם נסיגת שן, הייתי זוכר את זה, אני משיב לך שהרבה שנים עברו ולכן אני לא זוכר, אבל אני לא זוכר שהיה משהו חריג, משהו חמור."

 

30.   באשר לד"ר צרפתי אשר היה הרופא הראשון שטיפל בתובע לאחר התאונה, במהלך חקירתו בבית המשפט הלה לא נשאל אודות התרשמותו ממצב שיניי התובע טרם התאונה. ואולם, במסמך נושא תאריך 16.02.2006 שנשלח לב"כ התובע, ציין ד"ר צרפתי:

"בהמשך לשאלתך שלישראל מוגרבי מחלת חניכיים מתקדמת? תשובתי היא חיובית."

 

31.   מומחה בית המשפט ד"ר לוי ענה בתשובה לשאלות הבהרה, כי אילולא התאונה היה התובע צריך לעבור טיפול חניכיים ראשוני ולאחריו להחליט עם רופא השיניים אילו שיניים ישוקמו. המומחה קבע כי אין וודאות שבמקרה כזה הטיפול הנבחר היה גשר חרסינה, כפי שבוצע בפועל לאחר התאונה. עוד קבע המומחה כי הנתבעת אינה צריכה לשאת בעלות כל השיקום בלסת התחתונה, בה קיים איבוד עצם רב יותר מאשר בלסת העליונה. לדבריו התובע צריך לקבל החזר של מחצית עלות הטיפול הנבחר לשיקום הלסת התחתונה, במידה  ששיניו התחתונות נפגעו בתאונה.

 

32.   המומחה ראה לקבל את קביעת ד"ר צרפתי כי החבלה התאונתית גרמה לניידות השיניים. כלומר, הוא לא סבר כי יש לייחס את מלוא מצב שיניי התובע להזנחת פיו עובר לתאונה. ואולם, המומחה גם הדגיש כי מצב השיניים עובר לתאונה לא היה טוב וכי תוך מספר שנים היה נזקק לטיפול שיקומי מקיף. ראה עדותו בעמ' 26 ו-27 לפרוטוקול:

"אם אדם עם שיניים בריאות היה נחבל את אותה החבלה שנחבל התובע, יכול להיות שהנזק היה הרבה פחות, אבל שיניים שאיבדו את תמיכת העצם ועומדות על כרעי תרנגולת נעו... לשאלת בית המשפט – האם זה נכון שבטווח של מספר שנים בכל מקרה התובע היה מאבד את אותן שיניים שנפגעו בתאונה בשל מחלת החניכיים ממנה סבל, אני משיב שכן. אתה מפנה אותי לחוות דעתי שמצאתי בשיניים 32 ו-42 בלסת התחתונה היו ניידות, אני משיב לך שזה מה שמצאתי בבדיקתי. אתה מציג לי תמונות (ת/4 לתצהיר התובע) ושואל אותי אם זה סביר שהשיניים האלה נפגעו בתאונה, אני משיב שכל חבלה קטנה הייתה מזיזה את השיניים האלה שכמעט אין להם תמיכת עצם... אתה אומר לי שטענתי שבעיית החניכיים של התובע הייתה מאוד אקוטית, אני משיב לך שלא. מאוד כרונית של הרבה שנים."

 

33.   מכל האמור לעיל אני סבורה כי יש להשית על הנתבעת את שני שלישים מעלות הטיפולים שנעשו בלסת העליונה, שכן התאונה גם החישה את מועד הטיפול וגם הכתיבה את סוג הטיפול שבוצע. בהתאמה, אך תוך לקיחה בחשבון שאובדן העצם בלסת התחתונה היה מתקדם יותר, יש להשית על הנתבעת מחצית מעלות טיפול השיניים הדרוש כרגע בלסת התחתונה.

 

34.   אין לפצות את התובע עבור החלפות עתידיות, שכן הוכח בפניי כי ממילא היה נזקק לטיפול נרחב בטווח של מספר שנים מהיום. ראה עדות ד"ר לוי בעמ' 29 לפרוטוקול:

"אתה אומר לי שהצפי שלי שבתוך 10 שנים לא יישארו לתובע שיניים בפה תלוי גם בגנטיקה, תנאים סביבתיים ועישון, אני משיב לך שאם בגיל 50 לתובע היו שיניים במצב כזה הוא לא יגיע לגיל 60 עם שיניים."

 

35.   אציין כי איני רואה מקום לייחס חשיבות לתאריך הוצאת מסמך ת/7 ולאי המצאת הצילומים שביצע ד"ר צרפתי. בחקירתו ציין ד"ר לוי בעמ' 26 לפרוטוקול:

"אתה שואל המסמך מ 15.2.05, האם התייחסתי אליו כמכתב שנכתב בו ביום, אני משיב לך שהתייחסתי אליו כאל מכתב שנכתב על ידי רופא השיניים בתאריך שמודפס. אני לא חושב שהתאריך משנה. מה שמשנה זה שהוא נכתב על ידי רופא שיניים שמכיר את התובע... אתה שואל אם היה בידי התובע או בידי בא-כוחו את הצילומים, האם הייתי מצפה שהם יוצגו בפניי, אני משיב לך שכן. כשלא היו הצילומים הסתפקתי במכתב ועשיתי צילומים בעצמי."

 

36.   עוד ראיתי לקבוע כי איני מקבלת את טענת ב"כ התובע לפיה יש להחיל את דוקטרינת הגולגולת הדקה, הקובע כי המזיק חייב לקבל את הניזוק כפי שהוא ולפצותו בגין כל נזק שנוצר בשל שילוב מעשה העוולה עם נתוניו המיוחדים. עקרון זה חל במקרים בהם קיים בניזוק פגם סמוי המעצים את תוצאות האירוע המזיק ואינו חל במקרה של החמרת מצב קיים. לעניין זה יפים דברי כב' השופט שפירא בת"א (מחוזי-ים) 5227/03, נתי ניסים נ' שוויקי סמעאן וקרנית, (פורסם באתר נבו ביום 08.01.2009):

"אין לעשות שימוש בעקרון הגולגולת הדקה מקום בו מדובר בהחמרה של מצב ידוע. עקרון זה שמור למצב בו מדובר בפגם חבוי הגורם להעצמת תוצאות הפגיעה... על מהותו המדויקת של העקרון עמד השופט אילון בע"א 785/80 עיריית פתח תקווה נ' צרפתי ואח' (וערעור שכנגד), פ"ד לח (3) 39:

"עקרון הגולגולת הדקה משמעותו שכאשר נגרם מעשה נזק, אחראי המזיק על שיעור הנזק שנגרם כתוצאה ממעשה הנזק, אף אם שיעור זה עולה במידתו על מה שהיה צפוי מראש, וזאת התוצאה מ'גולגלתו הדקה' של הנזק". (ההדגשות במקור ד.ל.) והרי במקרה שלנו תנאי העבודה המאובקים במפעל לא גרמו להתפרצות האסטמה, אלא להחמרתה וההחמרה - היתה כמידת הצפוי מתנאי עבודה כאלו. הווה אומר: אין זה מקרה שבו חורג הדין מעקרון הצפיות הנוהג בדיני בנזיקין; ה"מעשה" כאן הוא תנאי העבודה הבלתי נאותים. וה"נזק" הוא ההחמרה במחלה (שהיתה ידועה לכתחילה לעובד עצמו, לרופאיו ואולי אף למעבידיו). ה"נזק", לפיכך, אינו חורג בשיעורו מן הצפוי על פי המעשה וממילא אין מקום להפעלת עקרון הגולגולת הדקה..." יוצא אפוא, כי כאשר מדובר בפגם אשר היה גלוי והתאונה רק החמירה אותו, הרי שאין להחיל את עקרון הגולגולת הדקה."

37.   כאשר מדובר בפגם אשר היה קיים והתאונה רק החריפה אותו, אין להחיל את עקרון הגולגולת הדקה. משקבע מומחה בית המשפט כי עובר לתאונה נזקק התובע לטיפול שיניים מקיף, הרי שבעת התאונה היה התובע בעל מצב קיים, שהתאונה רק החמירה .

 

 

בתחום האורטופדי

 

38.   פרופ' גנאל שמונה כמומחה בתחום האורטופדי מצא בבדיקתו כי לתובע קיימת הגבלה קלה בתנועות סיבוב הראש, לפיכך קבע 5% נכות צמיתה לפי סעיף מותאם 37 (5) א', בגין הגבלה קלה ביותר בטווח תנועות עמוד שדרה צווארי.

 

39.   המומחה לא נדרש לחקירה על חוות דעתו ולאחר שעברתי על חוות הדעת  ראיתי לקבל את קביעתו ולהעמיד את נכותו הרפואית האורטופדית של התובע על 5%.

 

40.   בכל הנוגע לשיעור הנכות התפקודית, זו נגזרת גם מתמונת המצב באשר לתפקודו של התובע מאז התאונה ועד היום. לאחר תקופת אי כושר בת מספר חודשים ולאחריה תקופה בה עבד בחצי משרה, התובע שב לעבוד במשרה מלאה, באותה הנגרייה בה עבד עובר לתאונה (אשר עם הזמן התחלפו בעליה).

 

41.   לטענת ב"כ התובע אמנם החל מיום 31.07.2006 התובע שב לעבוד במתכונת רגילה, אולם בשל מגבלותיו וכאביו הוא מתקשה בביצוע עבודתו, וטיב עבודתו נפגע בשל כך. לפיכך הוא מבקש להעמיד את הנכות התפקודית על 10%.

 

42.   ב"כ הנתבעת טוען מנגד כי לפגיעה המזערית בצווארו של התובע אין כל השפעה על עבודתו כנגר. הוא מפנה לעובדה שהתובע שב לעבודתו ומבצע אותה ללא מגבלה. עוד נטען כי לתובע עבר רפואי עשיר הכולל תאונות עבודה רבות, אותן ניסה להעלים מעיני בית המשפט. באם התובע מוגבל בעבודתו, הדבר נובע ממצבו הרפואי עובר לתאונה.

 

43.   לאחר שעברתי על טענות הצדדים, שוכנעתי כי נכותו התפקודית של התובע, תולדת האירוע נשוא התביעה, אינה עולה על נכותו הרפואית ואף נופלת ממנה. מכל מקום  נוכח שיעור הנכות הנמוך ובנסיבותיו של תיק זה נכון יהיה לערוך את חישוב הפיצוי על דרך החישוב הגלובלי ועל כן אין צורך בכימות מדויק של שיעור הנכות התפקודית.

 

 

דיון בראשי הנזק

 

הפסד השתכרות  בעבר

 

44.   לתובע נקבעה תקופת אי כושר מלא בת 3.5 חודשים ולאחר מכן הומלץ לו על עבודה בהיקף של חצי משרה למשך 13 חודשים. המומחה האורטופדי פרופ' גנאל אישר את תקופת אי הכושר המלא, אך קבע כי אין הצדקה לתקופה כה ארוכה של עבודה בחצי משרה.

 

45.   שכרו הממוצע עובר לתאונה עמד על 5,635 ¤. סכום זה כשהוא צמוד להיום עומד על 6,251 ¤, כ-6,000 ¤ לאחר מיסוי. התובע צירף אישור מעביד לפיו בתקופת אי הכושר המלא לא קיבל שכר. הפיצוי בגין תקופת אי הכושר המלא עומד על 21,000 ¤ ובצירוף ריבית מאמצע תקופה (15.04.2005) מגיע לסך של  - 24,475 ¤.

 

46.   לאחר תקופת אי הכושר המלא שב התובע לעבוד בהיקף מצומצם, שכרו הממוצע בשנת 2006 עמד על 2,315 ¤. סכום זה כשהוא צמוד להיום עומד על כ- 2,500 ¤. כאמור המומחה האורטופדי לא מצא הצדקה לתקופה כה ארוכה של עבודה בחצי משרה. עם שובו לעבודה במשרה מלאה עובד התובע באותו היקף כבטרם התאונה. ראיתי להעמיד את הפיצוי עבור התקופה שלאחר אי הכושר המלא ועד היום על סך של - 10,000 ¤.

 

47.   סה"כ  הפיצוי בראש נזק זה עומד על– 34,475 ¤.

 

הפסד השתכרות בעתיד

 

48.   התובע כיום בן 50 שנים ונותרו לו 17 שנות עבודה עד גיל פרישה לפנסיה. יש להביא בחשבון שלתובע בעיות רפואיות שאינן קשורות לתאונה, כגון נכות בשיעור 10% בגין פגיעה במרפק, נכות בשיעור 3% בגין פגיעה באצבע יד ימין, ועוד. כן ראיתי להביא בחשבון שהתובע שב לעבודתו ומתמיד בה וכי עסקינן בנכות נמוכה.

 

49.   בשוקלי כל אלה ראיתי להעמיד הפיצוי בראש נזק זה על סך של - 25,000 ¤.

 

עזרת צד ג' בעבר

 

50.   התובע נפגע בפניו ובצווארו ונדרש לעבור טיפולי שיניים מרובים. אני מקבלת כי נזקק בתקופה הסמוכה לתאונה לעזרת קרובים ואני מעמידה הפיצוי על סך של 2,000 ¤.

 

51.   לא מצאתי הצדקה למתן פיצוי מעבר לתקופה הסמוכה לתאונה.

 

הוצאות על טיפולי שיניים

 

52.   ככל הנוגע ללסת העליונה, התובע הוציא על טיפולי שיניים אצל ד"ר צרפתי סך של 17,912 ¤ בערכים נומינליים כפי שעולה מן האישור שהמציא ד"ר צרפתי. סכום זה משוערך להיום מאמצע תקופה, עומד על  -  19,000 ¤. ראיתי לפסוק לתובע 2/3 מן הסך אשר הוציא עבור טיפולים בלסת העליונה, היינו - 12,666 ¤.

 

53.   באשר ללסת התחתונה, בחוות דעתו קבע המומחה כי עלותו הצפויה של הטיפול באמצעות ד"ר צרפתי הינה 11,000 ¤. בתשובה לשאלות הבהרה שנשלחו אליו בהמשך, ציין המומחה כי התובע יזדקק לתותבת חלקית אשר עלותה המשוערת הינה 6,000 ¤ או שתלים (כולל מבנים וכתרים) אשר עלותם המשוערת הינה 24,000 ¤. היות ואובדן העצם בלסת התחתונה משמעותי יותר מזה שבלסת העליונה, השית המומחה רק מחצית מן הסכום על הנתבעת. ראיתי לפסוק מחצית מסכום התקרה המרבי של הטיפול לו יזדקק התובע, כלומר -  12,000 ¤.

 

54.   כאמור אין מקום לפיצוי בגין טיפולים חוזרים, לאור קביעת המומחה כי בעתיד ממילא היה התובע נזקק לטיפולים נרחבים באותן השיניים.

 

55.   סך כל הפיצוי עבור טיפולי השיניים בעבר ובהווה עומד על – 24,666 ¤.

 

הוצאות על תרופות ונסיעות

 

56.   התובע טוען כי נגרמו לו הוצאות עבור תרופות, ביקורים אצל רופאים וטיפולים פיסיותרפיים. אני מקבלת שכתוצאה מן התאונה נדרש התובע להוצאות נסיעה מוגברות ולרכישת תרופות דוגמת הקבלות שצירף, ועל כן אני מעמידה הפיצוי בראש נזק זה על סך של  - 2,000 ¤.

 

כאב וסבל

 

57.   לתובע נקבעו נכות אורטופדית בשיעור 5% וכן נכות בשל אובדן שיניים בשיעור 1.75%. יחד עם זאת ראיתי להעמיד הפיצוי בגבולות סמכותי שמכוח החוק על סך של– 15,000  ¤.

 

58.   סך כל הנזק עומד על – 103,141 ¤

 

 

סוף דבר

 

59.   ראיתי להעמיד את הפיצוי לו זכאי התובע מהנתבעת בגין פגיעתו בתאונה מיום 15.02.2005 על סך של –  103,141 ¤.

 

60.   הנתבעת תשא בהוצאות משפט על פי קבלות כשהן נושאות הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאתן ועד לתשלום המלא בפועל.

 

61.   כן תשא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ כדין מסכום הנזק, שישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

62.   המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים בדואר.

 

ניתנה היום ט' באב, תשס"ט (30 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

 

                                                                               

ח. וינבאום וולצקי, שופטת

 

 

 


 

 

 

5129371

 

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/B360275DDE6655E6422576030056F4F8/$FILE/2092EC14DF559B3E422576030031F58D.html
תאריך: 
30/07/09
Case ID: 
34773_5
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : ח. וינבאום וולצקי
ח. וינבאום וולצקי
Powered by Drupal, an open source content management system