נימני דוד נ. בטוח לאומי-סניף


 

   

בתי הדין לעבודה

בל 002070/07

בשא 5324/09

בית הדין האזורי לעבודה ת"א – יפו

 

בפני: כב' השופטת א. סלע - סגנית נשיא

           נ.ע. – גב' שור

           נ.מ. – גב' ברץ

06/08/2009

 


 

המוסד לביטוח לאומי

בעניין:

המבקש

ע"י ב"כ עו"ד שחר

 


 

 

נ  ג  ד

 

 


 

נימני דוד

 

המשיב

ע"י ב"כ עו"ד קזז מטעם הסיוע המשפטי

 

 

החלטה ופסק דין

1.         בפני בקשה מטעם הנתבע- המוסד לביטוח לאומי (להלן- המבקש) לדחית התביעה על הסף.

 

2.         התובע- דוד נמני (להלן- המשיב) מתנגד לבקשה.

 

3.         טעמי הבקשה בתמצית –

 

א.         למשיב אין עילת תביעה משלא ענה על תנאי הסף של סעיף 84א(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי  (נוסח משולב) , התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק);

ב.         סעיף 84א לחוק דן בהכרה של נפגע מליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש, כלשון הסעיף: "אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם התקיימו כל אלה" לסעיף זה יש 3 תנאי סף מצטברים אשר רק בהתקיים כל אחד מהם, יוכר הליקוי בשמיעה;

ג.          הסעיף הרלבנטי לענייננו הוא סעיף 84א(א)(1) "המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל- 1970 (להלן- רעש מזיק)";

ד.         בעב"ל 53/08 ברכליס - המוסד לביטוח לאומי (להלן- עניין ברכליס) מפרט הנשיא אדלר את תכלית תיקון סעיף 84 א לחוק על כל היבטיו ובכלל זה הטעם לשינוי כי "סעיף 84א לחוק נועד לצמצם באופן משמעותי את מספר המקרים שליקוי בשמיעה ובמיוחד טינטון יוכרו כפגיעה בעבודה , על ידי קביעת תנאים המצביעים על קשר סיבתי הדוק בין הליקויים לתנאי העבודה" (סעיף 7 לפס"ד).

בנוסף מתייחס הנשיא אדלר, בסעיף 10(ב), גם לעניין התנאים המקדמיים להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה וקובע- "מבלי שמתקיימים תנאים מקדמיים אלה, ליקוי שמיעה לא יוכר כפגיעה בעבודה ולא ייבדק הקשר הסיבתי שבינו לבין עבודתו של המבוטח הנפגע";

ה.         השאלה העומדת בפני בית הדין בתיק זה הינה האם הוכח כי המשיב נחשף בעבודתו לרעש התקפי מתמשך העולה על המותר לפי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה או האם בידי המשיב ראיות אוביקטיביות לקיומו של תנאי זה;

ו.          בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) (להלן- התקנות) הוגדר מהו "רעש מתמשך" ומהו "רעש התקפי". בתקנה 2 לתקנות נקבע "החשיפה המשוקללת המותרת לרעש מתמשך והתקפי" כמפורט בטבלה 1 שבתוספת השניה לתקנות. כאמור בטבלה האמורה נקבע משך החשיפה המירבי (בשעות) המותר ליום עבודה;

ז.          הנטל להוכיח חשיפה לרעש מזיק מוטל על התובע. בענינינו – מלבד טענות המשיב כי היה חשוף לרעש מזיק, לא הובאה מטעמו ולו ראשית ראיה אובייקטיבית בכדי לתמוך בטענותיו, הן לעניין מפלס הרעש בו היה חשוף והן לעניין משך הזמן בו נחשף לרעש במקום עבודתו;

ח.         אין די בטענת ב"כ המשיב בדיון בבית הדין לפיה- "לגבי הרעש אני מבקשת שהתובע יעיד... יש נסיבות מיוחדות שלמרות שאין לנו הוכחה לעניין הדיצבלים יש לקבל את התביעה" (עמוד 4 שורות 14-15 לפרוטוקול מיום 10.6.09) שהרי מדובר בטענות עובדתיות המחייבות ראיות;

ט.         המבקש הגיש לבית הדין תעודת עובד ציבור ובו מדידות מפלסי רעש שנערכו במלטשות יהלומים ע"י המוסד לבטיחות וגיהות ומשמשות בקביעת עמדה לעניין חשיפה לרעש. עפ"י הנתונים האמורים – אין חשיפה לרעש מזיק;

י.          המשיב לא נכנס לד' אמותיה של דרישת החשיפה לרעש מזיק ומשלא השכיל להוכיח זאת , אין לראותו כמי שעומד בנטל הראיה;

יא.       בתיק בל 2771/07 פסקה השופטת מ.לויט בנוגע לטענה מקדמית בעניין אי קיום תנאי הסף שבסעיף 84א לחוק כי "התובע לא עמד בתנאי הסף הקבועים בסעיף 84א והנדרשים הן לצורך בחינת קיום פגיעה בליקוי שמיעה והן לצורך טינטון" ועל כן אין מנוס מדחיית התביעה.

 

4.         מנגד טען המשיב –

 

א.         המבקש קבע בבקשתו ממצאים ומסקנות בנוגע לעובדות שטרם הוכחו. המבקש מקדים את הסוסים לפני העגלה ומבקש להפוך סידרי דין ולקבל פסק דין מבית הדין לפני  שמיעת הראיות; בקשתו של המבקש נסמכת על עובדות הטעונות הוכחה ואשר ממילא טרם הוכחו . טענותיו של המשיב מתאימות לשלב הסיכומים ולאחר שלב שמיעת הראיות ולא בבקשה לדחיה על הסף עובר לשמיעת ראיות;

ב.         המבקש מתעלם מסעיף 83 לחוק אשר קובע קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה גם אם אין הסיבה פחותה בהרבה מסיבות אחרות;

ג.          המשיב יוכיח כי על פי הראיות אשר הוגשו על ידי הצדדים הרי שקיים קשר סיבתי בין הליקוי בשמיעה והטנטון מהם סובל לבין עבודתו במלטשה ו/או אין הסיבה פחותה בהרבה מסיבות אחרות. ברם, לצורך הוכחת קשר סיבתי כזה נדרש דיון הוכחות. קבלת הבקשה ודחית התביעה בשלב זה תמנע מהמשיב את יומו בבית הדין;

ד.         המבקש מתבסס בבקשתו על תעודת עובד ציבור מטעמו. המבקש מתייחס לתעודת עובד ציבור כאילו מדובר בהוכחה ללא עוררין;

ה.         בניגוד לנטען ע"י ב"כ המבקש ובניגוד להצהרת עורכת תעודת עובד הציבור, לתעודת עובד הציבור לא צורפו מדידות מפלסי רעש שנערכו על ידי המוסד לבטיחות וגיהות;

ו.          בניגוד לנטען, תעודת עובד הציבור ונספחיה לא מצביעות על היעדר חשיפה לרעש ואינם מצביעים על כך שאין חשיפה לרעש מזיק במלטשות יהלומים בכלל ובמקום עבודתו של המשיב,  בפרט. ההיפך – המשיב ביקש לחקור בחקירה נגדית את עורכת תעודת עובד הציבור ואין זה המקום בתעודה ו/או בנספחיה לקעקע ו/או להפריך את האמור בתעודה. לצורך כך נקבע דיון הוכחות;

ז.          בין יתר ראיותיו של המשיב קיימות בדיקות שמיעה המצביעות על עקומת שמיעה המאופיינת לחשיפה לרעש;

ח.         ד"ר אליעזר רעם מומחה למחלות א.א.ג ומנתח קבע באישור רפואי מיום 3.3.07 כי מבנה עקומת השמיעה בבדיקת השמיעה מתאריך 4.4.06 מצביעה על ירידה בשמיעה וטנטון על רקע של חשיפה ממושכת לרעש וכי מקור הפגיעה הינו מיקרוטראומה;

ט.         מבנה עקומות השמיעה המתאימות לחשיפה לרעש והן עצמן מצדיקות מינוי מומחה רפואי אשר יקבע את הקשר הסיבתי בין הליקוי בשמיעה לחשיפה לרעש מזיק בפרט בנסיבות המיוחדות של מקרה זה;

י.          נסיבות מקרה זה מיוחדות משהמלטשה בה עבד המבקש נסגרה ויתירה מכך, מהודעה של המוסד לבטיחות וגיהות עולה כי אין בידי המוסד לבטיחות בדיקות רעש מהמלטשה בה עבד המשיב;

יא.       סגירתה של המלטשה והיעדר ביצוע בדיקות רעש אינן צריכות להיות בעוכריו של המשיב בפרט כשהמשיב הציג בדיקות שמיעה המצביעות על מבנה עקומת שמיעה אופיינית לעבודה ברעש מזיק ולמיקרוטראומה ובפרט שהמבקש, כפי שיוכח לבית הדין לא עורר ולא יצליח לעורר ספק בקשר הסיבתי שבין הליקוי בשמיעה לבין עבודתו במלטשה ו/או כי אין הסיבה פחותה בהרבה מסיבות אחרות ולחילופין לא הצליח לעורר  ספק על קיומו של קשר סיבתי לסיבה אחרת;

יב.        אין להתעלם גם מהשלב בו הוגשה הבקשה, לאחר קביעת התיק להוכחות והופעת הצדדים לישיבה.

 

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה כמו גם במסמכים שבתיק הננו מורים כלהלן –

 

5.         עד שנוסף סעיף 84 א בתיקון מספר 79 לחוק, ליקוי שמיעה הוכר כתאונה בעבודה הן כשמדובר היה באירוע תאונתי; הן כמחלת מקצוע; והן על פי תורת המיקרוטרואמה. סעיף 84 א' לחוק נועד לצמצם באופן משמעותי את מספר המקרים שליקוי בשמיעה ובמיוחד טינטון יוכרו כפגיעה בעבודה, על ידי קביעת תנאים המצביעים על קשר סיבתי הדוק בין הליקויים לתנאי העבודה ועל אותנטיות התלונות בגין הטנטון. 

סעיף 84 א לחוק שינה את המשטר המשפטי שנהג עובר לתיקון 79 לחוק וזאת על ידי קביעת תנאים מוקדמים, שבלעדיהם לא יוכרו ליקוי שמיעה טינטון שמחשיפה לרעש , כפגיעה בעבודה. תנאים מוקדמיים אלה מהווים אינדיקציה ראשונית לכך שהליקוי נגרם עקב חשיפה לרעש בעבודה. בהתמלא תנאים אלה , עדיין רובצת על פקיד התביעות החובה לבחון קיומו של קשר סיבתי בין העבודה ובין הליקוי.

(להרחבה ראה – מ. גולדברג עוקדן ביטחון הסוציאלי (הוצאת סדן) מהדורה 29, הדיון בפרק 84א והאסמכתאות שם)

 

6.         התנאים המיקדמיים והמצטברים להכרה בליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש כפגיעה בעבודה כעולה מסעיף 84א לחוק הינם שלושה-

"(1)       המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך , העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה[נוסח חדש] התש"ל- 1970 (להלן- רעש מזיק)

(2)        כושר השמיעה פחת , בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3)        הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה" ...

 

להכרה ברעש תמידי באוזניים- טינטון, עקב חשיפה לרעש כפגיעה בעבודה קיימים שלושה תנאים מצטברים נוספים על אלה שלעיל (ראה סעיף 84א(ב) לחוק).

 

7.         בהתאם להלכה הפסוקה מדובר סה"כ בשלושה/שישה תנאים מיקדמיים ומצטברים שרק בהתקיימם, יוכר ליקוי שמיעה/טנטון, לפי העניין, מחמת חשיפה לרעש כפגיעה בעבודה. משכך טוענת ב"כ המבקש כי משהמשיב נעדר הוכחה בדבר הרעש המזיק אליו נחשף במהלך עבודתו ומשמדובר בתנאי מבין התנאים המיקדמיים והמצטברים להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה אזי יש מקום להורות על דחית התביעה בשלב זה ועוד קודם לשמיעת ראיות בתיק.

 

8.         על מנת להשיב לשאלה האם המבוטח נחשף לרעש מזיק בעבודתו , כמוגדר בחוק , נדרשים אנו לבדיקות רעש שנעשו בחברת יהלומי צביאור בע"מ , חברה בה עבד המשיב, לטענתו, 25 שנה.

לבקשת ב"כ המשיב הוצא צו המורה למוסד לבטיחות וגיהות להמציא את כל בדיקות הרעש אשר בוצעו בחברת יהלומי צביאור בע"מ. ב"כ המוסד לבטיחות וגיהות הודיע כי אין בידי המוסד לבטיחות וגיהות בדיקות רעש בחברת יהלומי צביאור בע"מ.

בהקשר זה טענה ב"כ המשיב בדיון שהתקיים ביום 10.6.09 – "לגבי הרעש אני מבקשת שהתובע יעיד. אני אומרת שבתיק הזה יש נסיבות מיוחדות שלמרות שאין לנו הוכחה לעניין הדציבלים יש לקבל את התביעה" (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 14-15)

 

מכאן שגם לשיטת ב"כ המשיב אין בידיה ראיות מדעיות לרמת הרעש במפעל אלא טענתה היא כי יש לקבל את התביעה נוכח נסיבות מיוחדות לגביהן יעיד המשיב. בתגובה לבקשה לדחיה על הסף מפרטת ב"כ המשיב את הנסיבות המיוחדות לקבלת התביעה ובין היתר מציינת כי נסיבות המקרה הינן מיוחדות מאחר והמלטשה בה עבד המשיב נסגרה ומהודעת המוסד לבטיחות וגיהות עולה כי אין בידי המוסד לבטיחות וגיהות בדיקות רעש מהמלטשה בה עבד המשיב. 

 

9.         בתגובתה  מציינת ב"כ המשיב עוד כי בידי המשיב בדיקות שמיעה המצביעות על עקומת שמיעה האופיינית לחשיפה לרעש מזיק. נוכח החוק והפסיקה שהובאה לעיל אין די באלה על מנת להכיר בליקוי השמיעה אצל המשיב כפגיעה בעבודה כל עוד לא הוגשו ראיות בדבר הרעש לו נחשף המשיב במפעל.

 

10.       בעניין ברכליס נקבע באופן מפורש כי סעיף 84א קובע, על דרך השלילה, שישה תנאי סף מצטברים בלעדיהם לא יוכרו כלל ליקוי השמיעה והטנטון כפגיעה בעבודה, כאשר לצד תנאים אלו נותר על כנו מבחן הקשר הסיבתי הרגיל.

 

מכאן שקיומם של שלוש/שש התנאים לפי העניין, מהוים "כרטיס כניסה" לבחינת הקשר הסיבתי , ובמצב בו אך אחד מהם לא מתקיים , לא ניתן לעבור לשלב הבא דהיינו  לבחינת הקשר הסיבתי.

 

11.       יישום הכללים האמורים בעניינו של המשיב , נוכח כל האמור לעיל, מביא למסקנה שאין מנוס, עם כל הצער וההבנה למצבו של המשיב לדחות את התביעה כבר בשלב זה.

 

12.       סוף דבר- הבקשה לדחית התביעה על הסף מתקבלת והתביעה נדחית.

 

13.       אין צו להוצאות.

 

ניתן היום, 6/8/09, בהעדר הצדדים.

 

פסק הדין יישלח לצדדים בדואר.

 

 





נ.ע. – גב' שור


 

א. סלע, שופטת

סגנית נשיא


 

נ.מ. – גב' ברץ

 

קלדנית: רינת אברג'ל

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/BB07C9BC975BE7584225760A00553674/$FILE/5729D92AB4E1AE484225760200271F58.html
תאריך: 
06/08/09
Case ID: 
2070_7
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : סגנית נשיא
סגנית נשיא
עורכי דין : קזז מטעם הסיוע המשפטי שחר
קזז מטעם הסיוע המשפטי
שחר
Powered by Drupal, an open source content management system