רוני חופשי נ' הוועדה הבוחנת


 

   

בתי המשפט






 

                       עתמ 1431/09

בית משפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מינהלים


 

11/08/2009


 

         כבוד השופט דוד חשין, סגן נשיא

לפני:

 

 

 














 

1. רוני חופשי

2. ברדלי קלמין

3. פלאח ענאן

4. גיא נסקי

5. אבי שמש

בעניין:

             העותרים


 

ע"י ב"כ עו"ד דוד צורי


 


 

נ  ג  ד


 


 

1. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל

2. לשכת עורכי הדין בישראל


 

             המשיבות


 

ע"י ב"כ עו"ד אוהד יאראק


 

 

 

פסק דין

 

1.         העותרים מבקשים מבית המשפט לפסול את שאלות 59 ו-60 שנכללו בבחינת ההסמכה בכתב (גרסה 1) של לשכת עורכי הדין במאי 2009.

 

2.         במקור הוגשה העתירה גם ביחס לשאלה 29, וכן הועלו במסגרתה שתי טענות כלליות כנגד המשיבה 1, הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין (להלן – הוועדה): האחת, כי מחובתה של הוועדה לנמק החלטה הדוחה השגה שהוגשה לה על שאלה משאלות הבחינה; והשניה, כי דרישתה של הוועדה מהנבחנים לסמן את "התשובה הנכונה ביותר", ולא את "התשובה הנכונה", הינה בגדר חריגה מסמכות.

 

במהלך הדיון בעתירה, ובעקבות הצעת בית המשפט, הודיעו העותרים על חזרתם מהעתירה בנוגע לשאלה 29 ולטענות הכלליות שהעלו במסגרתה. משכך, העתירה מתייחסת לשאלות 59 ו-60 בלבד.

 

3.         להלן נוסח השאלות:

 

"59.     אילו מהמשפטים הבאים אינו נכון?

 

א.         ראש ההוצאה לפועל אינו רשאי למנות כונס נכסים על כלל נכסיו של החייב.

ב.         כאשר צד שלישי טוען לזכויות בנכס שמונה לו כונס נכסים, חייב ראש ההוצאה לפועל להשהות את ביצוע הפעולות בנכס, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט.

ג.          ראש ההוצאה לפועל רשאי ליתן צו מינוי לכונס נכסים לפני שהפקיד כונס הנכסים ערובה להבטחת אחריותו למילוי תפקידו.

ד.         ככלל, כונס הנכסים רשאי לנכות את שכרו מהכספים שקיבל במילוי תפקידו."

 

הוועדה הבוחנת בחרה בחלופה ב כתשובה הנכונה. 27% מהנבחנים ענו נכונה על שאלה זו, ו- 25% מהנבחנים בחרו בחלופה ג (החלופה שהעותרים מבקשים לקבל כתשובה נכונה נוספת).

 

 

 

 

"60.     אילו מהמשפטים הבאים אינו נכון?

 

א.         בקשה לביצוע שטר שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל וההתנגדות לבקשה זו ייתמכו בתצהיר.            

ב.                  התנגדות לביצוע שטר תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע שטר.

ג.                   עם הגשת ההתנגדות לביצוע שטר יעכב ראש ההוצאה לפועל את הליכי ביצוע השטר ויעביר את העניין לבית המשפט המוסמך.

ד.                  אם הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים מיוחדים שירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף טרם החליט בבקשה להארכת מועד."

 

הוועדה הבוחנת בחרה בחלופה א כחלופה הנכונה. 63% מהנבחנים ענו בהצלחה על שאלה זו, ו-4% בחרו בחלופה ג (היא החלופה שהעותרים מבקשים לקבל כתשובה נכונה נוספת).

 

4.         טענתם של העותרים ביחס לשתי השאלות היא אחת. לפיה, עצם השימוש שנעשה בהן במונח "ראש ההוצאה לפועל" הינו שגוי, שכן מונח זה בוטל בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008, ובמקומו בא המונח "רשם ההוצאה לפועל". לדידם, משפורסם התיקון האמור ברשומות ונכנס לתוקף ביום 1.1.09, למעלה מחודש ימים לפני הבחינה, גם המשפט המופיע בחלופה ג (בשתי השאלות) מהווה תשובה נכונה לשאלה "אילו מהמשפטים הבאים אינו נכון". זאת, משום שנכתב בו "ראש ההוצאה לפועל" ולא "רשם ההוצאה לפועל". משכך, טוענים העותרים כי שתי השאלות אינן מאפשרות לנבחן לסמן תשובה אחת בלבד כתשובה הנכונה, שכן בשתיהן מופיע יותר ממשפט אחד שאיננו נכון. לאור זאת, מבקשים הם לפסול את שאלות 59 ו-60, ולחלופין לקבוע את חלופה ג כחלופה נכונה נוספת (בשתי השאלות).

 

5.         המשיבות, מצידן, טוענות כי אין לקבל את טענת העותרים. לשיטתן, המדובר ב"ניסיון להיאחז בנימוק פורמאלי כטובע הנאחז בקש" (ס' 16 לכתב תשובתן), ואין בהחלפת המונח "ראש ההוצאה לפועל" במונח "רשם ההוצאה לפועל" (כפי שנעשה בתיקון מס' 29 לחוק) כדי לשנות מנכונותן של החלופות שנקבעו כנכונות לשאלות 59 ו-60. המשיבות מוסיפות וטוענות, כי שינוי חקיקה המשנה אך את תוארו של בעל התפקיד, כבענייננו, אינו משנה את התשובה הנכונה, ועל כל פנים, הנבחנים נתבקשו לבחור ב"תשובה הנכונה ביותר", והתשובות שנבחרו על ידי הוועדה הן התשובות הנכונות ביותר (ולטענתן התשובות הנכונות הבלעדיות). בהקשר זה טענו המשיבות, כי ביום הבחינה, המונח "ראש ההוצאה לפועל" היה בתוקף לפי תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, והוא תוקן רק ביום 2.6.09, לאחר הבחינה. משכך, לשיטתן, מסיח ג בשתי השאלות הינו משפט נכון, שכן הוא מבוסס על תקנה 82 (שאלה 59) ועל תקנה 108 (שאלה 60), שנוסחן התקף ביום הבחינה נקט במונח "ראש ההוצאה לפועל", ולפיכך אינו יכול להיחשב כתשובה נכונה לשאלות האמורות (בהן נתבקש הנבחן לסמן את המשפט שאינו נכון).

 

יצוין, כי בתום הדיון שהתקיים ביום 30.7.09 נתבקשו המשיבות להודיע לבית המשפט, האם לנוכח תיקון החוק שהחליף את המונח "ראש ההוצאה לפועל" ב"רשם ההוצאה לפועל" נכונות הן להכיר גם בתשובה ג לשאלות 59 ו-60 כתשובה נכונה נוספת. ביום 9.8.09 הודיעו המשיבות כי לאחר ששבו ובדקו את השאלות האמורות, לא מצאו לשנות את החלטתן, בהיותן סבורות שהתשובות שנבחרו על ידי הוועדה הן התשובות הנכונות ביותר לשאלות, אם לא התשובות הנכונות בלבד, ולפיכך אין לקבל את חלופה ג כחלופה נכונה נוספת לשאלות.

 

6.         כלל הוא כי בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתה של הוועדה הבוחנת בקביעת נכונות השאלות והתשובות להן, אלא במקרים חריגים ונדירים "כדי למנוע עיוות דין ולשם עשיית צדק" (בג"צ 4904/04 ותד מוחמד נ' לשכת עורכי הדין בישראל, ניתן ביום 8.6.04, בפסקה 11). הגישה המנחה היא, כי "אין הביקורת השיפוטית על בחינות לשכת עורכי הדין או על בחינות בתחומי מקצוע אחרים משתרעת, דרך כלל, על תוכנן של השאלות הנשאלות, אלא אם כן הוכח כי שיקול הדעת בעריכתן לוקח בשיקול זר או בפגם אחר היורד לשורש שיקול הדעת המינהלי" (בג"צ 6250/05 לוי נ' לשכת עורכי הדין בישראל, ניתן ביום 20.10.05). עם זאת, כדי לברר האם במקרה מסויים אין מנוס מלהתערב בהחלטת הוועדה, יש לבחון את נכונות השאלות והתשובות עצמן (וראו גם עת"מ (י-ם) 611/06 מיכאל לוטן נ' לשכת עורכי הדין, ניתן ביום 11.9.06, בפיסקה 4, מפי כב' השופט סובל; עת"מ (י-ם) 1182/07 רחמיאן נ' לשכת עורכי הדין, ניתן ביום 2.3.08, בפסקה 2). 

 

7.         אכן, משעה שתוקן החוק עובר לבחינה, שיבוצו של המונח "ראש ההוצאה לפועל" היה שגוי, ובמקום זאת היה על הוועדה לכתוב "רשם ההוצאה לפועל". ברם, לאחר שעיינתי בשאלות עצמן ושמעתי את טענות הצדדים, סבורני כי ניסוח שגוי זה אינו מגיע כדי עיוות דין המצדיק את התערבותו של בית המשפט, וגם אינו לוקה בפגם היורד לשורש שיקול הדעת המינהלי. עיון בשתי השאלות מלמד, כי אין המדובר בסיטואציה בה באחת החלופות מופיע המונח "רשם ההוצאה לפועל", ואילו באחרת "ראש ההוצאה לפועל", מה שוודאי עשוי היה לבלבל נבחן, אלא בכל החלופות נכתב באופן אחיד "ראש ההוצאה לפועל". במצב דברים זה, יש אמנם משהו בטענה שמדובר בניסוח הפתוח ל"פרובלמטיקה", בהינתן שבתיקון לחוק הומר הביטוי "ראש ההוצאה לפועל" בדיבור "רשם ההוצאה לפועל", אך עדיין, אין לומר כי השימוש במונח הישן "ראש ההוצאה לפועל" מטעה או מבלבל, שכן, כאמור, בכולן מופיע אותו בעל תפקיד. כידוע, הנבחנים נתבקשו לסמן את התשובה הנכונה ביותר לשאלות שנשאלו, ולא רק תשובה שהיא נכונה. עיון בחלופות המופיעות בשאלות 59 ו-60, מוביל למסקנה כי החלופות שבחרה הלשכה (חלופה ב בשאלה 59 וחלופה א בשאלה 60) הן הנכונות ביותר. זאת משום שמופיעות בהן אמירות שאינן נכונות מבחינת הדין המהותי: אפילו היה נכתב בחלופה ב לשאלה 59 "רשם ההוצאה לפועל", במקום "ראש ההוצאה לפועל", היא עדיין היתה לא נכונה; ואילו חלופה א לשאלה 60 אינה נכונה מעיקרה. לעומת זאת, בחלופה ג של שתי השאלות (החלופה שהעותרים סימנו) די היה בעצם החלפת שמו של בעל התפקיד כדי להפכה לנכונה, שינוי שהינו פורמאלי בעיקרו ולא מהותי (וראו תיקון מספר 29 לחוק ההוצאה לפועל שם נקבע תחת הכותרת "החלפת מונחים": "בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן- החוק העיקרי), בכל מקום – (1)(א) במקום 'ראש ההוצאה לפועל' יבוא 'רשם ההוצאה לפועל'"). לאור האמור, הרי שהחלופות שבחרה הלשכה (השגויות מבחינה מהותית), הן הנכונות ביותר לשאלות שנשאלו (אילו מהמשפטים אינו נכון).

 

8.         לפיכך, באתי למסקנה כי אין מקום לפסול את שאלות 59 ו-60 או לקבוע את חלופה ג לשאלות כחלופה נכונה נוספת. 

 

9.         לסיכום,  דין העתירה להידחות. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.

 

 

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בפקסימיליה.

ניתן היום כ"א באב התשס"ט (11 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

                                                                                

דוד חשין, סגן נשיא

 

 

 


 


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/8BA5F4B6CAD24D384225760F005571D6/$FILE/4CE3E342EE14825B4225760E002DD340.html
תאריך: 
11/08/09
Case ID: 
1431_9
Case type: 
עתמ
סיווגים
שופטים : דוד חשין
דוד חשין
עורכי דין : אוהד יאראק דוד צורי
אוהד יאראק
דוד צורי
Powered by Drupal, an open source content management system