פלונית נ. מדינת ישראל - משרד הבריאות


 

   

 

בית הדין לעבודה

 

עב' 2249/08

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

 

 

 

 

 

 

השופט, חיים ארמון

 

בפני:


 

פלונית

בענין:

המערערת

ע"י עו"ד איתן פלג

 


 

 

נ ג ד

 

 


 

מדינת ישראל - משרד הבריאות

 

המשיבה

ע"י עו"ד גדי צפריר

 

 

פ   ס   ק          ד   י   ן

 

1.       הערעור שבפני הוא על החלטתה של הועדה הרפואית לעררים לפי החוק לפיצוי נפגע גזזת, התשנ"ד-1994 (שייקרא להלן: "החוק"), אשר החליטה, ביום 11/10/07, כי דרגת נכותה של המערערת, עקב טיפולי ההקרנה שקיבלה, היא בשיעור משוקלל של 58%.

 

2.       הדיון בערעור התנהל בדרך של טיעונים בכתב, אם כי - תחילה הוסכם על הצדדים שייקבע מועד לדיון בעל פה. מששני מועדי הדיונים שנקבעו לא התאימו למי מהצדדים - הם הגיעו להסכמה על כך שהדיון אכן יתנהל בכתב, וכך אכן נעשה.

 

 

הרקע התחיקתי

 

3.       לפי סעיף 9(א) לחוק, אדם שהוכר כמי שקיבל טיפול בהקרנה כנגד גזזת , ייבדק על ידי ועדה רפואית שתקבע אם הוא לקה עקב כך במחלה מן המחלות המנויות בתוספת לחוק ואם כן - מהי דרגת נכותו עקב המחלה. אחוזי הנכות אמורים להיקבע לפי המבחנים שנקבעו על פי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

 

4.       לפי סעיף 9(ב) לחוק, ניתן לערור על החלטת הועדה הרפואית בפני ועדה רפואית לעררים.

 

5.       לפי סעיף 14(ב) לחוק, ניתן לערער על החלטת ועדה רפואית לעררים, בפני בית דין אזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד. הערעור שבפני הוגש מכח סעיף 14(ב) לחוק.

 

6.       תקנה 17 לתקנות לפיצוי נפגעי גזזת (הגשת תביעה, הכרה בנפגע, קביעת דרגת נכות, הרכבת ועדות וסדרי עבודתן), התשנ"ה-1995 (שתיקראנה להלן: "תקנות הגזזת"), מחילה על קביעת אחוזי נכות לפי סעיף 9(א) לחוק, חלק מהעקרונות שנקבעו לענין סדרי עבודתן של ועדות רפואיות לקביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (שתיקראנה להלן: "תקנות המל"ל").

 

          העקרונות שהוחלו לענין תקנות הגזזת הם אלה האמורים בתקנות 11, 12ב(א), (ב) ו-(ג), 14, 19, 19א, 20, 21, 24(א) ו-(ב) ו-31 לתקנות המל"ל. כן הוחלו המבחנים האמורים בתוספת לתקנות המל"ל (ומבחנים אלה ייקראו להלן: "המבחנים").

 

7.       תקנה 6(ב) לתקנות הגזזת קובעת כי הועדה הרפואית לעררים רשאית לאשר את החלטת הועדה הרפואית, לשנותה או לבטלה, בין אם התבקשה לעשות כך ובין אם לאו.

 

 

ההחלטות בעניינה של המערערת

 

8.       המערערת עברה טיפול בהקרנה כנגד גזזת והוכרה ככזו על ידי ועדת המומחים לפי החוק.

 

9.       ביום 11/6/07, נבדקה המערערת על ידי ועדה רפואית (בדרג ראשון). הועדה הרפואית קבעה כי דרגת נכותה (המשוקללת והמעוגלת) של המערערת היא בשיעור 55%, וזאת על פי דרגות הנכות הבאות:

 

א.      דרגת נכות בשיעור 25% בגין אי-התאמה סוציאלית, כיישום מותאם בין פריט 34(ג) לבין פריט 34(ד) למבחנים.

 

ב.       דרגת נכות בשיעור 20%, בגין המיסינדרום בצד שמאל, לפי פריט 29(1)(א)(I) למבחנים.

 

ג.       דרגת נכות בשיעור 20% בגין צלקות, לפי פריט 75(2)(ג) למבחנים.

 

ד.       דרגת נכות בשיעור 5% בגין ליקוי בעצם הגולגולת, לפי פריט 36(2)(א) למבחנים.

 

10.     המערערת עררה על החלטת הועדה הרפואית. בערר הועלו טענות שונות ובהן הטענה שהגידולים בראשה של המערערת התגלו בעקבות נפילה שהמערערת נפלה בשל סחרחורות שהיא סבלה מהן, נפילה שכתוצאה ממנה נשברה חוליה בגבה?. המערערת טענה, בין השאר, כי כאבי הגב אינם מרפים ממנה. כן טענה המערערת שהיא עברה ניתוח להסרת גידול מראשה, אך 3 גידולים נותרו בראש.

 

11.     הערר נדון ביום 11/10/07, על ידי ועדה רפואית לעררים (שתיקרא להלן: "הועדה").

 

מסקנת הועדה היתה שלמערערת דרגת נכות משוקללת ומעוגלת בשיעור 58%, וזאת - על פי דרגות הנכות הבאות:

 

א.      דרגת נכות בשיעור 30% בגין אי-התאמה סוציאלית, לפי פריט 34(ד) למבחנים.

 

ב.       דרגת נכות בשיעור 20% בגין המיפרזיס בצד שמאל, לפי פריט 29(1)(א)(I) למבחנים.

 

ג.       דרגת נכות בשיעור 15%, בגין ליקוי בעצם הגולגולת, לפי פריט 36(3) למבחנים.

 

ד.       דרגת נכות בשיעור 10% בגין מניוגיומות קטנות, לפי פריטים 29(11) ו-34(ב) למבחנים. (אעיר כי פריט 29(11) למבחנים קובע שבהפרעות נוירולוגיות שונות ייקבעו אחוזי נכות מתאימים לפי הפריטים המתאימים להן, ולפיכך, פנתה הועדה מפריט 29 למבחנים אל פריט 34 למבחנים).

 

12.     הערעור שבפני הוא - כאמור - על החלטתה האמורה של הועדה.

 

 

בחינת החלטתה של הועדה

 

13.     אני סבור שבעבודתה של הועדה יש מספר טעויות אשר מחייבות את קבלת הערעור, הכל - כפי שיפורט להלן.

 

הפגיעה בגב

 

14.     בין הצדדים יש מחלוקת בשאלה אם מסמכים רפואיים שונים לגבי הפגיעה בגב היו בפני הועדה. אני סבור שאין צורך להכריע במחלוקת זו, וזאת - נוכח הטענה המפורשת שהמערערת העלתה בערר שהוגש לועדה.

 

כאמור לעיל, המערערת טענה בערר שהוגש כי הגידולים בראשה התגלו בעקבות אותה נפילה שבה נשברה החוליה בגבה?. הנפילה האמורה, כנטען בערר, היתה בשל סחרחורות שהמערערת, לטענתה, סבלה מהן. לפיכך, היה על הועדה לדון בשאלה אם אכן הנפילה קשורה סיבתית לגידולים בראש (המהווים "מחלה" על פי החוק), ואם כן - היה עליה לדון בשאלת הנכות בשל מצב הגב. הועדה לא עשתה כך, ובכך - טעתה.

 

15.     לפיכך, אני מורה על השבת עניינה של המערערת אל הועדה (באותו הרכב). הועדה תשקול אם יש קשר סיבתי בין הנפילה (שבהתאם לטענה נגרמה עקב סחרחורות) לבין הגידולים שהיו בראשה של המערערת ונמצאו בעקבות אותה נפילה. אם הועדה תגיע למסקנה שאין קשר סיבתי כאמור - יהיה עליה לנמק את קביעתה.

 

אם הועדה תגיע למסקנה שיש קשר סיבתי בין הגידולים לבין הנפילה, יהיה על הועדה לשקול אם לקבוע דרגת נכות בגין מצב הגב של המערערת, ולנמק את החלטתה. תשומת לב הועדה מופנית לכך שהיא רשאית להתייעץ עם אורתופד.

 

הנכות הנוירולוגית - התקפים פרכוסיים

 

16.     בפני הועדה עמד מסמך מבית החולים "העמק" מיום 3/9/07, שבו מתוארים גם התקפים אפילפטיים. הועדה כלל לא התייחסה לענין זה.

 

          לטענת ב"כ המשיבה (בסעיף 8 לסיכומיו), הועדה לא היתה אמורה להתייחס להתקפים אלה, מאחר שאפילפסיה אינה מוכרת כ"מחלה" לפי החוק. איני מקבל טענה זו של המשיבה.

 

המערערת סבלה מגידולים בראשו (המוכרים כ"מחלה" לפי החוק) ועברה ניתוח להסרת חלק מהם. לאחר מכן, סבלה המערערת מהתקפים פרכוסיים. בנסיבות אלה, היתה הועדה חייבת לשקול אם אותם התקפים נובעים מהגידולים (או מהניתוח להסרתם) או שמא אין הם נובעים מכך. משהועדה לא עשתה כך (או לפחות לא נתנה לכך ביטוי בפרוטוקול), אין מקום להסתפק בידע הרפואי של ב"כ המשיבה כדי לקבוע שההתקפים אינם נובעים מ"מחלה" מוכרת לפי החוק.

 

17.     אשר על כן, יש להשיב את עניינה של המערערת אל הועדה (באותו הרכב) גם על מנת שהועדה תשקול אם ההתקפים הפרכוסיים שהמערערת עברה קשורים לגידולים או לניתוח שהיא עברה בראשה. אם הועדה תקבע שאין קשר כזה - יהיה עליה לנמק את קביעתה.

 

אם הועדה תגיע למסקנה שיש קשר סיבתי בין הגידולים או הניתוח לבין ההתקפים, יהיה על הועדה לשקול אם לקבוע דרגת נכות בגין ההתקפים, ולנמק את החלטתה.

 

הנכות הנוירולוגית - כאבי ראש וסחרחורות

 

18.     הועדה קבעה למערערת דרגות נכות בגין המיפלגיה בצד שמאל ובגין הגידולים שעדיין בראשה. הועדה לא קבעה למערערת דרגות נכות בשל כאבי הראש והסחרחורות.

 

19.     גם בענין זה יש בין ב"כ הצדדים מחלוקת בשאלה אם מסמכים רפואיים מסויימים היו בפני הועדה, אך גם בענין זה ניתן להכריע בערעור בלא הכרעה במחלוקת עובדתית זו, בשל העובדה שהמערערת טענה בערר שהוגש לועדה הן על סחרחורות והן על כאבי ראש, כך שעל הועדה היה מוטל להתייחס לטענות אלה ולשקול אם לקבוע דרגות נכות בגינן.

 

20.     אשר על כן, יש להחזיר את עניינה של המערערת אל הועדה (באותו הרכב), גם על מנת שתתייחס לטענות המערערת בענין כאבי ראש וסחרחורות, ותחליט, במנומק, אם לקבוע למערערת דרגות נכות בגין פגימות נטענות אלה, בנפרד מדרגות הנכות שכבר נקבעו.

 

הנכות הנפשית

 

21.     ב"כ המערערת טען כי על הועדה היה לקבוע למערערת דרגת נכות גבוהה יותר בתחום בריאות הנפש, שכן הקביעה אינה מבטאת נכון את הממצאים שנמצאו על ידי הפסיכיאטרית חברת הועדה.

 

          איני מקבל טענה זו, ולא מצאתי טעות משפטית בקביעת דרגת הנכות בתחום הנפשי.

 

22.     הפסיכיאטרית חברת הועדה ציינה את ממצאיה, והתייחסה גם לתלונות המערערת ובעלה. על סמך אלה, הגיעה הפסיכיאטרית למסקנה שלמערערת נכות בשיעור 30% לפי פריט 34(ד) למבחנים.

 

          פריט זה דורש מצב כמצוטט להלן:

"ישנם סימנים קליניים ברורים המגבילים באופן ניכר את ההתאמה        הסוציאלית ואת כושר העבודה".

 

          איני סבור שניתן לקבוע שמבחינה משפטית יש טעות ביישום פריט זה על מצבה של המערערת, על פי הממצאים שהיו בפני הועדה.

 

 

 

לסיכום

 

23.     בשל כל המפורט לעיל  - אני מקבל את הערעור.

 

24.     אני מורה על השבת עניינה של המערערת אל הועדה, על מנת שהועדה תפעל כאמור בסעיפים 15, 17 ו-20 לעיל.

 

25.     אעיר כי בהעדר טענה של ב"כ המערערת בענין הפחתת דרגת הנכות בגין הצלקות (כנראה עקב המרתה לנכות גבוהה יותר בענין חסר בעצם הגולגולת) - לא התייחסתי לענין זה בפסק הדין.

 

26.     על המשיבה לשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ¤ בתוספת מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/10/09, אם לא ישולמו לפני כן.

 

27.     כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.

 

 

ניתן היום, א' באלול תשס"ט, 21 באוגוסט 2009, בהעדר הצדדים.

     ______________

    חיים ארמון, שופט

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/2ED64B1155E55C9C4225761B0051BB30/$FILE/CD41AD7CEA50CDB84225761B0040F840.html
תאריך: 
23/08/09
Case ID: 
2249_8
Case type: 
עב
סיווגים
שופטים : השופט
השופט
עורכי דין : איתן גדי צפריר
איתן
גדי צפריר
Powered by Drupal, an open source content management system