דרוקס נ. סופה שירותים ימיים


 

   

בתי המשפט

א  001410/07

בית משפט השלום אשדוד

 

30/08/2009

תאריך:

כב' השופט גיל דניאל

בפני:

 

 





התובע

דרוקס יאיר

בעניין:


 

ארבל

ע"י ב"כ עו"ד


 

נ  ג  ד

הנתבעת

סופה שירותים ימיים (1998) בע"מ


 

צחורי אורי

ע"י ב"כ עו"ד


 

פסק דין

 


התובע הינו בעל מלאכה בתחום המכונאות הימית ומערכות כלי שייט. הנתבעת הינה בעלים ומחזיקה של כלי שייט, גוררת, העוגנת במרינה של אשקלון.

 

לפי הנטען בכתב התביעה, בחודש 10/06, התבקש התובע על ידי מנהל הנתבעת לבדוק את מצב הגוררת, עקב תקלה. בעקבות הבדיקה שערך התובע, הגיש לנתבעת דו"ח לגבי התקלה שהתגלתה, אשר הועבר גם למבטח של הנתבעת ובתיאום עם סוכן הביטוח, גובשה תוכנית עבודה לצורך תיקון התקלה. 

 

לכתב התביעה צורף מכתב שנשלח על ידי התובע לנתבעת ביום 23.10.2006 אשר כולל  תיאור הנזק בגוררת וכן, פירוט פעולות התיקון שיש לבצע. כמו כן, צורף לכתב התביעה, מסמך הנושא כותרת "הצעת מחיר", על סך (כולל מע"מ) של 78,892 ¤, מיום 23.10.2006.

 

לטענת התובע, הנתבעת קיבלה את הצעת המחיר וסוכם בין הצדדים כי מחצית מהסכום ישולם באישור העבודה והיתרה בתום ביצוע העבודה. בתחילת חודש 11/06 הנתבעת העבירה לו מקדמה על סך של 20,000 ¤. לאחר פניות רבות שולם לו סכום נוסף  בסך 5,000 ¤, סכום אשר הועבר על ידי התובע לחרט אשר הופקד על ביצוע עבודת חריטת המדחף המקולקל. למרות פניות חוזרות ונשנות, לא שילמה לו הנתבעת את יתרת התשלום.

 

לטענת התובע, הוא ביצע את החלק הארי של עבודות התיקון בגוררת והימנעות הנתבעת להשלים את סכום התשלום הראשון, אשר חלק ממנו היה מיועד לתשלום לחרט עבור עבודתו, היא שגרמה לעיכוב תיקון המדחף. לתובע התברר כי בינתיים הנתבעת השיגה מדחף ממקור אחר ועל כן, לא נזקקה להשלמת העבודה ועל רקע זה, גם סירבה להשלים התמורה המגיעה לו.

 

הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי הצעת המחיר שצורפה לכתב התביעה, אינה תואמת את הצעת המחיר החתומה שהעביר לה התובע וישנם הבדלים מהותיים בין שתי הצעות המחיר. לכתב ההגנה צורפה הצעת מחיר חתומה, כאשר סכום התשלום הועמד על סך של 79,926 ¤ (כולל מע"מ). לעניין תנאי התשלום, בשונה מהצעת המחיר שצורפה לכתב התביעה, לפיה חולק התשלום ל- 2 חלקים שווים, הראשון בהזמנת העבודה והשני בסיום העבודה, הצעת המחיר שהציגה הנתבעת, כוללת חלוקה ל – 3 תשלומים. לטענת הנתבעת, העברת הסכומים על ידיה לתובע תואמת את הסכמת הצדדים, לגבי תנאי התשלום.

 

הנתבעת טוענת כי הקף העבודה הוערך ב – 10 ימי עבודה. מדובר בגוררת אשר נחוצה לעבודה ואובדן הפדיון בגין השבתתה עמד על סך של 1,500 דולר ליום.

 

לטענת הנתבעת, לאחר תחילת העבודה התברר כי התובע אינו מצויד בציוד מתאים ואין לו פועלים והנתבעת היתה זו שנאלצה לספק לו כלי עבודה ופועלים כדי לזרז את סיום העבודה. הנתבעת טוענת כי התובע לא ביצע את עבודתו בפרק הזמן הנדרש וכי העיכובים בהשלמת העבודה היו קשורים גם להסתבכות כספית של התובע עם בעלי מקצוע אחרים. הנתבעת נאלצה לקבל מדחף ממקור אחר וזאת על מנת להקטין את נזקיה. המדחף השייך לה ששוויו כסף רב,  לא הוחזר לידיה.

 

לגרסת הנתבעת, יתרת החוב עבור העבודה שבוצעה בפועל, עומדת על סך של 31,000 ¤, אולם, מנגד היא רשאית לקזז מסכום זה את הנזקים שנגרמו לה בגין השבתת הספינה מעבר ל – 10 ימי עבודה ואת שווי המדחף שלא הוחזר, סכומים העולים על הסך המגיע לתובע.

 

בדיון שנערך בפניי, העידו התובע, החרט, מנהל הנתבעת ומומחה מטעם הנתבעת.

 

התובע העיד כי קיבל את הסך של 20,000 ¤ לאחר שהתחיל לעבוד וזאת בהעברה בנקאית.  לעדותו, הוא העביר את ציר המדחף לחרט עוד לפני שקיבל את התשלום הנ"ל. אינו יכול לומר בדיוק את תאריך פירוק הציר והעברתו לחרט. התובע ציין בעדותו כי להבנתו השלים את העבודה והספינה "ירדה למים". הספינה תוקנה עם המדחף החלופי, התובע הכחיש הטענה כי העיכוב בהשלמת העבודות, היה קשור לחוב כספי לחרט בקשר לעבודה קודמת. לגרסת התובע, היה פרק זמן שבו העבודה לא התקדמה בשל כך שלא קיבל את התשלום מהנתבעת. בכל הנוגע למשך העבודה בפועל, הרי שלפי טענתו, המדובר היה בפרק הזמן האופטימלי.

 

התובע העיד כי עצר את העבודה אצל החרט, כי ראה שנושא התשלום "נמרח". לאחר שקיבל את הסך הנוסף של 5,000 ¤ המשיך בעבודה. הוא היה מודע לכך שהנתבעת מעוניינת בהשלמת העבודות בהקדם האפשרי, על רקע הצורך בגוררת, אך לטענתו היו דברים שלא ניתן היה לזרז ומדובר בפרק הזמן שנצרך לעבודה.

 

בחקירתו הנגדית נדרש התובע לציין את פירוט לוח הזמנים לביצוע העבודה, במצב דברים שבו לא קיימים עיכובים בשל תשלום כספים. בעדותו, פירוק המערכת נמשכת כיומיים עבודה. עבודת פירוק על הציר עצמו, נמשכת כחצי יום ולכך יש להוסיף את זמני ההובלה. עבודה  על הציר יכולה להמשך כ – 10 – 12 יום ואף יותר. בהמשך לכך, ישנן גם פעולות חריטה של המיסבים שגם הן אורכות כיום יומיים ובסה"כ העבודה על הציר ועל המיסבים אורכת כשבוע.

 

החרט שאליו העביר התובע את הציר, לביצוע העבודות, העיד ומסר בעדותו כי העבודה נמשכה כ – 10 ימים לערך. בהמשך לכך, היה צורך לעשות בוקסות ותבנית ועבודות נוספות אשר נמשכו כשבוע ימים נוסף. העד מסר כי קיבל את מלוא התשלום המגיע לו בקשר לעבודות שביצע. לדבריו, קיבל באותה עת סך של 11,000 ¤ על חשבון ולפני כ – 4 חודשים ערך  עם התובע חשבון וקיבל את מלוא התמורה. לעדותו: " הציר לא עוכב בגלל הכסף".

 

מנהל הנתבעת העיד כי בטרם ביקש מהתובע לבצע את העבודה, מסר לו התובע כי יוכל לבצעה ללא בעיה. בתחילה סבר כי התובע הוא בעל מקצוע רציני, כי כאשר עבד על ספינת דייג במקום, עבדו איתו אנשים והיה לו רכב, אך בדיעבד הסתבר כי הרכב לא היה שלו. לאחר שהתחיל התובע בעבודות, הבחין כי אלו מתקדמות בעצלתיים והבהיר לתובע כי הנתבעת נזקקת לגוררת כמה שיותר מהר.

 

המומחה מטעם הנתבעת, הגיש חוו"ד אשר מתייחסת לנזק שנגרם לכלי השייט, כמפורט גם בחוו"ד שהועברה מטעמו לחברת הביטוח וכן, מתייחסת להערכת הנזק שנגרם לנתבעת בגין השבתת הגוררת.

 

בעדותו מסר המומחה כי הערכת הנזק לגוררת אכן התבססה על הצעת המחיר שמסר התובע. המומחה התייחס בעדותו לתהליך העבודה ולפרקי הזמן שנדרשים לביצועה של עבודה הכוללת גם תיקון של ציר המדחף. עם זאת הבהיר, כי בהערכת פרק הזמן של העבודה לא לקח  בחשבון את זמני ההמתנה בין העבודות השונות כגון, הצורך בהמתנה לקירור.

 

באי כח הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

 

אין מחלוקת בין הצדדים לעניין ביצוען של עבודות על ידי התובע, וכך גם אין מחלוקת לגבי טיבן של העבודות. בהמשך לכך, אין בין הצדדים מחלוקת לגבי התשלום שהיה מגיע לתובע, עבור העבודות שבוצעו על ידיו, אילו עבודות אלו היו מסתיימות בתוך פרק זמן מסוים.

 

המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת לשאלה, מה היו הגורמים לעיכוב בהשלמת ביצוען של העבודות שנמסרו לידיו של התובע. לטענת התובע, מחדליה של הנתבעת באי העברת מלוא התשלומים עליהם סוכם, ובמועד שנקבע, הוא שהוביל לעיכוב האמור ואילו הנתבעת טוענת, כי העיכוב כולו נעוץ בתובע בלבד.

 

הצדדים לא הסכימו מפורשות על המועד שבו חייב התובע להשלים את העבודות אותן נטל על עצמו לבצע. עם זאת, היה על התובע לסיים את ביצוען של כלל העבודות בתוך פרק זמן סביר. למעשה, אין מחלוקת כי העבודות לא הושלמו בפרק הזמן הסביר לכך. גם התובע טוען בכתב התביעה, כי חלו עיכובים בביצוע העבודות, אלא שלפי טענתו, העיכובים נגרמו בשל אי העברת התשלומים המתחייבים על ידי הנתבעת.

 

לצורך בחינת ביצוען של העבודות יש לציין מספר נקודות זמן, אשר מרביתן אינן שנויות במחלוקת.

 

וכך, בחודש ספטמבר 2006 נגרם הנזק לגוררת השייכת לנתבעת.

 

ביום 5.10.2006 ביקר השמאי ובדק את הגוררת. ביום 10.10.2006 הגיע השמאי למקום פעם נוספת לאחר פירוק מערכת הציר על מנת לבדוק נזקים נוספים. נערכה פגישה עם התובע וסוכם על התחלת ביצוע העבודות.

 

לאחר הפירוק התובע החל בביצוע העבודות. אינני מקבל את טענת התובע לפיה העבודות החלו על ידיו רק בשלב מאוחר יותר, ורק מיום 31.10.2006. מהעדויות עולה, כי העבודות החלו כבר קודם לכן, בסמוך לאחר פירוק החלקים.

 

כבר ביום 12.10.2006 הועבר ציר המדחף לחרט שהועסק על ידי התובע.

 

הצדדים סיכמו כבר בשלב קודם את העלויות הקשורות לביצוע העבודה, אולם המשא והמתן לקביעת המחיר הסופי נמשך, על רקע בקשת הנתבעת לקבלת הנחה. התובע העלה את הצעת המחיר על הכתב וביום 23.10.2006, לאחר שסוכמה מתן ההנחה לנתבעת, נשלחה לנתבעת הצעת מחיר מתוקנת.

 

בסמוך לאחר מכן שולמה לתובע מקדמה על סך של 20,000 ¤ בהעברה בנקאית.

 

בהמשך, שילמה הנתבעת לתובע תשלום נוסף, על סך של 5,000 ¤. העברת הסך הנוסף נעשתה לפני החזרת הציר המתוקן.

 

ביום 31.10.2006 ניתנה חוות דעת השמאי אשר מהווה גם אישור לתשלום עבור תיקון הנזקים שנגרמו לגוררת.

 

ביום 23.11.2006 הושלמו אותן עבודות שבוצעו על ידי התובע. כאמור, במקום תיקון המדחף, הותקן בגוררת מדחף חלופי, אשר הובא על ידי הנתבעת.

 

התובע טען בכתב התביעה, כי הוסכם על העברת מחצית התשלום עבור העבודות כבר בעת תחילת העבודות. בפועל, הועבר סך של 20,000 ¤. לטענת התובע בכתב התביעה, אף ששולם בהמשך סך של 5,000 ¤, עדיין לא הועבר התשלום הנדרש, העומד כאמור על מחצית תמורת העבודות. הימנעות הנתבעת מהעברת יתרת התשלום הראשון אשר חלק ממנה היה מיועד לתשלום לחרט, היא שגרמה לעיכוב בתיקון המדחף וציר המדחף אצל החרט.

 

על אף טענתו של התובע בכתב התביעה, לפיה העיכוב בתשלומים על ידי הנתבעת היה זה שגרם לעיכוב בהשלמת ביצוע העבודה, הרי שמתוך עדותם של העדים עולה, כי טענה זו אינה משקפת באופן מדויק את שאירע. התובע צרף לכתב התביעה הצעת מחיר מיום 23.10.2006. בהצעת המחיר האמורה נרשמו תנאי תשלום לפיהם ישולמו 50% בהזמנת העבודה ו- 50% בסיום העבודה. לכתב ההגנה צורפה הצעת מחיר אחרת, עליה חתם התובע, לפיה תנאי התשלום היו: 30% בהזמנת העבודה, 30% בסיום העבודה, ו- 40% ישולמו תוך 30 יום מתאריך החשבונית.

 

מחד, הצעת המחיר שצורפה על ידי הנתבעת חתומה על ידי התובע. מאידך, הצעת המחיר שצורפה על ידי התובע הינה מאוחרת יותר והיא כוללת מספר שינויים בתמחור וכן מעיין הנחה שניתנה. הסכום הסופי בהצעת המחיר שצורפה על ידי התובע הינו נמוך במקצת. בחנתי את הצעות המחיר על רקע התרשמותי מהעדויות והגעתי למסקנה לפיה תנאי התשלום עליהם הוסכם, תואמים את הצעת המחיר הראשונה, עליה חתם התובע. אינני מקבל את גרסת התובע, לפיה נערך שינוי בתנאי התשלום, ונקבע כי תועבר מקדמה של 50% בהזמנת העבודה, במקום 30%.

 

קביעת תנאי התשלום נעשתה בעל-פה בין התובע לנציג הנתבעת. בכל הנוגע לתנאי התשלום הרישום על גבי הצעות המחיר לא היה הרישום המחייב, שכן הצעת המחיר נועדה בעיקרה לשם העברה לשמאי, שצריך היה לאשר אותה במסגרת חוות דעתו לחברת הביטוח. הצעת המחיר היתה חשובה לגבי פירוט העלויות והמחיר הסופי. מטעם זה, הצעת המחיר המאוחרת יותר הועברה לשמאי, ולא העסיקה את נציג הנתבעת. נושא התשלומים נדון כאמור בעל-פה בין הצדדים. לא שוכנעתי, כי לאחר שסוכמה פריסת תשלומים הכוללת שלושה תשלומים ובהם מקדמה בשיעור 30%, נערך שינוי בעניין זה, והתשלומים צומצמו לשניים בלבד עם מקדמה בשיעור 50%.

 

ומכך עולה, כי סכום המקדמה ששולם על ידי הנתבעת לתובע לא היה רחוק מתנאי התשלום עליהם הוסכם. לפיכך, אין לקבל את טענתו המרכזית של התובע, לפיה העיכוב בביצוע העבודות נבע רק מכך שהנתבעת לא העבירה לו את המקדמה לתשלום, בהתאם למוסכם. 

 

התובע טען, כי בשל כך שלא קיבל את המקדמה עליה הוסכם, הוא הורה לחרט לעכב את ביצוע העבודה, אולם טענה זו נסתרה בעדותו של החרט. לעדותו של החרט "הציר לא עוכב בגלל הכסף".

 

בהצעת המחיר לא נקבע פרק הזמן שבו על התובע לסיים את ביצוע העבודות על ידיו. בין הצדדים מחלוקת לגבי פרק הזמן הסביר לביצוען של העבודות. בקשר לסוגיה זו נמסרו גרסאות שונות על ידי כל אחד מהעדים. גם לאחר בחינת הגרסאות השונות, לא ניתן לקבוע פרק זמן מדויק לביצוע העבודות. מדובר בהערכות של המעורבים בדבר ולא ניתן לקבוע, כי הערכתו של מי מהצדדים לעניין זה היא המדויקת יותר. כך או כך, לא יכול להיות ספק, כי בפועל, פרק הזמן שנדרש לתובע לסיום אותן עבודות שבוצעו על ידיו (אשר כאמור לא כללו בסופו של דבר, גם על רקע העיכוב המתמשך, את תיקון המדחף) היה ארוך יותר מפרק הזמן שניתן היה לצפות מראש, שבמסגרתו ישלים התובע את כלל העבודות.

 

עיקר העיכוב נבע מטעמים הקשורים בתובע, אולם חלקו היה קשור גם לעיכובים בלתי תלויים ואולי גם בכך שהנתבעת סרבה להעביר סכומים נוספים עבור העבודות. גם אם הסיכום בין הצדדים לא חייב את הנתבעת בהעברת סכומים נוספים, יתכן והעברת סכומים נוספים, כגון ביצוע תשלום ישירות לחרט במקום התובע, יכול היה לזרז את השלמת העבודות, עניין שהיה חשוב לנתבעת במיוחד.

 

בחינת הראיות והעדויות מביאה למסקנה, כי מדובר במכלול נסיבות אשר השתלבו זו בזו, ואשר גרמו במצטבר לעיכוב בהשלמת העבודות, מעבר לפרק הזמן הסביר לביצוען.

 

התובע זכאי לתשלום בגין העבודות שבוצעו על ידיו. בפועל, ולאחר העיכובים שפורטו לעיל, ביצע התובע את מרבית העבודות המפורטות בהצעת המחיר. התובע לא ביצע את עבודת תיקון המדחף. לפיכך, מהתשלום המגיע לתובע בגין העבודות שביצע בפועל, אותו יש לקבוע בהתאם לאישור השמאי, יופחת הסך המוסכם לגבי תיקון ואיזון המדחף, סך של 7,400 ¤ (לפני מע"מ).

 

התובע לא ביצע את התיקונים בפרק הזמן הסביר לכך. האיחור בביצוע העבודות, אשר עיקרו נעוץ בתובע, גרם לנתבעת לנזקים, אותם היא רשאית לקזז מתוך התמורה המגיעה לתובע.

 

בחנתי את הראיות שהביאה הנתבעת לגבי נזקיה. יש לתת את הדעת לכך, שעיקר האיחור בהשלמת ביצוע העבודות נעוץ בתובע, אולם לא כולו. כמפורט לעיל, יש קושי בקביעת פרק הזמן המדויק שבו צריך היה לבצע את העבודות. קושי זה רלבנטי גם לבחינת שיעור הנזק שנגרם לנתבעת, אשר נובע מחלקו של התובע בהפרש שבין פרק הזמן שבו צריך היה לבצע את העבודות לבין פרק הזמן שבו בוצעו העבודות בפועל. כמו כן, כאשר מדובר בנזקים הקשורים לאובדן הכנסות או רווחים, הרי שיש קושי בכימות מדויק של נזקים כאמור, הואיל ומדובר בהערכה לגבי הכנסות שככל הנראה היו מתקבלות, אך לא התקבלו בפועל.

 

לפיכך, על בית המשפט להעריך את שיעור הנזק שנגרם לנתבעת,  בשל אותו חלק בעיכוב השלמת ביצוע העבודות הנעוץ בתובע, וזאת על רקע מכלול הראיות שהובאו בפניו.

 

מצאתי לנכון להעריך את הנזק שנגרם לנתבעת בדרך של אומדנא, ואני מוצא לנכון להעמיד את גובה הנזק על סך של 20,000 ¤.

 

התובע היה זכאי לקבל, אילו ביצע את כל העבודות, סך של 68,305 ¤ (לפני מע"מ). מסך זה יש להפחית את עלות תיקון ואיזון המדחף, בסך של 7,400 ¤ (לפני מע"מ). מהתמורה המגיעה לתובע יש להפחית את המקדמה שכבר שולמה על ידי הנתבעת, בסך כולל של 25,000 ¤. יתרת התמורה המגיעה לתובע עבוד העבודות שביצע, עומדת על סך של 35,905 ¤ (לא כולל מע"מ).

 

מתוך הסך המגיע לתובע, יש לקזז את הסך של 20,000 ¤, אותו קבעתי לעיל, בגין הנזקים שנגרמו לנתבעת.

 

לפיכך, הנתבעת חייבת לשלם לתובע סך של 15,905 ¤.

 

על התובע להחזיר לנתבעת את המדחף השייך לה. עלויות ההובלה של המדחף כבר נכללו בעלויות התיקון, ולמעשה משולמות על ידי הנתבעת כחלק מביצוע התשלום עליו הוריתי לעיל. לפיכך, על התובע לשאת בעלות הובלת המדחף בעת שיוחזר.

 

הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 15,905 ¤, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל ממועד הגשת התביעה, יום 16.9.2007 ועד למועד התשלום בפועל. לסכומים ששולמו וישולמו לתובע יש להוסיף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית.

 

לנוכח התוצאה, ובהתאם לשיקול הדעת הנתון לבית המשפט בעניין זה, אינני מחייב את מי מהצדדים בתשלום הוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

 

ניתן היום י' באלול, תשס"ט (30 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

 

גיל דניאל - שופט

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/23AA4E410196D33C422576220051286C/$FILE/152403C77B4C328C422575DE003C2BFE.html
תאריך: 
30/08/09
Case ID: 
1410_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : גיל דניאל - שופט
גיל דניאל - שופט
עורכי דין : דרוקס יאיר בעניין: ארבל סופה שירותים ימיים (1998) בע"מ צחורי אורי
דרוקס יאיר בעניין: ארבל
סופה שירותים ימיים (1998) בע"מ צחורי אורי
Powered by Drupal, an open source content management system