אילן יעקב אשכנזי נ' ויקטוריה דוברוב


PAGE  1

 

 

 


















 


 

אילן יעקב אשכנזי

בעניין:

 

 

התובע


 


 

 

 


 

נ  ג  ד


 

 

 


 

ויקטוריה דוברוב


 

 

 

הנתבעת

ע"י ב"כ עו"ד טורים 


 

 

 


 


 

 

נגד

 

 

 

 







 

בנק לאומי בע"מ

בנק מרכנתיל דיסקונט

דובנוב שלמה

חב` הגיחון בע"מ

משרד הפנים-מנהל אוכלוסין

משרד התחבורה-מנהל משרד הרישוי

פלאפון תקשורת בע"מ


 

משב ג'


 


 


 


 

פסק דין


 

התביעה

התובע מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו 67,018 ¤ בשל הפרת הסכם למכירת דירה שנחתם ביניהם ביום 30.08.04 (להלן: "ההסכם"). התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.

 

 

1.         הנתבעת קיבלה רשות להגן שנתמכה בתצהירה ובתצהיר של בנה, שלמה דוברוב (להלן: "הבש"א" או "שלמה").

 

טענות התובע

2.         לפי ההסכם, הוא מכר את זכויותיו בדירה הנמצאת ברח' שמואל מאיר 11 בשכונת הר חומה שבירושלים לנתבעת תמורת סך של 625,000 ¤ (להלן: הדירה").

 

3.         בד בבד עם חתימת ההסכם נחתמו בין הצדדים שני הסכמים נוספים. האחד, מפרט בין היתר אילו זכויות בדירה יועברו לנתבעת (להלן: "הסכם הזכויות"). והשני, מפרט בין היתר את אופן ביצוע התשלומים לתובע על ידי הנתבעת (להלן: "הסכם התשלומים").

 

4.         ביום 7.09.04 קיבלה הנתבעת את החזקה בדירה, היא אישרה עובדה זו בכתב ובנוסף התחייבה שלא תהיינה לה טענות בקשר למסירת הדירה.

 

5.         בניגוד למוסכם, שילמה הנתבעת לתובע סך של 619,982 ¤ בלבד. סכום זה שולם בחמישה תשלומים לא שווים, כמפורט בכתב התביעה.

 

6.         לאור האמור, נותרה יתרת חוב של 5,018 ¤ שלא שולמה עד היום.

 

7.         התשלום החסר מהווה הפרה יסודית של ההסכם ולכן הוא זכאי לקבל את הפיצוי המוסכם 62,000 ¤ כקבוע בהסכם.

 

טענות הנתבעת

8.         היא שילמה לתובע מלוא התמורה המוסכמת.

 

9.         התובע הגיש את התביעה בשיהוי ניכר מבלי שפנה אליה או לעורך הדין שפעל מטעמה אפילו לא פעם אחת כדי להתרות על קיום של יתרת חוב.

 

10.       שלמה, בנה, שטיפל בביצוע התשלומים, שילם את הסכום הנטען כחסר         (5,018 ¤) בדולרים (בערך כ-1,000 דולר), אותם העביר במזומן לתובע. הוא עשה זאת במעמד אחת ההפקדות הבנקאיות שצוינו בכתב התביעה כאחד מהתשלומים שהועברו לתובע.

 

11.       היא אישרה כי אין בידה אישור בכתב על העברה זו, כיוון שהתובע דחה את מועד מתן האישור על קבלת הכסף למועד אחר למרות שהתבקש לעשות זאת במועד מסירתו. עד היום הוא לא עמד בהבטחתו ולא אישר בכתב את קבלת הסכום.

 

12.       למעשה בהסכם התשלומים ויתר התובע על ביצוע תשלום התמורה כפי שנקבע בהסכם (שם נקבע והוסכם כי התמורה תשולם בשיק בנקאי משוך לפקודת חברת סולל בונה, החברה המשכנת ממנה רכש התובע את הדירה, שישולם לחשבונה שצוין בהסכם, ובשיק בנקאי לפקודת המוכר שיימסר לידו הנאמנות של עורך הדין שערך את ההסכם בין הצדדים). כלומר הוסכם שהנתבעת תוכל לשלם לתובע בכל דרך עליה יוסכם בפועל בעת התשלום, ובהתאם להוראת סעיף 4 להסכם התשלומים הרי ש"בכל מקרה של סתירה בין הסכם זה (הסכם התשלומים – י. ב.) לבין הסכם המכר (ההסכם – י. ב.) – האמור בהסכם זה גובר".

 

13.       בכל מקרה אין תוקף לסעיף הפיצוי המוסכם שבהסכם, שכן בהסכם התשלומים לא נזכר עניין הפיצוי המוסכם, וכאמור המוסכם בהסכם התשלומים גובר על המוסכם בהסכם.

 

14.       בכל מקרה, מדובר בפיצוי מוסכם מופרז, העולה פי עשר משווי ההפרה הנטענת, ובית המשפט מתבקש לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו בסעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, ולהפחית את הפיצוי, ולמעשה לבטלו לחלוטין.

 

דיון

15.       הנתבעת הסתפקה בתצהירי העדות שהוגשו על ידה בבש"א שכללו תצהיר שלה ושל בנה. בתצהירים הנ"ל נטען כי יתרת החוב שולמה בדולרים במזומן לידיו של התובע.

 

16.       הנתבעת לא נחקרה על תצהירה בשל קשיי השמיעה מהם היא סובלת.

 

17.       שלמה, סיפר בחקירתו הנגדית כדלקמן:

א.        לבקשתם הסכים התובע שחלק מהתמורה תשולם בדולרים והוא מסר את מספר חשבון הבנק שלו שאליו ניתן להפקידם.

 

ב.         כשהגיע לבנק, התברר לו כי לא ניתן להפקיד דולרים בחשבון שאת מספרו קיבל מהתובע. בעקבות סרוב הבנק לקבל את הדולרים, התקשר לתובע וזה מיהר להגיע לסניף הבנק ובנוכחותו הופקדו הדולרים לחשבונו. הודלרים הופקדו לאחר שנבדקו על ידי פקידת הבנק במכונת השטרות שהייתה ממוקמת בקומה השנייה של הבנק, והוצאו מהם מספר שטרות שהיו מזויפים.

 

ג.         באותה הזדמנות ביקש ממנו התובע 5,000 ¤ במזומן והוא נתן לו שטרות דולריים בסך של כ-1,100 דולר.

 

ד.         הוא הוסיף כי במועד מאוחר יותר, הוא הפקיד סכום נוסף בדולרים לחשבון של התובע בסניף בנק אחר.   

 

18.       הנתבעת העידה את עו"ד נחום וגנר שערך את ההסכמים. בעדותו לא היה להאיר את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, שכן הוא לא היה מעורב בהעברת התשלומים מהנתבעת אל התובע, למעט תשלום של 10,000 ש"ח שנמסר לו בנאמנות והועבר לתובע לתשלום נוסף ששולם לחברת סולל בונה, הוא הוסיף 100 ¤ שהיו חסרים מכיסו כדי שלא לעכב את סיום העסקה.

 

19.       התובע הכחיש את גרסתו של שלמה, בתצהירים השונים שהגיש, וטען שלא קיבל לידיו אף פעם שטרות דולריים משלמה. לדבריו, הוא גם לא נכח במעמד הפקדת השיק הבנקאי שבמהלכו, לפי הטענה, הוא קיבל את הכסף המזומן. הוא סיפר בתצהירו, כי במהלך החתימה על ההסכם במשרדו של עו"ד וגנר שערך את ההסכם, הוא סירב תחילה לבקשת הנתבעת לקבל ממנה חלק מהתמורה בדולרים. עם זאת, בסופו של יום, לאחר ששלמה התערב בעניין, הוסכם כי הנתבעת תוכל לשלם לו בדולרים אך זאת בתנאי שתפקיד אותם ישירות לחשבון הבנק שלו וכי התובע ישא בעלות ההפקדה. הסכמה זו עוגנה בהסכם התשלומים ב"דקה התשעים" ולכן הסכם זה אינו מודפס. לטענתו, בשל החיפזון בחתימת הסכם התשלומים נרשם מספר החשבון המתאים להפקדת מטבע ישראלי בלבד. עם זאת, הוא אישר כי גם למחרת היום, ביום 31.08.04, כשהתקשר אליו שלמה וביקש ממנו את מספר החשבון לצורך הפקדת דולרים, הוא מסר לו את מספר החשבון המתאים להפקדת מטבע ישראלי בלבד. הוא גם טען כי בשיחה זו הוא נדרש על ידי שלמה לקזז או שמא לוותר על סך של 5,000 ¤ מהתמורה, וחרף סירובו נותר בו הרושם כי שלמה מתכוון לא להפקיד את כל הדולרים שנתנה לו אמו בחשבונו שלו,  אלא שבכוונתו להותיר דולרים שווי ערך לסך של 5,000 ¤ בידו. עוד טען התובע כי למרות ששלמה לא ציין במפורש את מועד ההפקדה במסגרתו נמסרו השטרות הדולריים, הרי שכוונתו הייתה להפקדה ביום 31.08.04, שנעשתה בסניף בנק לאומי לישראל ברמת אשכול, בו יש לתובע חשבון במטבע ישראלי וחשבון במטבע זר. לדבריו, במעמד זה, הוא, התובע, כלל לא היה נוכח, ומכאן שגרסתו של שלמה אינה אמת. אכן, במהלך הפקדה אחרת, שהייתה ביום 8.09.04 בסניף בנק הפועלים ברמות אשכול גם בו יש לתובע חשבון, הוא היה נוכח, אך במעמד זה הוא לא קיבל משלמה דבר. נוכחותו במעמד ההפקדה הייתה בשל שיחת טלפון שקיבל משלמה שטען בפניו כי הוא אינו יכול להמתין בתור הארוך שבסניף הבנק לצורך ביצוע ההפקדה. בשל חששו שמא העברת התמורה תתעכב, הוא הגיע באופן מידי לבנק כדי להסדיר את ההפקדה שנעשתה בפני פקידת הבנק בשם נירית חיימוף.   

 

20.       בחקירתו הנגדית סיפר התובע כי יום לפני החתימה על ההסכם הוא פגש את שלמה שניהל איתו משא ומתן על גובה התמורה. הוא הציע לשלמה להפחית 5,000 ¤ תמורת תשלום כל התמורה במועד החתימה על ההסכם. ואולם, עו"ד וגנר שייצג את הנתבעת לא הסכים לכך.

 

סיכום

21.       בראיות שלפניי אין מחלוקת כי לפי ההסכם והסכם התשלומים אופן התשלום של התמורה לידי התובע היה צריך להיות בהפקדה בנקאית, לחשבון זה או אחר. לא הוסכם על אפשרות של תשלום מזומן, בוודאי לא של דולרים. לשון ההסכם והסכם התשלומים בעניין זה ברורה. עם זאת, גם לא יכולה להיות מחלוקת כי אם אכן העביר שלמה דולרים במזומן לתובע, לאחר שהתובע הסכים לכך, אין לתובע כל עילה כנגד הנתבעת. צודק גם ב"כ הנתבעת כי יש לקחת בחשבון גם את העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי מספר החשבון שנמסר לנתבעת במסגרת הסכם התשלומים היה מוטעה, וכך גם מספר החשבון שנמסר למחרת היום לשלמה בשעה שהיה בבנק במטרה להפקיד את הדולרים. עובדות אלו אושרו על ידי התובע שהודה כי טעה במספר החשבון שמסר, וכי החשבון שמסר לא נועד להפקדת דולרים.

 

לכן, השאלה הדורשת הכרעה היא אם הוכח ששלמה לא העביר לתובע כ-1,000 דולר במזומן שערכם מגיע לכדי 5,000 ¤ החסרים להשלמת התמורה.

 

22.       בעניין זה אני נותן אימון מלא בגרסתו של שלמה אשר טען כי העביר לתובע שטרות דולרים במזומן.

 

23.       ייתכן ושלמה קצת בלבל בין שני האירועים השונים שהיו בשתי הפעמים בהם הגיע לבנק, האחד ביום 31.08.04 בבנק לאומי והשני ביום 8.09.04 בבנק הפועלים, אולם אין בכך כדי לקעקע את גרסתו, שכן מדובר בשני אירועים תכופים שבשניהם הוא הגיע לבנק כדי להפקיד דולרים בחשבונו של התובע, ואך טבעי הוא שהוא לא יזכור היטב את פרטי האירוע בחלוף זמן רב כל כך.

 

24.       גרסתו של שלמה לפיה הדולרים שהביא עמו נספרו ונבדקו בבנק לאומי טרם הפקדתם וכי סכום הדולרים הגיע לכדי 9,300 דולר, נתמכת בסרטי מניית השטרות של בנק לאומי (נספחים א.א.4 ו-א.א.5 לתצהיר התובע). טענתו של התובע בסיכומיו אודות האותנטיות של מסמכים אלו תמוהה שכן הוא זה שצרף אותם לתצהירו וציין שהם נלוו לפעולת ההפקדה לחשבונו ביום 31.08.04. אין מחלוקת אפוא, כי בידי שלמה היו דולרים במידה מספקת כדי לשלם לתובע את הסכום שהיה על הנתבעת לשלם לתובע באותו יום, ואין מחלוקת כי בסמוך למנייתם הם הופקדו בחשבון התובע 5,500 דולר. מדוע אפוא, לא הפקיד את כל הדולרים כפי שהיה בכוונתו לעשות, אם לא בשל העברת חלק מהדולרים במזומן לתובע. הדעת גם נותנת כי התובע הגיע לבנק לקריאתו של שלמה אשר לא עלה בידו להפקיד את הדולרים לחשבון שנמסר לו על ידי שלמה ולא בשל הקדמת התור של שלמה אצל פקידת הבנק, כטענת התובע. קשה גם לתת אימון בגרסת התובע באשר לניסיונות של שלמה לגזור לעצמו סך של 5,000 ¤ מהתמורה שהייתה אמורה אמו, הנתבעת, לשלם לתובע תמורת הדירה.

 

25.       זאת ועוד. העובדה שהתובע חתם על הבקשה לאישור העברת הזכויות מיום 4.07.05 (נספח 15 לכתב התביעה) אין בה כדי לוותר על זכויות לקבלת התמורה בגין הדירה אם והוא לא קיבל אותה. עם זאת, צודק ב"כ הנתבעת כי יש בחתימתו של התובע על המסמך בצירוף העובדה שהוא לא העלה כל טענה בדבר התמורה החסרה עובר לחתימתו, כמו גם לאחריה עד הגשת התביעה בחלוף שנה מיום העברת החזקה בדירה והשלמת תשלום התמורה, כדי לתמוך בגרסתו של שלמה. התובע, הודה כי ידע על כך ששלמה הפקיד לחשבונו בחסר כבר ביום ההפקדה, בין לפי גרסתו ששלמה פעל לפי רצונו להעביר לידיו שלו 5,000 ¤ מהתמורה ובין לפי כל גרסה אחרת. גם דרך ניהולו של המשפט על ידי התובע מלמדת כי הוא לא היה שותק כלל על חוסר זה בתמורה ששולמה לו. העובדה שהתובע לא אמר על כך דבר, וגם עו"ד ווגנר העיד כי לא ידע על טענות התובע בקשר לתמורה שולמה בחסר, מחזקת את גרסתו של שלמה, כי התמורה שולמה במלואה. בקיצור, ניתן לצפות מהתובע שלא היה מעביר את הזכויות בדירה (לרבות החזקה) מבלי שהיה מבטיח את קבלת מלוא התמורה.     

 

26.       אני קובע אפוא, שהנתבעת הצליחה לשכנע במידה הדרושה במשפט האזרחי שהעבירה את התמורה בגין הדירה במלואה. דהיינו, כפות המאזניים נוטות לכיוונה של הנתבעת.

 

27.       מעבר לצריך ייאמר, כי גם אם הייתי מקבל את גרסת התובע כי חסר מהתמורה סך של 5,018 ¤, לא היה מקום להעניק לו את הפיצוי המוסכם שבסעיף 16 להסכם. אכן, כטענת התובע, הסכם התשלומים אינו מבטל את סעיף הפיצוי המוסכם, שכן אין מדובר בסתירה בין הסכם התשלומים להסכם. ואולם, צודק ב"כ הנתבעת כי פיצוי בשיעור 62,000 ¤ בשל יתרת חוב של כ-5,000 ¤, שלא נדרשו מעולם על ידי התובע, אינו עומד בשום יחס סביר לנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהפרה זו. מה גם שהתובע יכול היה להקטין את נזקו, במידה והיה נזק שכזה בשל קיומה של יתרת חוב, בפנייה לנתבעת והעמדתה על קיומה של יתרה זו זמן אמת.

 

28.       אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד 10,000 ש"ח עבור התיק העיקרי והבקשה בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

ניתן היום י"ח באלול, תשס"ט (7 בספטמבר 2009), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 7/9/09.

 

 

יחזקאל ברקלי, שופט

 

010328/05א  130 מ.ב.

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/1E100B2E3CBDA4154225762A00519CF7/$FILE/D39F4EACAA7040C942257624004202D8.html
תאריך: 
07/09/09
Case ID: 
1_0
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : יחזקאל ברקלי
יחזקאל ברקלי
עורכי דין : טורים
טורים
Powered by Drupal, an open source content management system