צבר ברזל שיווק נ. פטריות הנגב


 

   

בתי המשפט

א  005136/07

בית משפט השלום ראשון לציון

 

14/09/2009

 

כב' השופטת יעל בלכר

בפני:

 

 







צבר ברזל שיווק והספקת מתכת בע"מ

בעניין:

התובעת

סעדיה שמואל

ע"י ב"כ עו"ד


 

- נ  ג  ד -

 


 

1 . פטריות הנגב בע"מ

2 . למפרט אריה

3 . אזולאי קלוד

הנתבעים

לוי שי

ע"י ב"כ עו"ד


 

פסק דין

 

הנתבעת רכשה ברזל מגולוון מהתובעת. לטענת התובעת, עקב הטעיה של הנתבעת ולכל הפחות עקב טעות, חויבה הנתבעת לשלם עבור הברזל המגלוון שרכשה, מחיר של ברזל שחור (לא מגולוון), שהוא זול יותר מהברזל המגולוון. התובעת גילתה את הטעות, כאשר הנתבעת ביקשה לרכוש סחורה נוספת. התובעת שלחה לנתבעת דרישה לתשלום ההפרש. הנתבעת סירבה לשלם על פי הדרישה. מכאן התביעה על סך 34,865 ש"ח.

 

טענות הצדדים

1.             התובעת טוענת, כי היא זכאית להפרש המחירים מכוח הפרת חובת תום הלב במשא ומתן לכריתת החוזה והפרת חובת תום הלב בקיומו של החוזה, מכוח הטעיה ומכוח עוולת התרמית. ככל שבית המשפט ימצא שאין הטעיה, אזי לטענת התובעת, חייבת הנתבעת בתשלום ההפרש מכוח עשיית עושר ולא במשפט. לטענת התובעת, קמה עילת תביעה אישית גם נגד הנתבעים 3-2 שהם עצמם ביצעו את ההטעיה או עוולת התרמית והתנהלו כלפיה בחוסר תום לב.

 

2.             הנתבעים 3-2 טוענים להעדר יריבות וחבות אישית, שכן פעלו בשם הנתבעת 1 ולא התקיימו התנאים המקימים עילת תביעה אישית. כמו כן, לגרסתם, המחיר הנקוב בהצעה ובחשבונית הוא המחיר שסוכם בין הצדדים לאחר משא ומתן בשל היקף הרכישה הגדול. לחלופין, גם אם מדובר בטעות, מדובר לכל היותר, בטעות בכדאיות העסקה.

 

 

דיון והכרעה

3.             מהראיות עולה באופן ברור, כי המחיר בו נקנתה הסחורה אינו מחירו של ברזל מגולוון, כי אם של ברזל שחור.

 

4.             תחילה ביקשה הנתבעת לקבל הצעת מחיר. בהצעת המחיר מיום 7/1/07 (הצעת המחיר) מופיעים, בין היתר, הפריטים הבאים:       1. פרופיל צינור מרובע 5 X 100 X 100 מברזל שחור - 47 ¤.          2. פרופיל צינור מרובע 29 X 50 X 100  מברזל שחור - 19.10 ¤      3. פרופיל צינור מרובע 29  X 50 X 100 מברזל מגולוון - 33.25 ¤.

5.             בהזמנה מיום 4/3/07 הזמינה הנתבעת פריטים מברזל מגולוון (ההזמנה, ת/1). שניים מן הפריטים נזכרו בהצעת המחיר באותן מידות, בברזל שחור. אולם המחיר שנרשם בהזמנה בעבור הברזל המגולוון הוא המחיר שנרשם בהצעה בעבור ברזל שחור. כך, עבור פרופיל מרובע 5 X 100 X 100 מגוולן נרשם מחיר של 47 ¤, שהוא המחיר של אותו פריט בברזל שחור בהצעת המחיר. בעבור פרופיל מרובע 29 X 100 X 100  מגוולן נרשם מחיר של 19.1 ¤ שהוא המחיר של אותו פריט בברזל שחור בהצעת המחיר. יתר על כן, כמפורט לעיל, בהצעה כתוב במפורש, כי מחירו של פריט זה בברזל מגוולן הוא 33.25 ¤.

6.             זאת ועוד. לאחר שהתגלתה הטעות מכרה התובעת את אותה סחורה במחירי אמת לנתבעת, והנתבעת שילמה את המחיר המבוקש. פרופיל 29 X 100 X 100 מברזל מגולוון נמכר במחיר של 33.25 ¤, ולא 19.1 ¤ (חשבונית נספח ה'2 לתצהיר התובעת וכן חקירתו הנגדית של הנתבע 2 בעמ' 17 ש' 24-30).

7.             התובעת צירפה מכתב של חברת איסכור, שלפיו לא הייתה עליה במחירי הפלדה בחודשים פברואר-אפריל, וטענתה לא נסתרה. התובעת אף צירפה חוו"ד מומחה שהעיד, כי מחיר ברזל מגוולן יקר בין 50% ל- 100% ממחיר ברזל שחור. ברזל מגולוון להבהיר, הינו ברזל שחור, שעובר תהליך עיבוד נוסף. המומחה נחקר וחוות דעתו לא נסתרה.

8.             טענת הנתבעים, כי דובר "בחבילה" שבה ניתנו לנתבעת מחירים טובים לגבי פריט זה ופחות טובים לגבי פריט אחר, לא הוכחה ואיננה מסתברת מן הראיות.

9.             הוצג בפני מסמך ההזמנה המקורי, שסומן ת/1. מדובר במסמך שבו טבלה מודפסת שערכה הנתבעת והודפסו בה הפריטים, כאשר בהדפסה מצוין במפורש ובאופן ברור בעמודה מיוחדת ונפרדת, כי מדובר בפריטים מברזל מגולוון. הנתבע 2 כתב את המחירים בכתב-יד בעמודות השמאליות, שכותרתן "מחיר מ.א" ו"סה"כ" (ר' חקירת הנתבע 2 בעמ' 14 ש' 19), אף כי ב"כ הנתבעים מצא לנכון, משום מה וללא יסוד, להטיח במנהל התובעת בחקירתו כאילו האחרון כתב את המחירים בטורים אלה (ר' עמ' 8 ש' 18). על מסמך מודפס זה שהביא עימו הנתבע 2, רשם מנהל התובעת בזמן אמת בכתב-יד את המחירים בעט ירוק, בעמודה שכותרתה "תיאור" (ר' חקירת מנהל התובעת, מר רוזה, בעמ' 8 ש' 18). מתחת לטבלה ציין בכתב ידו, "הנחה 500 ¤".

10.         לטענת מנהל התובעת, הוא רשם את המחירים בטעות, על סמך רישום המחירים שביצע הנתבע 2. הנתבע 2 הציג כי אלו המחירים שקיבל מהתובעת להצעת המחיר בפקס, ולא היה משא ומתן על המחירים (עמ' 7 ש' 6-14 ועמ' 8 ש' 15-17).

11.         לפי ס' 14 לכתב ההגנה שנתמך בתצהיר הנתבע 2 (שימש כתצהיר עדות ראשית), מנהל התובעת נתן לנתבעים את המחיר הנמוך ביותר לכלל החבילה, אם כי פרטים שונים בה היו יקרים מהצעות אחרות. בס' 41 שם, ציין כי הנתבעים השלימו את הפרופילים הנדרשים מספק אחר, ושילמו לו סכום נמוך בהרבה מזה הנדרש ע"י התובעת בתביעה. אלא שהדברים נטענו בסתמיות ובכלליות, ללא כל פרטים ולא הוגש בדל ראיה לתמיכה בטענות אלה: לא קבלה על רכישה במחיר נמוך יותר מאחרים ולא הצעות מחיר שנטלה הנתבעת מספקים אחרים לצורך שקילת מחיר החבילה (ראו גם חקירתו הנגדית של הנתבע 2 שלא היתה משכנעת בעניין זה, בעמ' 17 ש' 1-23). כידוע, אי הבאת הראיות פועלת לחיזוק גרסת התובעת.

12.         יש לציין, כי מחקירת הנתבע 2 עולה כי לטענתו (שכשלעצמה לא נתמכה כאמור, בראיה כלשהי), ביצע עסקה חלופית במחיר 28 ¤, שאמנם נמוך מ- 33.5 ¤ שדורשת התובעת, אך גבוה הרבה יותר מ- 19 ¤ שחויבו בתחילה (עמ' 16 ש' 16), כך שסביר יותר שהמחיר של 19 ¤ יסודו בטעות.

13.         לא רק שלא הובאו ראיות לעניין הצעות מחיר אחרות כאמור, לא הובא לעדות גם שותפו של הנתבע 2 (הנתבע 3), שלפי עדות הנתבע 2, נכח עימו בעת ניהול המו"מ עם מנהל התובעת (עמ' 14 ש' 4-7 ובמיוחד ש' 5 וש'  27-29 ובמיוחד ש' 28, עמ' 15 ש' 18-19, 27-28). אי הבאת הראיות פועלת גם כאן לחיזוק גרסת התובעת. אוסיף עוד, כי עדותו של הנתבע 2 באשר למשא ומתן על המחירים לא הייתה משכנעת. אף  שהתבקש על ידי בית המשפט לתאר באופן חופשי את הפגישה, לא נתן כל תיאור שיכול להסביר את עניין רישום המחירים בטורים השמאליים של הטבלה במסמך ההזמנה, שהם מחירים של ברזל שחור על פי הצעת המחיר, בכתב ידו (עובדה עליה אין חולק) ולא אמר מילה ביחס לתוכן הדברים שנאמרו כביכול במו"מ שבוצע לטענתו (עמ' 19 ש' 8-11).

14.         התוצאה היא שאני מקבלת את הטענה כי המחיר שננקב בהזמנה מקורו בטעות ואיננו בבחינת מחיר "חבילה" שהושג לאחר משא ומתן.

15.         הדיון בסוגיית הטעות ההטעיה לפי חוק החוזים אינו רלבנטי לסעד המבוקש כאן. הסעד לפי ס' 14 או 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) הוא סעד של ביטול והשבה, ואילו הסעד המבוקש כאן הוא פיצוי כספי בגין הפרשי המחיר בין הברזל השחור לברזל המגולוון. אציין רק, כי בניגוד לטענות הנתבעים, אין מדובר בטעות בכדאיות העסקה, אלא בטעות ביחס לטיבו של הנכס שבגינו נקשר החוזה. 

16.         יחד עם זאת, אני סבורה כי בנסיבות העניין, לאור הראיות שבאו בפניי והתרשמותי מהעדויות, השתלשלות האירועים, הצעת המחיר שקדמה להזמנה, גרסת הנתבעים לגבי מחיר "חבילה" וקיומו של משא ומתן שלא הוכחו, הסכמתה של הנתבעת לבצע קנייה מאוחרת במחירים הנכונים, ופער המחירים כמקובל בשוק בין ברזל שחור לברזל מגולוון - הפרה הנתבעת את החובה החלה עליה לנהוג בתום לב במשא ומתן. במחירים הנמוכים שננקבו בהזמנה היה כדי להצדיק, לכל הפחות, בירור מצד הנתבעת. הנתבעת העדיפה לשתוק ולא לשאול, מקום שחובת תום הלב מורה כי בנסיבות העניין, צריך היה לעשות כן. אני מוצאת, אפוא, כי בנסיבות העניין נהגה הנתבעת בחוסר תום לב במשא ומתן (ראו ע"א 3912/90 . eximineתאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, פ"ד מז(4), 64, ובמיוחד עמ' 82 ס' (י)).

17.         בנסיבות כאמור, אין מקום לקבל את הטענה שהתובעת באשר היא מומחית בתחומה, איננה זקוקה לעזרת הנתבע 2, כפי שטען האחרון בחקירתו (עמ' 19 ש' 1-6). אין ספק עם זאת, כי גם אם עקב מנהל התובעת אחר הרישום שעשה נתבע 2, התובעת התרשלה בניהול ענייניה, וכי הטעות הייתה נמנעת עם בדיקה ותשומת לב ראויים וטובים יותר, שהרי בהצעת המחיר כתוב במפורש כי מדובר בברזל מגולוון. אף לא נעשתה בדיקה של התובעת, אל מול הצעת המחיר (ראו גם חקירת מנהל התובעת בעמ' 9 ש' 17-18).

18.         כפי שנפסק בעניין eximine הנ"ל כשמדובר בשני צדדים לחוזה שגרמו לנזק בהתנהגותם, חלוקת האחריות היא התוצאה המתבקשת. אני מוצאת לנכון לקבוע כי במכלול נסיבות העניין כמפורט לעיל, התובעת תישא ב- 50% מהנזק (שהוא הפרש המחיר בין מחיר הברזל השחור ששולם, לבין מחיר הברזל המגולוון כפי שנתבע) והנתבעת תישא ב- 50% הנותרים. דהיינו: יש לחייב את הנתבעת במחצית מסכום התביעה.

19.         לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 17,432.5 ¤. הסכום נכון ליום הגשת התביעה 6/11/07 ויש לצרף לו ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

20.         התביעה נגד הנתבעים 2-3 נדחית. התובעת בחרה לתבוע גם את הנתבעים 2-3, אף שפעלו במסגרת החברה ובשם החברה. כאמור אין הראיות עולות כדי הוכחת תרמית והטעיה. לא הוכחו נסיבות המצדיקות חיובם האישי לפי דין, כגון ניצול לרעה של מסך ההתאגדות או מכוח חובת תום הלב במשא ומתן (ראו למשל ע"א 9183/99 פניגשטיין נ' חברה חברי המהפך מס' 1 (מחצבות) בע"מ, פ"ד נח(4) 693).

21.         אשר להוצאות - יש להביא בחשבון בקביעת ההוצאות, את אופן ניהול התביעה על ידי הנתבעים. הנתבעים עמדו על קיום ההליך במלואו על כל דקדוקיו (פרוטוקול ק.מ. מיום 16/6/08). אף על פי כן, העלו טענות שלא התאמצו כלל להביא ראיות להוכיחן ולא נמצא להן יסוד ראייתי. הנתבעים עמדו על חקירת המומחה שהיתה חסרת כל תוחלת ולא התייחסה כלל לעניין עלות הגילוון ביחס למחיר הברזל השחור.      מצד שני, יש להביא בחשבון כי התביעה נגד הנתבעים 2-3 נדחתה.         בשים לב לאמור אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת הוצאות המומחה לפי קבלה, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ¤ + מע"מ.

ניתן היום י"ז באלול, תשס"ט (6 בספטמבר 2009) בלשכתי.

המזכירות תדוור לצדדים.                                                                             

יעל בלכר, שופטת

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/E3D4D88F2315C5C74225763100042869/$FILE/283B1279F85E602C42257626002B9ECC.html
תאריך: 
14/09/09
Case ID: 
5136_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : יעל בלכר
יעל בלכר
עורכי דין : - נ ג ד -
- נ ג ד -
Powered by Drupal, an open source content management system