זוארש שמעון נ. בטוח לאומי-סניף


 

 

בתי הדין לעבודה

בל 001661/08

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

 

15/09/2009

 

כב' השופטת שרה מאירי – אב"ד

נ.צ מר י. דיין (ע)

נ.צ. גב' ת. ברץ (מ)

בפני:

 


 

זוארש שמעון

בעניין:

התובע

ע"י ב"כ עו"ד א. לוריה

 


 

נגד

 


 

המוסד לביטוח לאומי

 

הנתבע

ע"י ב"כ עו"ד גב' ע. ליבוביץ

 

פסק-דין

1.         ביום 5.2.08 הגיש התובע כתב תביעה בלתי מנומק כנגד החלטת הנתבע מ-7.8.07 הדוחה תביעתו לתשלום ד"פ בגין פ"ע מ-27.2.07, עפ"י סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), משהפגיעה ארעה במהלך קטטה שמקורה בסכסוך אישי.

 

2.         ביום 7.10.08 הגיש ב"כ התובע, מטעם לשכת הס.מ., כתב תביעה מתוקן בו נטען כי ביום הארוע, בשעה 17:15 לערך, עמד לפתוח את שער ביה"ס בו עמד לעבוד בנקיון והרגיש מכה בכתף וכשהסתובב הותקף ע"י רעול פנים שדקר אותו 3 דקירות (בריאה, ברך ימין ומפשעה) ונמלט.

            התובע ביקש מעוברי אורח לפנותו לבי"ח ואכן פו?נה.

 

3.         בכתב הגנתו המתוקן מ-23.12.08 הכחיש הנתבע טענות התובע, עתר לדחיית התביעה וטען כי הפגיעה לא ארעה בשטח ביה"ס, לא תוך כדי ועקב העבודה, והקטטה שטען לה התובע אינה קשורה לעבודה.

 

4.         בדיון מוקדם שהתקיים בפני כבוד השופט (בדימוס) י. נויגבורן נקבעה הפלוגתא כדלקמן:

            "מה היו הנסיבות בהם נפגע התובע ביום 22.2.07, האם נפגע תוך כדי עבודתו וכן האם נפגע עקב עבודתו וכן תחולת החזקה שבסעיף 83 רישא." (הטעות בתאריך – במקור).

 

5.         ביום 18.5.09 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית בו טען כי לאחר שהיה מובטל, החל לעבוד כשכיר בנקיון בתי ספר, בחברות שונות אצל אדם בשם זוהר.

           

            ביום 27.2.07 הלך לנקות בי"ס מרכז הנוער בנתניה, "ממש קרוב לבית שלי" (להלן: "ביה"ס"). כשעמד לפתוח שער ביה"ס הותקף.

            אין לו עבר פלילי ואין לו סכסוך עם איש.

            הוא יודע שהיו סכסוכים בין הקבלנים שמנקים ביה"ס ולדעתו, הארוע קשור בזה. אשתו ובנותיו היו אמורות להגיע לביה"ס ואם היה מסוכסך – בטוח לא היה אומר לה להגיע למקום (ונעיר – מה הקשר, אם הוא מסוכסך, לא קשור לביה"ס, לשיטתו!).

            אינו יודע מי תקף אותו אבל חושב שזה בגלל העבודה כי אין שום סיבה אחרת.

 

6.         בהודעתו לחוקר המל"ל (מ-21.5.07, שנגבתה בסניף המל"ל בנתניה), כשהגיע לפתוח את ביה"ס הרגיש מכה מאחור בכתף, שאל אותו "מה אתה עושה" אך הוא לא ענה, היה רעול פנים. הדוקר לא אמר לו כלום. לא יודע הסיבה לתקיפה.

            לא מסוכסך עם איש, אינו יודע הסיבה לתקיפה. אין לו מושג מה הקשר לעבודתו.

 

            בעדותו עומת עם השאלה הכיצד ההשערה שהעלה לראשונה בתצהירו "נולדה", השיב "אני לא יודע, אני יכול לשער, אין לי מושג למה תקפו אותי...אין לי רקע של עבר פלילי...זה מה שעלה לי בראש לחשוב, אין דרך אחרת."

            התובע אישר הרישומים שבתיק המשטרה (בדבר אחזקת סמים; הפרעת שוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור – באלה יש גז"ד; גניבה; החזקת סמים מסוכנים; החזקת סכין למטרה לא כשרה – אלה נסגרו מחוסר ראיות; החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית; החזקת נכס חשוד כגנוב – אלה נסגרו בהנמקה "אין עניין לציבור").

 

7.         בתיק המשטרה שהוגש ביום הדיון – אין הרבה כדי לסייע:

מחד נגבו עדויות לעניין דקירה של נער (ע"י נער) ומאידך נגבו עדויות בהתייחס לדקירה של התובע (ע"י נער וע"י בוגר).

מכל מקום, התיק שהוצג לנו לא סוכם. בהתאם, ראינו להחזירו למשטרה – משאין בו כדי לסייע לעניין הארוע הנטען.

נציין כי נסיונם של חוקרי המשטרה לחקור התובע בעת אשפוזו – לא צלח, הגם שמהצוות הרפואי הבינו כי עמם שוחח (בפועל, אין בתיק הודעת התובע).

אחות התובע ציינה כי צלצלו אליה לבית משיחה חסומה ואמרו לה שאחיה נדקר בבטן ונמצא בבי"ח לניאדו, לא זיהתה את הקול, רק שאלו אם זו לימור (שמה) (הודעה שנגבתה בביה"ח).

 

8.         ולהכרעתנו –

 

א.        כעולה מעדות התובע והעובדה שטען לה – אין מדובר בדקירה שארעה בעת עבודתו, במהלך עבודתו.

            מדובר בעת בה עמד לפתוח את שער ביה"ס. משמע, הארוע לא קרה תוך כדי עבודה וממילא, אין בפנינו החזקה כי ארע גם עקב העבודה!

            בפועל, לא הציג התובע איזשהי ראייה לקשר אפשרי בין הדקירה לעבודה/למקום העבודה (למעביד).

           

            בצדק טוען הנתבע כי השערה שהעלה (סכסוך אישי) רקע כזה או אחר, כוחה יפה כהשערת התובע שבתצהירו!

 

ב.         אכן, עדותו הקצרה של התובע לא סתרה גרסתו, הקצרה אף היא, שבתצהירו (כולל הגרסה החדשה בו).

            דא עקא, המל"ל ביקש להזמין את תיק המשטרה, ע"מ להצביע על רקע אישי שעלול להיות גורם סביר – לא פחות מאחר – לדקירתו.

 

            נדמה כי גם הנתבע לא ממש ציפה כי התובע יציין (או יודה) שיש לו סכסוך עם גורם כזה שיכול היה לדקור אותו (רעול פנים)!

 

            בל נשכח עם זאת, כי עסקינן בדקירה עת שהה מחוץ לשטח ביה"ס, בסמיכות לביתו שלו, כשאין הוא נותן כלל גרסה שהיה זה בעת שהכניס המפתח למנעול – אלא "הגעתי לבית הספר...ניגשתי לפתוח את השער...עם המפתח שלי...פתאום הרגשתי מכה מאחור בכתף וכשהסתובבתי ראיתי מישהו שמנסה לתקוף אותי עם סכין...התוקף נעלם ואני נכנסתי לתוך רכב של מישהו כשאני שותת דם ואמרתי לו שהוא חייב לקחת אותי לבית חולים...המשטרה הגיעה לביה"ח ולקחה ממני עדות..." (ונזכיר, בתיק המשטרה אין כל עדות של התובע!).

            כך גם, בהודעתו "אני לא יודע מה הסיבה לתקיפה" – ואינו נותן הסבר הכיצד נולדה "השערתו" שבתצהיר (השערה, שכאמור, אין לה ולו? קצה של ביסוס).

 

ג.         משעסקינן בתובע שנפגע בטרם החל בפועל עבודתו, למעשה, בהיותו בסמיכות לביתו (לדבריו, ביה"ס קרוב לביתו), בהיותו מחוץ לשטח של מקום העבודה, בהעדר קשר כלשהו (ודאי ראייתי) לסיבה לדקירה, משאין בפנינו כי מדובר ב"סיכוני הדרך", והשערת התובע טובה כהשערת הנתבע (רקע אישי) – משלא הוכחה בפנינו פגיעה בעבודה, עפ"י הוראות החוק – אין לנו אלא לדחות התביעה.

 

            אין צו להוצאות.

 

ניתן היום כ' באב, תשס"ט (10 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

 





   ש. מאירי, שופטת – אב"ד


 

נ.צ. גב' ת. ברץ (מ)


 

נ.צ מר י. דיין (ע)

 

נחתם ע"י נ.צ. ביום ___________.

 

 

קלדנית: יעקוביאן דנה.


 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/7A1D016FCD8276E6422576320040A0E0/$FILE/EBA5080A9396072642257622002A72E9.html
תאריך: 
15/09/09
Case ID: 
1661_8
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : כב' השופטת שרה מאירי – אב"ד
כב' השופטת שרה מאירי – אב"ד
עורכי דין : א. גב' ע.
א.
גב' ע.
Powered by Drupal, an open source content management system