אלישיוב שמואל נ. בנק מזרחי טפח


 

   

בתי המשפט

הפ 000564/08

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

 

          בפני: כב' השופט נ. ישעיה

 

 

 







1. שמואל אלישיוב

2. עדינה אלישיוב

    ע"י עו"ד ח. בשארי

בעניין:

המבקשים

 


 

נ  ג  ד


 

בנק מזרחי טפחות בע"מ

ע"י עו"ד ע. שטריקר

המשיב

 


 

פסק דין

 

1.         המבקשים (בני זוג – נשואים) עותרים למחיקת ו/או ביטול המשכנתא שנרשמה לזכות המשיב על דירת מגוריהם, ברח' רוזובסקי 5 בני ברק (גוש 6190 חלקה    1028).

המשכנתא, ללא הגבלת סכום, נרשמה להבטחת פרעון אשראי נוסף שביקשו המבקשים מהמשיב, מעבר לאשראים וההלוואות שהוקצו להם כנגד בטחונות אחרים, כמו חשבונות חסכון, שיקים לגביה וכו', שהועמדו לזכות המשיב.

לצורך רישום המשכנתא והגדלת סכום האשראי בעקבות זאת, הוזמנו המבקשים לסניף המשיב בבני-ברק לשם חתימה על התנאים המיוחדים של שטר המשכנתא. המבקש חתם על מסמך זה בפני מנהל הסניף ואילו המבקשת – אשתו הוחתמה ע"י פקידה העובדת בסניף.

היה ברור למבקשים, לטענתם, בעת שחתמו על התנאים המיוחדים כנ"ל, כי שעבוד דירתם לטובת המשיב ע"י רישום משכנתא נועד להבטחת פרעון מסגרת האשראי שהוגדלה בחשבון המבקש בלבד ולא לשום מטרה או בטחון להלוואות או אשראים אחרים.

אין חולק כי בסופו שלדבר, הגדלת האשראי בחשבונו של המבקש לא יצאה אל הפועל. על אף זאת, כשנה לאחר רישום השעבוד, ובעקבות הפסקת פרעון הלוואות אחרות של המבקש, כפי שיוסבר בהמשך, נקט המשיב הליכי הוצל"פ נגד המבקשים בגין אי פרעון הלוואה בסך 2,5 מליון ¤ (וחוב פיגורים נוסף של              כ-.375,000), אשר מעולם לא נלקחה על ידי המבקשים. חוב זה, כך לטענתם, ניתן למבקש ולשלושת אחיו ע"י בנק טפחות למשכנתאות (בטרם אוחד  עם בנק המזרחי) וע"י בנק אחר, לשם רכישת מספר עשרות דירות באלעד, מחב' חפציבה מספר שנים קודם לכן. לטענת המבקשים בגין הלוואות אלה ניתנו למשיב בטחונות ראויים ומספיקים (ע"י שעבוד זכויות כל האחים בדירות שנרכשו). שעבוד דירתם של המבקשים לא היתה נחוצה להבטחת הלוואות אלה, אלא להבטחת פרעון האשראי המוגדל שהוסכם לתת למבקש ע"י המשיב, אשראי שלא ניתן בסופו של דבר. 

בעקבות קריסת חב' חפציבה חדלו המבקש ואחיו לפרוע את חובם בגין ההלוואה הנ"ל ואילו הנושים והמשיב בכלל זה הזדרזו לממש בטחונות וערבויות. במסגרת זו נפתח תיק ההוצל"פ נגד המבקשים שבפני לשם מימוש המשכנתא שרבצה על דירתם, כמו גם תיקי הוצל"פ נוספים לשם מימוש בטחונות אחרים שעמדו לרשותם.

טוענים, איפוא, המבקשים כי אין מקום לממש את המשכנתא שנרשמה על דירתם על מנת להפרע מחוב אחר שיש למבקש במסגרת אחרת ואשר לשם פרעונו ניתנו על ידו ועל ידי אחיו בטחונות מספיקים אחרים. הדירה מושכנה, כאמור, להבטחת הגדלת אשראי פרטי אחר אשר, אמור היה להינתן למבקש, אך בסופו של דבר לא ניתן. לפיכך דין משכנתא זו להתבטל ולעבור מן העולם.

 

     2.    המשיב דוחה טענות המבקשים וטוען כי מתוכנו של שטר המשכנתא שנחתם ע"י המבקשים, ובמיוחד מסעיף 2.א' שבו עולה כי שטר המשכנתא נועד להבטחת פרעון כל ההלוואות של המבקש.

וכך קובע סעיף 2.א':

 

"שטר משכנתא זה נערך להבטחת התשלום המלא והמדויק של כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק מהלקוח (היינו מהמבקשים – נ.י.), בין היתר למתן האשראי ללקוח על ידי הבנק, בין שמגיעים חובות אלה מהלקוח לבדו, או ממנו יחד עם אחרים, בין שהלקוח כבר התחייב בהם, או יתחייב בהם לעתיד לבוא..."

 

3.    על אף תוכנו של תנאי מפורש זה, "היה ברור כשמש ביום בהיר", למבקשים לטענתם, כי העמדת הבטוחה – דירת מגוריהם – נועדה אך ורק לצורך הגדלת מסגרת האשראי בחשבון המבקש בלבד". (סעיף 6 לסיכומיהם). הגדלה שלא יצאה לפועל.

 

את הסתירה  הבולטת בין תוכנו של סעיף 2.א לשטר המשכנתא לבין גירסתם הנ"ל, מסבירים המבקשים בעובדה כי למבקשים, ובעיקר למבקשת שחתמה בפני פקידת הבנק, לא הוסבר כלל תוכנם של התנאים המיוחדים של שטר המשכנתא, לרבות התנאי בסעיף 2.א' שצוטט לעיל.

טוען, כאמור, המבקש בתצהירו (סעיף 4) כי לפי דרישת הבנק, ממנו ביקש הגדלת מסגרת האשראי בחשבונו ו"בחשבונות הערבות" (ערבויות לחשבונות בנקים של העמותות שערי ציון ומסעי בני ישראל בע"מ), כבטוחה לאשראי המוגדל שאמור היה להנתן לו (לחשבונו האישי בלבד) ולא ניתן לו בסופו של דבר.

לדבריו, כלל לא הוסבר לו כי המשכנתא אמורה להבטיח פרעון כל חוב בעבר או בעתיד בחשבונות אחרים שלו, כפי שנרשם בסעיף 2.א' לעיל. לדבריו (בסעיף 20 לתצהיר).

 

"המשיב מעולם לא הבהיר לנו את תניית חבותנו, כאמור לעיל (סעיף 2.א' הנ"ל – נ.י.) לא באופן מפורש ואף לא באופן מרומז ולא צרף לתנאים המיוחדים פירוט מדויק של החובות המגיעים לבנק עובר לחתימה על שטר המשכנתא והתנאים המיוחדים ואף לא כתב זאת ו/או ציין זאת בעל פה בפנינו".

 

אף המבקשת – אשתו – טענה באופן דומה (סעיפים 4-5 לתצהירה) כי:

 

"4. מעולם לא הוסבר דבר לי ע"י הפקידה בסניף (בפניה היא חתמה – נ.י.) לגבי התנאים המיוחדים ו/או לגבי נסיבות העמדת הבטוחה במישרין או בעקיפין, למעט התייצבותי בסניף וחתימתי בכל מקום בו נדרשתי. הא ותו לא.

 

5. ויודגש כי מעולם לא הוסבר לי במיוחד כי החתימה על המשכנתא של דירת המגורים הינה להבטחת ההלוואות לצורך רכישת הדירות שרכשו בעלי ואחיו עבור בני הישיבות שלמדו במוסדות שנוהלו על ידם ואם הייתי מתבקשת, הרי שבודאי לא הייתי מסכימה לחתום על משכנתא זו".

 

גירסה זו של המבקשים לא נסתרה.

 

4.   נהפוך הוא: יהודה זילברשטיין המצהיר מטעם המשיב אישר במהלך חקירתו הנגדית כי שעבוד הדירה נעשה לפי יוזמתו של המבקש שביקש להגדיל את מסגרת האשראי – יוזמה שהמשיב נענה לה. מוסיף ומסביר העד בתשובה לשאלות שהופנו אליו כי כאשר משעבד לקוח את דירתו לבקשתו וביוזמתו: "העורך דין שלו צריך להסביר לו על מה הוא חותם. כל אחד שחותם צריך להבין על מה הוא חותם" (עמ' 13 לפרוטוקול). העד התחמק מלהשיב על השאלה האם הוסבר למבקשת – אשת המבקש, אשר חתמה, כאמור, על התנאים הנוספים של שטר המשכנתא בפני פקידת הסניף, שלא בנוכחות בעלה, על משמעות חתימה על התנאים המיוחדים. עם זאת הבהיר כי על פי הנוהלים הנהוגים אצלם יש להניח כי הוסבר לה והוקרא לה תוכן המסמך.

בתשובה לשאלה: "למה לא ניסיתם לאתר את הפקידה שהחתימה אותם ותאשר שהיא הקריאה להם?"

השיב העד: "אני לא יודע", על אף שאישר כי הפקידה עדיין עובדת בסניף (ראה עמ' 15 לפרוטוקול).

בתשובה לשאלתי, מדוע הוא צריך היה לשעבד את הדירה אף עבור חובות חפציבה על אף שבאותה עת טרם "התפוצצה" פרשת חפציבה, השיב העד: "בעיקרון כאשר הכל תיקן אז הכל תיקן. כאשר לקוח מסתבך או משהו מתערער, כל הבטחונות משמשים לחובות".

ובתשובה לשאלה נוספת: "למה הוא צריך להבין שהשעבוד כולל גם עסקות אחרות שיש שם גם בטחונות?"

השיב העד: "זה דרכו של עולם".

 

5.      גירסת המבקשים לא רק שלא נסתרה ע"י העד זילברשטיין, אלא היא קיבלה משנה תוקף במהלך עדותו בביהמ"ש. מתשובותיו שוכנעתי כי אמת בגירסת המבקשים באשר לאי קבלת ההסברים בדבר תוכן התנאים המיוחדים של שטר המשכנתא ובמיוחד התנאי הנקוב בסעיף 2.א' הנ"ל.

 

מנהל הסניף, יהודה זילברשטיין, אישר למעשה בעדותו ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו במהלך הדיון, כי המבקשים הוחתמו על התנאים המיוחדים של שטר המשכנתא בפני פקידי הסניף (המנהל והפקידה) לאל שהוקראו להם תוכנם. העובדה שהפקידה שהחתימה את המבקשת על המסמכים נמנעה מלהופיע ולהפריך את גירסתה וכן המנעותו של מר זילברשטיין לאשר כי מאן דהוא מהבנק הקריא את המסמכים בפני המבקש בטרם חתם עליהם בפניו, אך תומכים בגירסת המבקשים שכלל לא נסתרה במהלך עדותם וחקירתם בבית המשפט.

 

6.      מה משמעותן של מסקנות וקביעות אלה?

לא יכולה להתעורר שאלה באשר לחובתו של בנק להבהיר ללקוחו ואף לערב ו/או לצד ג', את משמעות חתימתו על מסמכים מהותיים ועל תנאים מיוחדים לשטר משכנתא בפרט. כפי שקבעתי, תנאים מיוחדים אלה כלל לא הובהרו ולא הוסברו לחותמים – המבקשים. אמנם על שטר המשכנתא חתמו המבקשים בפני עורך דין אך אין חולק כי הוא לא הבהיר להם משמעותם של התנאים המיוחדים, שכן הם לא היו מונחם ולא נחתמו בפניו.

 

נקבע לא אחת כי במערכת היחסים בין בנק לבין לקוחו, וערב בכלל זה:

 

"חייב הבנק לגלות ולמסור ללקוחותיו מידע מספיק על השלכותיו של המסמך. אין מדובר בברירה או אפשרות אלא במערכת חובות אקטיבית שמשמעותה גילוי מלא המגיע עד כדי גילוי ספציפי וכללי שרמת הסיכון גבוהה יותר, כך גוברת חובת הגילוי, וכדברי עמיתי השופט אוקון:

"הבנקים חייבים להנחות את לקוחותיהם כראוי. הם חייבים להתריע בפניהם על היקף הסיכונים להם נחשפו, במיוחד בטריטוריה בה משמשים בערבוביה אינטרסים של הבנק והלקוח. ערבות ומשכנתא נופלות לתוך טריטוריה זו בהיותן עסקאות חד צדדיות. לכן, בכל מקום בו הבנק  מחתים אדם על ערבות או משכנתא, שנועדו להבטחת חובותיו של אדם אחר, עלי להגדיר בשפה ברורה ופשוטה את היקף הסיכון..."

(ראה ת.א. (י-ם) 5272/03 אילוז – בנק דיסקונט סעיף 13 לפסק הדין. פורסם בהוצאת נבו

וכן ע"א 7825/01 דאטא סיסטמס – בנק דיסקונט פד"י נח (5) 348), אשר פירשו באופן זה את הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח).

 

כאשר מדובר בשעבוד נכסים לטובת הבנק ע"י בעל חוב או ערב לחוב של צד ג', חובה זו של הבנק מתעצמת ומקבלת משנה תוקף (ראה: ה.פ. נצרת 134/03 בן יוסף דוד – בנק הפועלים).

 

7.                                                         המשיב לא פעל בהתאם לחובה זו המוטלת עליו. כאשר החתים הוא את המבקשים על התנאים המיוחדים על שטר המשכנתא (המהווים חלק בלתי נפרד משטר המשכנתא שנרשם בלשכת רישום המקרקעין), היה עליו לפרט את היקף תחולת השעבוד ולא להסתפק בהחתמתם על טופס סטנדרטי של תנאים מיוחדים לשטר משכנתא כפי שנעשה במקרה זה.

(ראה ה.פ. ת"א 1086/01 כהן – בנק המזרחי – פורסם בנבו).

 

יתירה מכך: משנרשם בתנאים המיוחדים כי שטר משכנתא זה נועד אף להבטחת תשלום חובות שמגיעים מהלקוח מתקופת העבר, היה על הבנק לפרט בפני החותמים על התנאים המיוחדים, את היקף החובות נכון ליום החתימה על מנת שידעו על היקף החובות הכללי שאת פרעונם באה המשכנתא להבטיח, ואת היקף הסיכונים שהם נוטלים על עצמם.

אף פירוט זה, לרבות היקף החובות שהובטחו ע"י המשכנתא, על פי התנאים המיוחדים שעליהם חתמו, לא ניתן למבקשים. ודאי לא למבקשת.

לא מנהל הסניף, בפניו חתם המבקש, ואף לא הפקידה בפניה חתמה המבקשת 2, לא יידעו ולא פירטו בפניהם, כאמור, את הנדרש והמתחייב.

מעדותו של מנהל הסניף – זילברשטיין – עולה כי על אף שהיה מודע להיקף החובות והיקף השעבודים שניתנו ע"י המבקש ואחיו, הן למשיב והן לבנק טפחות קודם לכן (בטרם האיחוד), לא טרח הוא, ואף לא פקידתו, ליידע את המבקשים בעובדות אלה (ובמיוחד את המבקשת 2 שהצהירה שהיא לא היתה מודעת להיקף המלא של עסקי בעלה) וכי המשכנתא עליה הם חותמים נועדה להבטיח אף אותם ולא רק את החוב בגין הגדלת האשראי למבקש.

כאן המקום לציין כי חובת גילוי זו, של היקפם של חובות קודמים אשר אף הם יובטחו בשטר המשכנתא "החדש", אינה ניתנת להעברה למאן דהוא אחר. אף אם יוכח כי למבקשת או לבעלה נודעה עובדה זו מפי אחר כלשהו, אין בכך כדי לפטור את הבנק מחובת הגילוי וההבהרה בענין זה.

 

8.     במקום לפעול כמתחייב מהחוק והפסיקה הנ"ל, מצא מנהל הסניף זילברשטיין להשיב לשאלתי:

"למה הוא צריך להבין שהשעבוד כולל גם עסקות אחרות שיש שם גם בטחונות?"

בתשובה התמוהה כי: "זה דרכו של עולם".

 

יש להבהיר לעד ולאחרים במעמדו ובעיסוקו בענף הבנקאות, כי אין זה דרכו של עולם ואין זה ראוי לנהוג כך. אם כך נוהגים הבנקים (או המשיב, במקרה זה), הרי מן הדין לשרש נוהג זה מן היסוד, שכן יש בהתנהגות זו משום הפרה בוטה וברורה של הוראות חוק הבנקאות (שרות ללקוח) ופסיקת בתי המשפט שהתפתחה בעקבותיו ואשר חלק ממנה צוטט לעיל.

 

9.     לאור כל האמור לעיל, ומשהפר הבנק את חובותיו כלפי המבקשים, כמבואר לעיל, אין אלא להעניק למבקשים את הסעד המבוקש.

       

10.   הריני מצהיר בזאת כי:

 

שטר המשכנתא שנחתם ע"י המבקשים ב-1.4.07 ללא הגבלה בסכום על פיו מושכנה דירתם ברח' רוזובסקי 5 בני ברק (גוש 6190 חלקה 1028/20 מבוטל ויש למחקו מספרי לשכת רישום המקרקעין.

 

        המשיב ישלם למבקשים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -.30,000 ¤ בצרוף מע"מ.

 

        המזכירות תמציא פסק דין זה לבאי כח הצדדים.

 

 

       ניתן היום י"ג בתשרי, תש"ע (1 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.

 

                                                                                

נ. ישעיה, שופט


 

   ח.ס.

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/5F38A778493250C84225764200522839/$FILE/B3A1D27FFED49FA3422576420028044B.html
תאריך: 
01/10/09
Case ID: 
564_8
Case type: 
הפ
סיווגים
בתי משפט : בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
שופטים : נ. ישעיה
נ. ישעיה
עורכי דין : ח. בשארי ע. שטריקר
ח. בשארי
ע. שטריקר
Powered by Drupal, an open source content management system