מנטפילד 1983 נ. אין בפארק איל


 

   

בתי המשפט






 

א  002153/07

בית משפט השלום כפר-סבא


 

18/10/2009

 תאריך:

כב' השופטת ניצה מימון-שעשוע

בפני

 

 

 












 

מנטפילד 1983 בע"מ

בעניין:

התובעת

ע"י ב"כ עו"ד יערי


 


 

 

נ  ג  ד


 


 


 

INN ON THE PARK EILAT LTD

ח.פ. 511621815


 

הנתבעת

ע"י ב"כ עו"ד גינדס ואח'


 

 


פסק דין

 

בפני תביעה כספית לתשלום יתרת חוב בגין שירותי עמילות מכס.

 

התובעת הינה חברה הנותנת ללקוחותיה שירותי עמילות מכס והובלה.

 

לטענת התובעת, היא התקשרה עם הנתבעת, שהינה חברה שבבעלותה בית מלון "סנטרל פארק" באילת, ונתנה לה שירותי עמילות מכס – שחרור קונטיינרים של רהיטים מהמכס והובלתם למלון באילת כנגד התעריפים המוסכמים, וזאת במחצית הראשונה של שנת 2003. הנתבעת העבירה תשלומים על החשבון, אך נותרה יתרת חוב פתוחה של 23,920 ש"ח, אשר לא סולקה עד היום למרות פניות מצד התובעת לנתבעת.

 

הנתבעת טוענת, כי לא היתה לה כל התקשרות חוזית עם התובעת, ולא ביקשה ממנה שירותי עמילות מכס, אלא ההתקשרות החוזית שלה היתה עם קבלן משנה, חברה בשם רפיד (שכיום נמצאת בפירוק) למתן שירותי טקסטיל למלון באילת, ורפיד היא שהתקשרה עם הנתבעת. לפיכך טוענת הנתבעת להעדר יריבות משפטית בינה לבין התובעת.

 

להלן הראיות שהובאו מטעם הצדדים.

 

מטעם התובעת העיד מר ישי שמעון (להלן: שמעון), שהינו סוכן מכירות של התובעת. הוא העיד כי התובעת עמדה בקשר עם אורית שהיתה נציגת חברת רפיד, ובאמצעותה נתנה התובעת שירותי עמילות מכס לרפיד. אורית הודיעה לו, כי הבעלים של רפיד ושל הנתבעת הוא אותו בעלים – מר יצחק דיין, ומאחר שהנתבעת מקימה מלון באילת, היא מבקשת להתקשר עם התובעת לצורך שירותי עמילות מכס, כאשר התקשורת הטלפונית תעשה באמצעותה ומשלוח המסמכים והחשבוניות יעשה מ/אל משרדי רפיד בפ"ת מטעמי נוחות. הובהר, כי רשימוני היבוא הם ע"ש הנתבעת, החשבוניות יוצאו על שמה והיא תהיה אחראית לפרעונן. שמעון הסכים למתכונת העבודה הנ"ל. לצורך תחילת העבודה, חתם מנכ"ל הנתבעת, יצחק דיין (להלן: דיין), על יפוי כח לתובעת, שהינו הכרחי כדי שתוכל לפעול עבור הנתבעת בשחרור מטענים מהמכס.

 

ואכן, במשך המחצית הראשונה של שנת 2003 סיפקה התובעת שירותי עמילות מכס לנתבעת, שחררה את המטענים המפורטים ברשימוני היבוא על שמה (ועל שם קודם של אותה חברה – נזמית 13 (1991) בע"מ) מהמכס, הובילה אותם למלון באילת ולא היו לנתבעת כל טענות בנדון. התובעת ניהלה כרטסת הנה"ח נפרדת לנתבעת (שלא קשורה לכרטסת של רפיד) ותשלומים על חשבון שירותי עמילות המכס אכן הועברו לתובעת ע"י הנתבעת, באמצעות רפיד.

 

שמעון הבהיר כי ברוב המקרים לא נערך הסכם בכתב עם הלקוח, אלא התובעת שולחת ללקוח פירוט של תעריפי עמילות המכס וההובלה וכך נעשה גם במקרה זה מול אורית, שהזמינה גם את השירותים עבור הנתבעת. בנוסף לשיחה עם אורית, התקיים במשרדי רפיד מפגש בין שמעון לדיין ואורית, ודיין אישר את מה שסוכם עם אורית.

 

עדותו של שמעון היתה מהימנה.

 

כן העיד מטעם התובעת סמנכ"ל הכספים שלה דאז, רפי נעים (להלן: נעים). הוא אישר כי הנוהל הרגיל הוא שלא נערכת התקשרות חוזית בכתב עם לקוח חדש אלא נשלחת אליו הצעת מחיר. הוא אישר שהנוהל לפיו איש קשר אחד משמש כנציג של שתי חברות שלכל אחת כרטסת נפרדת בהנה"ח התובעת, הוא אפשרי וקיים גם בעוד מקרים, אך בכל מקרה החשבונית יוצאת על שם הלקוח שרשימוני היבוא הם על שמו, ורק לקוח זה יכול להתקזז מול מע"מ על עמלות השחרור מהמכס. הוא העיד כי הריהוט ששוחרר מהמכס עבור הנתבעת הובל ע"י התובעת למלון שלה באילת.

 

עדותו של נעים היתה מהימנה אף היא.

 

מנגד, העיד מנהל הנתבעת ובעליה, יצחק דיין. בתצהירו של דיין נאמר כי לא היתה התקשרות חוזית בין התובעת לנתבעת; הנתבעת לא קיבלה שירותים או חשבוניות מהתובעת; הנתבעת לא שילמה לתובעת. רפיד שימשה כקבלן משנה של הנתבעת לביצוע כל שירותי הטקסטיל בבית המלון והיא זו שהזמינה את שירותי עמילות המכס מהתובעת. הסחורה שיובאה ושוחררה מהמכס הועברה אמנם לבית המלון, אך החשבונות נשלחו לרפיד שהיתה קבלנית המשנה של הנתבעת ושילמה עבור שירותי עמילות המכס.

 

דיין העיד בחקירתו הנגדית, כי לא היה לו קשר ישיר עם מי מעובדי התובעת וכי במסגרת ההתקשרות בין הנתבעת לרפיד סוכם כי רפיד ש"זו היתה הפעילות שלה, בין היתר כי טענה שהיא מטפלת ביבוא סחורות שלה והיא תעזור לנו לשחרר את מעט הקונטיינרים שאנו אמורים לקבל". נטען כי "לצורך זה חתמנו איתם על הסכם המופיע בהנה"ח ואת כל התשלומים העברנו להם ישירות לפי הדרישה שלהם". ההסכם בין הנתבעת לרפיד לא הוצג, למרות שלטענת דיין הוא נמצא ברשות הנתבעת. דיין אישר כי הסחורה המפורטת ברשימוני היבוא ששוחררה ע"י התובעת, נרכשה ושולמה ע"י הנתבעת ממדינות שונות, ולא ע"י רפיד. לדבריו, יפוי הכח לתובעת נחתם על ידו לפי הנחיית רפיד כעניין טכני בלבד ולצורך השחרור מהמכס, וזאת במשרדי רפיד. לצורך שחרור הסחורה מהמכס, קיבל פניה טלפונית רפיד ונאמר לו איזה סכם צריך לשלם והוא הוציא שיקים העביר לרפיד, כך שבפועל כל התשלומים לתובעת עבור שירותי עמילות המכס, שולמו ע"י הנתבעת – וזאת בניגוד לנטען בתצהירו. דיין העיד כי נגד רפיד הוצא צו פירוק בשנת 2004 לפי דרישת עובדיה, והוא לא הכחיש את הצהרתו של שמעון, כי דיין היה גם בעל המניות של רפיד ולא רק של הנתבעת.

 

עדותו של דיין לא הותירה רושם מהימן ופרטים רבים שמסר בעדותו היו שגויים. טענתו להעדר התקשרות חוזית בין הנתבעת לתובעת, וכי לפי ההסכם בין הנתבעת לרפיד היה על רפיד להתקשר עם התובעת (או עמיל מכס אחר) לצורך שחרור מהמכס והובלה של סחורה שבבעלות הנתבעת ואשר נרכשה ויובאה ישירות ע"י הנתבעת ממדינות שונות, לא היתה מהימנה עלי, ואיננה סבירה. נראה, כי האמת מבצבצת באמירתו של דיין, כי מאחר שרפיד ממילא קיבלה מהתובעת שירותי עמילות מכס לגבי סחורות שבבעלותה, ולנוכח הקשר והזיקה בין שתי החברות, סוכם כי רפיד (באמצעות אורית) תשמש כחוליית קישור בין הנתבעת לתובעת לצורך תיאום טלפוני, שליחת מסמכים (רשימוני יבוא וחשבוניות) והעברת התשלום לתובעת, אך זאת מבלי לפגוע בכך שההתקשרות החוזית היתה בין התובעת לנתבעת, שהרי הסחורה ששוחררה מהמכס היתה של הנתבעת – ולא של רפיד, והיא הובלה ע"י התובעת לבית המלון של הנתבעת - ולא של רפיד, וגם התשלום נעשה מכיסה של הנתבעת – ולא של רפיד. כפי שאישר דיין.

 

נראה, כי הנתבעת מבקשת להפיק יתרון מקריסתה של חברת רפיד ו"להסתתר מאחורי גבה" כדי להתחמק מתשלום יתרת חובה לתובעת. כאמור, הנתבעת לא הציגה את ההסכם שלה עם רפיד – ראיה הנמצאת בשליטתה ואין כל סיבה סבירה להימנעות מהצגתה, אם אכן יש בה לסייע לנתבעת באישוש גרסתה, וידועה ההלכה בעניין הימנעות מהצגת ראיה כזו. בנוסף, הנתבעת אף לא ביקשה לזמן לעדות את מר ישראלי מחברת רפיד שהוזכר בעדותו של דיין, או את אורית, כדי לתמוך בטענה – המוזרה כשלעצמה - כי ההתקשרות עם התובעת לגבי מתן שירותי עמילות מכס והובלה של הסחורה המפורטת ברשימוני היבוא של הנתבעת היתה עם רפיד דווקא, ולא עם הנתבעת.

 

לפיכך, אני מעדיפה את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת ואני מקבלת את התביעה.

 

הנתבעת תשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח + מע"מ ואגרה.

 


 

ניתן היום ל' בתשרי, תש"ע (18 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.

 

המזכירות תשלח העתקים לצדדים.

 

                                                                               

ניצה מימון-שעשוע, שופטת


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/C5609BDBFCAE75A4422576530051B5C8/$FILE/690D01269E0800B142257653002E6DE3.html
תאריך: 
18/10/09
Case ID: 
2153_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : ניצה מימון-שעשוע
ניצה מימון-שעשוע
עורכי דין : גינדס ואח' יערי
גינדס ואח'
יערי
Powered by Drupal, an open source content management system