צירקל נ. גרדל


 

   

בתי המשפט

א  004259/07

בית משפט השלום ראשון לציון

 

20/10/2009

 

כב' השופטת יעל בלכר

בפני:

 

 







צירקל טל

בעניין:

התובע

עו"ד אסבג

ע"י ב"כ


 

- נ  ג  ד -

 


 

גרדל חנה

הנתבעת

עו"ד נתנאל יעקב

ע"י ב"כ


 

פסק דין

 

בפני התנגדות לביצוע שני שיקים בסך כולל של 39,000 ¤, שמשכה הנתבעת לטובת חברת א.מ. אלומיניום (הנפרעת) ואשר הוסבו על ידי האחרונה לתובע, במסגרת עסקת ניכיון שיקים.       

 

שיק אחד על סך 20,000 ¤, שזמן פירעונו 30/10/06, נמסר לניכיון ביום 30/10/06 (חזר בציון "א.כ.מ."). השיק השני, על סך 19,000 ¤, שזמן פירעונו 2/11/06, נמסר לניכיון ביום 5/12/06 (חזר בציון "נ.ה.ב.").

 

1.                   אין חולק כי השיקים נמסרו לנפרעת ע"י בעלה של הנתבעת, כשהם חתומים ומלאים על ידה כדין. תצהיר עדות ראשית מטעמה של הנתבעת ניתן ע"י בעלה. למען הנוחות יכונה זה, הנתבע.

 

2.                   מטעם התובע הוגשו תצהירו שלו, תצהיר מר דרוויש, בעל חברת א.מ. אלומיניום (הנפרעת) ותצהירו של מר חיים גל, שאין חולק כי הנתבע מסר את השיקים לידיו, בעבור הנפרעת.

 

3.                   כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם. סיכומי הצדדים נשמעו בע"פ.

 

4.                   הנתבע טוען כי השיקים הוסבו לתובע מתוך קנוניה, ועל מנת שיטען שרכש לו מעמד של צד ג', אוחז כשורה. לגרסתו, השיקים הם שיקים מעותדים שנמסרו למר גל שהיה מנהל בנפרעת. הנפרעת הייתה צריכה לבצע עבודות כקבלן משנה עבור הנתבע. מר גל, בשם הנפרעת, ביקש לקבל שיקים מעותדים עוד בטרם החלה העבודה, בטענה שהנפרעת זקוקה להם לצורך הצגתם בבנק כדי לקבל אשראי. הנתבע הסכים, אולם ברור היה לצדדים שפירעונם של השיקים כפוף לביצוע העבודה. העבודה לא בוצעה, ולא ניתנה תמורה בעד השטרות.

5.                   עוד טוען הנתבע כי ביקש לבטל את השיק הראשון, אך בבנק נאמר לו שאין צורך בכך מכיוון שהשיק יחזור א.כ.מ. את השיק השני ביטל, כי מצב החשבון היה מאפשר גבייתו (עמ' 4 ש' 28-33).

 

6.                   לטענת הנתבע, התובע לא קנה אחיזה כשורה בשיקים, משום שלא הוכיח שנתן תמורה בעדם. אמנם הוצג מסמך המעיד על עצם הצגת השיקים לניכיון, אך אין חשבונית על תשלום במזומן או בכל דרך אחרת לנפרעת או למר דרוויש שהציג את השיקים לניכיון, בתמורה לשיקים.

 

7.                   שמעתי את הראיות. אני מעדיפה את גרסת הנתבע, לפיה מסר את השיקים למר גל בעבור הנפרעת, לפי בקשת הנפרעת, על מנת שהנפרעת תוכל להציגם בבנק לשיפור מצבה ולקבלת אשראי.

 

8.                   הנתבע טען בתצהירו כי נאמר לו על ידי מר גל שהשיקים המעותדים דרושים לנפרעת על מנת להציגם לצורך קבלת אשראי מהבנק (ס' 8 לתצהיר). הנתבע חזר על כך בעדותו (עמ' 4 ש' 8-9, עמ' 6 ש' 4-6), וגרסתו לא נסתרה.

 

9.                   אמנם, לטענת הנתבע, קיימת ברקע גם עסקה שלפיה הנפרעת הייתה אמורה לבצע עבודות עבור הנתבע, אולם אין מדובר בשיקים שנמסרו בתמורה לעבודה שבוצעה, אלא קודם לעבודה ולצורך מתן אשראי כאמור.

 

10.               יש לציין כי טענת הנתבע לגבי העבודות שצריכה הייתה הנפרעת לבצע עבורו כקבלן משנה, היא טענה כללית ביותר שלא נמסרו פרטים מספקים לגבי טיבה. הנפרעת מצדה טוענת כי אין מדובר בעסקה לביצוע עבודות אלא בעסקה להעמדת עובדים ("עובדי קבלן") לרשות הנתבע. הנפרעת טוענת כי סיפקה לנתבע עובדים בהתאם להתחייבותה. אולם הסתפקה בפירוט עלות עובד קבלן באופן כללי. צוין בכלליות שסופקו עובדים בין 35 ל- 40 ימים וכי עלות עובד מקצועי סביב 60 ¤ ועלות עובד לא מקצועי סביב 45 ¤ (ס' 8 לתצהיר מר דרוויש). לא נעשה חשבון כלשהו שמלמד כי השיקים מהווים תמורה להעמדת העובדים בסכום השיקים שנמסרו. הנפרעת לא ציינה כמה עובדים העמידה לרשות הנתבע, מתי, שמות העובדים, מקצועיותם וכד', ולא הציגה ראיה כלשהי להוכחת הטענה שהעמידה עובדים לרשות הנתבע. חקירתו של מר דרוויש בעניין זה, לא הוסיפה מידע כלשהו, בלשון המעטה  (עמ' 13 ש' 1-6, ש' 25-30). לוט בערפל נותר גם מעמדו של מר חיים גל בנפרעת. אין חולק שהשיקים נמסרו למר חיים גל בעבור הנפרעת. מר דרוויש טען כי העסיק את מר חיים גל באותה תקופה (עמ' 11 ש' 13) ובהמשך ציין שבמקרה הזה עבד מר גל כמתווך בעסקה (ש' 18) וכי מעולם לא שילם למר גל כל תמורה (ש' 22-23, 28-29). מר גל העיד כי אמנם תיווך בעסקה אך הסביר כי רק נסע לביתו של הנתבע להביא את השיקים לבקשת מר דרוויש ואת כל הסיכומים עשו הנתבע ומר דרוויש ביניהם (עמ' 14 ש' 11-12).

 

11.               נראה, אפוא, ששני הצדדים לא הביאו בפני בימ"ש את האמת במלואה. דומה כי לא הייתה כל עסקת אמת של ביצוע עבודות/הענקת שירותים מסוג כלשהו, אלא עסקאות בשיקים בלבד.

 

12.               אינני מוצאת שיש בכך כדי לגרוע מהמסקנה אליה הגעתי, בדבר העדפת גרסת הנתבע, לפיה נתן את השיקים לנפרעת באמצעות מר גל, כאמור, לפי בקשת הנפרעת, לצורך הצגתם לבנק לקבלת אשראי (להבדיל ממתן השיקים כתשלום עבור עבודה או שירות שנתנה הנפרעת לנתבע). מסקנה זו מתחזקת, לטעמי, מתוך הערפל שהקפידו הצדדים לפזר בכל הנוגע ל"עסקת היסוד" (עבודה כקבלן משנה, לטענת הנתבע או אספקת עובדי קבלן, לטענת הנפרעת). ערפל זה מתיישב יותר עם המסקנה שהשיקים נדרשו למטרה אחרת, כגרסת הנתבע, שלא במסגרת עסקה ממשית של אספקת עובדים או ביצוע עבודות בקבלנות משנה.

 

13.               למותר לציין עוד כי הזדקקותו של מר דרוויש (בעליה של הנפרעת) לניכיון של שיקים בסכום של 157,069 ¤ באותה תקופה, כפי שהוצג באישור על קבלת השיקים לניכיון (ראו נספח ג' לתצהיר התובע) - מלמד על חוסר רצון להעביר את הכספים דרך חשבון הבנק מסיבות כאלה ואחרות (כפי שהסכימה גם ב"כ התובע בסיכומיה וגם התובע עצמו בעמ' 7 ש' 17 ואילך), ומחזק את הטענה בדבר קושי של הנפרעת מול הבנק.

 

14.               בנסיבות האמורות, אני מעדיפה את גרסת הנתבע, במובן זה שהנתבע התבקש על ידי הנפרעת ליתן לה, באמצעות מר חיים גל, שיקים מעותדים, לצורך הצגתם בבנק, בשל מצבה של הנפרעת מול הבנק. אני קובעת, אפוא, כי נסתרה החזקה בדבר מתן תמורה על ידי הנפרעת לנתבע בעד השיקים, והנפרעת לא הוכיחה כי נתנה תמורה בעד השיקים.

 

15.               משקמה למושך (הנתבע) טענה טובה כלפי הנפרעת, עוברת חובה ההוכחה לתובע, שעליו להוכיח כי נתן ערך בתום-לב, לאחר היווצרותה של טענת ההגנה. כך קובע סעיף 29(ב) לפקודת השטרות. טענה זו איננה מוגבלת אך לפגמים מסוג אי-חוקיות, רמאות וכפיה, אלא היא חל על כלל הטענות שיש למושך כלפי הנפרע (לרנר דיני שטרות (מהדורה שניה) עמוד 224 ס' 8.17 וכן ע"א (ת"א) 3006/04 קן התור הנדסה ובנין בע"מ נ' סגל מיום 29/6/08).

 

16.               בעניין זה, צודק הנתבע בטענתו כי התובע לא הוכיח שנתן תמורה. כאמור, לא הוצגה כל ראיה למתן התמורה בעד השיקים שהוצגו לניכיון. הוצגו רק מסמכים המאשרים את עצם הצגת השיקים לניכיון (נספחים ג ו-ד לתצהיר התובע. ראו גם עדות התובע, עמ' 9 ש' 22-24). המסמכים אינם מאשרים שבוצע תשלום, דהיינו: שהתובע נתן למר דרוויש/לנפרעת/למר גל, תשלום במזומן או בכל דרך אחרת בעבור השיקים. יתר על כן, בנספח ג', אישור על קבלת שיקים לניכיון מס' 3127, בסך כולל של 157,069 ש"ח, מצוין כי שולם בתמורה רק סך של 500 ¤ במזומן, בעבור כלל השיקים שהאישור מתייחס אליהם. לא ניתן לעניין זה הסבר מספק (עמ' 12 ש' 19-10).

 

17.               מעבר לכך, כפי שעולה מנספח ד' (אישור על קבלת שיקים לניכיון מס' 3505), השיק מיום 2/11/06 הוצג לניכיון וסוחר לתובע, ביום 5/12/06, בחלוף המועד לפירעון. אחיזת השטר טרם שעבר המועד לפירעונו היא תנאי לאחיזה כשורה לפי סעיף 28(א)(1) לפקודה.

 

סוף דבר: ההתנגדות לביצוע השיקים מתקבלת. תיק ההוצל"פ ייסגר.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5500 ¤+ מע"מ (סכום זה כולל את ההוצאות בסך 1500 ¤ + מע"מ, שנפסקו במסגרת הבר"ל, ואין לצרף להם את ההוצאות שנפסקו בבר"ל).

 

ניתן היום כ"ה בתשרי, תש"ע (13 באוקטובר 2009) בהעדר.

המזכירות תדוור לצדדים + אישור מסירה.                                                                               

יעל בלכר, שופטת

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/D0BC73EA16870B43422576550003325B/$FILE/1F612DCFFE7BD91542257640002910A5.html
תאריך: 
20/10/09
Case ID: 
4259_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : יעל בלכר
יעל בלכר
עורכי דין : אסבג נתנאל יעקב
אסבג
נתנאל יעקב
Powered by Drupal, an open source content management system