בתי המשפט





עפ 007727/09

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים


 

21/10/2009

תאריך:

כב' השופטת ד' ברלינר, נשיאה – אב"ד

כב' השופט ז' המר, סג"נ

כב' השופטת ת' שפירא

בפני:

 

 












 

שלמה בלאוויס

בעניין:

המערער

ע"י ב"כ עו"ד ליה פלוס


 


 

נ  ג  ד


 


 

מדינת ישראל


 

המשיבה

ע"י עו"ד אייל כהן מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי)


 

 


המערער וב"כ עו"ד פלוס

ב"כ המשיבה עו"ד כהן

נוכחים:

 


 פסק דין

 

            המערער הורשע בבית-משפט קמא על סמך הודייתו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וכן להחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו. הסם שמדובר בו במקרה זה הוא קוקאין. המערער החזיק בכמות המתקרבת ל- 300 גרם נטו של סם זה. בית-משפט קמא, הטיל על המערער, לאחר קבלת מספר תסקירים של שירות מבחן בעניינו, עונש מאסר של 3 שנים ועל-כך הערעור בפנינו.

 

            טענתה הבסיסית של סנגוריתו של המערער הינה, שבית-משפט קמא החמיר עם המערער יתר על המידה. הטענה הכללית מתבססת על אדנים אלה: בית-משפט קמא אמר בגזר הדין, כי מדובר בסם שנועד "להפצה בקרב הציבור".  המערער לא הואשם שהפיץ סם בקרב הציבור ולא היה יסוד לאמירתו זו של בית המשפט. נראה, כי בדיעבד הכתיבה קביעה זו את רף הענישה וכבר מטעם זה יש מקום להתערב בענישה. עד כדי כך יחסה הסניגורית חשיבות לענין זה, שראתה חירות לעצמה לצרף להודעת הערעור ראיות שלא בא זכרן בהליך בבית-משפט קמא, דהיינו – חוות-דעת של מומחים בהקשרים שונים.

 

            ההיבט השני עליו שמה הסניגורית אל הדגש (לענין ההחמרה) עניינו, אמירתו של בית-משפט קמא, ולפיה "אני ער לכך כי העונש אותו אני עתיד לגזור, מתעלם לחלוטין מתוכנו של תסקיר שירות המבחן ומהמלצותיו, אולם אני סבור כי כך יש לנהוג במקרה זה". הסניגורית טרחה ופירטה אחת לאחת את כל ההשתלשלויות הכרוכות בתהליך השיקום שעבר המערער. כתב הערעור עתיר בתאריכים, כל תאריך עניינו נקודת זמן שבה עמד המערער לפיקוח, עבר תהליך שיקום, יצא או נכנס ממוסדות גמילה, ניתנו בעניינו החלטות של בית-משפט המנתבות אותו לקהילה טיפולית וכיו"ב. בסופו של יום הטענה היא, כי שגה בית-משפט קמא אשר התעלם, כדבריו הוא, מתהליך השיקום וראה למצות עם המערער את הדין. המערער עשה מאמצים של ממש, כך לטענת הסניגורית, שעל כן היה מקום להיעתר להמלצתו של שירות המבחן, להעמיד את המערער במבחן טהור ולאפשר לו להמשיך בתהליך השיקום שבו הוא מצוי, שמא תצמח מכך  תועלת לציבור כולו. המערער יהפוך להיות אדם חיובי, המתפקד כאדם מן הישוב והציבור יבוא על שכרו, אם יתממש צפי זה.

 

            התביעה מצידה מפנה אותנו למיהותו של המערער שבפנינו, כאשר מיהות זו משתקפת בראש וראשונה בגיליון ההרשעות הקודמות העשיר שנזקף לחובתו. מדובר בתשע הרשעות קודמות, הכוללות תיקים רבים בעבירות מגוונות. המערער ביצע עבירות נגד הרכוש, עבירות אלימות, החזקת נשק ועבירות סמים רבות, כולל סחר בסמים. עיון בגיליון הרשעות קודמות מצביע על-כך שהמערער כבר ריצה תקופות מאסר ארוכות למדי. לרוע המזל לא היה בכך כדי למנוע את ביצוען של עבירות הבאות.

 

            באשר לטרונייתה של הסניגורית כנגד אמירתו של בית-משפט קמא כי הסם נועד להפצה - לענין זה מפנה התובע לכלים להכנת סם, שגם בהחזקתם הורשע המערער. מדובר מספרים, מצת, שקיות ניילון ומשקל אלקטרוני. כאמור, גם בכך הודה המערער. עובדה זו, לצד הכמות המאסיבית שמדובר בה, מדברת בעד עצמה ומצביעה על-כך כי אכן הסם נועד להפצה, כפי שאמר בית-משפט קמא. שעל-כן, גם מטעם זה אין מקום להתערב.

 

            שקלנו את טיעוני הצדדים, והחלטתנו בסופו של יום הינה להתערב במידת מה בענישה, אולם, לדחות את עתירתה של הסניגורית לביטול כליל של עונש המאסר בפועל והעמדתו של המערער בפיקוח, כדי לאפשר לו להמשיך את תהליך הגמילה.

 

            צדק בית-משפט קמא, כאשר ראה במקרה זה להעדיף את אינטרס הציבור על האינטרס הפרטני של המערער, גם תוך יציאה מנקודת הנחה שאינטרס זה לגיטימי וראוי להתחשבות. תהליך השיקום הוא תהליך חשוב, אלא שאיננו חזות הכל.

 

"אין חולק, כי הליך השיקום והטיפול חשוב הוא ורצוי הן לטובתו של המבקש עצמו והן לתועלתה של החברה ככלל. יחד עם זאת, שיקול זה אינו השיקול היחיד העומד בבסיס מלאכת גזירת הדין. השיקול המרכזי בעת גזירת עונשו של אדם, חייב להיות קביעת עונש ראוי והולם למעשים בהם הואשםוהורשע" (רע"פ 661/09 אזולאי נ' מ"י (לא פורסם, מיום 20.8.09).

 

            מדובר, כאמור, בכמות גדולה במיוחד. בית-משפט קמא ציין כי מדובר בכמות העולה פי 1,000 על הכמות המוכרת בחוק לשימוש עצמי, ואין לנו אלא להצטרף לדברים. אין ספור מנות סם ניתן להכין מכמות זו. אנשים רבים מספור עלולים בעזרת כמות מעין זו, לעשות צעד נוסף במדרון החלקלק של שימוש בסמים.

 

            לפיכך, הענישה שהטיל בית-משפט קמא בפני עצמה, איננה חורגת מנורמת הענישה הראוייה והמידתית, ולא היתה מביאה אותנו לכלל התערבות. אם בכל זאת אנו רואים להתערב במידת מה, הרי זה משום שאנו נותנים בכל זאת משקל מסויים ומוגבל להליך השיקום שהמערער נוטל בו חלק מזה למעלה משנה, תוך רצון לאותת לו כי מאמציו נושאים פרי ובית המשפט איננו מתעלם מהם כליל. עתירתה של הסניגורית להסתפק בתיק מעין זה ועל רקע עברו הקודם של המערער, בענישה שלא תכלול רכיב מאסר כלל, איננה מתקבלת על דעתנו, שעל-כן אנו דוחים אותה.

 

            התוצאה היא כי אנו מעמידים את תקופת המאסר בפועל על שנתיים וחצי במקום שלוש. יתר רכיבי הענישה יעמדו בעינם.

 

ניתן היום, ב' בחשון, תש"ע (20 באוקטובר 2009), במעמד הצדדים.

 

                                                                               





תחיה שפירא, שופטת


 

זאב המר, סג"נ


 

דבורה ברלינר, נשיאה

אב"ד

 


עו"ד פלוס:

מבקשת עיכוב המאסר ל- 30 יום, כי יש לו היערכויות שהוא צריך לעשות, כולל להגיע למרכז הטיפול.

 

עו"ד כהן:

משאיר לשיקול דעת.

 

החלטה

 

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 22.11.09. על המערער להתייצב בתאריך זה עד השעה 10:00 במזכירות בית-משפט המחוזי בתל-אביב. הערבויות הקיימות ישמשו להבטחת התייצבותו. צו עיכוב היציאה מהארץ בעינו ישאר.

 

ניתנה היום, ב' בחשון, תש"ע (20 באוקטובר 2009), במעמד הצדדים.

 

                                                                               





תחיה שפירא, שופטת


 

זאב המר, סג"נ


 

דבורה ברלינר, נשיאה

אב"ד

 

 

 

 

 


 

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/A69ED136F09E4DF3422576560051DC30/$FILE/92DD34F94687BB6B42257655004C3688.html
תאריך: 
21/10/09
Case ID: 
7727_9
Case type: 
עפ
סיווגים
בתי משפט : בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
שופטים : דבורה ברלינר
דבורה ברלינר
עורכי דין : אייל כהן מפרקליטות מחוז ת"א ליה פלוס
אייל כהן מפרקליטות מחוז ת"א
ליה פלוס
Powered by Drupal, an open source content management system