בתי המשפט





עפ 007731/09

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

עפ 007733/09

21/10/2009

תאריך:

כב' השופטת ד' ברלינר, נשיאה – אב"ד

כב' השופט ז' המר, סג"נ

כב' השופטת ת' שפירא

בפני:

 

 











המערער בע"פ 7731/09

המערערים בע"פ 7733/09

חי בן ציון פרח

1. מילי פרנקל

2. יואב פרנקל

בעניין:

מערער

עוה"ד פרופ' רון שפירא ואח' בשם חי פרח

עו"ד דרחי רצון בשם פרנקל


 


 

נ  ג  ד


 


 

מדינת ישראל


 

משיב

ע"י עו"ד אייל כהן מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי)


 

 


פרח וב"כ עו"ד רון שפירא

פרנקל וב"כ עו"ד דרחי

ב"כ המשיבה עו"ד כהן

נוכחים:

 


 פסק-דין

 

1.         כל המערערים שבפנינו הורשעו על-סמך הודייתם בעבירות כדלקמן: שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; שתי עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות; שתי עבירות של שימוש במסמך מזוייף;קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; נסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (2 עבירות). ציון הוראות החיקוק אין בו עדיין כדי לפרוס את התמונה בשלמותה, וזאת נעשה להלן בקצרה.

 

2.         המערערים בע"פ 7733/09, בני הזוג פרנקל, היו בעליה של דירה ברמת השרון, עליה רבצה משכנתא. בני הזוג קשרו קשר עם המערער הנוסף שבפנינו (ע"פ 7731/09), חי בן ציון פרח (להלן: "חי פרח"), לקבל משכנתא במירמה על הדירה דלעיל. כל השלושה חתמו על הסכם פיקטיבי, לפיו נמכרת הדירה למערער חי פרח ותתקבל עליה משכנתא נוספת. כדי לקדם את הקשר ביניהם, זייפו בני הזוג פרנקל מסמכים רבים, בהם אישור זכויות מטעם חברת אשדר כי הדירה נקייה מכל שיעבוד, אישור מזוייף על תשלום חלק ממחיר הדירה וכיו"ב. בסופו של יום עלה בידי המערערים שבפנינו, לקבל משכנתא על סך 580,000 שקל מבנק איגוד. הסכום הועבר לחשבונו של חי פרח ושלושת המערערים התחלקו בו.

 

            באישום השני מתואר סיפור דומה, בו מעורבים שלושת המערערים. גם הפעם מדובר בהסכם פיקטיבי למכירת דירתם של בני הזוג פרנקל לחי פרח, במטרה לקבל עליה משכנתא. גם הפעם צורפו מסמכים מזוייפים. אלא שעירנותו של פקיד בנק, בבנק ירושלים, חשפה את הקשר ובכך נמנעה פרשייה נוספת של קבלת דבר במירמה, בסך 615,000 שקל (שזהו הסכום עליו המשכנתא שהיתה אמורה להינתן). לפיכך, בכל הנוגע לאישום זה, הואשמו המערערים כולם בעבירות של נסיון, בהבדל מהעבירות המושלמות.

 

3.         במסגרת מהלכים שהתקיימו בין המערערים, באמצעות סניגוריהם, לבין התביעה, הגיעו כל השלושה להסדרי טיעון. מדובר בהסדר טיעון כתוב, ככל שהמדובר במערערים בני הזוג פרנקל, ובהסדר טיעון שהוכתב לפרוטוקול, ככל שמדובר במערער חי פרח. הסדר הטיעון הוא נספח ב' להודעת הערעור של המערערים פרנקל, ונשוב אליו בהמשך.

 

            בשלב זה נציין, כי עיקרו של הסדר הטיעון היה, כי בני הזוג פרנקל יחזירו לבנק סכום של 290,000 שקל מהכספים שקיבלו במירמה, ואם כך יעשה במהלך תקופת הדחייה, כפי שתיקבע על-ידי בית-משפט קמא, תעתור התביעה לעונשי מאסר בפועל בני 6 חודשים ו- 4 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות. הסדר דומה היה לגבי המערער חי פרח. אנו מפנים לענין זה לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.07, שם הודיע התובע לבית המשפט, כי המערער יודה ויורשה בכתב האישום המתוקן, הטיעונים לעונש ידחו לחודש אוקטובר, "ועד אז יפקיד הנאשם פיצוי בסך 290,000 שקל בקופת בית המשפט. באם יפקיד הנאשם את הסכום, יעתרו הצדדים בצוותא להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, שניתן יהיה לרצותם בעבודות שירות, באם ימצא כשיר". כל המערערים הורשעו, והמשך הדיון נדחה כמבוקש.

 

            ההודעה על הסדר הטיעון והודייתם של בני הזוג פרנקל היתה בחודש יולי 2008. לגבי המערער חי פרח היתה ההודייה והסדר הטיעון ביולי 2007. בית-משפט קמא דחה את הדיונים מספר פעמים ובסופו של יום נגזר דינם של המערערים כולם ביום 30.6.09. בית המשפט קמא המתין עד לתאריך זה כדי לאפשר למערערים לגייס את הכסף שאותו התחייבו להחזיר, כתנאי וחלק מהסדר הטיעון. יש לציין, כי לגבי המערער חי פרח, חלק מהדחיות נבעו מאי-התייצבותו למשפט, ללא קשר להחזרת הכספים. כאשר חלפה התקופה הארוכה דלעיל, סבר בית-משפט קמא כי אין מקום להמתין יותר, נשמעו הטיעונים לעונש ודינם של המערערים נגזר.

 

            יש להוסיף, כי בטרם נשמעו הטיעונים לעונש, קיבל בית-משפט קמא לגבי המערערים כולם תסקירי שירות מבחן. בהמשך נתייחס גם לאמור בהם.

 

4.         משלא עמדו המערערים בהתחייבותם להחזיר את הסכומים דלעיל, סבר בית-משפט קמא כי הסדר הטיעון שוב איננו חל. לפיכך, התייחס בגזר הדין לנסיבות ביצוע העבירה, לסכומי הכסף שמדובר בהם, לתיחכום, לתכנון, למומחיות שבזיוף וכיו"ב, ובסופו של יום, הטיל על כל אחד מהמערערים בתיק זה מאסר בפועל של 18 חודשים וכן ענישה נוספת, שעניינה מאסר על תנאי, קנס ופיצוי שנפסק לבנק. על החלטתו של בית-משפט קמא ועל גזר הדין הערעור בפנינו.

 

5.         את הודעת הערעור של חי פרח פתח בא-כוחו עו"ד שפירא באמירה כדלקמן: "עיקרו של ערעור זה בטענה, שאין לכלוא אדם בשל חוסר יכולתו הכלכלי". זוהי אכן הטענה המרכזית שעמדה גם בבסיס הטיעונים בפנינו. הסניגור הרחיב בנושא זה, הן בטיעון הכתוב והן בטיעוניו שבעל-פה. המערער, כך לשיטתו, איננו אמור להיענש משום שלא עלה בידו לגייס את סכום הכסף לו התחייב. בא-כוח המערער פירט ומנה היבטים עקרוניים, לרבות השוואה וגזירת גזירה שווה בין הסדר הטיעון והכסף שהתחייב המערער להחזיר מכוחו, לבין הטלת פיצויים מכוח סעיף 77 לחוק העונשין. לדבריו, לענין סעיף 77 כבר אמר בית המשפט העליון, כי אין מקום להטלת מאסר בגינו. שעל-כן, כך גם יש לנהוג לענין חוסר היכולת של המערערים לעמוד בהתחייבותם על-פי הסדר הטיעון. עוד הפנה הסניגור לבג"צ 5304/92 פר"ח נ' שר המשפטים, פ"ד מז(4), 715, לענין הסתייגותו של בית המשפט העליון ממאסר חייבים, כאשר גם כאן ההשוואה הנטענת היא בין חייבים בהליכי הוצאה-לפועל לבין המערער כחייב מכוח הסדר הטיעון.

 

            לצד טיעון זה היפנה הסניגור לנסיבותיו האישיות של המערער. המערער יליד 1947. זוהי הרשעתו הראשונה, הוא מטפל בילד והמאסר לגביו יהיה עונש קשה במיוחד. מכל הסיבות הללו גם יחד, עותר הסניגור לבטל את עונש המאסר ולמעשה להחזיר על כנו את הסדר הטיעון, שמכוחו ירצה המערער 6 חודשי עבודות שירות.

6.         בא-כוחם של המערערים בני הזוג פרנקל הרחיב אף הוא את הדיבור על חוסר יכולתם הכלכלית של המערערים. מן הראוי כי נציין בהקשר זה, שבפתח הדיון בפנינו היום עתר עו"ד דרחי לדחיית הדיון לתקופה של שבועיים, שבמהלכה, כך לטענתו, ייעשה נסיון נוסף להחזיר את הסכום שמדובר בו. עו"ד דרחי המשיך וטען, כי לו היו המערערים בנים "למשפחה עשירה" הדעת נותנת כי היו נחלצים מהמאסר, ואין מקום לבוא עימם חשבון משום שאין ביכולתם לגייס את הכסף. עוד הוא מפנה לפער שבין 18 חודשים שהטיל בית משפט קמא בסופו של יום על המערערים לבין הענישה המוסכמת בהסדר הטיעון. מסקנתו הערכית של בית-משפט קמא, כך לשיטתו של הסניגור, הינה כי סכום של 200,000 שקל שווה 18 חודשי מאסר, ולמסקנה ערכית זו לא היה מקום. המערערים האמינו, לטענתו, כי יצליחו לגייס את הכסף. לרוע המזל, כאמור, הדבר לא עלה בידם.

 

עוד היפנה אותנו עו"ד דרחי לכך, שנאשם נוסף בפרשה זו (מי שהיה הנאשם מס' 3, נחום טשרנוביץ') לא הורשע ובית המשפט הסתפק לגביו בשירות לתועלת הציבור של 200 שעות. גם פער זה בין המעורבים השונים באותה פרשייה, מצדיק, לשיטתו, את התערבותה של ערכאת הערעור. בשורה התחתונה עותר גם סניגורם של בני הזוג פרנקל לבטל את הענישה ולהסתפק במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

 

7.         שמענו לאורך שעה ארוכה את טיעוניהם של הסניגורים, עיינו בהודעות הערעור המפורטות והבהירות של שני הסניגורים והחלטתנו היא, כי אין מקום להתערב בגזר הדין ובענישה שהוטלה על-ידי בית-משפט קמא.

 

            לשיטתנו, "הצהרת הפתיחה" של עו"ד שפירא, שצוטטה לעיל, אינה נכונה, אינה ראוייה וניתן אף לומר כי היא מקוממת. המערערים אינם נענשים על-כך שאין בידיהם כסף. איש לא בא בטרונייה אל המערערים בשל חוסר יכולתם הכלכלית, כפי שהציגו זאת הסניגורים. המערערים כולם נענשים על עבירות מירמה וגניבה קשות ומתוחכמות, שבוצעו בשיטתיות וגרמו לנזק כלכלי בסכומים ניכרים. על-כך נענשים המערערים ולא על חוסר יכולתם הכלכלית.

 

8.         באשר להסדר הטיעון - אנו רואים לצטט את האמור בהסדר הטיעון הכתוב, שנערך עם המערערים 1 ו- 2, משום שנראה לנו כי הציטוט מדבר בעד עצמו. כך נאמר בסעיף 5 להסדר הטיעון הכתוב (נספח ט' לערעורם של בני הזוג פרנקל, ע"פ 7733/09): "מובהר בזאת, כי האמור בסעיף 3 להסדר זה, הינו תנאי חיוני לקיומו של ההסדר והימנעות הנאשמים מהפקדת הכסף בזמן, תגרום לביטול כל הסכמה של התביעה בנוגע לעונש והתביעה תוכל לטעון לעונש כראות עיניה". לכך, כאמור, הסכימו המערערים פרנקל וגם המערער חי פרח בשעתו, והיו מודעים לכך, כי הפקדת הכסף הינה תנאי בלעדיו אין לקיומו של הסדר הטיעון. מדובר בנאשמים בגירים, אינטלגנטים, שהיו מיוצגים, וההסדר לכל הדעות שירת את מטרותיהם והיטיב עימם.

 

9.         לאורך כל התקופה הארוכה, שבמהלכה המתין בית-משפט קמא למערערים, או מי מהם, לא שמענו כי נעשה נסיון להפקיד ולו חלק מהסכום. לא הופקד ולו שקל אחד מהסכום שלו התחייבו המערערים. לא שמענו כי נמכר רכוש, דירה וכיו"ב כדי לעמוד בהתחייבות שעליה חתמו המערערים. אנו רואים לציין לענין זה, כי בהסדר הטיעון דובר על דחייה עד לחודש ינואר 2009, בפועל, כאמור, המתין בית המשפט עד 30.6.09. לא ניתן כל מענה או הסבר לשאלה המתבקשת, הכיצד סברו המערערים מלכתחילה שיוכלו לעמוד בהסדר. מהיכן אמור היה הכסף להילקח ומהי ההתפתחות הלא צפוייה שמנעה, בסופו של יום, את גיוסו של הסכום או לפחות חלקו. ושמא, יש בכך כדי להצביע על מחשבתם של המערערים, כי יחתמו מלכתחילה על הסדר הטיעון מקל וידאגו רק לאחר מכן למילוי חלקם בהסדר.

 

קבלת עתירתם של הסניגורים היום, להותיר בעינו את הסדר הטיעון, הגם שהמערערים לא עשו מאומה כדי לעמוד בו, יכולה לשמש תמריץ שלילי עבור נאשמים אחרים במעמדם להגיע להסדרי-טיעון מקלים עם התביעה, ולמרות שהם נמנעו ממילוי חלקם על-פי ההסדר, יעתרו מאוחר יותר לקיים את הסדר הטיעון.

 

מנוסחו של סעיף 5, שצוטט לעיל, עולה בבירור, כי משלא קיימו המערערם את חלקם בהסכם – מבוטל הסדר הטיעון. קבלת עמדתם של הסניגורים מעקרת למעשה סעיף זה מתוכנו.

 

10.        כפי שפתחנו ואמרנו, המערערים הורשעו בסידרת עבירות קשות. השאלה הניצבת בפנינו, על רקע האמור לעיל הינה, האם חרג בית-משפט קמא מנורמת הענישה הראוייה, בהטילו 18 חודשי מאסר בגין אותן עבירות. תשובתנו לשאלה זו – שלילית. לא נראה לנו כי בית-משפט קמא החמיר עם המערערים יתר על המידה. כאמור, מדובר בעבירות מתוכננות וחוזרות, שכללו זיוף מסמכים רבים. העבירות נעשו בשיתוף פעולה, תוך קשירת קשר בין המערערים, כאשר קשירת הקשר בפני עצמה מהווה נסיבה לחומרה. העבירות מצביעות על היעדר מעצורים ודבקות במטרה השלילית. זיוף מסמכים רבים כל כך, הגשתם ועשיית שימוש בהם, מצריך התארגנות, מחשבה ותושייה. כל אלה הפגינו המערערים לאורך התהליך, שלא לדבר על-כך שריבוי השלבים במעשי העבירה העניק למערערים בכל פעם מחדש את האפשרות להתעשת ולחזור בהם מכוונתם להונות את הבנק. לרוע המזל – האפשרות לא נוצלה. המערערים גם קצרו את הפירות, לפחות באישום הראשון.

 

11.        באשר לאישום השני טען סניגורם של בני הזוג פרנקל, כי שגה בית-משפט קמא, כאשר סבר  כי משראו המערערים כי טוב והצליחו בפעם הראשונה, מצאו לנכון לחזור פעם נוספת על אותה שיטה וניסו פעם נוספת לגזול כספים, הפעם מבנק ירושלים באותה דרך. לטענת הסניגור, המערערים ניסו לבצע את העבירה כנגד בנק ירושלים, נשוא האישום הנוסף, אך ורק משום שלא עלה בידיהם להחזיר את החובות שלהם נקלעו בגין האישום הראשון, שעל-כן לא עשיית רווח עמדה נגד עיניהם, אלא הרצון להשתחרר מחובותיהם באישום הראשון.

 

אין בטיעון זה ממש. לעולם ניתן לטעון שבכספים שיתקבלו כתוצאה מביצוע עבירה פלונית, התכוון העבריין לעשות שימוש כדי להחזיר חובות קודמים (לרבות אלה שאותם צבר מאישומים קודמים). גם אם זו הכוונה – אין בכך כדי לשנות את התבנית הבסיסית, דהיינו – כי מדובר בקבלת כספים במירמה כדי לשרת את מטרתו של העבריין. המערערים התכוונו לקצור רווחים כלכליים גם מהאישום השני ולא רק מהאישום הראשון, וכך יש לראות את הדברים.

 

סיכום ביניים:

 

12.        מסקנתנו היא, כי הטיעון העקרוני באשר לחוסר היכולת הכלכלית בשיקול לכליאת המערערים, שהיה, כאמור, הטיעון המרכזי שבפי המערערים, אין מקומו בערעור ודינו להידחות.

 

באשר לטיעונים הנוספים, לא מצאנו שיש בנסיבות האישיות של מי מהמערערים כדי להביא לכלל מסקנה שבית-משפט קמא החמיר יתר על המידה. באשר למערער חי פרח אנחנו מזכירים שוב את מה שהזכיר בית-משפט קמא, דהיינו – שתסקיר שירות המבחן לגביו היה שלילי ושירות המבחן התרשם "מקווים של זייפנות ומירמה באישיותו". קשה לומר כי דברים אלה יכולים להיטיב עם המערער והם מצטרפים למעשים המדברים בעד עצמם.

 

גם באשר לבני הזוג פרנקל – התסקירים אינם חושפים נתונים חריגים. באשר למילי פרנקל התקשתה שירות המבחן, בשלב הראשון, להבין את מניעה (התסקיר מיום 6.4.09), ובתסקיר השני נאמר רק, כי יש קשר בין פיטוריה להתנהגותה, ולא מעבר לכך. לגבי יואב פרנקל הקביעה היא, כי השתמש "בעיוותי חשיבה ופעל ללא שיקול דעת ערכי".

 

לא מצאנו ממש גם בטענה בדבר אחידות הענישה, ככל שהיא מופנית להחלטה בעניינו של הנאשם הנוסף בפרשה, נחום טשרנוביץ'. בית-משפט נימק את החלטתו כדבעי. נאשם זה לא זו בלבד ש"נעקץ" על-ידי קבוצה של אנשים שעסקו במירמה, אלא אף החזיר סכום של כ- 600,000  , למרות שאמור היה ליהנות מסכום של 10,000 שקל בלבד. כדי להחזיר סכום זה מכר אותו נאשם את דירתו. ציינו לעיל, כי המערערים שבפנינו לא הצביעו על מאמצים שעשו כדי לגייס את הכסף או לפחות חלק ממנו.

 

התוצאה היא, כי איננו סבורים שיש מקום להתערב בענישה, ואנו דוחים את הערעור. 

 

ניתן היום, ב' בחשון, תש"ע (20 באוקטובר 2009), במעמד הצדדים.

 

                                                                               





תחיה שפירא, שופטת


 

זאב המר, סג"נ


 

דבורה ברלינר, נשיאה

אב"ד

 

 


 


עו"ד כהן:

אני משאיר לשיקול דעת בית המשפט את עתירתם של בני הזוג פרנקל לריצוי מעצרם במדורג. אין לי התנגדות לדחיית ריצוי המאסר של חי פרח ליום 15.11.09.

 

החלטה

 

            בא-כוחם של בני הזוג פרנקל עתר כעתירה חילופית, לאפשר להם לרצות את העונש בזה אחר זה ולא ביחד, בהתחשב בכך שמדובר בבני זוג שהם גם הורים לילדים ושליחתם למאסר בתקופה זהה תפגע בילדים.

 

            מדובר אמנם בבקשה חריגה, אולם בנסיבות הענין אנו רואים להיענות לה. המדינה השאירה, בהגינות רבה, נושא זה לשיקול דעתנו.

 

            בא-כחו של חי פרח ביקש כי ריצוי המאסר יתחיל ב- 15.11.09 ולכך הסכימה המדינה.

 

            לפיכך, אנו קובעים כדלמקן:

 

א)                  בעניינם של בני הזוג פרנקל –

-          המערער יואב פרנקל יתחיל בריצוי העונש בתאריך 22.11.09. על המערער להתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית-משפט המחוזי בתל-אביב, עד השעה 10:00. הערבויות הקיימות בתיק ישמשו להבטחת התייצבותו. צו עיכוב היציאה מהארץ בעינו ישאר.

-          המערערת מילי פרנקל תתחיל בריצוי המאסר ביום 1.12.10. על המערערת להתייצב לריצוי עונשה במזכירות בית-משפט המחוזי בתל-אביב, עד השעה 10:00. הערבויות הקיימות בתיק ישמשו להבטחת התייצבותה. צו עיכוב היציאה מהארץ בעינו ישאר.

 

-          המערער חי פרח יתחיל בריצוי עונשו בתאריך 15.11.09. על המערער להתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית-משפט המחוזי בתל-אביב עד השעה 10:00. הערבויות הקיימות בתיק ישמשו להבטחת התייצבותו. צו עיכוב היציאה מהארץ בעינו ישאר.

 

ניתנה היום, ב' בחשון, תש"ע (20 באוקטובר 2009), במעמד הצדדים.

                                                                          

                                                                               





תחיה שפירא, שופטת


 

זאב המר, סג"נ


 

דבורה ברלינר, נשיאה

אב"ד

 

 

 

 


 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/962209F74A16B15C422576560051E2DA/$FILE/0272BB5AB4899ECD42257656001E9293.html
תאריך: 
21/10/09
Case ID: 
7731_9
Case type: 
עפ
סיווגים
בתי משפט : בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
שופטים : דבורה ברלינר
דבורה ברלינר
עורכי דין : אייל כהן מפרקליטות מחוז ת"א דרחי רצון בשם פרנקל
אייל כהן מפרקליטות מחוז ת"א
דרחי רצון בשם פרנקל
Powered by Drupal, an open source content management system