בתי המשפט





עפ 007339/09

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים


 

29/10/2009

 

כב' השופטת ד' ברלינר נשיאה - אב"ד

כב' השופטת ת' שפירא

כב' השופט א' זמיר

בפני:

 

 












 

מוחמד קאזז

בעניין:

המערער

ע"י ב"כ עו"ד איתן און


 


 

נ  ג  ד


 


 

מדינת ישראל


 

המשיבה

ע"י עו"ד מנחם מזרחי מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי)


 

 


המערער שהובא ע"י השב"ס וב"כ עו"ד און

ב"כ המשיבה עו"ד מזרחי

נוכחים:

 


 פסק-דין

 

            המערער הורשע בבית-משפט קמא לאחר שמיעת ראיות בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי. העבירות שמדובר בהן הינן: התפרצות, גניבה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, היזק לרכוש במזיד וכן אחזקת מכשירי-פריצה ותקיפת שוטר במילוי תפקידו ואיומים. מסכת העובדות המפורטת בכתב אישום זה היא מסכת קשה. המערער, ביחד עם שותפיו לכתב האישום, פרצו לביתו של דיפלומט בשגרירות צרפת בישראל, הפריצה נעשתה בוואנדליזם, תוך שהמערער וחבריו הופכים את הבית ומנסים לאתר רכוש יקר ערך. המערערים שברו דלתות וכיו"ב. בעת מעשה הופתעו על-ידי שוטר, ובשלב זה החל חלקה השני של הפרשה, שעניינה התנהגותו של המערער וחבריו כלפי השוטרים שבאו למקום. המערער דחף שוטר, ניסה להשתחרר מאיזוק, סירב לעצור, זרק חול ואבנים, איים על השוטרים איומים בוטים ביותר ומשמעותיים. כל הדברים הללו מתועדים, כאמור, בכתב האישום. נסיים רק בכך, שמהדירה גם נגנב רכוש יקר ערך וסכום כסף במזומן של כ- 1,000 יורו.

 

            לאחר שהמערער הורשע, כאמור, בתום שמיעת ראיות, בכל העבירות המפורטות בכתב-אישום זה, צירף מספר תיקים נוספים. סך הכל מדובר בחמישה תיקים שהאחד מהם קשה מחברו ועניינם, בין היתר, עבירות רכוש. גם הפעם עבירות רכוש שבוצעו בואנדליזם ותוך כדי גרימת נזק לרכוש, לצד הרכוש שנגנב. גם הפעם מדובר בכך שהמערער איים וקילל שוטרים שניסו לבצע את עבודתם. באחד מכתבי האישום המצורפים (ת"פ 3580/07 של בית-משפט השלום תל-אביב),  היכה המערער באגרופים, נגח בראשו של שוטר, נשך אותו בידיו והביא לכך שהשוטר איבד את הכרתו, הובהל לבית-חולים, שם אובחנו אצלו חבלות שונות.

           

בסופו של יום, בגין התיק המקורי, כמו גם בתיקי הצירוף, הטיל בית-משפט קמא, כב' השופט מ' לנדמן,  את העונשים הבאים:

 

1.                   מאסר למשך 48 חודשים.

2.                   הופעל מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגד המערער למשך 10 חודשים, וזאת במצטבר למאסר שהופעל.

 

סך הכל, איפוא, על המערער לרצות 58 חודשי מאסר. כמו-כן הוטלו על המערער  18 חודשי מאסר על תנאי.

 

על הענישה הערעור בפנינו.

 

שני ראשים לערעור: האחד – חומרת הענישה בפני עצמה. הטענה היא, כי עונש מאסר המסתכם ב- 58 חודשים הוא עונש מאסר חמור במיוחד, במיוחד כך בהתחשב בגילו של המערער. לטענת הסניגור, לא היה מקום לעונש זה גם בהתחשב בעובדה  שהמערער לא הודה בעבירה וניהל את התיק עד תומו.

 

הראש האחר עניינו אחידות בענישה. לענין זה היפנה אותנו הסניגור לעונש שהוטל על מי שהיה נאשם 2 בכתב האישום המקורי. על נאשם זה, שהודה בעבירות בבית-משפט קמא, הוטלו 18 חודשי מאסר בפועל. לטענת הסניגור, אין כל הצדקה לאותו פער עצום בין 18 ו- 48, גם לאור התוספת בת 10 החודשים שעניינה הפעלת המאסר על תנאי.

 

הסניגור הפנה לכך, שגם באשר לשותפו של המערער, מדובר במי שבעברו הרשעות קודמות רבות, 12 במספר, כפי שציין בית-משפט קמא בעניינו. גם הוא הורשע בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי, שעל-כן, גם אם היה מקום לפער, בוודאי לא בשיעור של 30 חודשים.

שקלנו את טיעוני הסניגור. אנו רואים לציין כי הסניגור טען בצורה מסודרת ובהירה והאיר את עינינו בכל זווית אפשרית. עדיין, דעתנו היא, כי אין מקום להתערב בענישה.

 

באשר לראש הראשון – דהיינו חומרת הענישה בפני עצמה – לא בכדי פירטנו את העבירות שמדובר בהן, הן בתיק המקורי והן בתיקי הצירוף. מדובר בסידרת עבירות, האחת קשה מרעותה. כל העבירות קשות באופיין וקשות בנסיבות ביצוען. המערער לא למד לקח. מדובר בביצוע חוזר של עבירות מאותו סוג, כשרף האלימות, כך מצטייר מהתמונה, עולה. אנו ערים לכך שעבירות נושאי תיקי הצירוף הן עבירות ישנות יחסית, דהיינו – משנת 2004. היה לנתון זה משמעות לו היה המערער שב מדרכו הרעה, ומוכיח בשנים האחרונות כי מדובר בעבריינות אותה הניח מאחוריו והוא עלה על פסי התנהגות שונים. המציאות מוכיחה שלא זהו המצב.

 

בתי-משפט חוזרים ואומרים כי יש להחמיר בענישה בעבירות הרכוש. אם היה מקרה שבו יש לתרגם אמירה זו לכלל ענישה קונקרטית, הרי זה המקרה שבפנינו.

           

אנו רואים בחומרה רבה גם את העבירות שעניינן תקיפת שוטרים, איומים כלפי שוטרים וכיו"ב. שוטרים מבצעים עבודה קשה, לעיתים קרובות מתסכלת וסיזיפית. הם אינם אמורים להיות גם חשופים להתנהגות מסוג זה, שבאה לידי ביטוי בכל מכלול התיקים שבפנינו.

 

אם לא די באמור לעיל, באות הרשעותיו הקודמות של המערער ומספרות את הסיפור מזווית נוספת. מסתבר, כי עבור המערער העבירות הנוכחיות הן חלק נוסף ורציף בהתנהגות שתחילתה על סף גיל האחריות הפלילית והמשכה עד היום. לכל אורך התקופה המערער שב ומבצע עבירות. המערער זכה בעבר להתחשבותם של בתי המשפט, החל מבית-משפט לנוער, עבור בבית-משפט רגיל. לרוע המזל, לא היה בכך כדי להועיל.

 

כדי לחתום פרק זה נפנה לתסקיר שירות המבחן. גם הרכב שהמשפט הפלילי הוא לחם חוקו, לא בכל יום נתקל בתסקיר שלילי כמו התסקיר שבפנינו. מדובר בתסקיר שחור מש?חור, שאין בו מילה אחת חיובית והוא משדר מסר כמעט חסר תקווה. מכל מקום, וודאי שלא נמצא בו, אף לא רמז, לתחילתו של תהליך שיקום שיכול לשמש נימוק להתערבות.

 

התוצאה היא, כי בהיבט זה אין בערעור ממש.

 

נותר, איפוא, עקרון אחידות הענישה. נתחיל בכך שעקרון זה, גם אם הינו עקרון חשוב ומהותי בשיטת משפטנו, איננו עקרון על, ולצידו קיימים עקרונות לא פחות חשובים. נמשיך בכך, כי גזירה שווה אפשר לגזור בין שווים, אלא שלא זה המצב בענייננו. התיקים הנוספים שצירף המערער יוצרים אבחנה ברורה וחדה בינו ובין שותפו לכתב האישום. התיקים הם חמורים, כפי שציינו, כל אחד בפני עצמו. משקיים פער בעבירות ובהיקף ההרשעה, ברור שהוא משתקף גם בענישה, ואיננו סבורים כי הפער איננו מידתי. לכך יש להוסיף את המאסר על תנאי, שהיה תלוי ועומד נגד המערער, כאשר לשותפו לא היה מאסר מותנה. על כל אלה יש להזכיר עוד, כי המערער ניהל את התיק עד תומו, בעוד שותפו הודה בעבירות שיוחסו לו. בית-משפט קמא אמר לענין זה, כי המערער איננו יכול להיבנות מטענת ההכאה על חטא, לקיחת האחריות וחסכון בזמן השיפוטי, ואין ספק שדברים אלה נכונים.

 

סוף דבר, לא מצאנו ממש בערעור זה והוא נדחה.

 

ניתן היום, י' בחשון, תש"ע (28 באוקטובר 2009), במעמד הצדדים.

 

                                                                                





אבי זמיר, שופט


 

תחיה שפירא, שופטת


 

דבורה ברלינר, נשיאה

אב"ד

 


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/2FA4CBF0BB0DB8484225765E00518F72/$FILE/3F80BA9AB180418B4225765D003F8DDF.html
תאריך: 
29/10/09
Case ID: 
7339_9
Case type: 
עפ
סיווגים
בתי משפט : בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
שופטים : דבורה ברלינר
דבורה ברלינר
עורכי דין : איתן און מנחם מזרחי מפרקליטות מחוז ת"א
איתן און
מנחם מזרחי מפרקליטות מחוז ת"א
Powered by Drupal, an open source content management system