בתי המשפט





עפ 007602/09

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים


 

29/10/2009

תאריך:

כב' השופטת ד' ברלינר נשיאה - אב"ד

כב' השופטת ת' שפירא

כב' השופט א' זמיר

בפני:

 

 












 

טלי פרץ (מרום)

 

בעניין:

המערערת

ע"י ב"כ עו"ד רחלי לוי חדד


 


 

נ  ג  ד


 


 

מדינת ישראל


 

המשיבה

ע"י עו"ד מנחם מזרחי מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי)


 

 


המערערת וב"כ עו"ד לוי-חדד

ב"כ המשיבה עו"ד מזרחי

נוכחים:

 

פסק-דין

 

            כתב האישום המקורי נגד המערערת ייחס לה עבירה של הגרלות והימורים אסורים, עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין. על-פי הנטען בכתב האישום, עבדה המערערת במועדון הימורים, שבו הוחזקו מכונות מזל והמערערת הטעינה את המכונות בנקודות, כדי לאפשר את משחקי המזל. עבירה זו בוצעה בתאריך 13.5.07. משהובאה המערערת לדין בבית-משפט קמא, המיוחסת לה וצירפה תיק נוסף מאותו סוג (פ"א 5576/07). מדובר בתיק של ימ"ר ת"א, מיום 15.9.07. גם תיק זה עניינו ארגון משחקי מזל, אולם הפעם התווספה לעבירה זו גם עבירה של שיבוש חקירה. על-פי עובדות האירוע בתיק זה, המערערת מסרה חלק מקופת המועדון לשחקן שנכח במקום בזמן פשיטה שערכה המשטרה במקום. כאמור, גם בכך הודתה המערערת והורשעה בשתי העבירות.

 

            בבית-משפט קמא לאחר שהודתה נשלחה המערערת לתסקיר שירות המבחן. התסקיר מצוי כרגע בפנינו (מיום 5.3.09) והוא משמש נדבך מרכזי, הן בהחלטתה של כב' השופטת קמא והן בטיעון בפנינו.

 

            שירות המבחן לא המליץ על סיום ההליך ללא הרשעה, וזאת משני נימוקים עיקריים: האחד – מדובר בשתי עבירות בתקופות זמן שונות. עובדה זו מעידה על "חזרתיות" וכן על הקושי "בהפנמת האיסור שבהתנהגותה". הנימוק השני שבשלו נמנע שירות המבחן מהמלצה, עניינו התרשמותו של שירות המבחן כי לא יהיה להרשעה השלכות קריטיות על העסקתה. בשל שני הנימוקים גם יחד,  נמנע, כאמור, שירות המבחן מהמלצה. בית-משפט קמא (כב' הש' ה' נאור), סבר כי בהיעדר המלצה ובהתחשב באופיין של העבירות, אין מקום לנקוט בצעד החריג של הימנעות מהרשעה. הרשעתה של המערערת הושארה, איפוא, על כנה והוטל עליה שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות וכן הועמדה המערערת במבחן.

 

            על החלטתו של בית-משפט קמא להרשיע את המערערת הערעור בפנינו.

 

            בהודעת הערעור, כמו גם בטיעון בפנינו, שמה באת-כוח המערערת את הדגש על הפגיעה הצפוייה בעתידה של המערערת כתוצאה מההרשעה. המערערת עובדת כרגע בגן ילדים כסייעת, ובדעתה ללמוד חינוך לגיל הרך. אם תסיים את הלימודים במקצוע זה ותבקש להשתלב בעבודה בשירות הציבורי, עלולה ההרשעה למנוע זאת ממנה. מדובר בפגיעה לא מידתית, כך לטענת הסניגורית, שעל-כן יש מקום לבטל את ההרשעה. עוד טוענת הסניגורית לענין החזרתיות, כי מדובר בשתי עבירות שבוצעו בשתי נקודות זמן קרובות. המערערת הפנימה את משמעות מעשיה, הביעה חרטה עמוקה, שגם מטעם זה מן הראוי לבטל את הרשעתה.

 

            לא מצאנו ממש בערעור זה, ודעתנו היא כי צדק בית-משפט קמא כאשר סבר שלא זהו המקרה לעשות שימוש באפשרות החריגה של סיום ההליך ללא הרשעה. לא נחדש מאום אם נאמר, כי הכלל הוא שעבירה שבוצעה – הרשעה בצידה. היוצא מן הכלל הינו סיום ההליך ללא הרשעה.

 

            לענייננו, כל הרכיבים הרלבנטיים פורטו למעשה, שעל-כן נחזור על הדברים בהדגשים הראויים, בקצרה.

 

            מדובר בשתי עבירות שונות, שבוצעו בהפרש של 4 חודשים זו מזו. אחרי הפעם הראשונה, נחקרה המערערת והיתה מודעת לכך שנתפסה בזמן מעשה וכי היא צפוייה להגשת כתב אישום. ניתן היה לצפות שעובדה זו בפני עצמה תשמש הרתעה מספקת, ולו לתקופה קצרה. בפועל, שבה המערערת על מעשיה כעבור כ- 4 חודשים. בפעם השנייה התלוותה לעבירת ההימורים גם העבירה של שיבוש הליכי משפט. בטיעונה בפנינו טענה הסניגורית, כי העבירה בוצעה בנסיבות מקלות במיוחד. לנגד עינינו מצויות העובדות כפי שהן מופיעות ברשימת הצירוף שהוגשה לבית-משפט קמא, ומהן עולה כי המערערת מסרה חלק מקופת המועדון לשחקן שנכח במקום. יש לומר, כי כאשר מדובר בהימורים, הקופה היא רכיב חשוב ודומיננטי, שעל כן גם בכך אין להקל ראש.

 

            תסקיר שירות המבחן חושף פנים לכאן ולכאן ולא ניתן לקבל, לפחות לא במלואה, את הגדרת הסניגורית כי מדובר בתסקיר טוב במיוחד. אכן המערערת הביעה חרטה במעשיה וטענה כי היתה בלחץ בתקופה הרלבנטית. יחד עם זאת עולה מהתסקיר כי המערערת "מתקשה לייחס לעצמה התנהגות מפרת חוק ונראה כי מעורבותה בתיק המצורף מעידה על קושי בהפנמת האיסור שבהתנהגותה ...". לענין זה אנו רואים לציין, כי המערערת שבפנינו בוודאי היתה מודעת למשמעות של הימורים, לנזק ולהרס שבצידם, וזאת בהתחשב בנסיבות חייה של המערערת, כפי שהן עולות מתסקיר שירות המבחן.

 

            קצינת המבחן התקשתה בסופו של יום לגבש עמדה חד-משמעית וציינה, כי לאור הקושי בהפנמת האיסור "לא נוכל לבוא במקרה זה בהמלצה לאי-הרשעה". עצם העובדה ששירות המבחן לא המליץ על-כך מצביעה, על-פני הדברים, כי שבית-משפט קמא לא שגה כאשר החליט מה שהחליט.

 

            לא שוכנענו גם מהטיעון מבדבר נזק הצפוי למערערת. המערערת יכולה להשלים את לימודיה כדת וכדין, ואיש לא ימנע זאת ממנה. הדעת נותנת כי המערערת תוכל להשתלב בשירות הפרטי, ואיננו משוכנעים גם באשר למוחלטות של חוסר היכולת להשתלב בשירות הציבורי, אם וכאשר תשלים את לימודיה.

 

            התוצאה היא, כי לא מצאנו ממש בערעור זה והוא נדחה.

            ניתן היום, י' בחשון, תש"ע (28 באוקטובר 2009), במעמד הצדדים.

                                                                                





אבי זמיר, שופט


 

תחיה שפירא, שופטת


 

דבורה ברלינר, נשיאה

אב"ד

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/89F707719E073B9E4225765E00518DB0/$FILE/0DC595702D40A6F14225765D003CC9FD.html
תאריך: 
29/10/09
Case ID: 
7602_9
Case type: 
עפ
סיווגים
בתי משפט : בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
שופטים : דבורה ברלינר
דבורה ברלינר
עורכי דין : מנחם מזרחי מפרקליטות מחוז ת"א רחלי לוי חדד
מנחם מזרחי מפרקליטות מחוז ת"א
רחלי לוי חדד
Powered by Drupal, an open source content management system