גנון גבריאל נ. בטוח לאומי-סניף


 

   

בתי הדין לעבודה

בל 004329/06

בית דין א.לעבודה ת"א

01/11/2009

 

כבוד השופטת לאה גליקסמן, סגנית הנשיאה

נ.צ. (עובדים) מר חיים זהבי

בפני:

 

 

גנון גבריאל

בעניין:

התובע

יוסף סגל

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

- נ  ג  ד -

 

 

המוסד לביטוח לאומי

 

הנתבע

מירב חבקין

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

פסק דין

 

 רקע:

1.         תביעתו של התובע להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ומכאן תביעתו בפני בית הדין.

2.         נציין, כי מדובר בתביעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי בשנת 2004, ולכן לא חל עליה סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי.

3.         על פי הודעת ב"כ התובע, הצדדים הגיעו להסכמה על התשתית העובדתית כמפורט להלן:

3.1             התובע היה חשוף לרעש מזיק בעצמה של 86 דציבל בכל שעות עבודתו.

3.2             תקופת עבודתו של התובע היא מיום 19.8.86 עד יום 24.10.04.

4.         התשתית העובדתית שהועברה למומחה הרפואי הייתה:

4.1             התובע עבד כמנופאי (עגרונאי) בחברת פקר יד פז שירותי פלדה בע"מ, מיום 19.8.86 עד יום 24.10.04.

4.2             התובע היה חשוף לרעש מזיק בעוצמה של 86 דציבל בכל שעות עבודתו.

4.3             יום עבודתו של התובע היה בן 12 שעות.

5.         כאמור, על הליך זה לא חל סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, ולפיכך הופנו למומחה הרפואי, דר' מיכאל ביזר,  השאלות אם יש להכיר בליקוי השמיעה כמחלת מקצוע וכן שאלות המתייחסות למיקרוטראומה. על פי בקשת המומחה דר' ביזר הומצאו לו בדיקות שמיעה נוספות שנערכו לתובע, וכן נערכה לו בדיקת שמיעה עדכנית. 

חוות דעתו של המומחה הרפואי:

6.         מה היא מחלת התובע?

לתובע ירידת שמיעה בינונית – חמורה עם מרכיב הובלתי קל  בכל התדרים באוזן ימין וירידת שמיעה חמורה בכל התדרים באוזן שמאל עם מרכיב הובלתי ניכר בעיקר  בטונים הנמוכים.

7.         האם מחלת התובע היא מחלת מקצוע?

            מחד,  ניתן לקבוע בודאות  כי המרכיבים ההובלתיים בשמיעה בשתי האוזנים אינם מאפיינים ירידת שמיעה מסוג נזק שמיעתי מושרה רעש,  מאידך,  לא ניתן לשלול קיום "שנץ" המאפיין נזק שמיעתי כזה בתדירות   4000 הרץ.

8.         האם מחלת התובע היא תוצאה של תהליך תחלואי, או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומה) פגיעות זעירות וחוזרות של התובע, שניתן לאתר בזמן ובמקום?

            לגירסתי,  מחלת  התובע היא שילוב של תהליך תחלואי (יתר לחץ דם, סכרת) הזדקנות חוש השמע (התובע יליד 1940) ובמידה מסויימת (גם לפי נתוני העובדות כפי שהופיעו בהחלטת  כבוד השופטת מן  ה  17/7/08) עקב חשיפה לרעש מזיק למשך שעות  ארוכות  ביום בעבודה.

9.         אם היו פגיעות זעירות – האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל התובע? במלים אחרות – ההייתה כל פגיעה בעל אופי בלתי הפיך (IRREVERSIBLE) כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות  וחוזרות נוצר המצב הקיים?

מרכיב הנזק השמיעתי מושרה הרעש נגרם בעטיו של מנגנון המיקרוטראומה.    

10.        אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטה השפיעו על התפתחות המחלה הרבה יותר או הרבה פחות מאשר נתונים האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה? פרט את גורמי הסיכון האחרים, אם היו כאלה.

לדעתי, מרכיב המיקרוטראומה אחראי לחלק לא גדול של הנזק השמיעתי. רב הנזק נגרם עקב גורמי הסיכון והגיל ואולי  גורמים אינטרנזיים נוספים שלא אדע לפרטם. כחיזוק לדעתי זאת אני מפנה את הקורא לבדיקת השמיעה הבלתי תקנית שבתיק מתאריך 16/9/1987, המצביעה על ירידת שמיעה קלה בהשוואה לירידת השמיעה העכשווית.

במאמר מוסגר, יש גם לשים לב כי בדיקת שמיעה זאת בוצעה שנה (!) לאחר תחילת עבודתו של מר גנון בחברת פקר.

 

טענות הצדדים:

11.  ב"כ התובע טען:

11.1           התובע עבד בפקר פלדה משנת 1974 עד שנת 2004, בתפקידים שונים.

11.2           בחוות דעת המומחה הרפואי נפלו סתירות מחד הוא מתייחס לגורמי סיכון שונים (יתר לחץ דם, סכרת, גיל), ומאידך הוא לא מפרט – מתי חלה התובע בסכרת. כמו כן, בסעיף ה' לחוות דעתו המומחה הרפואי מתייחס למרכיב המיקרוטראומה, אולם לא מפרט את תרומתו היחסית של מרכיב המיקרוטראומה למחלתו של התובע, ומה שיעור  הנזק באחוזים שנגרם על ידי מרכיב המיקרוטרואמה.

11.3           המומחה מפנה לבדיקת שמיעה משנת 1987 ואומר שהיא בוצעה שנה לאחר תחילת עבודתו של התובע בעוד שהיא בוצעה 13 שנה לאחר תחילת עבודתו של התובע. ככל שבתצהיר התובע ובעובדות המוסכמות נכתב שהתובע עבד משנת 1986 אולי נפלה טעות. אם מדובר בבדיקה שבוצעה שנה לאחר תחילת העבודה – יש בכך כדי להעיד על השפעת העבודה על ליקוי השמיעה.

11.4           המומחה הרפואי לא התייחס לבדיקות שמיעה שנערכו בשנת 2003.

12.             ב"כ הנתבע טענה:

12.1           לעניין תקופת העבודה – הן על פי תצהיר התובע והן על פי הסכמת הצדדים, התובע החל עבודתו בשנת 1986. יתר על כן, בהודעת התובע לחוקר הוא מציין כי 12 שנה לפני שהחל את עבודתו בפקר פלדה הוא עבד בתמנע ושם לא היה חשוף לרעש.

12.2           המומחה קבע חד משמעית כי רוב הנזק לשמיעתו של התובע נגרם מגורמים אחרים שאינם גורם רעש. המומחה אינו חייב לפרט את הגורמים האחרים, אם כי הדבר נעשה על ידו במקרה הנדון.

12.3           יש להדגיש, כי גם קביעת המומחה לעניין הקשר הסיבתי בין החשיפה לרעש לבין ליקוי השמיעה היא מסויגת, כאשר הוא קבע כי המרכיבים ההולכתיים בשמיעה בשתי האוזניים אינם מאפיינים ירידת שמיעה מסוג נזק שמיעתי מושרה רעש, אך "לא ניתן לשלול קיום 'שנץ' המאפיין נזק שמיעתי כזה בתדירות 4000 הרץ".

12.4           בדיקות השמיעה הנוספות הומצאו למומחה הרפואי וחזקה כי הוא עיין בכולן. המומחה לא חייב לפרט בחוות דעתו את כל בדיקות השמיעה שעיין בהן.

הכרעה:

13.       לאחר בחינת טענות הצדדים, אנו קובעים כי יש לדחות את התביעה.

14.        לעניין התשתית העובדתית:  התובע העיד בתצהירו כי עבד בפקר פלדה מיום 19.8.86 עד יום 24.10.04. התובע לא טען בתצהירו כי עבד בפקר פלדה ממועד מוקדם יותר, ואף לא טען בתצהירו כי קודם לעבודתו בפקר פלדה היה חשוף לרעש. התשתית העובדתית שפורטה בתצהירו של התובע היא בעיקרו של דבר התשתית העובדתית המוסכמת בין הצדדים, ששימשה בסיס לחוות דעתו של המומחה הרפואי. לפיכך, יש לדחות את טענות ב"כ התובע לעניין תקופת עבודתו של התובע, שכאמור אינן נתמכות בתצהיר העדות מטעם התובע. יתר על כן. בהודעה לחוקר אישר התובע כי ב- 12 שנות עבודתו שקדמו לעבודתו בפקר פלדה לא היה חשוף לרעש.

15.        לעניין חוות דעתו של המומחה הרפואי:

15.1           על פי בקשת המומחה הרפואי המציאו הצדדים תוצאות בדיקה שמיעה נוספות, ואף נערכה לתובע בדיקת שמיעה עדכנית, שתוצאותיה גם נשלחו למומחה הרפואי. משביקש המומחה לקבל תוצאות בדיקות שמיעה נוספות, חזקה כי עיין בכל בדיקות השמיעה שהועברו לעיונו.

15.2           בעניין צמח [עב"ל 579/06 צמח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 23.8.07] פסק בית הדין הארצי כי -

בית דין זה פסק לא אחת, כי חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו 244 – 0 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, לא פורסם, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).

15.3           אין בידינו לקבל את טענת התובע כי קיימות סתירות בחוות דעתו של המומחה הרפואי. המומחה הרפואי קבע כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע הוא "שילוב של תהליך תחלואי, גיל (התובע יליד שנת 1940) ובמידה מסוימת חשיפה לרעש מזיק למשך שעות ארוכות ביום העבודה. כן קבע המומחה הרפואי כי "מרכיב המיקרוטראומה אחראי לחלק לא גדול של הנזק השמיעתי. רוב הנזק נגרם עקב גורמי הסיכון והגיל ואולי גורמים אינטרינזיים נוספים שלא אדע לפרטם". המומחה הרפואי אינו חייב לציין בחוות דעתו את מידת השפעתו המדויקת של כל גורם, ודי בכך שהוא קובע את משקלו היחסי של הנזק שנגרם עקב החשיפה לרעש. במקרה הנדון, כאמור, המומחה הרפואי על יסוד התרשמותו מתוצאות בדיקות השמיעה קבע כי "מרכיב המיקרוטראומה אחראי לחלק לא גדול של הנזק השמיעתי ורוב הנזק נגרם עקב גורמי הסיכון והגיל..". מקריאת חוות הדעת  עולה כי על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי, מרכיב הרעש אחראי לפגיעה בשמיעה הרבה פחות מהגורמים האחרים.

15.4           באשר לטענה כי העובדה שבשנת 1987 חלה אצל התובע ירידה בשמיעה מצביעה על כך כי העבודה גרמה נזק לשמיעה של התובע, נוסיף כי על פי המוקבל בספרות, נזק שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש נוצר לאחר תקופת עבודה בת מספר שנים לפחות ולא לאחר שנה אחת בלבד. לפיכך, בדיקה זו מעידה על מצבו של התובע לפני תחילת עבודתו.

סוף דבר:

16.  על יסוד כל האמור לעיל, התביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה נדחית.

17.  אין צו להוצאות.

ניתן היום, 1.11.09,  בהעדר הצדדים.

 

_____________                                                                       ______________ 

השופטת לאה גליקסמן                                                                   נ.צ. (עובדים)

 סגנית הנשיאה                                                                         מר חיים זהבי

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/6C48039EFB58C13F42257661005227D3/$FILE/768A0AAA148FAB8B4225765E00260CAF.html
תאריך: 
01/11/09
Case ID: 
4329_6
Case type: 
בל
סיווגים
עורכי דין : -
-
שופטים : השופטת לאה גליקסמן
השופטת לאה גליקסמן
Powered by Drupal, an open source content management system