דיאלו מוכתאר נ. משרד הפנים-היו


 

   

בתי המשפט

עתמ002374/09

בימ"ש לעניינים מינהליים ת"א

 

02/11/2009

תאריך:

כב' השופטת גדות שרה

בפני:

 

 







1.      דיאלו מוכתאר

2.      קורקא סו מאמדו

3.      בובאקר דיאלו

בעניין:

העותרים

עו"ד יוהנה לרמן

ע"י ב"כ


 

נ  ג  ד


 

מדינת ישראל – משרד הפנים

המשיבה

מפרקליטות מחוז ת"א – אזרחי

ע"י ב"כ עו"ד


 

 

 

פסק דין

 

בעתירה זו מתבקש בית המשפט להורות למשיבה שלא להרחיק את העותרים וליתן להם מעמד של תושב ארעי בישראל, לאור הסכנה הנשקפת להם במדינת מוצאם, עקב עדותם בישראל כנגד רשת סחר בבני אדם.

 

עובדות

1.         העותרים הסתננו לישראל דרך מצרים באמצעות רשת אשר פעלה להעברת נתינים זרים ממדינות אפריקה, שלא כחוק, למדינת ישראל (להלן: "הרשת").

 

2.         לאחר כניסתם לישראל, סייעו העותרים, ביחד עם נתינים גינאים נוספים, למעצרו ולהעמדתו לדין של חשוד עיקרי שפעל במסגרת הרשת, בשם בובו בארי אלוסיני (להלן: "אלוסיני").

 

3.         בעת שהתנהלה החקירה וההליך המשפטי (ת"פ 4438/06) קיבלו העותרים מסמכי הגנה, לפיהם לא ניתן לעצור אותם בגין שהייה בלתי חוקית.

            מסמכי ההגנה שניתנו לעותרים היו בתוקף עד ליוני 2007.

 

4.         בסופו של ההליך המשפטי, לרבות ערעורים שהוגשו במסגרתו, הורשע אלוסיני ונגזר עליו עונש של 4 שנות מאסר בפועל (פסק דין מיום 25.6.07).

 

5.         ביום 14.8.07 הגישו העותרים עתירה מנהלית, בטענות דומות לאלו הנטענות בעתירה זו, אולם עתירה זו נמחקה בהסכמה (עת"מ 1948/07).

 

6.         ביום 16.4.08 הגישו העותרים עתירות נוספות בעניינם (עת"מ 1695/08, עת"מ 1697/08 ו- 1697/08).

הדיון בעתירות, אשר הוגשו בנפרד, אוחד.

 

7.         ביום 2.7.08 ניתנה החלטה ע"י מנהל אגף זרים במשיבה, מר יוסי אדלשטיין, לפיה תינתן לעותרים אשרה מסוג ב/1 לתקופה של שנה אחת, וזאת "לפנים משורת הדין, ועל מנת לאפשר למבקשים לבצע את הפעולות הנדרשות לצורך התארגנות ליציאה מישראל".

            בהחלטה צוין גם כי "מבדיקה אשר נערכה ע"י משטרת ההגירה עולה כי אין ביכולתה של משטרת ישראל לקבוע קביעה חד משמעית לגבי רמת המסוכנות הנשקפת למבקשים בחזרתם לארצם" (נספח ג' לתגובה).

            בעקבות החלטה זו נמחקו בהסכמה העתירות אשר הוגשו ע"י העותרים.

 

8.         ביום 14.7.09 פנתה ב"כ העותרים אל מנהל מחלקת אשרות וזרים במינהל האוכלוסין בבקשה לחדש את אשרתם של העותרים.

            במענה מיום 19.7.09, נתבקשה ב"כ העותרים להפנות את בקשתה ללשכת האזורית.

 

9.         ביום 27.7.09 פנתה ב"כ העותרים לרשות האוכלוסין בתל אביב, אולם עד למועד הגשת העתירה טרם נתקבל מענה מהמשיבה.

 

10.       בנסיבות אלו הוגשה, ביום 23.8.09, העתירה נשוא פסק דין זה.

 

 

דיון

11.       לטענת העותרים, על המשיבה להימנע מהרחקתם, וליתן להם מעמד בישראל, לאור הסכנה הנשקפת להם במדינת מוצאם, עקב עדותם בישראל כנגד הרשת לסחר בבני אדם.

            העותרים מפרטים בעתירה את טענותיהם לסכנה כדלקמן:

"7.       מתחילתו של המשפט החלו העותרים לקבל איומים לחייהם ולחיי משפחותיהם בגינאה קונאקרי. העותר 1 השוהה בישראל ובני משפחתו השוהים בגינאה קונאקרי החלו מקבלים עשרות שיחות טלפון ביום המלוות באיומים על חייהם. באחד מן הימים הוכתה אשתו של העותר 1 וביתה נשרף, בשל מעורבותו של בעלה בעדות כנגד רשת המבריחים. האיומים והטרור אותם נאלצה לספוג היו בלתי נסבלים עד כי נאלצה לברוח לסנגל יחד עם ילדיה, שם היא שוהה עד היום.

8.         העותר 1 ספג פעמיים אלימות פיזית קשה בעקבות עדותו בפרשה ממקורביו של ראש רשת ההברחה... בפעם הראשונה  פרצו  לביתו  ב–3 לפנות בוקר 5 אלמונים אשר הפכו את כל חפציו ואיימו עליו שיפסיק לשתף פעולה אם המשטרה, מכיוון שאם ימשיך הם יפגעו בילדיו בגינאה קונקרי ויכרתו לילדיו ולאשתו את ידיהם. בפעם השניה ביום 25/07/06, הוכה העותר 1 ברחוב על ידי אותם 5 אלמונים אשר הגיחו ממכונית והכו אותו עד זוב דם, בנוסף לקריעת מסמך הגנה אשר קיבל מהמשטרה ולקיחת חפצים אישיים אשר נשא עימו.

9.         בנוסף לאיומים על חייהם והאלימות הפיזית שהופנתה כלפיהם, נודו העותרים מן הקהילה הגינאית בארץ. רשת המבריחים דאגה להפיץ את תמונותיהם עם אזהרה כי רצוי וימנעו מקשר עימם באם חייהם יקרים להם.

10.       רק לאחר תקיפה פיזית אלימה נוספת כנגד העותר 2... ניאותה משטרת ההגירה להעבירם למקום מסתור מרוחק מת"א, שם היו אמורים להיות מוגנים.

...

25.       מצבם של העותרים חמור היום יותר מבעבר, לאחר שחרורו לפני זמן קצר של מר אלסאני מכלאו ושובו לגינאה קונקרי. יודגש כי אם שובו של מר אלסאני, טרח זה ליצור קשר טלפוני עם אחד העותרים והבהיר לו כי הוא ממתין לשובם של העותרים, כדי 'לקבל את פניהם בשמחה'. אין צורך לציין את פחדם וחרדתם הרבה של העותרים בעקבות זאת ביודעם והבינם את הקשרים הענפים ועוצמתו של משפחת אלסאני עם השלטון.

26.       אחותו הצעירה של עותר 3 המתגוררת אצל דודו מסתירה את זהותה מחשש כן לחייה. העותר 2 הוחרם על ידי הקהילה באזור מגוריו בגינאה קונקרי עד כי אין באפשרותו ליצור קשר עם משפחתו, ומשפחתו של העותר 1 אשר ברחה לסנגל בשל האיומים הקשים לחייה חיה כעת בסיירה לאון בשל הסכנה הנשקפת לחייהם בגינאה קונקרי".

 

            לטענת העותרים, "מסכת האיומים והתקיפות האלימות אותה חוו העותרים ובני משפחותיהם משקפת את הסכנה החמורה לחייהם בגינאה קונקרי באם יגורשו אליה לאחר שהעידו כנגד מר אלסאני" (סעיף 16 לעתירה). 

 

            העותרים מוסיפים כי "לעותרים נשלחו באמצעות מכרים במדינת מוצאם העתקי צווי מעצר כנגדם מגינאה קונקרי. על פי צווים אלו הם צפויים להיעצר עם שובם, תוך הרשאה של השלטונות לעשות שימוש בכוח במהלך מעצר זה, ולעמוד למשפט על כך שסייעו במתן עדותם למעצרו של מר אלסאני" (סעיף 15 לעתירה).

            לעתירה צורפו צווי המעצר בשפה הצרפתית בלא תרגום. יחד עם זאת, מפרוטוקול הדיון בפני בית הדין לביקורת משמורת עולה כי בפניו הוצג תרגום של המסמכים, וכי מהם עולה כי כנגד העותר 1 הוצא צו חיפוש מאחר והוא "מואשם בין היתר בשת"פ עם סוכנים ישראלים להם מסר מידע" (נספח ב' לעתירה).

 

12.       לטענת המשיבה, טענות העותרים בדבר סכנת חיים לא הוכחו.

לטענתה, אף שטענות העותרים לא הוכחו, ניתן להם הסעד המקסימלי האפשרי מכוח נוהל הטיפול במתן מעמד לנפגעי עבדות וסחר בבני אדם לעבדות ולעבודת כפייה, והם קיבלו אשרת שהייה למשך שנה.

            עוד מוסיפה המשיבה וטוענת, כי הבירור האם יש ממש בטענות העותרים בדבר הסכנה הנשקפת לחייהם "אינו פעולה של מה בכך", כי משטרת ההגירה פנתה מספר פעמים באמצעות האינטרפול למשטרת גינאה קונקרי כדי לבדוק את טענות העותרים אולם לא קיבלה מענה, וכי אין ביד משטרת ההגירה כלים לבחון את נכונות טענות העותרים.

 

13.       מקום שהעותרים טוענים לסכנת חיים, וטיעוניהם נשענים על ראיות לכאורה, לפחות ביחס לצווי המעצר, לא ניתן להסתפק בתשובה זו של המשיבה.

            אין בתשובה פירוט מספיק לפעולות שנעשו, אם נעשו, כדי לברר את הסכנה הנשקפת לעותרים, כטענתם, אם יחזרו למולדתם.

אין בתשובה התייחסות לאירועים שקרו בישראל, כטענת העותרים, ומדוע לא ניתן היה לבדוק אותם.

אין בתשובה התייחסות גם לטענת הנידוי שהופעל נגד העותרים בישראל,  לרבות הפצת תמונותיהם, ולא לטענה לפיה מר אלוסיני יצר קשר טלפוני "עם אחד העותרים", ומדוע לא ניתן היה לבדוק טענות אלה.

           

יתירה מכך וחשוב מכך. לא פורט מדוע לא ניתן לבדוק את צווי המעצר שהוצגו, האם הם אותנטיים והאם הם מעידים על הסכנה הנשקפת לעותרים.

            לכאורה, צוי המעצר אלה, אשר הוגשו ע"י העותרים, מהווים ראיה לכאורה לסכנה הנשקפת להם במדינת מוצאם, ואף על פי כן המשיבה לא כללה בתגובתה התייחסות למסמכים אלה, ולאפשרות בדיקתם.

 

14.       אני ערה לטענת המשיבה, לפיה בירור הסכנה הנשקפת לעותרים אינה "פעולה של מה בכך", וכי משטרת ההגירה פנתה באמצעות האינטרפול למשטרת גינאה קונקרי לבירור טענות העותרים ולא קיבלה מענה.

            לאור הסכנה האפשרית הקיימת לעותרים אם יחזרו לארצם אין בתגובה זו, ובפעולות המשיבה לבירור הסכנה, כדי להניח את הדעת.

 

            בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 15.10.09 טען ב"כ המשיבה כי "יש גוף אחד שאמון ומוסמך ומסוגל להגיע גם למדינות שאין לנו יחסים איתם ואז אפשר לטעון את טענות הסכנה".

            ככל שישנו גוף כזה, תפנה המשיבה את עניינם של העותרים אליו לבדיקה, או שתפעל בעצמה גם באמצעות גוף זה.

 

15.       לאור כל האמור לעיל לא מצאתי, בשלב זה, לקבל את טענת המשיבה, לפיה העותרים לא הוכיחו את טענתם למסוכנות וכי למשיבה אין כל כלים לבדוק טענה זו.

            העותרים העידו בישראל, לצורך משפט פלילי אשר נערך בישראל, וכתוצאה מעדותם זו הם נמצאים בסכנת חיים, לטענתם.

            מאחר וטענת העותרים לסכנה נובעת מעדותם בישראל, אין מקום להסתפק בקביעה כללית לפיה העותרים לא עמדו בנטל להוכיח את הסכנה הנשקפת עליהם, וגם על המשיבה מוטלת החובה לבירור טענות העותרים, בעיקר נוכח צווי המעצר שהוצגו על ידם.

 

16.       ראוי לציין כי המשיבה לא פרטה גם כל נסיון מצידה להרחיק את העותרים למדינה אחרת, אשר אינה מדינת מוצאם של העותרים, ואשר בה לא יהיו העותרים בסכנה.

 

17.       אשר על כן, אני מחזירה את עניינם של העותרים לבירור נוסף ע"י המשיבה.

            כל אחד מהעותרים יגיש בקשה נפרדת למשיבה, תוך 15 ימים, הכוללת את מלוא העובדות והטענות המתייחסות אליו בלבד.

            המשיב יתן את החלטתו לא יאוחר מ-45 ימים.

 

 

18.       המזכירות תשלח העתק מפסק דין זה לצדדים.

 

ניתן היום ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.

 

                                                                          

גדות שרה, שופטת


                       

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/1BD68C9912E430C542257662005140AD/$FILE/0441D3C12DB6B8B542257654001ED9A4.html
תאריך: 
02/11/09
Case ID: 
0_0
Case type: 
עתמ
סיווגים
שופטים : גדות שרה
גדות שרה
עורכי דין : יוהנה לרמן
יוהנה לרמן
Powered by Drupal, an open source content management system