שאול ויסמן נ. ועדת המחוזית לתכ


 

   

בתי המשפט

עתמ001473/08

בבית המשפט המחוזי תל – אביב יפו

בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

 

02/11/2009

תאריך:

כב' השופטת מיכל רובינשטיין

בפני:

 

 

 





1 . שאול ויסמן

בעצמו

2 . 'ברבי שמעון

3. ברבי אליהו

4. יונגשטין יאיר

5. נסים צפרירי

ע"י ב"כ עו"ד שוב

6 . 'שקד תלמה

7. פרוימוביץ רחל

8. ענב בלהה

9. זילברמן אבנר

10. וינטראוב מאיר

11. וינטראוב פסיה

12. אלטר מנדל

13. קופלוביץ גילה

14. קופלוביץ רובין

15. הנדלר אסתר

16. הנדלר גבי

17. הרמתי טלמון

18. בראל יוסף

19. קנטור מינה

20. קנטור איתן

21. כהן אליהו

22. אונגר יורם

23. אונגר רנטה

24. אלעזרוף משה

25. לופז שלומית

26. אביזוב אסתר

27. בנימיני אורי

28. גלעדי יורם

29. רביב רחל

30. זערור יעקב

31. אליעז אילנה

32. אליעז שרונה

33. אליעז אורנה

34. אליעז ריבה

35. מיליקובסקי נעמי

36. נדבי משה

37. קינן ערן

38. קינן סיגל

39. אלפי לאה

40. אלפי צבי

41. אלפי שמואל גיל

42. אלפי אברהם

43. בירן דב

44. אלפי ירון

45. ליבליך זיוה

46. מורדקוביץ אריה

47. נחום גלעדי

48. שגב ורדה

49. שגב דב

50. תמר ברעם

51. גיורא קינן

ע"י ב"כ הרכבי

 


 

בעניין:

העותרים

 


 

נ  ג  ד


 

1 . ועדת המחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב

ע"י ב"כ עו"ד ליבר מפרקליטות מחוז תל אביב

2 . הועדה המקומית לתכנון ובניה- רמת השרון

ע"י ב"כ עו"ד ד"ר פרוכטמן

המשיבות

 


 

 


פסק דין

1.         עתירה בה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה 1, הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב,  לקבוע כי התמלאו התנאים להפקדתה של תכנית מפורטת רש/816/א/מח (להלן: התכנית) ולהפקידה.

לחילופין מתבקש בית המשפט להורות למשיבות לבצע את התיקונים הנדרשים בתכנית ואזי להורות על הפקדתה, לחילופי חילופין מתבקש בית המשפט למנות מומחה נייטראלי אשר יבחן את התקיימות תנאי הפקדת התכנית. עוד מתבקש בית המשפט להורות על הארכת המועד להשלמת התנאים להפקדת התכנית.

 

העובדות

2.         התכנית המפורטת נשוא העתירה חלה על חלקות מספר 10,9,3,370, 367-370, וחלק מחלקה 394 ו- 396 שבגוש 6598 ברמת השרון (להלן: המקרקעין).

עניינה של התכנית בשינוי יעוד המקרקעין מחקלאות למגורים על פני שטח של כ- 140 דונם במערב רמת השרון בסמוך לקיבוץ גליל ים ולעיר הרצליה.

העותר 1 (שיכונה להלן: העותר) מונה על ידי בעלי המקרקעין לפעול בשמם לצורך קבלת אישור המשיבות לתכנית.

העותרים 2-43 הם הבעלים או הזכאים להירשם כבעלים במקרקעין.

 

3.         העותרים טוענים כי למעלה מ- 17 שנים הם עושים כל אשר לאל ידם על מנת לקדם את התכנית אצל המשיבות. על פי טענתם, מאמציהם נתקלו בהתנגדויות חריפות ועקביות של המשיבה 1 ושל המשיבה 2.

 

4.            בעקבות סירובן של המשיבות לקדם את התכנית הגיש העותר ביום 20.5.2005 עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בה התבקש בית המשפט להורות על הפקדת התכנית ולפרסם את דבר ההפקדה (להלן: העתירה הקודמת). בדצמבר 2005 התכנסה המשיבה 2 ודנה בתכנית והמליצה על הפקדתה בתנאי שהצפיפות המוצעת בתכנית לא תעלה על 4 יח"ד לדונם (החלטת המשיבה 2- נספח ט' לכתב העתירה).

 

5.         בעקבות המלצתה של המשיבה 2, התכנסה המשיבה 1 לדיון בנושא הפקדתה של התכנית. בתום הדיון ב- 30.10.2006 החליטה על כי התכנית תופקד, אולם כתנאי להפקדתה הוצבו דרישות ותנאים כמפורט:

1. צירוף טבלאות איחוד וחלוקה;

2. המצאת מסמך על ידי הוועדה המקומית כי צרכי הציבור בתכנית מספקים לאור המצאי הקיים;

3. הטעמת שלביות המימוש בכפוף לביצוע שלבים תחבורתיים ע"פ חו"ד יועץ התחבורה ללשכת התכנון;

4. קבלת חוות דעת עיריית הרצליה לעניין הנגישות שתוגש תוך 3 שבועות כך שתעמוד לנגד עיני יועץ התחבורה בבואו לתת את חוות דעתו;

בכפוף לחו"ד של יועץ התחבורה תתאפשר נגישות מדרום על ידי ביטול סימון השצ"פ בחיבור לרחובות הלפיד ויחיעם;

5. הבטחת פתרונות ניקוז וביוב בתחום הרשות בתאום עם הרשות הגובלת.

6. שינוי מיקום המגרשים בהתאם לאמור לעיל...

7. על פי תמ"מ 5 לאורך רחוב יבנה מסומן ציר עירוני ירוק מזרח מערב. יש להגדירו ולהתאימו על פי הנחיית תמ"מ המופקדת וכן רוחבו יותאם לתמ"מ.

8. מיגון אקוסטי מדרך יבנה במתכונתה המלאה העתידית בתחום המגרשים ועל חשבונם, על פי חו"ד אקוסטית לעת הוצאת היתרי בניה.

9. ימחק סעיף 17 "הוצאות תכנון" מהוראות התכנית. במקומו ניתן יהיה להוסיף את הסעיף הבא: " הוצאות עריכת התכנית על נספחיה יחולו וישלומו על ידי בעלי הזכויות בתכנית".

10. קבלת חו"ד משרד הביטחון תוך חודש ימים.

11. תקבע רצועת שצ"פ ברחוב של 3 מ' בגבול עם שכונת נוה ישראל.

12. העברת התכניות לאישור הולקחש"פ.

13. תנאי להפקדת התכנית יהיה כתב שיפוי ע"י יוזמי התכנית בגין הבינוי המוצע ולא בגין דרך יבנה והמשכה.

            14. העברת הודעה על הפקדת התכנית לרשות הגובלת.

15. נוסח ההוראות המתוקנות יבדק על ידי היועץ המשפטי לוועדה.

16. תיקונים טכניים בתאום עם לשכת התכנון.

 

(להלן: התנאים).

עוד נקבע באותה החלטה כי החלטה זו תהיה בטלה תוך 7 חודשים מיום שנמסרה למגיש התכנית אם לא יתמלאו התנאים הקבועים בה (ההחלטה- נספח י' לכתב העתירה).

 

6.         בעקבות החלטה זו פנתה המשיבה 1 לבית המשפט שדן בעתירה הקודמת, והודיעה לו כי לאור השתלבות התכנית המוצעת במגמות התכנון היא החליטה בישיבתה מיום 30.10.2006 להפקיד את התכנית המוצעת בתנאים נוספים. מאחר שכך קבע בית המשפט ביום 25.123.2006 כי העתירה הקודמת התייתרה (נספח יא לכתב העתירה).

 

ביום 8.3.07 ערכה המשיבה 1 ישיבת מעקב אחר מילוי תנאי ההפקדה בהשתתפות נציגי העותרים. בעקבות הישיבה סוכמו התנאים שנותרו לעותר להשלים לשם הפקדת התכנית. בסיכום הישיבה שבה המשיבה 1 על התנאים להפקדתה של התכנית ובהם נושא התחבורה, המצאת המסמך מאת הוועדה המקומית רמת השרון המעיד על כי צרכי הציבור בתכנית מספקים, הגשת מסמכי התכנית לעיריית הרצליה לצורך קבלת חו"ד לעניין הנגישות ולעניין פתרונות ניקוז וביוב, שינוי מיקום המגרשים כאמור בהחלטת הוועדה, קבלת חוו"ד ממשרד הביטחון, הגשת כתב שיפוי על ידי יוזמי התכנית, העברת הודעה על הפקדת התכנית לרשות הגובלת ועוד (לפירוט התנאים שסוכמו בישיבה ראו נספח יב לכתב העתירה).

 

8.         ביום 7.5.2007 פנתה נציגת לשכת התכנון אל העותר על מנת להביא לתשומת לבו כי חלף המועד למילוי תנאי ההפקדה. פנייה נוספת בנושא זה נערכה ביום 10.5.2007, וביום 16.5.2007 ניתנה ארכה של שלושה חודשים למילוי התנאים. לאחר שהעותר מסר למשיבה 1 מספר סטים של התכנית, ולאחר שהמשיבה 1 מצאה כי הסטים אינם עונים על התנאים והדרישות שהציבה, הודיעה המשיבה 1 לעותר כי טרם מולאו כל התנאים להפקדת התכנית. במכתב שנמסר לעותר ביום 22.7.2007 פורטו התנאים שטרם קוימו:

בנושא התחבורה- נותר להשלים את הבדיקה התחבורתית;

תקנון- אי התאמה בין זכויות הבניה בתקנון הקודם לבין התקנון החדש;

טבלת האיזון- הנושא בבדיקת היועץ המשפטי;

ניקוז- לא בוצעו תיאומים בין הרשויות;

לא צורף מסמך מהוועדה המקומית רמת השרון לפיו צורכי הציבור בתכנית מספקים לאור המצאי הקיים;

חוות דעת של עיריית הרצליה לעניין הנגישות לא הומצאה עדיין;

לא הוגש כתב שיפוי;

בנוסף לאמור לעיל ציינה לשכת התכנון כי התכנית טעונה אישור הולקחש"פ וכי יש להגדיר בתכנית ציר עירוני ירוק מזרח מערב בהתאם להנחיות תמ"מ 5;

עוד נכתב במכתב כי הזמן שהוקצב למילוי התנאים הינו עד לסוף יולי 2007 וכי יש להגיש בקשה להארכת מועד (נספח יט לכתב העתירה).

 

ביום 1.8.2007 לבקשת העותר נתנה המשיבה 1 החלטה לדחות את המועד לקיום התנאים עד לסוף חודש אוקטובר 2007.

ביום 4.9.2007 התקיימה ישיבת תיאום בהשתתפות המשיבה 2 וביום 5.9.2007 עדכן העותר בדבר יתר המטלות שנותרו לו לביצוע בהמשך לישיבת התיאום.

ביום 7.11.2007 הודיע העותר כי הוגשו כל מסמכי התכנית ומולאו כל התנאים התלויים בו ולפיכך יש להורות על הפקדת התכנית. לאחר תיאומים שונים עם הוועדה המקומית לתכנון והבניה הרצליה בנוגע לדרישות ביוב וניקוז ולאחר תיקון התכנית בהתאם לדרישותיה החדשות של המשיבה 1 הגיש העותר ביום 5.12.2007 את נספח הביוב שנותר לו לתקן וביקש לפרסם את דבר הפקדת התכנית.

 

9.         ביום 6.2.08 הודיעה המשיבה 1 כי לאחר בחינת טענות העותר, החליטה שלא להפקיד את התכנית שכן לא מולאו כל הדרישות והתנאים שהוצבו כתנאי להפקדת התכנית (נספח לב). במכתב שנשלח לעותר פירטה יו"ר הוועדה המחוזית, הגברת גילה אורון את הדרישות שעדיין לא התקיימו:

בדיקה תחבורתית;

חוות דעת שמאית שתסביר את הבסיס לחישוב תוספת הזכויות;

תיקון טבלאות האיזון;

הגשת כתב שיפוי;

סימון הציר הירוק בהתאם להערות לשכת התכנון;

המצאת אישורים בדבר תיאום בנושא הניקוז עם עיריית הרצליה ועיריית הוד השרון ;

המצאת מסמך מהוועדה המקומית רמת השרון לפיו צרכי הציבור בתכנית מספקים לאור המצאי הקיים;

חוות דעת הוועדה המקומית הרצליה לעניין נגישות תנועתית לפרויקט.

 

נגד החלטה זו הוגשה העתירה שלפניי.

 

טענות הצדדים

10.        העותרים טוענים כי התנהלותה של המשיבה 1 הינה חסרת תום לב, בלתי הגיונית ובלתי סבירה. לטענתם, דרישותיה בלתי הגיוניות, וחלק מהתנאים להפקדת התכנית אינם ברי ביצוע או אינם נדרשים.  כך למשל נטען כי הדרישה לקבל את עמדתן של המשיבה 2 ושל הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה במועדים קצובים ולתאם ביניהן בלתי אפשרית, וכי לא ברור להם מדוע נטל התיאום ביניהן מונח על כתפיהם שעה שבסמכותה של המשיבה 1 לחייב את הרשויות לתת את התייחסותן העניינית. עוד נטען כי הדרישה להמציא מסמך מהמשיבה 2 לפיו צרכי הציבור מספקים הינה דרישה מיותרת נוכח העובדה כי כל גורמי התכנון הרלוונטים הביעו הסכמתם לצרכי הציבור המוצעים. על פי טענות נוספות חלק מתנאים אותם דורשת המשיבה 1 קוימו ולא ברור מדוע המשיבה 1 המשיכה ודרשה את קיומם. כדוגמה מציינים העותרים כי התנאי לעניין הפקדת כתבי השיפוי בוצע על ידם.

העותרים טוענים כי התנאים להפקדתה של התכנית שונו חדשות לבקרים וכי הם מעידים על מניעים בלתי תכנוניים של הגורמים הנוגעים בדבר שלא לקדם את התכנית.

 

העותרים ממשיכים ומפרטים את מאמציהם הרבים במהלך השנים הרבות בהן הם מנסים לקדם את התכנית ואת הכספים הרבים שהשקיעו למען מטרה זו, ומציינים כי על רקע זה החלטתה של יו"ר הועדה המחוזית שלא ליתן ארכה נוספת לביצוע התנאים הינה בלתי סבירה ובלתי מידתית.

 

11.        המשיבה 1 מבקשת לדחות את טענות העותרים. לטענתה גם נכון למועד הגשת העתירה עדיין לא מולאו כל הדרישות המהוות תנאי להפקדתה של התכנית כמפורט בהחלטתה האחרונה של המשיבה 1.

לטענתה, החלטות המשיבה 1 והחלטות יו"ר הוועדה המחוזית שלא להאריך את המועד לעמידה בתנאים הינן סבירות. השתהותם של העותרים הייתה בלתי סבירה ולא היה מקום להמשיך ולהאריך את המועדים שניתנו להם לשם השלמת הדרישות.

 

לטענת המשיבה 2 העותרים לא מילאו את התנאים להם היו מחויבים. בראש ובראשונה לא העבירו עותק מלא של נספחי התשתיות הנחוצים לבדיקת המשיבה 2. עוד נטען כי גורמים מאת המשיבה 2 עצמה פנו לא אחת אל העותרים על מנת לקבל את המסמכים הנדרשים אלא שחרף הפניות לא מסרו העותרים את המסמכים ולא פעלו על פי הנחיותיה.

 

12.        עוד יש לציין כי במהלך הדיונים הודיעה באת כוח המשיבה 1 כי על מנת לסיים את המחלוקת בין הצדדים, היא  מסכימה כי העותרים יגישו סט מתוקן של התכנית לפי נוהל מבא"ת בצירוף כל הנספחים והאישורים שנדרשו בתנאי ההפקדה וכי לסט זה יפתח תיק תכנית עם מספר חדש. אם תמצא לשכת התכנון כי מולאו כל תנאי ההפקדה ייקבע דיון בוועדה המחוזית תוך 60 יום ולשכת התכנון תמליץ לועדה המחוזית להחליט על הפקדת התכנית ללא תנאים נוספים.

העותרים סירבו לקבל את ההצעה וטענו כי הלכה למעשה משמעותה הינה פתיחת הליך תכנוני חדש אשר יכשיל את כל מאמציהם עד כה.

לאחר שמאמצי הצדדים להגיע להסכמות בעתירה כשלו, הוריתי על הגשת סיכומים בתיק.

 

בסיכומים ציינו העותרים כי עשו כל אשר ביכולתם על מנת לעמוד בתנאים הוצבו להפקדתה של התכנית גם לאחר הגשת העתירה. לטענתם, ב- 19.3.2009 קיבלה המשיבה 2 לטענתם החלטה להמליץ על הפקדת התכנית. בכך למעשה התייתר הצורך באישורה של הוועדה המקומית לנושא צרכי ציבור כנדרש בתנאי ההפקדה. יתר התנאים הושלמו על פי הטענות. על אף המלצתה של המשיבה 2 נותרה המשיבה 1 איתנה בעמדתה כי אין לטפל בבקשות השונות המוגשות במסגרת התיק נוכח העובדה שהתכנית נסגרה ויש להגיש תכנית במספר חדש.

 

 

 

דיון

 

13.        לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ושמעתי את טענותיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

 

ענייננו בתכנית אשר נכון למועד הגשת העתירה נמצאה בשלב ההכנה דהיינו טרם הפקדתה על ידי הוועדה המחוזית. הסמכות להחליט על הפקדתה של התכנית כמו גם הצבתם של תנאים להפקדתה נתונה למוסד התכנוני, ובענייננו, המשיבה 1. סמכות זו מבוססת על האמור בסעיפים 86-86 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 שזוהי לשונם:

 

 

 

 

85. הפקדה

 

תכנית - למעט תכנית מיתאר ארצית - שהוגשה למוסד תכנון המוסמך לאשרה, תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך הקבועה בסימן זה, אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה, רשאי הוא לדחותה בלי שתופקד.

 

 86. שינויים לפני ההפקדה

 

לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית, רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים כפי שיורה מוסד התכנון.

 

הנה כי כן אין למצוא פגם בעצם החלטתה של המשיבה 1 להתנות את הפקדתה של התכנית בשורה של תנאים  כמפורט לעיל. מאחר שזוהי הנחת המוצא, ואין העותרים מבקשים לחלוק עליה, נותר לדון בהתקיימותם של התנאים עצמם.

 

14.        לעניין עמידתם של העותרים בתנאים להפקדתה של התכנית כפי שנקבעו ביום 30.10.2006 טוענים העותרים שתי טענות עיקריות: האחת, כי עמדו בתנאים שנקבעו על ידי המשיבה 1, והשניה, כי התנאים שהוצבו היו בחלקם בלתי הגיוניים ובלתי סבירים או כי למצער החובה למלא אותם אינה מונחת על כתפיהם דווקא.

 

עינינו הרואות כי בעצם העלאתן של שתי הטענות במקביל, ברי כי העותרים אינם עקביים בעמדתם ובטענותיהם, שהרי אם אמנם עמדו העותרים בתנאים שנקבעו להם בהחלטות המשיבה 1, מה להם כי ילינו על סבירותם של התנאים הללו ועל העדר הרציונליות בבסיס קביעתם.

 

15.        ואמנם בכל הנוגע לעמידתם של העותרים בתנאים הקבועים השתכנעתי מכתבי הטענות כי העותרים לא עמדו בתנאים להפקדתה של התכנית עד ליום הגשת העתירה לכל הפחות.

על פי האמור בהחלטת המשיבה 1 מיום 30.10.2006, אלו הן הדרישות בהן היו צריכים העותרים לעמוד כתנאי להפקדת התכנית כמפורט בסעיף 17 להחלטה:

17.1 צירוף טבלאות איחוד וחלוקה.

17.2 המצאת מסמך על ידי הוועדה המקומית כי צרכי הציבור בתכנית מספקים לאור המצאי הקיים.

17.3 הטמעת שלביות המימוש בכפוף לביצוע שלבים תחבורתיים על פי חו"ד יועץ התחבורה ללשכת התכנון. קבלת חו"ד עיריית הרצליה לעניין הנגישות שתוגש תוך 3 שבועות כך שתעמוד לנגד עיני יועץ התחבורה בבואו לתת את חוות דעתו.

17.4 בכפוף לחו"ד יועץ התחבורה תתאפשר נגישות מדרום על ידי ביטול סימון השצ"פ בחיבור לרחובות הלפיד ויחיעם.

17.5 הבטחת פתרונות ניקוז וביוב בתחום הרשות בתאום עם הרשות הגובלת.

17.6 שינוי מיקום המגרשים בהתאם לאמור לעיל...

17.7 על פי תמ"מ 5 לאורך רחוב יבנה מסומן ציר עירוני ירוק מזרח מערב. מש להגדירו ולהתאימו על פי הנחיית תמ"מ המופקדת וכן רוחבו יותאם לתמ"מ.

17.8 מיגון אקוסטי מדרך יבנה במתכונתה המלאה העתידית בתחום המגרשים ועל חשבונם, על פי חו"ד אקוסטית לעת הוצאת היתרי בניה.

17.9 ימחק סעיף 17 "הוצאות תכנון" מהוראות התכנית. במקומו ניתן יהיה להוסיף את הסעיף הבא: " הוצאות עריכת התכנית על נספחיה יחולו וישלומו על ידי בעלי הזכויות בתכנית".

17.10 קבלת חו"ד משרד הביטחון תוך חודש ימים.

17.11 תקבע רצועת שצ"פ ברחוב של 3 מ' בגבול עם שכונת נוה ישראל.

17.12 העברת התכניות לאישור הולקחש"פ.

17.13 תנאי להפקדת התכנית יהיה כתב שיפוי ע"י יוזמי התכנית בגין הבינוי המוצע ולא בגין דרך יבנה והמשכה.

17.14 העברת הודעה על הפקדת התכנית לרשות הגובלת.

17.15 נוסח ההוראות המתוקנות יבדק על ידי היועץ המשפטי לוועדה.

17.16 תיקונים טכניים בתאום עם לשכת התכנון.

 

16.        נכון ליום הגשת העתירה מודים העותרים בכתבי טענותיהם כי לפחות חלק מהתנאים לא קוימו על ידם. כך למשל, הם מציינים מפורשות כי לא צירפו מסמך של הועדה המקומית רמה"ש לפיו צרכי הציבור בתכנית מספקים (סעיף 42 ג לכתב העתירה).

התנאי בדבר נספח הניקוז ותיאומו עם הרשות הגובלת לא קוים אף הוא על פי האמור בסעיף 42 ב לכתב העתירה. כך גם לעניין התנאי בדבר התייחסות הוועדה המקומית הרצליה לנספח התנועה.

 

העותרים מכבירים טענות נגד סבירותם של התנאים הללו ותנאים נוספים שהציבה המשיבה 1, אלא שטענות אלו אינן יכולות לסייע בידם. בראש ובראשונה, העותרים לא הלינו נגד התנאים שהוצבו ולא פעלו נגדם לאורך כל התקופה בה פעלו להפקדתה של התכנית. ההיפך הינו הנכון, העותרים מעידים על עצמם כמי שהשקיעו מאמצים רבים בקיום התנאים. העלאתן של טענות מסוג זה בשלב זה לאחר שניתנו לעותרים ארכות להשלמת התנאים להפקדת התכנית לוקה בשיהוי רב ואף בחוסר תום לב.

מבער לכך קיימים תנאים נוספים אשר לא קוימו על ידי העותרים ובהם העדר הפקדה של כתבי שיפוי (העותרים טוענים כי כתבי שיפוי הופקדו אולם טענתם נטענת בעלמא מבלי לצרף עותק של כתבי השיפוי), וכן העדרה של בדיקה תחבורתית אזורית שלא הוגשה עד ליום הגשת העתירה. בנוסף לכך מציינת המשיבה 1 כי טבלת האיזון שהוגשה לא תוקנה כנדרש. ושוב אציין כי טענותיהם של העותרים כי תנאים אלו קוימו אינן מלוות במסמכים המתאימים שיש בהם כדי להוכיח את הטענות ומשכך הן נותרות ללא ביסוס כלשהו.

יתר על כן, מהתכתובת שצורפה על ידי שני הצדדים לכתבי הטענות עולה, כי גם לגופן לא יכולות טענותיהם של העותרים להתקבל. מהתכתובת בין הצדדים עולה כי לפחות לגבי חלק מהדרישות עליהן מלינים העותרים כיום, לא פעלו העותרים ביעילות ובזריזות הסבירה המתבקשות. כך למשל באשר לקבלת אישורים מעיריית הרצליה ומגורמים מסוימים במשיבה 2, שלחה המשיבה 1 ביום 21.5.2007 מכתב תזכורת לגופים השונים שנדרשו לתת לעותרים תגובה לתכנית. במכתב תגובה מטעם מהנדס העיר הרצליה מיום 27.6.2007 הוא מבהיר כי מיום קבלת החלטת הוועדה לא עלה בידו לקבל סט אחד מסודר של מסמכי התכנית מיוזם התכנית (ראו נספח יא' לכתב התגובה של המשיבה 1). ויש לזכור כי במועד זה חלפה למעלה מחצי שנה מהמועד בו הובאה החלטת ההפקדה בתנאים לידיעת העותרים.

מכתבה של לשכת התכנון המחוזית לעותר מיום 22.7.2007 מעיד אף הוא על התנהלותם של העותרים. מצוין בו כי עיריית רמת השרון טענה כי לא הגיעה אליה אף פנייה מסודרת מטעם יזמי התכנית בכל הנוגע לתנאים הנוגעים לתחומי סמכותה. כל זאת לאחר שחלף המועד המקורי למילוי התנאים להפקדת התכנית כפי שנקבעו על ידי המשיבה 1 בהחלטתה. ויש להדגיש כי מכתבים אלו נכתבו לאחר שהמשיבה 1 עצמה פנתה לגופים השונים על מנת לזרז את העברת עמדותיהם לתכנית. יתר על כן נראה כי העותר בתשובותיו לפניות המשיבה 1 אינו נענה לחלק מהדרישות ובוחר למלאן על פי ראות עיניו. כך למשל מלין הוא על כי הוא נדרש להעביר מסמך פורמלי המעיד על הסכמת רמת השרון להקצאת שטחי הציבור וטוען כי עצם החלטתה של הוועדה המקומית על הפקדה משנת 2001 אמורה לספק את דרישות משיבה 1 (נספח טו לכתב התשובה של המשיבה 1). לעניין התחבורה מציין העותר כי "אין לעניין נגישות ולעיריית הרצליה ולא כלום. כל הפתרונות התחבורתיים מצויים בתחום רמת השרון", ובנוסף שב העותר וטוען כי אין הוא סבור כי מחובתו ומתפקידו לתאם בין הרשויות. בכל אלו יש כדי להעיד על כי העותרים כשלו מלמלא את התנאים שהוצבו כתנאי להפקדת התכנית, וכי בחלק מן הזמן בחרו לענות עליהם באופן שאינו עולה בקנה אחד עם דרישות המשיבה 1, וזאת על אף שהמשיבה 1 עמדה בקשר צמוד עם העותר ותדרכה אותו באשר לאופן מילוי התנאים על פי ראותה בישיבות השונות שנוהלו בין הצדדים ובתכתובת המכתבים שביניהם.

 

17.        יתרה על כן, בחינת ההתכתבות בין המשיבה 1 לבין העותר מעידה דווקא על נכונות לסייע לעותרים בקידום התכנית באמצעות הכוונתם לתנאים הנדרשים. ניכרת גם התייחסות מפורטת למכתביו של העותר וניכר כי המשיבה 1 שקלה את בקשותיו  השונות. למעשה, ההתכתבויות בין הצדדים סותרת את טענת העותרים כי למשיבה 1 הייתה עמדה שלילית כלפי קידומה של התכנית. על כך מעידה למשל מכתבה של הממונה על מחוז תל אביב, הגברת גילה אורון, מיום 21.5.2007 (נספח יא' לכתב התשובה של המשיבה 1) בו היא מבקשת מגורמים שונים בעיריית הרצליה ובעיריית רמת השרון לזרז את התייחסותם לסוגיות השונות אליהן נדרשו במסגרת התכנית. כך למשל עולה גם ממכתבה של הגברת דורית רגב מלשכת התכנון בתל אביב מיום 22.7.2007 (נספח יד לכתב התשובה של המשיבה 1), המפרט את דרישותיה של המשיבה 1 במסגרת התנאים שהוצבו. באותו מכתב, יש לציין, מובעת תמיהה באשר לאופן שבו מקודמת התכנית, העומד בניגוד לדרך העבודה הרגילה בה מתנהל דו שיח שוטף בין עורכי התכנית לבין לשכת התכנון.

יש גם לדחות את טענת העותרים כאילו המשיבות הציבו דרישות ותנאים חדשים חדשות לבקרים. השוואה בין החלטתה של המשיבה 1 בדבר התנאים להפקדה למסמכים שהוצאו על ידה לאחר קבלת ההחלטה מגלה, כי המשיבה 1 המשיכה ועמדה על אותם התנאים אותם הציבה מלכתחילה.

 

18.        לאור כל האמור לעיל בית משפט זה אינו יכול להורות על הפקדת התכנית שכן התנאים שהוצבו להפקדתה לא בוצעו על ידי העותרים עד למועד הגשת העתירה. אין אני יכולה לקבל את בקשת העותרים כי ימונה מומחה נייטרלי אשר יבחן את התקיימות התנאים נשוא עתירה זו. בראש ובראשונה כאמור לעיל מצאתי כי אף העותרים עצמם מודים כי חלק מדרישות המשיבה 1 אמנם לא התקיימו. בנוסף לכך, ככל שכוונת העותרים במינוי מומחה שכזה הינה לבחון את האפשרות למלא את התנאים המוצבים, הרי שכפי שציינתי לעיל, טענות נגד סבירותם של התנאים צריכות היו להיות מועלות בשלב מוקדם יותר ולא בשלב זה לאחר שניתנו לעותרים כמה וכמה ארכות למילוי התנאים. בנוסף לכך אציין כי העותרים לא שכנעו אותי כי התנאים אותם נדרשו לקיים הינם תנאים יוצאי דופן אשר אינם עומדים במבחן הסבירות או מופרכים מעיקרם.

 

19.        משזוהי מסקנתי נותר לדון בסעד החלופי לו עתרו העותרים, דהיינו מתן אורכה נוספת למילוי התנאים להפקדת התכנית. בסעד זה מבקשים העותרים הלכה למעשה כי בית משפט זה יתערב בהחלטת יו"ר המשיבה 1 לסגור את התיק ולסיים את הטיפול בו נוכח אי השלמת התנאים להפקדתה של התכנית.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מכאן ומכאן הגעתי למסקנה כי אין מקום להעניק לעותרים גם סעד זה. המועדים הקצובים בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 להפקדתה של תכנית בתנאים נועדו להבטיח איזון בין הצורך לקיים הליך תכנוני יעיל ומהיר לבין הצורך לאפשר גמישות מבחינת לוחות הזמנים. עמידה דווקנית על מסגרת הזמן הקבועה בחוק עומדת בניגוד לאינטרס הציבורי כי המשאבים הרבים שהושקעו בהכנתה של תכנית לא ירדו לטמיון רק בשל עיכובים ומכשולים טכניים כאלו ואחרים. דא עקא, אי עמידה על הזמנים הקבועים, ומתן ארכות בלתי מוגבל פוגע בעבודתם של מוסדות התכנון, וביכולתם לטפל באופן מקצועי ויעיל בתכנית. לכך גם מתקשר הצורך כי התכנית תהיה עדכנית ותוגש כמכלול אחד ולא כטלאי על טלאי.

במקרה הנדון ניתנו לעותרים מספר ארכות על מנת להשלים את התנאים להם נדרשו. אלא שהעותרים לא רק שלא עמדו בארכות השונות שניתנו להם, אלא המשיכו לכפור בעובדה כי לא מילאו את התנאים והטילו ספק בשאלת נחיצותם של חלק מהתנאים. במצב דברים זה, עמדתה של המשיבה 1 כי אין מקום להאריך את המועדים למילוי התנאים הינה סבירה ואין מקום להתערב בה. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בעע"מ 2647/05 פז חברת נפט בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז ואח', תק-על 2007(1), 3744 ,עמ' 3754:

לסיכום נאמר כי שלב הפקדתה של תכנית בתנאים הוא אכן שלב מתקדם יחסית על ציר התכנון ויש לכך נפקות לעניין ציפייתו הלגיטימית של מגיש התכנית למימוש זכויותיו בקרקע על פי התכנית. כמו כן קיים אינטרס לציבור כי הליך התכנון, על כל המשאבים שהושקעו בו עד אותו שלב, לא ירד לטמיון. עמד על כך בית משפט זה בבג"ץ 10934/02 קיבוץ כפר עזה אגודה להתיישבות חקלאית שיתופית נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נח(5) 108, 133 (2004) (להלן: עניין קיבוץ כפר עזה), באומרו:

שלב הפקדתה של תכנית - גם אם בתנאים - הינו שלב בעל משמעות בהליך התכנון. אכן, ההחלטה על הפקדתה של התכנית אינה סופית ואינה מחייבת, והיא כפופה להתנגדויות ולהכרעה בהן... עם זאת היא מלמדת על עמדתם החיובית ועל תמיכתם של מוסדות התכנון בתכנית ועל סיכוייה הגבוהים של התכנית לקבל אישור בסופו של ההליך... הפקדת התכנית באה גם בדרך-כלל לאחר תקופה לא קצרה שרשויות התכנון עסקו בה, ולאחר שהושקעו בה ובקידומה בשלב התכנון זמן, מאמצים וממון לא מעטים. שלב ההפקדה הינו גם בעל השלכות נורמטיביות... (ראו גם עניין קיבוץ כפר עזה, 132-134).

            יחד עם זאת, נוכח פרק הזמן החריג שנדרש למשיבות 3 ו-4 לצורך מילוי תנאי ההפקדה, נוכח "גרירת הרגליים" בפרק הזמן שנקצב להן מלכתחילה למילוי תנאים אלה, נוכח האיחור הבלתי מוסבר מצד המשיבות 3 ו-4 בהגשת בקשות ההארכה ונוכח השינוי שחל בינתיים בנורמות התכנוניות הנוגעות להקמת תחנות דלק, גובר בנסיבות העניין האינטרס הציבורי הקיים בשמירה על יעילותו של ההליך התכנוני ועל עדכניותה של הנורמה התכנונית.

 

20.        דברים אלו יפים גם לענייננו. לעותרים ניתנו מספר ארכות למילוי התנאים על פני משך זמן של כשנתיים. במהלך התקופות, התרשמתי לא רק כי העותרים זכו לשיתוף פעולה ממוסדות התכנון הרלוונטיים אלא שכוונו והונחו על ידם לא אחת. יתרה על כן, גם נכון למועד הגשת הסיכומים, ועל אף שהעותרים מצאו לנכון על דעת עצמם להגיש את התכנית פעם נוספת ללא אישור ולאחר שבקשתם לארכה נדחתה, מצאה המשיבה 1 כי כלל התנאים טרם הושלמו, ובהם התנאי באשר אישור הוועדה המקומית לגבי צרכי הציבור, התנאי של הגשת כתבי שיפוי מיזמי התכנית, חוות דעת של עיריית הרצליה ובדיקה תחבורתית אזורית. משאלו הם פני הדברים ספק אם העותרים היו מצליחים להשלים את תנאי ההפקדה גם לו הייתה ניתנת להם אורכה נוספת.

עוד אציין כי במילא, ברי כי טענותיהם של העותרים ככל שהן מתייחסות לשינוי הנסיבות לאחר מועד הגשתה של העתירה אינן יכולות לסייע להם, שכן ברי כי במועד הגשת העתירה תמו לא מכבר הארכות שניתנו לעותרים לביצוע התנאים להפקדת התכנית.

 

 

21.        סיכומו של דבר, דרישתם של העותרים כי בית המשפט יתערב בהחלטות המשיבה 1 הן באשר למילוי תנאי ההפקדה והן באשר למתן הורכה למילוי התנאים אינה יכולה להתקבל בשלב זה לאור השתלשלות האירועים המפורטת לעיל. יש לשוב ולהדגיש את מסגרת הדיון בעתירה זו, אשר ממילא מצומצמת לכשלים חמורים בלבד בהחלטת הרשות, כאמור בעע"מ 9316/05 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה המערערת נ' איתן בכור ואח', תק-על 2008(1), 3782 ,עמ' 3788, ולפיהם:

הלכה היא כי בביקורת החלטותיהן של רשויות המינהל, בית המשפט לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המנהלית ולא יכפה דעתו עליה (ראו ע"א 311/57 י"מ נ' מ. דיזנגוף ושות' (שיט) בע"מ, פ"ד יג(2) 1026, 1039). וכך, בהידרשו להחלטות מקצועיות של רשויות התכנון לא ישים עצמו בית המשפט "מתכנן עליון", כפי שנאמר פעמים רבות בפסיקה (ראו בג"צ 10242/03 מילובלובסקי נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, פ"ד נח(6) 673, 679; להלן - עניין מילובלובסקי). עילות הביקורת השיפוטית על החלטות הרשויות נגזרות מן החובות והאיסורים המוטלים עליהן: לנהוג בהגינות, בתום לב, בשוויון, ללא משוא פנים, בסבירות, במידתיות, וכיוצא באלה. הביקורת השיפוטית מופעלת הן לגבי הליכי קבלת ההחלטה והן לגבי תוכנה. בבחינת הליכי קבלת ההחלטה ייבדקו איכות הנתונים ששימשו בקבלתה (ראו בג"צ 987/94 יורונט קווי זהב (1992) בע"מ נ' שרת התקשורת, פ"ד מח(5), 412, 423-426);טיבם של השיקולים על פי הם נתקבלה והאיזון שנעשה ביניהם (ראו בבג"צ 7542/05 גל פורטמן נ' מר מאיר שטרית, שר התחבורה, ניתן ביום 11.2.07, בפיסקאות 18-19). כדי שבית המשפט יתערב בתכנה של החלטה, צריך שזה יהיה בלתי סביר באורח קיצוני. החלטה בלתי מידתית, למשל, הפוגעת בזכויות מעבר למידה הנדרשת, היא החלטה בלתי סבירה (ראו בג"צ 4330/93 גאנם, עו"ד נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז ת"א, פ"ד נ(4) 221, 232-233).

 

הלכה למעשה העותרים ביקשו בעתירה זו כי בית המשפט יחליף את שיקול דעתם של מוסדות התכנון בשיקול הדעת שלו עצמו ויכפה את מוסדות השלטון לקבל החלטות שלא על פי שורת הדין. בנסיבות אלו דינה של העתירה להידחות.

 

העתירה נדחית בזאת .

העותרים ישלמו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ¤ לכל אחת מהמשיבות 1 ו-2.

 

 

 

 

ניתן היום ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים

 

                                                                               

מיכל רובינשטיין, שופטת


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/32BE7BC215E2DE3F4225766200513A2C/$FILE/7538EF3CF16AB65B42257650004E8DAC.html
תאריך: 
02/11/09
Case ID: 
0_0
Case type: 
עתמ
סיווגים
שופטים : מיכל רובינשטיין
מיכל רובינשטיין
עורכי דין : ד"ר פרוכטמן ליבר מפרקליטות מחוז תל אביב שוב
ד"ר פרוכטמן
ליבר מפרקליטות מחוז תל אביב
שוב
Powered by Drupal, an open source content management system