פסק דין

1.         התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד הנתבע, אורן בנאת, וכנגד הנתבעת 2, המבטחת של הנתבע.

2.         בכתב התביעה עותר התובע כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לשלם לו סך של 4,867 ¤ (להלן: "סכום התביעה").

3.         ביום 14.6.08 אירעה תאונה בה היו מעורבים רכב פרטי מס' רישוי 03-297-89 (להלן: "רכב התובע"), ונהוג ע"י התובע.

4.         מאידך, בתאונה היה מעורב טנדר תוצרת איסוזו מס' רישוי 17-386-70 (להלן: "רכב הנתבעת"). רכב זה היה מבוטח ביום התאונה אצל הנתבעת 2 (להלן: "כלל") בפוליסת ביטוח תקפה המכסה את אחריותה כלפי צד ג'. רכב זה היה נהוג ע"י הנתבע.

5.         בדיון מיום 29.10.09 הופיע התובע וספר כי נסע ביום התאונה בנתיב הימני בכביש הראשי בטירה, במקום בו ישנם שני נתיבי נסיעה לכל כוון. התובע הוסיף וספר כי הנתבע יצא מחצר באופן פתאומי, שלא אפשר לו לעצור ולהמנע מפגיעה ברכב הנתבע בדלת האחורית השמאלית, סמוך לקורה המפרידה בין שתי הדלתות. ב"כ הנתבע שאל את התובע בחקירתו הנגדית האם נכון שארוע התאונה היה שונה ממה שספר בחקירתו הראשית, בכך שרכב שנסע לפניו חסם את דרכו בנתיב הימני, ולכן יצא התובע לעקיפתו של אותו רכב.

            בשעה שהתובע היה בעקיפה במסלול השמאלי, הוא פגע בנתבע שהתכוון לפנות שמאלה. התובע שלל תיאוריה זו, שכן שטח ההפרדה עבה (כנראה רחב – ד.ג.).

6.         הנתבע מצידו ספר בעדותו כי יצא מחניה שלצד הדרך, חצה שני הנתיבים בכוון נסיעתו של התובע והתכוון לפנות שמאלה בכוון הנסיעה הנגדי. הנתבע הוסיף כי בעוד הוא ממתין לפניה, הבחין כי בנתיב הימני שבכוון נסיעת התובע היתה שיירת כלי רכב. התובע עקף את כל השיירה משמאל ופגע בו בגלגל אחורי שמאלי של הרכב.

            לטענתו של הנתבע, לרכב התובע נגרם נזק לבקליט, והוא הציע שהתובע יתקן זאת במוסך של ידידו. התובע סרב וטען כי המדובר בנזק של 1,700 ¤. לכך התנגד הנתבע והפעיל את הבטוח שלו.

7.         מדברי הנתבע בחקירתו הנגדית עולה כי ככל הנראה כלי הרכב שבמסלול הימני עצרו, על מנת לאפשר לו לצאת מהחצר בה שהה. התובע עבר את כלי הרכב שבטור (הנתיב) הימני, ובהגיעו לשמאלי, פגע בו התובע.

8.         לאחר עיון בעדויות ובטיעוני הפרקליטים, אני מקבל את טיעונו של ב"כ הנתבעים הגורס כי עדות התובע נסתרה, בכך שלטעמו נסע כל הזמן בנתיב הימני עד שארעה התאונה, ולא היו שם כלי רכב. אם כך פני הדברים, צודק ב"כ הנתבעים כשאומר שהיה על התובע לעצור ולמנוע את התאונה. אולם, אני מקבל את גרסת הנתבע שהתובע החל בנסיעה בנתיב ימני, אך סיים אותה בנתיב שמאל, ושם בהיותו בנתיב, הוא פגע ברכב הנתבע.

            עקיפה זו בוצעה בחוסר זהירות, ועל כך יכול התובע להלין על עצמו בלבד.

9.         העולה מן המקובץ כי דין התביעה להדחות.

            חרף התוצאה אליה הגעתי, ונוכח הודיית ב"כ הנתבעים כי מרשו לא נהג אף הוא כפי שהיינו מצפים ממנו, כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום ט"ו בחשון, תש"ע (2 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים