גולן נ. רפי ונציה - שמאים וסוק


 

   

בתי המשפט

א  001636/07

א 1636.1/07

בית משפט השלום ראשון לציון

 

03/11/2009

תאריך:

כבוד השופט שוורץ אורן

בפני:

 

 






גולן איציק

בעניין:

התובע

עו"ד אייל מיכאלי

ע"י ב"כ


 

- נ ג ד -

 


 

1 . רפי ונציה - שמאים וסוקרים בע"מ

2 . גארלה אריה

3 . אליהו חברה לבטוח לביטוח בע"מ (שולחת הודעה לצד שלישי)

4 . חליל אלוג (צד שלישי)

5 . מוקד יפו שמירה אבטחה וניקיון בע"מ

6 . כלל חברה לביטוח בע"מ (צד שלישי)

הנתבעים


 

נתבעים 1 ו-3: עו"ד יוליש ערן

נתבע 2: עו"ד בן יצחק יצחק

נתבעים 4-6: עו"ד ורשה אסף

ע"י ב"כ


 

פסק דין

 

הרקע לתביעה:

1.         עניינה של התביעה שלפניי בנזקים שנגרמו לרכב מסוג "אאודי A4", שבבעלות התובע. הנזקים נגרמו בעקבות תאונת דרכים מיום 10.7.06. התאונה אירעה בין אשתו של התובע, גב' אירית גולן, לבין נתבע 4, מר אלוג חליל, אשר נהג ברכב בבעלות הנתבעת 5, מוקד יפו שמירה אבטחה וניקיון בע"מ ומבוטח על ידי נתבעת 6, כלל חברה לביטוח בע"מ.

 

2.         התובע עותר בתביעתו לחיוב נתבעים 1-3, חברת רפי ונציה שמאים וסוקרים בע"מ, מר אריה גארלה (בעלים של מוסך "אריה") ואליהו חברה לביטוח בע"מ וכן נתבעים 4-6 (כמפורט לעיל), לשאת בנזקים אשר נגרמו לו בגין התאונה ובגין תיקון הרכב לאחר קרות התאונה. סכום התביעה הועמד על סך 94,687 ¤.

 

טענות התובע:

3.         ביום 10.7.06, עת נהגה אשת התובע ברכב האאודי, התרחשה תאונת דרכים אשר בעטיה נגרמו לרכב נזקים עצומים במכלולי הפח והמכאניקה. בעקבות התאונה, פנה התובע אל המבטחת, אשר הפנתה אותו לקבלת הערכת נזק שמאית אצל הנתבעת 1, באמצעות השמאי רפי ונציה. לאחר שהרכב נבדק על ידי השמאי, נקבע, במסגרת 6 חוות דעת שונות, שיש לתקן את רכב התובע. לשם תיקון הרכב, הוא הועבר למוסך "אריה", שבבעלות מר אריה גארלה.

 

4.         בתום התיקון, ולאחר שהועברו לידי התובע תגמולי ביטוח חלקיים מטעם המבטחת, בסך 55,348 ¤, פנה התובע לשמאי ויקטור עידן, על מנת שיחווה את דעתו על הנזקים ברכבו. בחוות הדעת, קבע השמאי עידן שלא הייתה כדאיות בתיקון הנזקים, הואיל ושיעור ירידת הערך שנגרמה לרכב הינה בשיעור 49%. כך, נקבע שנוכח הנזקים שנגרמו לרכב, יהיה קשה עד בלתי אפשרי למוכרו.

 

5.         אליבא התובע, לאור חוות הדעת של השמאי עידן, יש לקבוע כי השמאי ונציה היה מצוי בניגוד עניינים בכך ששיערך את נזקי הרכב כברי תיקון ושינה את חוות הדעת בצורה האופטימאלית עבור בעל המוסך והמבטחת. כך, השמאי ונציה נמנע מלציין שקיימת פגיעה בשלדת הרכב ונמנע מלדרוש בדיקה של הרכב לפי תקנה 309. בכך, השמאי ונציה התרשל, נהג בחוסר תום לב ופעל בניגוד לחובה המוטלת עליו, על פי החוק, לנהוג ביושר ומהימנות כלפי לקוחותיו.

 

6.         תיקון רכבו של התובע על ידי בעל המוסך, מר גארלה, נעשה בצורה רשלנית. כך, בעל המוסך לא החליף את החלקים הנדרשים ברכבו של התובע ו/או החזיר את החלקים הישנים של הרכב ו/או החליף בחלקים פגומים. כמו כן, לאחר צביעת רכב התובע נותרו סימני סרט הדבקה על גג הרכב וחספוס בחלקים שונים ברכב. עקב מחדליו של מר גארלה נגרמו נזקים רבים לרכב.

 

7.         המבטחת, חברת אליהו, לא נהגה באופן סביר והוגן כלפי התובע בכך שסירבה שלא כדין לשלם לתובע את מלוא תגמולי הביטוח להם זכאי. בכך הפרה המבטחת את חוזה הביטוח והסבה לתובע נזקים בלתי ממוניים בסך 15,000 ¤.

 

8.         הואיל ובעת אירוע התאונה היה לנתבע 4 השליטה ברכב הפוגע, חובת ההוכחה בדבר העדר רשלנות רובצת לפתחו. כך, הנתבעת 5 חייבת בפיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בשל אחריות שילוחית לפעולותיו של הנתבע 4 שנעשו במסגרת עבודתו אצלה. כמו כן, הנתבעת 6 חייבת בפיצוי התובע בגין נזקיו הואיל וביטחה את הרכב הפוגע בעת קרות התאונה.

 

9.         לטענת התובע, יש לחייב את הנתבעים, ביחד או לחוד, בתשלום הנזקים שנגרמו לו בסך 94,687 ¤: ירידת ערך בסך 52,852 ¤; בדיקת רכב במכון בסך 600 ¤; בדיקת ציר אחורי במכון בסך 289 ¤; החלפת קליפס מקורי במוסך בסך 15 ש"ח; צילום העתק חוות הדעת של השמאי ונציה בסך 450 ¤; שכ"ט השמאי עידן 6,700 ¤; בדיקת תקנה 309 בסך 700 ¤; תיקון הרכב במוסך אריה בסך 55,000 ¤; תיקון מגבר אנטנה בסך 3,740 ¤; תיקון רצפת תא מטען בסך 578 ¤; עלות החלפת שני צמיגים בסך 808 ¤; עלות החלפת חישוקים אחוריים בסך 1,386 ¤; נזק בלתי ממוני בסך 20,000 ¤; הפסד פרמיה בסך 625 ¤; קימום פוליסה בסך 1,083 ¤; השתתפות עצמית לנזק בסך 3,634 ¤; השתתפות עצמית בירידת ערך בסך 1,575 ¤.

 

טענות הנתבעים 1 ו- 3:

10.        התובע פוצה על מלוא נזקיו, בתוך 30 יום מהגשת חוות הדעת הסופית, ופדה את ההמחאות אשר שולמו לו, ללא מחאה או טענה כי התשלום ששולם לו מהווה תשלום חלקי או תשלום שאינו שנוי במחלוקת. כך, עם קבלת ההמחאה, חתם התובע כי התשלום מהווה סילוק סופי ומלא של תביעותיו. מטעמים אלה, התובע מנוע מלהעלות כל טענה כנגד הנתבעים ודין תביעתו להידחות על הסף.

 

11.        האחריות לתאונה חלה במלואה על נתבע 4 המבוטח על ידי נתבעת 6. על כן, כל נזק אשר נגרם לתובע בעקבות התאונה ולא שולם על ידי הנתבעת הינו באחריותם של הנתבעים 4 ו-6. כך, טענותיו של התובע בנוגע לאיכות התיקון נוגעות לנתבע 2 בלבד, שהינו קבלן עצמאי ואינו עושה דברה של הנתבעת וממילא התובע הוא שביקש לתקן את רכבו אצל הנתבע 2, מאחר ומדובר בקרוב משפחה שלו.

 

12.        לאחר שרכבו של התובע הובא למוסך ובטרם פורק הרכב, נערכה חוות דעת ראשונית מטעם השמאי ונציה, במסגרתה הוערך שיעור הנזק ב - 33% מערך הרכב. במסגרת חווה"ד נקבע, כי יש לערוך בדיקה על פי תקנה 309. רק לאחר שפירק בעל המוסך את רכב התובע, התברר שקיימים נזקים נוספים. על כן, נערכו הערכות נזק חדשות, אשר העלו את שיעור הנזק לשיעור הקרוב ל- 50%. יחד עם זאת, מאחר ותהליך התיקון כבר החל, לא היה מקום להכריז על אובדן גמור של הרכב. משכך, אין מקום לפצות את התובע על בסיס אובדן להלכה, שכן הפוליסה אינה מקנה זכות פיצוי כאמור, אלא כאשר הנזק עובר את שיעור 50% משווי הרכב.

 

13.        ביום 28.8.06, נערכה חוות הדעת היחידה והמסכמת, אשר כללה את כל הנזקים ברכב. בהתאם לחוות דעת זו שולמו לתובע תגמולי הביטוח על ידי המבטחת. השמאי ונציה מסר לתובע, בניגוד למקובל, העתקים מהערכות הנזק שנערכו מעת לעת. בכך, פעל השמאי בשקיפות מלאה והיה קשוב לכל טענה שנטענה בקשר עם הנזקים שנגרמו לרכב. הנזקים נבדקו באופן מקצועי ולפי לכללי השמאות הטובה. בהתאם אף שולמו תגמולי הביטוח, לרבות שיעור ירידת הערך, על ידי המבטחת.

           

14.       הנתבעים 1 ו- 3 נקטו בהודעה לצד שלישי כנגד הנתבעים 4 ו-6, על פיה, על הנתבעים 4 ו-6 לשפות אותם בכל סכום בו יחוייבו, עקב היותו של הנתבע 4 הגורם האחראי לקרות התאונה ועקב היות הנתבעת 6 המבטחת שלו.

 

טענות נתבע 2:

15.        אין זה מתפקידו של הנתבע 2 לשערך את הנזק ועל כן אין ממש בטענה לפיה הנתבע 2 שיתף פעולה עם המבטחת כדי שזו תעריך את הנזק לטובתה. כך, אין ממש בטענה זו אף לאור העובדה שהנתבע 2 הינו גיסו של התובע ועל כן פעל במשנה זהירות בתיקון הליקויים ברכבו של התובע. הנתבע 2 אף יידע את התובע בעבודת התיקון ודאג ליידע את השמאי בדבר הנזקים, אשר נתגלו במהלך עבודת התיקון.

 

16.        טענותיו של התובע, בדבר אי שביעות רצונו מתיקון רכבו, הועלו לראשונה כ- 9 חודשים לאחר מסירת הרכב לתובע ולאחר שהעבודה אושרה על ידי שמאי מוסמך ולשביעות רצונו של התובע. ראיה לשביעות רצונו של התובע, היא העובדה שהתובע מיהר לשלם לנתבע 2 בגין עבודתו.

 

17.        חלקי הרכב שהוחלפו, אושרו על ידי השמאי המוסמך. הנתבע 2 הינו עובד מקצועי ובעל ניסיון רב בתחום. כך, עבודתו המקצועית קיבלה את אישורם של הגורמים המוסמכים, ביניהם, איגוד המוסכים, ובגינה נתקבלה תעודת תקינות על פי תקנה 309. בהקשר זה, ציין הנתבע 2, כי רכבו של התובע הינו רכב "אשר עבר 'תהפוכות' בחייו" וכל נזק לו טוען התובע היה ידוע לו ועל כן טענותיו הינן טענות שווא.

 

טענות הנתבעים 4 – 6:    

18.        רכבה של הנתבעת 5 חצה את הצומת באור ירוק מלא, כאשר לפתע התפרץ לצומת רכבו של התובע, חסם את נתיב נסיעת רכב הנתבעת 5 וגרם לתאונה. בנסיבות אלה, התובע או מי מטעמו אחראי באחריות בלעדית לנזקים הנטענים על ידו וממילא הסכומים הנתבעים על ידי התובע אינם עומדים ביחס לנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מן האירוע וממילא התובע לא פעל להקטנת נזקיו.

 

19.        כל נזק לו טען התובע אמור להיות משולם על יד הנתבעים 1-3. הנתבעת 1 חבה בתשלום הנזקים הואיל ומסרה מטעמה חוות דעת לא מקצועיות וכן לא ביצעה/ליוותה את הבדיקות במועד הדרוש. הנתבע 2 חב בתשלום נזקיו של התובע הואיל וביצע תיקון לקוי ורשלני ולא פעל לפי הוראות חוות דעת השמאי. הנתבעת 3 חבה בתשלום נזקיו של התובע מכוח חבותה החוזית כלפיו. לחילופין, לא ניתן לחייב את הנתבעים בסכום מעל 50,000 ¤ ובקיזוז השתתפות עצמית, לרבות בגין ירידת ערך.

 

20.        בדיון שנערך לפניי העידו:

            מטעם התובע – מר ויקטור עידן (שמאי רכב), גב' אירית גולן (רעייתו של התובע), מר איציק גולן, התובע.

מטעם הנתבעות – מר חליל אלוג (הנתבע 4), מר רפי ונציה (שמאי רכב), מר עמר שמעון (שמאי רכב מטעם נתבע 2) ומר אריה גארלה (נתבע 2).

כמו כן, זומן להיחקר המומחה מטעם בית המשפט, השמאי מר דני אפלבוים.

 

דיון:

21.        ביום 10.7.06, בשעה 08:15 לערך, התרחשה תאונת דרכים בצומת שבין כביש 3 וכביש 383, מכיוון מזרח למערב (להלן: "התאונה"). התאונה ארעה כתוצאה מהתנגשות רכב מסוג טויוטה, הנהוג על ידי הנתבע 4, מר אלוג חליל (להלן: "מר חליל") ובבעלות הנתבעת 5, מוקד יפו שמירה, אבטחה וניקיון בע"מ (להלן: "מוקד יפו") בחלקו האחורי – ימני של רכב מסוג אאודי (להלן: "הרכב"), הנהוג על ידי רעייתו של התובע, גב' גולן אירית (להלן: "גב' גולן"). כתוצאה מההתנגשות, החל להסתובב רכבה של גב' גולן עד אשר פגע באבן שפה באי תנועה מצד שמאל ובעמוד רמזור ונעצר.

 

22.        בעקבות התאונה, פנה התובע אל נתבעת 3, אליהו חברה לביטוח (להלן: "אליהו"), והודיע על קרות התאונה. התובע העביר את הרכב אל "מוסך אריה", שבבעלות הנתבע 2, מר אריה גארלה (להלן: "מר גארלה"), שהינו גיסו של התובע. מר גארלה הפנה את התובע לקבל הערכת נזק שמאית אצל הנתבעת 1, רפי ונציה – שמאים וסוקרים בע"מ. לאחר שנבדק הרכב על ידי השמאי אייל ונציה (בנו של השמאי רפי ונציה), נקבע, ביום 16.7.06, שיש לתקנו ולהשיבו אל הכביש. כך, נקבע ש"נגרמו נזקים לחלקו האחורי ימני והאחורי שמאלי הקדמי שמאלי של הרכב", כאשר אומדן הנזק הועמד על סך 31,854 ¤, שהינו 33.15% מערך הרכב [נספח ג'1 לכתב התביעה].

 

23.        ביום 28.8.06, לאחר שהסתיימה עבודת תיקון רכבו של התובע, ערך השמאי רפי ונציה (להלן: "השמאי ונציה") חוות דעת מסכמת, במסגרתה הועמד הנזק לרכבו של התובע על סך 54,815 ¤, המהווה נזק בשיעור 46.45% מערך הרכב. נוכח חוות דעת זו, העבירה המבטחת לידי התובע תגמולי ביטוח בסך 50,098 ¤ עבור תיקון הרכב וכן סך 5,250 ¤ עבור ירידת ערך בניכוי השתתפות עצמית.

         

24.        התובע שלא היה שבע רצון מהתיקון, פנה אל שמאי אחר, מר ויקטור עידן (להלן: "השמאי עידן"), על מנת שיבחן את נזקי התאונה. לאחר שנבדק הרכב על ידי השמאי עידן, ביום 31.8.06, נקבעה בחוות דעתו רשימה של ממצאים המעידים, בין היתר, על "עבודת פחחות וצבע באיכות ירודה מאוד". כך, סוכמו עיקרי הממצאים בזו הלשון:

 

"46. סיכום:

  א.  הבדיקה היא ויזואלית ובאמצעות מכשיר ה'אלקומטר'.

ב.  בוצעה השתלה של כנף אחורית ימנית כולל דופן פנימית ממרכב של רכב אחר כיחידה מושלמת.

ג.  לאור ממצאי הבדיקה, ולנוכח פגיעת הרכב הקשה בדופן האחורי הסימנים והצלקות שישארו ברכב גם ברמת תיקון נאותה, ועקבות הרשומות במסמכים, ירד ערכה המסחרי של המכונית הנדונה ב- 49%.

אי לכך ירד ערכה המסחרי של המכונית הנדונה בשוק המכוניות המשומשות, במידה ותימכר, ב- 52,852 ¤.

ד.       לנוכח הנזק הגולמי הגבוה לפי הערכת השמאי ופי וניציה בסך 54,815 ¤ כולל מע"מ, המהווה כ- 46.5% מערך הרכב וירידת ערך הצפויה לפי השמאי ונציה בסך 7% (לפי הערכתנו 34%), סך הנזק כולל ירידת ערך לפי השמאי ונציה הינו 63,075 ¤ המהווה כ- 53% (לפי הערכתנו כ – 80.5%).

לדעתנו, חובה היה לומר למבוטח כי אין כדאיות בתיקון הנזק ולכן עדיף למכור את הרכב במצבו הניזוק ולפצותו בהשלמת ערכו של הרכב המחושב, פתרון זה היה אופטימלי לחב' הביטוח הנתבעת ולמבוטח.

ההחלטה לתיקון הנזק היתה שגויה.

ה.       במקרה של מכירת המכונית הנדונה, יש לקחת בחשבון כי הקונה העתידי עלול להירתע מהקניה, בשומעו על הפגמים הנ"ל לאחר בדיקה מקובלת באחד המכונים וזאת לנוכח העובדה שעל המוכר מוטלת חובה על-פי הדין להצהיר לפני הקונה על נזקי התאונה.

ו.        סך ירידת הערך כולל כלות בדיקת הרכב מכון והחשבוניות המצ"ב הינו כמפורט:

[...]

ז.       סך הפיצוי בהתאם למפורט הינו: 64,658 ¤".

 [נספח 6 לת/1]

 

25.        נוכח מסקנותיו של השמאי עידן, נתגלעה מחלוקת, נשוא תביעה זו, אשר נסבה אודות ההחלטה לאשר את תיקון הרכב ושיעור הנזק שנגרם לרכב התובע בעקבות התאונה, בעקבות תיקון הנזקים ברכבו. בנסיבות אלה ראיתי לנכון למנות בקדם המשפט, שמאי מומחה מטעם בית המשפט, מר דני אפלבוים (להלן: "המומחה אפלבוים"). המומחה אפלבוים בחן את הרכב, מסר חוות דעתו, השיב לשאלות הבהרה ואף זומן להיחקר בישיבת ההוכחות.

 

ההחלטה בדבר תיקון הרכב:

26.        התובע טען שהשמאי ונציה פעל בניגוד לחובת הנאמנות המוטלת עליו מכוח סעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב) תש"מ – 1980 (להלן: "צו הפיקוח"), אותה הוא חב הן למבטחת והן למבוטח. כך, לטענת התובע, השמאי ונציה התרשל בכך שלא ציין בפניו שאין כדאיות בתיקון הנזק, ששיעורו הגיע עד כדי מחצית משוויו של הרכב וממילא נמנע מלפקח כנדרש על ביצוע עבודות התיקונים.

 

27.        על פי הראיות שהובאו לפניי התרשמתי, שנוצר קשר ישיר בין התובע לבין השמאי, במובן זה שהזמנת העבודה מהנתבעת 1 והשמאי ונציה נעשתה לבקשתו של התובע. כך, מסר התובע בעדותו לפניי:

 

"... אני את ונציה לא פגשתי אני פגשתי את אריה גארלה ביקשתי מאריה גארלה שמאי הוא נתן לי המלצה על שניים שאחד מהם רפי ונציה שעם השמות האלה פניתי לסוכן הביטוח שלי והתייעצתי איתו אם אני יכול בעצם להשתמש באותו אחד מהשמאים אם זה בסדר מבחינת הביטוח ...".

[פר' עמ' 35 ש' 25-27]

 

ובהמשך עדותו מסר התובע:

 

       "אני בחרתי בו. לקחתי את ונציה"

[פר' עמ' 36 ש' 8]

 

הנתבע אף שילם סך 450 ¤, כפי שעולה מחשבונית מס' 6160 [מוצג לב לת/1] שהוציאה הנתבעת 1, בגין תשלום התובע עבור "העתק חוות הדעת" של השמאי ונציה.

 

28.     הואיל ועבודת השמאות הוזמנה מהנתבעת 1, בה מועסק השמאי ונציה, חל סעיף 12 לצו הקובע בזו הלשון:

             "במילוי תפקידיו יפעל השמאי כלפי לקוחו וכלפי המבטח במהימנות, בנאמנות וביושר וינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח התנהגותם המהימנה, הנאמנה והישרה של עובדיו."

 

29.     את חשיבות שיקול הדעת של שמאי הרכב, המגלם סעיף 12 לצו הפיקוח, הדגיש בית הדין להגבלים עיסקיים באחת הפרשות:

 

"מלבד החשיבות שיש לשיקול הדעת העצמאי של השמאים ככלי להבטחת תחרות אמיתית בין המבטחות השונות, לשמירה על שיקול דעת זה יש ערך בפני עצמו. סעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם – 1980 (ק"ת תש"ם עמ' 2182) קובע, כי "במילוי תפקידיו יפעל השמאי כלפי לקוחו וכלפי המבטח במהימנות, בנאמנות וביושר...". בחוזר ביטוח מספר 2002/7 מיום 24.6.2002, אשר פירסם המפקח על הביטוח במשרד האוצר, מצוין מפורשות כי "מבטח לא יעשה שימוש בתוכנות שמאות אשר אינן מאפשרות לשמאי בחירה בין חלפים ממספר סוגים" (סעיף 5ג'). עולה אפוא, כי על השמאי לפעול באופן מקצועי ובלתי תלוי בבואו לערוך את שומת הנזק, והוא כפוף לכלל בדבר ניגוד עניינים."

 

[ה"ע 7009/02 דאטה קאר ישראל בע"מ ואח' נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, (ט.פ.) (2004)]

 

30.     הלכה זו אדניה מוצקים. וכך נקבע על ידי השופט זמיר בבג"צ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל בע"מ ואח' נ' המפקחת על הביטוח ואח', פ"ד נה(3) 625, 657 (2001)]:

 

"כך גם לגבי שמאי רכב. המעמד והחובות של שמאי רכב נקבעו בצו שמאי רכב. סעיף 12 לצו זה קובע, לאמור:

"במילוי תפקידיו יפעל השמאי כלפי לקוחו וכלפי המבטח במהימנות, בנאמנות וביושר...".

מכוח צו זה הוציאה הרשות המוסמכת (מנהל האגף לרכב ולשירותי תחזוקה במשרד התחבורה) כללי התנהגות לשמאי רכב. בכללים אלה (בנוסח מיום 7.10.1997) נקבע (בסעיף 1) כי תהיה זו התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע אם שמאי רכב לא יקפיד "על מיומנות מקצועית ועל הגינות ללא משוא פנים". מתוך החובה לפעול בנאמנות ומהאיסור לנהוג במשוא פנים, כפי שנקבעו בהוראות אלה, עולה כי שמאי הרכב כפופים לכלל בדבר ניגוד עניינים."

31.     יש לבחון, איפוא, האם השמאי ונציה קיים את חובת הזהירות והנאמנות כלפי התובע, הן מבחינת ההחלטה לתקן את רכבו והן מבחינת הפיקוח הנדרש על ביצוע עבודות התיקונים במוסך.

 

32.     התובע מסר בתצהירו שפנה לראשונה לשמאי אייל ונציה, בנו של השמאי רפי ונציה, כשבוע מיום התאונה, ביום 16.7.06. פנייה זו נעשתה לאחר שקיבל התובע הודעה טלפונית ממר גארלה, לפיה הרכב נבדק על ידי השמאי ונמצא בר תיקון:

 

"אני ביקשתי מאריה שיתאם עם השמאי שיבוא לבדוק את הרכב וביקשתי וביקשתי שביום שהוא מגיע שעה שהוא מגיע שיודיע לי כי אני רוצה להיות נוכח ביום הבדיקה, אני חושב שזה ארך לפחות שבוע ימים מיום התאונה שהיתי בקשר עם אריה מתי מגיע השמאי שאני אדע מתי להגיע... בשלב מסוים אני קיבלתי שיחת טלפון... ואריה גארלה מתקשר אלי לטלפון ומודיע לי שעל פי השמאי הרכב לתיקון ולא לשום השבתה ולאץ ואז אמרתי לו זה לא הגיוני זה לא יכול להיות... אני רוצה להיפגש עם השמאי תעצור הכל".

[פר' עמ' 37 ש' 8-16]

 

33.        התובע התייחס, במסגרת עדותו, לטעם בגינו התנגד לתיקון הרכב. כך נשאל והשיב בעניין:

 

"ש.      על סמך מה טענת מלכתחילה שאתה לא רוצה לתקן את הרכב. אתה באת לאריה וטענת שאתה לא רוצה לתקן את הרכב.

ת.         כן. אני לא קבעתי. אני אמרתי מה שהיתי רוצה שיהיה, אני לא יודע אם כן כדאי או לא כדאי מבחינת הנזק עצמו, כשאני רואה את הנזק הגדול לרכב, שאני יודע שאני לא אהנה ממנו ואיך הוא נמצא היום".

ש.        על סמך מה החלטת שלא צריך לתקן את האוטו.

[...]

ת.         לפי מה שאמר לי המוסך שהאוטו הזה לא בר תיקון מבחינת הנזק הגדול שיש".

[פר' עמ' 40-41, ש' 27-7]

 

34.        כמתואר בתצהירו, לאחר שקיבל את ההודעה ממר גארלה, פנה התובע אל משרדו של השמאי ונציה לבירור שיעור הנזק ברכבו. התובע נחקר בדבר מתן הסכמתו לתקן את הרכב. כך נשאל והשיב התובע:

 

"ש.      [...] בניגוד לטענתך לא היה שלב שאתה אמרת לגיסך אני לא מסכים לתיקון אחרי ששמעת לכאורה שמר ונציה הורה על תיקון הרכב.

ת.         לתקן את מה שאתה טוען כרגע סעיף 12 הוא לא קשור לתחילת התהליך של השבתה ותיקון הרכב... כשישבתי מול אייל ונציה זה היה הרבה לפני, בהנפקה של הדוח הראשון נדמה לי מה- 16.7. כשבוע לאחר התאונה כשאז הרכב עדין עמד עוד לא התקבלה החלטה אם לבצע או לא לבצע תיקון ברכב.

ש.          למה את כל זה לא רשמת בתצהיר. זה ענין מהותי.

ת.         אני לא רואה כאן איפה אני אמור לרשום. ברגע ששמאי מוסמך יושב מולי ומראה לי בעצם על דף נייר שאין מה לעשות מבחינת החוזה [צ"ל אחוזי] הנזק שיש לרכב לא מגיע לסף מסוים שמחייב או מאפשר לעבור לשלב של לא לתקן את הרכב.

[...]

ש.                 אתה פנית לסוכן הביטוח בשלב הזה.

[...]

ת.         לא זוכר אם פניתי... לגבי שמאי בשבילי בכל קטע של התאונה הוא בעצם הקובע הוא האלוהים של כן לתקן או לא לתקן או כן להחליף או לא לאשר. לא סוכן הביטוח זה השמאי הוא זה שקובע".

 

[פר' עמ' 37-38 ש' 32, ש' 1-24]

 

32.        השמאי ונציה מסר בתצהירו, שאת ההזמנה לבדיקת הרכב הוא קיבל ממוסך אריה (גארלה). לדבריו, "מבדיקה ראשונית שערכתי ראיתי כי עיקר הנזק בכנף ימנית אחורית, פגוש, תא מטען ושמשה אחורית" ו"על פניו נראה היה כי מדובר בנזק בר תיקון, והנזק הגולמי עומד על כ 30% פחות או יותר" וכן ש"גם אם יתגלו נזקים סמויים אחרים, אזי הנזק הגולמי לא יעבור את ה 40% משוויו" [סעיפים 5 ו- 7 לנ/1].

 

33.        השמאי ונציה ציין בתצהירו, שהחלטתו לאשר את תיקון הרכב התבססה על הערכת הנזק הראשונית, אשר תאמה את הצעת המחיר מטעם המוסך. ההחלטה לתקן את הרכב התבססה על בקשתו של מר גארלה, לפיה התובע עומד על תיקון הרכב וממילא על כך שהתובע לא העביר כל הוראה שלא לתקן את הרכב.

 

34.        השמאי ונציה העיד לפניי, בדבר הבדיקה הראשונית שנערכה לרכב התובע. כך נשאל והשיב במסגרת חקירתו הנגדית:

                  

"ש.      המסמך הראשוני הזה בא לבטא את הנזק הראשוני שאייל ואתה ראיתם במוסך. נכון.

ת.         לא. אחרי שאייל צילם ובדק אמר לי אבא נזק קשה לך תראה את האוטו. בבוקר הדבר הראשון שעשיתי נסעתי למוסך וצילמתי את המס' שילדה ואת הק"מ והרמנו את האוטו ועשינו שומה חדשה מסודרת ואז באתי למשרד והדפסתי אותה.

ש.        מה ראית. אני מפנה אותך לעמ' 2 לחוו"ד שלך מה- 16.7. מצטט. יש עוד משהו שנפגע.

ת.         הרצפה. מתחת לכנף האחורי, זהו פחות או יותר, לא זוכר.

                                                                   [פר' עמ' 43 ש' 8-20]

 

השמאי ונציה העיד לפניי בדבר ההחלטה לתקן את רכבו של התובע. אלו הם דבריו:

           

"הנזק הראשוני היתה 33 אחוז גם בהצעה של גארלה אמרתי לגארלה נזק של 33 אחוז אנחנו תמיד מגלים עוד 4 אחוז מגיעים ל- 40 אחוז. אני ידעתי שזה גיסו של גארלה אמרתי לו אולי לא נתקן את האוטו, אמר לי גארלה רפי חייבים לתקן את האוטו... יש בעיה עם האוטו האוטו מזויף ומס' שלדה מחוק ומוטבע מחדש לא תוכל למכור אותו... אין לנו ברירה אלא לתקן אותו, אמרתי לו אם אתה מתחייב לא לעבור את ה 42 אחוז נתקן זאת המגבלה היחידה שעצרה אותנו אולי לו [צ"ל לא] לתקן את הרכב".

[פר' עמ' 42 ש' 11-19]

 

35.        כפי שעולה מעדותו של השמאי ונציה, הנזקים אשר נתגלו בבדיקה הראשונית של רכב התובע הצביעו על "מצב גבולי", במובן זה שאומדן הנזק לרכבו של התובע נע בין 30% - 40%. שיעור נזק זה, חייב קבלת החלטה האם להכריז על הרכב כבר תיקון או שמא כרכב "אובדן להלכה". כשאלה היו נסיבות, היה על השמאי ונציה לנקוט משנה זהירות בהחלטתו, להורות על תיקון הנזקים ברכב התובע.

 

36.        המומחה אפלבוים בדק את רכבו של התובע, ביום 16.11.07, "בדיקה מדוקדקת" וכן ערך "דיון מעמיק" בכל הפרטים הקשורים לתיקון הרכב. לשיטתו של המומחה, "הערכת הנזק הייתה... שטחית מלכתחילה ולא נלקחו בחשבון בעת בדיקת הרכב על ידי השמאי ונציה נזקים שעשויים היו להתגלות במהלך התיקון".

עוד הוסיף המומחה אפלבוים, ש"בבדיקה התגלו כי מספר השלדה המוטבע על ידי יצרן הרכב הושחז" וש"השמאי היה ער, מיד עם בדיקת הרכב לראשונה, כי מדובר ברכב שמספר השלדה שלו זויף/נמחק" וכן שבכך יש כדי להשפיע "השפעה ניכרת על שוויו של הרכב" ועל ערך התיקון. בסיכום חוות דעתו, הדגיש המומחה אפלבוים, שערך התיקון ביחס לשווי הרכב "הנו 51%" ובהסתמך על הנתונים של הרכב ביום הבדיקה הראשונית, "ספק אם הייתה כדאיות מסחרית/טכנית לבצע תיקון מרכב הרכב".

בהקשר זה אציין, כי בחקירתו הנגדית ובמסגרת שאלות ההבהרה, הוסכם גם על המומחה אפלבוים שאת היקף הנזק יש לגזור מערך רכב מסוג הרכב הנדון, בלא הפחתות, כך שהלכה למעשה שיעור הנזק היה נמוך מעט יותר ועמד על כ – 46%.

כך או כך, מסקנתו של המומחה אפלבוים, בדבר נתוניו של הרכב כפי שהיו ידועים לשמאי ונציה בעת הבדיקה הראשונית, חייבו את השמאי ונציה לנקוט משנה זהירות בהחלטה להורות על תיקון הרכב. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה שמחוות הדעת שהובאו לפניי, הן של השמאי עידן והן של השמאי ונציה, עולה ששיעור הנזק שנגרם לרכבו של התובע גבוה מ – 40% מערכו של הרכב.

במצב דברים זה, כפי שהעיד על כך השמאי ונציה בלשונו, "כאשר הנזק מגיע לכדי 40% ועד 50%" ו"מדובר במצב ביניים", היה עליו לדווח על מצבו של הרכב לחברת הביטוח או לשמאי הראשי, על מנת להחליט האם לתקן את הרכב או להכריז עליו כאובדן להלכה. בוודאי ובוודאי שחובת הנאמנות חייבה את השמאי ונציה לעדכן במישרין את בעל הרכב, התובע, בדבר האפשרויות העומדות לפניו. 

 

37.        מהעדויות שנשמעו לפניי, עולה שהתובע התנגד באופן נחרץ לביצוע התיקונים ברכבו. על כך העיד לפניי התובע בדברים הבאים:

 

"אני ואישתי ביחד הלכו [צ"ל הלכנו] לרפי ונציה שמאות באשקלון נכנסנו למשרד וניגשנו לרפי ונציה ונאמר לנו שלא הוא מטפל במקרה הפנה אותנו לאייל ונציה ואז ישבנו מולו וביקשתנו אמרתי לו לא רוצה שיתקנו את האוטו, התחננתי שיעשה כל מאמץ לא להחזיר לי חזרה את האוטו, אני לא רוצה את האוטו הזה בחזרה מפורשות אמרתי לו".

[פר' עמ' 37 ש' 27-28]

 

"... כשישבתי מול אייל ונציה זה היה הרבה לפני, בהנפקה של הדוח הראשון נדמה לי מה- 16.7 כשבוע לאחר התאונה כשאז הרכב עדין עמד עוד לא התקבלה החלטה אם לבצע או לא לבצע תיקון ברכב".

[פר' עמ' 38 ש' 5-7]

 

"... לא היתה לי ברירה השמאי אמר לי חד משמעית הרכב הוא לתיקון בלבד ואז התחילו העבודות".

[פר' עמ' 39 ש' 25-26]

 

גב' גולן חיזקה את גרסתו של התובע והעידה לפניי, אודות הפגישה במשרדו של השמאי ונציה:

 

"אני ובעלי נסענו למשרד של השמאי אייל ונציה באשקלון הוא עסק בתיק בהתחלה וישבנו אצלו במשרד והתחננו בפניו שהאוטו לא יתוקן והוא אמר לנו שהרכב הזה אין ברירה הרכב הזה יתוקן. ואני זוכרת שבעלי אמר אני לא רוצה את האוטו הזה בחזרה".

[פר' עמ' 30 ש' 1-3]

 

מעדויות אלה עולה, שהשמאי אייל ונציה, הוא אשר בדק את הרכב לראשונה והוא אשר נכח בפגישה בה הביעו התובע ואשתו את עמדתם לראשונה, עוד בטרם נתקבלה ההחלטה לתקן את הרכב. באותה פגישה, התנגדו התובע ורעייתו לתיקון הרכב. מדבריו של התובע עולה, שהשמאי אייל ונציה הוא שהחליט על תיקון הרכב. חרף מעורבותו של השמאי אייל ונציה בכל הנוגע לנסיבות ההחלטה לתקן את הרכב ונסיבות התנגדותו של התובע לתקן את הרכב (והסכמתו לכך בלית ברירה) הוא לא זומן להעיד לפניי.

 

אי זימונו של אייל ונציה לעדות לפניי, למרות היותו בן משפחה קרוב, פועל לחובת הנתבעת 1 ומקים חזקה שמדובר בעדות המזיקה לעניינה [ע"א 240/77 שלמה כרמל נ' פרפורי ושות', פ"ד לד(1) 701, 704 (1979)]. יש לציין, שאמת המידה לעניין זה הינה הציפייה כי בעל דין ישמיע עד מסוים לצורך גילוי העובדות לאשורן [ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתיתיהו, פ"ד מהו(4) 651, 658 (1991)].

            באי-העדתו של אייל ונציה, יש להחליש עד מאוד את גרסתו של השמאי ונציה, לפיה התובע לא הביע בפניו את התנגדותו לביצוע התיקון. משכך, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת 1, כאילו תיקון הרכב הוכתב על ידי התובע שחשש מאי היכולת למכור את הרכב עקב בעיית מספר השילדה המחוק ושהוטבע מחדש.

 

לא רק שלגופו של עניין טענה זו לא הוכחה לפניי, אלא אף שהובאה לפניי שומה, ממנה עולה שההפחתה שבוצעה לערך הרכב עקב מחיקת מספר השילדה והטבעתו מחדש לא עלתה על 8% - כעולה ממוצג ה' למוצגי התובע – חוות דעת מומחה בית משפט בת.א 42253/2004 בנוגע לרכב דנן.

 

38.        בנסיבות אלה, אני מעדיף את גרסת התובע ורעייתו וקובע, שרצונם היה שלא לתקן את הרכב. השמאי ונציה כלל לא שקל את רצונם של התובע ורעייתו. השמי ונציה הסתמך, על מידע מסר לו בעל המוסך, מר גארלה, כאילו התובע מעוניין בתיקון הרכב. 

 

39.        השמאי ונציה מסר בתצהירו כי ההחלטה לתקן רכב אינה החלטה שמאית טהורה. השמאי ונציה הסביר בתצהירו שבמצבי הביניים, בהם הנזק מגיע לכדי 40% - 50% מערך הרכב, בדומה למקרה דנן, נהוג לערב את חברת הביטוח, על מנת שתתקבל החלטה שהולמת את טובת ורצון המבוטח. אלא שכזו לא עשה השמאי ונציה. בניגוד לכללים הראויים שמובאים בתצהיר, בקשתם של התובע ורעייתו שלא לתקן את הרכב, אלא להכריז עליו "אובדן להלכה", כלל לא נבחנה ברצינות, לא הובאה לפניי אליהו (המבטחת) ונדחתה בקש. 

 

40.        כשאלה הם פני הדברים, הנני סבור שהשמאי ונציה הפר את חובת הזהירות ולא נהג כפי שמצופה משמאי סביר בנסיבות המקרה. השמאי אף לא קיים את החובה המוטלת עליו על פי סעיף 12 לצו הפיקוח, היא חובת הנאמנות כלפי בעל הרכב. יפים בהקשר זה הדברים המובאים בספרו של פרופ' ברק, שיקול דעת שיפוטי (הוצאת פפירוס, תשמ"ז 1987) עמ' 474-475:

 

"תום הלב אינו קובע רמת התנהגות ברמה גבוהה, כפי שמקובל למשל ביחסים בין שולח לבין שלוח... חובת תום הלב באה לקבוע מערכת נורמטיבית שתבטיח הגשמה הוגנת של אינטרס עצמי. שונה הדבר לעניין חובת האמון או חובת ההגינות. אלה אינן מבוססות על ההנחה של אינטרסים נוגדים שיש לאזן ביניהם... חובות אלה מבוססות על ההנחה כי השלוח או המנהל או עובד הציבור מופקדים על אינטרסים של אחר, וחייבים לקדם ולהבטיח אינטרס זה. ההגינות המתבקשת מהם אינה הגינות של יריב אלא הגינות של ידיד".

                                                                                      [ההדגש הוסף – א.ש.]

 

41.        מהטעמים שפירטתי, הנני מקבל את טענתו של התובע לפיה החלטתו של השמאי ונציה להורות על תיקון הרכב נעשתה בניגוד לחובת הנאמנות ויש בה כדי הפרת חובת הזהירות אותן חבה הנתבעת 1 מכוח אחריותה השילוחית למחדליו של השמאי ונציה, בנוגע לעצם ההחלטה לתיקון הרכב, בניגוד לרצון התובע.

 

תיקון הרכב:

42.        התובע מסר בתצהירו, שנכח במוסך בעת תיקון הרכב "כדי לבדוק את התקדמות העבודה". לדבריו, בעת שהייתו במוסך הוא גילה שהופקו דו"חות שמאות נוספים על ידי השמאי ונציה, הנושאים תאריכים 4.8.06, 10.8.06 ו- 13.8.06, וכן הבחין שהמוסך לא ממלא אחר הוראות השמאי ובפועל הוא מתקין ברכב חלקים שלא היו אמורים להיות מורכבים. כך, ציין התובע, ש"במהלך העבודה ועל אף שפורקו חלקים רבים מהרכב, לא הגיע השמאי לצילום החלקים שאמורים להיות מורכבים ברכב למעט פעם אחת בלבד" [סעיף 13 ת/3].

 

43.        התובע הדגיש בתצהירו, שלאחר סיום עבודת התיקון והוצאת הרכב מהמוסך, הוא קיבל לידיו את דו"ח השמאות המסכם, מיום 28.8.06, מבלי שבחן השמאי ונציה את הרכב לאחר תיקונו וכן השמאי התעלם בדו"ח הסופי מלציין את הפגיעה בשלדת הרכב, חרף ממצאי הבדיקה שערך התובע מאוחר יותר במכון קומפיוטסט, וכן נמנע מלערוך לרכב בדיקה לפי תקנה 309.

 

44.        השמאי ונציה, מנגד, מסר בתצהירו שנקרא אל המוסך מספר פעמים על מנת לאשר החלפת חלפים וביצוע תיקונים נוספים ברכב. לדבריו, הנזקים הנוספים שהתגלו לא חייבו את הפסקת התיקון והכרזה על הרכב כרכב של אובדן להלכה.

כך, לשיטתו, אין להתייחס לדו"חות הנוספים בהם הועלו הנזקים הנוספים שהתגלו מפעם לפעם כדו"חות שמאות נוספים. שכן, בסופו של יום, ישנם שתי דוחות בלבד, דוח ראשוני ובו הצעת התיקון ודוח סופי, ובו הנזק הגולמי בשיעור 46.45%, שמהווה נזק בר תיקון. כך נאמרו הדברים במסגרת עדותו של השמאי ונציה לפניי:

                  

"אני הדפסתי הצעה ראשונית אחרי 4 ימים או שבוע הגיע אלי בעל הרכב אמר לי תוסיף עוד חתיכות פלסטיק פה ופלסטיק שם והספית וזה נמשך במשך חודש ימים, כל יום איציק הגיע אלי למשרד מכפר עריף לאשקלון אמר לי היית במוסך אתמול מה ראית תוסיף לי את זה... הוא אף פעם לא אמר לי בשלב הזה אל תתקן. לקראת הסוף הוא אמר אני לא מרוצה מהתיקון אמרתי אנו נשלח את האוטו למכון בדיקה לפי תקנה 309 האוטו נבדק ונמצא תקין...".

[פר' עמ' 43 ש' 2-6]

 

45.        השמאי ונציה מסר בתצהירו שהתובע פנה אליו, לאחר שהרכב תוקן, בטענה שעדיין קיימים ליקויים ברכב. לדבריו, הוא הפנה אותו לבצע בדיקה במכון מורשה "ועם התוצאות אלך איתו למוסך ונראה מה צריך לתקן. הוא הלך למכון קומפיוטסט, ומצאו תקנות [צ"ל תקלות] מסוימות, שמוסך גארלה תיקן". השמאי ונציה מסר שהתובע שב אליו בשנית בטענה לליקויים ברכב, או אז הפנה אותו למוסך מורשה של היבואן "ושיעשו לרכב בדיקה מקיפה... הוא ביצע את הבדיקה ונמצא כי הכל תקין". השמאי הדגיש שמבחינתו "בשלב זה הרכב היה תקין והתיקון הסתיים".

 

46.     השמאי ונציה העיד לפניי בהקשר זה. כך נשאל והשיב במסגרת חקירתו הנגדית:

 

"ש.      אתה גם אישרת שהרכב תקין.

ת.         אני לא מאשר עבודה תקינה, יש בעל מקצוע שהוא מוסמך ויש את מכון התקנים ואחר כך הוא רצה בצמפיון גם יצא תקין, אחר כך רצה במכון פרונט ברחובות וגם יצא תקין. אני בודק תקינות? אני שמאי מעריך את הנזק.

ש.        אתה גם באת לבדוק את ירידת הערך.

ת.         כן, במהלך התיקון.

ש.        הבחנת שלא הוחלפו הצמיגים.

ת.         יכול להיות לא זוכר".

[פר' עמ' 44 ש' 7-9]

 

ש .     האם בדקת את העבודה בכל שלביה במוסך.

ת.         אני בדקתי את זה במהלך כל התיקון. כל יומים אני היתי במוסך. אני תייגתי את זה גם במצלמה. צילמתי את האוטו במהלך כל הבדיקות.

ש.        האם היו ליקויים שאריה היה צריך לתקן פעם נוספת לאחר שביצע את העבודה.

ת.         להערכתי לקראת הסוף בצבע משהו לא הסתדר לו היה לו שמה גוונים נדמה לי שעשה שם תיקון, הוא ביצע ואישרתי את העבודה בסופו של דבר.

[...]

ש.        אריה גארלה עשה את העבודה שלו בצורה הטובה מבחינתך, לשביעות רצונך.

ת.         אם היה לי ספק שהעבודה לא בסדר עובדה ששלחתי את האוטו לבדיקות בשלוש מכונים ויצאו תקין והממצאים יצאו תקינים מה עוד אני יכול לעשות.

... כל תיקון של אוטו נראה לעין לא יעזור. יש בשביל זה ירידת ערך".

 

[פר' עמ' 49, ש' 8-33, עמ' 50 ש' 1-5]

 

47.        מר גארלה מסר בתצהירו שכל החלקים והחלפים להרכבה, שהוזמנו עבור רכבו של התובע, אושרו על ידי השמאי ונציה והורכבו בצורה מקצועית. כך, ציין, שפעל על פי הנחיותיו של השמאי ונציה והוא עקב אחר אופן עבודתו. לדבריו, הוא ביצע את עבודת התיקון ברכבו של התובע על הצד הטוב ביותר והתובע אף היה שבע רצון מעבודתו.

 

48.        מר גארלה העיד לפניי בדבר העבודה שביצע, לתיקון רכבו של התובע, ומסר את הדברים הבאים:

 

"גולן בא במשך יום יום לבקר אותי... ביקר את העבודה והיה במשך כל העבודה והכל היה בסדר גמור. אני לא יודע מאיפה צץ כל הבעיות האלו. אני יכול להביא עוד שמאי אחר שהעבודה שאני נתתי באוטו שתי מיליון דולר מבחינת תאונה שקרתה, הכי מקצועי...".

[פר' עמ' 51 ש' 24-27]

         

49.        אלא שעל פי ממצאיו של המומחה אפלבוים, תמונת המצב לגבי תיקון הרכב, שונה מאוד. השמאי אפלבוים התייחס בחוות דעתו לאיכות התיקונים שבוצעו ברכב התובע וכן לדו"חות השמאות שהפיק השמאי ונציה, משך תקופת התיקון וקבע את הממצאים הבאים:

 

"ניתן להבחין בצידו הימני של המרכב, חיבור הכנף לגג המרכב... הריתוך הבליט את החיבור ולא נעשה, כנדרש...

במסגרת שמשה אחורית קיימת בליטת חיבור בין חלק עליון של המסגרת לחלק תחתון. רווחים לא שווים בין דלת ימין למסגרת הדלת ודלת שמאל אחורית.

תא מטען מעוות והמכסה אינו מותאם לפתח. צד ימין נמוך ואילו צד שמאל גבוה. סימני יישור בדלת אחורית ימין. שריטות עמוקות בשמשת הדלת.

ריפוד הגג תלוש בחלק אחורי לידי השמשה. חישוק אלומיניום פסול לשימוש.

רמת הצביעה נמוכה ביותר וניתן בנקל להבחין בליטוש החומר מתחת לשכבת הצבע.

הצבע במקומות מסוימים חסר ברק וניתן להבחין בליטוש שנעשה במקום.

צינור פליטה נחתך ורותך בחיבורים שליד דוד הפליטה (חיתוך מיותר)".

 

בהמשך חוות דעתו קבע המומחה אפלבוים "כי תיקון הרכב נעשה ברמה נמוכה שלא כמקובל" וכן ששיעור ירידת הערך בעקבות ליקויי התיקון עומד על סך 24% מערך הרכב.

 

50.     השמאי אפלבוים נחקר על חוות דעתו. בעדותו לפניי, השיב את הדברים הבאים:

 

"מבחינה מכנית האוטו תקין... הפגמים אליהן התייחסתי שנשארו באוטו לאחר התיקון הם בעיקר במרכבו... בנוסף לצלקת שנשארה מהתיקון מידות הרכב והמרווחים שבין חלקי הרכב לא תואמים את המידות של היצרן וגם לא דומה למידות של היצרן. וזה מרווחים גדולים בצד ימין .... אם היה נכנס למוסך מיומן והמוסך היה מחייב אותו לשים את החלקים שהיה צריך לשים ברכב ולא בחלקי חילוף שונציה הסכים לגביהם יכול להיות שזה היה מקטין את ירידת הערך אבל בנו את הרכב הזה מחלקי חילוף שחתכו בניגוד למקובל ושמשרד התחבורה מתיר לעשות מרכב אחר".

[פר' עמ' 12 ש' 21-33 , עמ' 13 ש' 1]

 

ובהמשך דבריו:

                  

" אני שמתי את האוטו על מישור מפולס והרכב עמד בצורה לא ישרה... לא בגלל צמיגים ולא בגלל שום דבר בגלל שהריתוכים והחיבור נעשה שלא על פי מידות היצרן זהו פשוט מאוד. אין סימטריה בצד ימין לשמאל".

 

[פר' עמ' 16 ש' 12-16]

 

51.        המומחה אפלבוים בדק את הרכב בנוכחות הצדדים. המומחה אפלבוים נחקר על חוות דעתו ומסר את מסקנותיו באופן מקצועי ומפורט וכן סיפק הסברים מלאים לשאלות הצדדים. התרשמתי לטובה מעדותו של המומחה אפלבוים, שהינו שמאי עתיר ניסיון, בדבר הליקויים בעבודת תיקון רכבו של התובע. יש לציין, שלא עלה בידי השמאי ונציה ומר גארלה לסתור את ממצאיו של המומחה אפלבוים וממילא עדותם לפניי לא הייתה מפורטת וסדורה. ניכר שהאחד ניסה לגלגל את האחריות לפתחו של האחר:

 

כך נשאל והשיב השמאי ונציה בחקירתו הנגדית:

 

"ש.      אני מפנה אותך לחוו"ד מה- 16.7.06, תאשר לי שאתה אישרת ואני מקריא לך מס' פרטים...

ת.         יכול להיות. סביר.

ש.        גם אישרת צמיג אחורי שמאלי.

ת.         ... יכול להיות לא זוכר.

 [...]

ש.          הפחח מחליט על הצמיג.

ת.           אני מחליט. אני נתתי את ההוראה להחליף.

ש.          אתה גם אישרת שהרכב תקין.

ת.           אני לא מאשר עובדה תקינה...

ש.           אתה גם בא לבדוק את ירידת הערך.

ת.           כן. במהלך התיקון.

ש.          הבחנת שלא הוחלפו צמיגים.

ת.           יכול להיות לא זוכר.

[...]

ש.          גם אישרת שם לוחית שם תת דגם

ת.           כן

ש.          וזה נכון שהיום גם אחרי שבחנת את הרכב יש סמלים

ת.           ... אני לא זוכר היום אם יש את הסמלים עברו 3 שנים".

 

          כך העיד לפניי מר גארלה:

 

"ש.         נכון שהוא אישר לך להחליף את הצמיגים של הרכב.

   ת.          לא את הצמיגים, אם אני לא טועה צמיג אחד.

[...]

ש.          אם אין בחשבונית זה אומר שלא הוחלף?

ת.         לא זוכר. יכול להיות שיש מצבים שאני מוסיף בג'נט נותנים צמיג משומש יכול להיות שבג'נט כן והצמיג לא. אני לא זוכר. יכול להיות שהחלפתי...    

ש.        הג'נט נפגע בתאונה.

ת.         לא זוכר זה היה לפני הרבה שנים. מה שזכור לי".

 

המומחה אפלבוים קבע שהתיקון הלקוי גרם לירידת ערך מצטברת של 24%:

 

9% ירידת ערך עקב תיקון לקוי של החלפת הכנף אחורית-ימנית.

10% ירידת ערך עקב תיקון לקוי של החלק האחורי ושל המרכב.

5% ירידת ערך עקב צביעה לקויה של הרכב.

 

שיעור ירידת הערך, נגזר מערך הרכב ביום מקרה התאונה, בסך 107,861 ¤ [עמ' 4 במ/1]. מסקנותיו של המומחה אפלבוים מקובלות עליי, ואני רואה לנכון לאמץ אותן, מהטעמים אותם פירטתי לעיל.

 

52.        הנני דוחה את טענתו של השמאי ונציה, כפי שהועלתה על ידו במעמד הדיון, לפיה אינו אחראי לפקח על תקינות עבודת המוסך המתקן, וכן שכל תפקידו מתמצה בשערוך הנזק לרכב.

הנני סבור שתפקידו של שמאי הרכב מחייב פיקוח ובקרה על תקינות העבודות המתבצעות ברכב. מסקנה זו מתחייבת לאור חובת הנאמנות בה חב שמאי הרכב לפי צו הפיקוח וכן לאור העובדה שהשמאי נמצא במוסך בעת ביצוע התיקונים, מאשר את תקינות החלפים והחלקים אשר מורכבים על הרכב ואף בוחן את עבודתו של בעל המקצוע בתום התיקון לצורך הכנת חוות דעת סופית. השמאי הינו שלוחו וידו הארוכה של בעל הרכב.

 

אף כללי ההתנהגות שהוצאו מכוח צו הפיקוח על ידי מנהל האגף לרכב ולשירותי תחזוקה במשרד התחבורה (בנוסח מיום 7.10.97), מחייבים את שמאי הרכב להתנהל באופן אשר הולם את כבוד המקצוע, במיומנות מקצועית, בהגינות, ובכלל זה לפקח כנדרש על טיבן ותקינותן של עבודות התיקון.

 

53.        הואיל וקבעתי שהשמאי ונציה הפרת את חובת הזהירות, הן באשר לביצוע התיקון והן באשר לפיקוח על טיב התיקון, הרי שהנתבעת 1, חבה בנזק שנגרם כתוצאה ממחדלים אלה, מכוח אחריותה השילוחית. כפי שקבעתי, הנזק שנגרם לרכבו של התובע, כתוצאה מהתיקון הלקוי, הינו בשיעור 24% משווי הרכב ביום התאונה (107,861 ¤), היינו סך 25,886 ¤. על הנתבעת 1 לפצות את התובע בגין נזק זה. לצד הנתבעת 1, הנני מחייב אף את הנתבע 2, לפצות את התובע בנזק זה, לנוכח התיקון הלקוי אותו ביצע, שלא כמצופה ממוסך פחחות סביר כדוגמתו.

 

חבותה של אליהו – נתבעת 3:

54.        התובע טען שאליהו נמנעה מלשלם לו את התשלום המלא בגין ירידת ערכו של הרכב, אשר הועמד על ידי השמאי ונציה על סך 8,260 ¤ כאשר בפועל שולם לו סך 6,825 ¤. בכך, לשיטתו, נהגה אליהו באופן בלתי סביר ובחוסר תום לב. כך, טען התובע, אליהו נמנעה מלשלם לו עבור הנזקים הנוספים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, ביניהם: מגבר אנטנה שבור שהותקן ברכבו בסך 3,740 ¤; פלסטיק תחתון לרצפת תא מטען שלא הותקן ברכבו בסך 578 ¤; שני צמיגים שלא הוחלפו כנדרש בסך 808 ¤; שני חישוקים אחוריים שלא הוחלפו כנדרש בסך 1,386 ¤; עלות בדיקת הרכב במכון "קומפיוטסט" בסך 600 ¤; בדיקת ציר אחורי במכון הסרן ברחובות בסך 289 ¤; בדיקת הרכב על פי תקנה 309 בסך 700 ¤ וכן עלות החלפת קליפס מקורי במוסך "צ'מפיון מוטורס" בסך 15 ¤. כמו כן, טען התובע, שמחדליה של אליהו והימנעותה מלמלא אחר חיוביה על פי הפוליסה מזכה אותו בפיצוי בסך 15,000 ¤ בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה.

 

55.     התובע צירף לתצהירו [ת/3] חשבוניות וקבלות המעידות על ביצוע הבדיקות וכן על גובה התשלום בגינן [מוצג טו, תשלום לקומפיוטסט עבור ביצוע תקנה 309; מוצג יח, אישור ביצוע בדיקה לפי תקנה 309; מוצג כד, אישור תשלום למוסך צ'מפיון מוטורס בגין קליפס מקורי לרכב; מוצג כז, קבלה עבור בדיקת ציר אחורי במכון הסרן; מוצגים כח ו - כט, כרטיס בדיקה במכון קומפיוטסט; נספח 10, תשלום למכון קומפיוטסט עבור בדיקת שלדת הרכב]. כך, התובע הביא לפניי הצעת מחיר בגין עלות מגבר אנטנה [מוצג כה לת/3].

 

56.        אליהו טענה, מנגד, שקיימה את חיוביה על פי הפוליסה בכך ששילמה לתובע את תגמולי הביטוח להם זכאי על פי חוות דעת השמאי ונציה. לשיטתה, התובע פוצה על מלוא נזקיו הישירים וכל נזק עקיף שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה, אינו באחריותה של אליהו אלא באחריות נתבעים 4-6. כמו כן, הוסיפה אליהו, התובע פדה את ההמחאות ששולמו לו בגין נזקי התאונה, בסך 55,348 ¤ מבלי להעלות כל טענה בדבר נזקים נוספים שנגרמו לו. משכך, התובע מנוע מלטעון לפיצוי נוסף בגין נזקי התאונה.

 

57.       דין טענתה של אליהו, כאילו בפירעון השיק של תגמולי ביטוח וויתר התובע על תביעתו להידחות. אליהו היא ששלחה מכתב נלווה לאותו שיק בו ציינה במפורש שמדובר "בתשלום שאינו שנוי במחלוקת" [מוצג ל למוצגי התובע]. משכך, אין יסוד לטענה כאילו התובע וויתר על תביעתו בעצם קבלת השיק מאליהו והפקדתו.

 

58.       התובע הציג, במסגרת טענתו בדבר הפרש התשלום בגין שיעור ירידת הערך של רכבו, ספח המחאה ששלחה אליהו לתובע, ובה הועמד שיעור ירידת הערך על 6.5% [מוצג לד לת/3]. כך, התובע הציג לפניי את חוות דעתו המסכמת של השמאי ונציה, מיום 28.8.06, ובה הועמד שיעור ירידת הערך על 7% [מוצג יא לת/3].

            השמאי ונציה אף העיד לפניי בדבר שיעור ירידת הערך בגין הנזקים לרכבו של התובע. לדבריו "אני רשמתי 7%. יש חצי אחוז טעות, אולי זה על החלק הקדמי, אני נתתי על החלק הדקמי חצי אחוז. מבחינתי זה 7%" [פר' עמ' 46 ש' 9].

            כשאלו הם פני הדברים, הנני סבור שהתובע זכאי לקבל מאליהו את יתרת התשלום בגין ירידת הערך, בהתאם לקבוע בחוות דעתו של השמאי ונציה מיום 28.8.06 [נספח יא' לת/3], שהינו בסך 1,435 ¤.  

 

59.        במעמד הדיון, ובמסגרת טענתו של התובע לנזקים נוספים שנגרמו כתוצאה מהתאונה, נחקר מר גארלה אודות תקינות החלקים שהותקנו ברכבו של התובע. מעדותו של מר גארלה עלה שבמהלך התקנת מגבר האנטנה ברכבו של התובע הוא "התפרק אבל הוא לא נשבר" [פר' עמ' 54 ש' 7] וכן שהצמיגים הוחלפו אך "לא בחדש אלא במשומש" [פר' עמ' 53 ש' 9, 11].

בהקשר זה, הובאו לפניי תמונות [תמונה מס' 6 ותמונה מס' 7 בחוות דעתו השמאי עידן, נספח ד' לכתב התביעה] מהן עולה שמגבר האנטנה שהורכב ברכב התובע היה שבור וכן תמונות המעידות על כך שחסר פלסטיק כיסוי תחתון לרצפת תא המטען [תמונה מס' 87 ותמונה מס' 94 לחוות דעתו של השמאי עידן נספח ד' לכתב התביעה שצורפו גם לת/3].

כך, מחוות דעתו של המומחה אפלבוים עולה, שחישוק אלומיניום שהותקן ברכב התובע היה במצב "פסול לשימוש" [עמ' 2 לבמ/1].

 

60.        השמאי ונציה נשאל, במעמד עדותו לפניי, אודות הוצאות בדיקת הרכב בהם נשא התובע לאחר התיקונים והשיב ש"אישרתי לו [צ"ל לתובע] את שלושת הבדיקות גם בסרן גם בקומפיטסט וגם בצמפיון שילמתי לו על זה. את כל הקבלות שהוצגו בפני אני מצהיר בפני ביהמ"ש שילמתי לו" [פר' עמ' 46]. יחד עם זאת, כשנשאל השמאי ונציה לאישור שקיבל מאליהו לשלם לתובע את הוצאות הבדיקה, מסר ש"שלחתי לחברת הביטוח אם זה הוצג בפני, אין לי את האישור כאן ..." וכן שהוא סבור שצריכים לשלם לתובע עבור הוצאות הבדיקה.

 

61.        לאור העדויות והמוצגים שהובאו לפניי, כמתואר לעיל, הנני סבור שאכן נגרמו לתובע הנזקים הנוספים המפורטים בתביעתו. התרשמתי שמדובר בנזקים תאונתיים, היינו, נזקים שמקורם בתאונה נשוא התביעה. אף באשר לבדיקות שהעביר התובע את רכבו, הנני סבור שנעשו מטעמי בטיחות, לצורך בחינת תקינותו וכשרותו של הרכב לאחר התיקון. התרשמתי שכל הבדיקות אושרו על ידי השמאי ונציה במסגרת עדותו לפניי. אשר על כן, הנני רואה לנכון לחייב את אליהו לפצות את התובע בגין הנזקים הנוספים בסך 9,551 ¤ למועד הגשת התביעה.

 

חבותם של נתבעים 4-6 לנזקי הרכב:

62.        התובע טען שהתאונה ארעה כתוצאה מאשמתו של נהג רכב הטויוטה, מר חליל, אשר חצה את הצומת בה התרחשה התאונה כשהרמזור הציג מופע אדום. לשיטתו, הוא זכאי לקבל פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו הן מנתבעת 5, מוקד יפו, מכוח אחריות השילוחית למעשי העובד, מר חליל, והן מנתבעת 6, מבטחת רכב הטויוטה, מכוח אחריותה על פי הפוליסה.

 

התובע העמיד את נזקיו, בכל הנוגע לנתבעות 4-6, כמפורט (להלן: "נזקי ההפסד"): הפסד פרמיה בסך 625 ¤ (שיעור 7.5% מסך 8,330 ¤); קימום הפוליסה בסך 1,083 ¤; השתתפות עצמית לנזק בסך 3,634 ¤; השתתפות עצמית לירידת ערך בסך 1,575 ¤. בהקשר זה, צירף התובע את הודעות המבטחת, המעידות על ההפחתות כמפורט לעיל [מוצגים לג - לה לתצהירו], שסכומן המצטבר -  6,917 ¤.

 

63.        גב' גולן, רעייתו של התובע, תיארה בתצהירה [סעיף 2 לת/2] את ארוע התאונה. לדבריה, התאונה ארעה כתוצאה מכך שרכב הטויוטה, הנהוג על ידי מר חליל, לא ציית למופע האדום ברמזור, המשיך לנסוע ישר בנתיב נסיעתו וכתוצאה מכך פגע עם חלקו הקדמי בחלקו האחורי – ימני של רכב התובע. אלו הם דבריה במסגרת תצהירה:

           

"אני הגעתי לצומת כאשר הרמזור היה אדום ואני נעמדתי ראשונה. רק לאחר שהרמזור התחלף לאור ירוק התחלתי בנסיעתי. בטרם התחלתי לחצות את הצומת הבחנתי, כי רכב (אין לי פרטים עליו) עומד בנתיב הנגדי במסלול ימין. מאחר ורכב זה עמד בעצירה מוחלטת אני הסקתי, כי הוא ציית לרמזור אדום אשר הורה לו לעצור... לקראת סיום חציית הצומת חשתי בחבטה שלאחריה הבנתי, כי הרכב הפוגע לא ציית לרמזור האדום".

[סעיפים 3-4 לת/2]

 

64.        גב' גולן העידה לפניי, בהקשר זה. כך נשאלה והשיבה בחקירתה הנגדית:

           

"ש.   מבחינת המכניקה של התאונה איך התרחשה. את פנית שמאלה בצומת ואז הגיע רכב טויטה ופגע בך בחלק האחורי.

                   ת.      נכון. בחלק האחורי ימני.

                   ש.      ומה קרה המשכת עם האוטו קדימה.

ת.      אני זוכרת שהאוטו הסתובב לא זוכרת איך הוא הסתובב. אבל זוכרת שהאוטו הסתובב והייתי במצב שבגלגל הקדמי פגע באבן שפה שהייתה כך נעצר האוטו"

 

[פר' עמ' 28 ש' 19-24]

 

 

 

בהמשך חקירתה מסרה גב' גולן את הדברים הבאים:

 

"כשהיה לי את האור הירוק אני וידאתי שאין רכב ממול, זה אחד הדברים שמצד שמאל לא היו רכבים ולא תנועה כשהסתכלתי למולי לא היו רכבים היה רכב אחד שעמד בצומת בנתיב הימני ורק אז פניתי שמאלה. לא פניתי ישר כשקיבלתי את הירוק".

[פר' עמ' 29 ש' 18-20]

 

65.        מר חליל, נהג רכב הטויוטה, לא חלק בעדותו על גרסתה של גב' גולן, לפיה המשיך בנסיעתו, "לא הספיק לעצור" והתנגש ברכבו של התובע. כך, מסר מר חליל שכשהגיע לרמזור, מכיוון צומת "מסמיה", הוא הציג מופע ירוק, אך "פתאום ממרחק של 50 מ' אני רואה שאוטו פונה שמאלה בצומת שלי אז בלמתי לא הספקתי לעצור לפניו נכנסתי באוטו בכנף האחורי". מר חליל אף אישר לפניי שהוגש נגדו כתב אישום, אשר צורף כנספח לנ/1, בגין אי ציות לאור אדום ברמזור, נהיגה רשלנית, נהיגה בדרך הגורמת נזק ונהיגה ללא ביטוח. מר חליל הודה שהורשע בעבירות אלה בבית המשפט לענייני תעבורה [פר' עמ' 33 ש' 12].

 

66.        בהקשר זה, הוצגו לפניי דו"חות משטרתיים ובהם תיאור התאונה ופעולות חקירה, תרשימים של מקום התאונה, הודעות גב' גולן ומר חליל במשטרה, הודעת עד לתאונה וכן דו"ח בוחן תנועה מטעם המשטרה [מצורפים כנספחים לנ/1].

 

67.        לאור עדויות הצדדים והראיות שהובאו לפניי, וכן בהתחשב בתוצאות ההליך שהתנהל בבית משפט לענייני תעבורה בעניינו של מר חליל, שלא היו שנויות במחלוקת, הנני קובע שמר חליל נושא באחריות לקרות התאונה וכן לנזקים שנגרמו בגין התאונה. הנתבעת 5 נושאת באחריות לנזקיו של התובע נתבעת 5 (מוקד יפו), מכוח אחריותה השילוחית כמעסיק. הנתבעת 6 אחראית לפצות את התובע מכוח אחריותה על פי פוליסת הביטוח, כמבטחת רכב הטויוטה.

 

68.        התובע הוכיח לפניי את הנזקים שנגרמו לו, בגינם לא קיבל פיצוי מאליהו. מרביתם של נזקים אלה הם תולדה של הפסד השתתפות עצמית, הפסד פרמיה וכיו"ב. סכומם המצטבר של נזקים אלה הינו סך 6,917 ¤. הנני מחייב, איפוא, את הנתבעים 4 - 6 לשלם לתובע (באמצעות נתבעת 6) סך 6,917 ¤, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

 

69.       אליהו נקטה בהליכי צד שלישי כנגד נתבעים 4 ו – 6, זאת מכוח סעיפים 62 ו- 68 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981.

לנוכח קביעתי, בדבר אחריותו הישירה של נתבע 4 לאירוע התאונה ובדבר אחריותן העקיפה של נתבעות 5 ו- 6 לנזקים שפורטו לעיל, קמה זכותה של אליהו לשיבוב, זאת בכל הנוגע לנזקים הנוספים בהם חויבה אליהו במסגרת קביעתי לעיל. משכך, הנני מחייב את הנתבעים 4 ו- 6 לשפות את אליהו בסך 9,551 ¤ למועד הגשת התביעה.

 

70.     אינני רואה לנכון לקבל את ההודעה לצד שלישי ככל שהיא נועדה לשפות את הנתבעת 1. החיוב שהשתתי על הנתבעת 1 הינו פועל יוצא של אחריותה השילוחית לרשלנות והפרת חובת הנאמנות בתיקון הרכב ופיקוח על תיקון זה. על כן, אין מקום להשית נזקים אלה על הנתבעים 4 ו – 6, שאחראים אך לקרות התאונה והנזקים הישירים שנגרמו ממנה.   

 

71.        התובע עתר לפיצוי בגין נזק בלתי ממוני. אין בידי להיעתר לטענה זו. התובע לא הביא כל ראיה לכך שנגרמה לו עוגמת נפש וממילא לא הובאה כל ראיה להפסד ימי עבודה כנטען. משכך, הנני דוחה את טענתו של התובע בדבר ראש נזק זה.

 

72.     לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות.

 

73.        סיכומו של דבר – התביעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן:

הנני מחייב את הנתבעים 1-2 לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך 25,886 ¤ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

הנני מחייב את אליהו לשלם לתובע סך 9,551 ¤ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

הנני מחייב את נתבעים 4-6 (באמצעות נתבעת 6) לשלם לתובע סך 6,917 ¤, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

הנני מחייב את הנתבעים 4 ו – 6 לשפות את אליהו, במסגרת תיק 1636.1/07 בסך 9,551 ¤ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה. בהליך זה כל צד יישא בהוצאותיו.

 

74.     לנוכח התוצאה אליה הגעתי הנני מחייב את הנתבעים בהוצאות משפט חלקיות כדלקמן:

          א.      מחצית אגרת בית המשפט.

          ב.       מחצית שכרו של השמאי עידן.

          ג.       חלקו של התובע בעלות שכר מומחה בית המשפט.

         

בנוסף, יישאו הנתבעים בשכ"ט ב"כ התובע בסך 7,000 ¤ בצירוף מע"מ כדין.

הנתבעים 1 ו-3, הנתבע 2 והנתבעים 4-6, ישאו בחלקים שווים (1/3) בסכום ההוצאות ושכר הטרחה.

 

סכום פסק הדין ישולם לא יאוחר מיום 15.12.09.

 

ניתן היום ט"ז בחשון, תש"ע (3 בנובמבר 2009) בהיעדר הצדדים.

 

אורן שוורץ, שופט

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/DF80E33E5D7500DE4225766300515C4B/$FILE/7BDA01EA0970CFB642257661004F8010.html
תאריך: 
03/11/09
Case ID: 
1636_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : אורן שוורץ
אורן שוורץ
עורכי דין : אייל מיכאלי בן יצחק יצחק ורשה אסף יוליש
אייל מיכאלי
בן יצחק יצחק
ורשה אסף
יוליש
Powered by Drupal, an open source content management system