מדינת ישראל נ. שיך


בתי המשפט

 

ע"פ 2489/08

בבית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

08/01/2009

 

לפני כב' השופט י' נועם

 

 

המערערת

מדינת ישראל

באמצעות המחלקה המשפטית של עיריית ירושלים

 

בעניין:


 

 

- נ  ג ד -

 

 

המשיב

אחמד שיך 

ע"י ב"כ עו"ד ז' קאוור

 

פסק-דין

 

1.       לפניי ערעור המדינה על החלטת בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת י' ייטב) בת"פ 1799/04, מיום 15.5.08, לפיה נתקבלה בקשת המשיב, להאריך עד ליום  15.5.09 את המועד לביצועו של צו הריסה, אשר ניתן ביום 6.11.06 במסגרת גזר-דינו של המשיב בתיק הנ"ל.

 

2.       ביום 6.11.06 הורשע המשיב, על-פי הודאתו, בעבירות של בנייה ללא היתר, בכך שהקים שני בניינים, האחד – בן שמונה קומות, והשני – בן שש קומות, בשטח כולל של כ-4,212 מ"ר, זאת בניגוד להיתר בנייה שאיפשר לו להקים מבנה אחד בן שתי קומות בלבד. כן הורשע המשיב בעבירה של הפרת צו שיפוטי, בכך שהמשיך לבנות את הבניינים חרף צו הפסקת עבודות שניתן נגדו. הודאתו של המשיב ניתנה לאחר ניהול ההליכים המשפטיים במשך כשנתיים מאז הגשת האישום.

 

יצוין, כי עם התחלת עבודות הבנייה בשנת 2001 הוצא צו הריסה מינהלי כנגד הנכס, ואולם עקב הימשכות ההליכים בבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי, שבמהלכם השלים המשיב את הבנייה, החליטה המערערת להגיש נגד המשיב כתב-אישום, כהליך חלופי לצו ההריסה המינהלי.

 

          בגזר-הדין מיום 6.11.06 נידון המשיב לששה-עשר חודשי מאסר, מהם שמונה חודשים לריצוי בפועל, והיתרה – על-תנאי, וכן לקנס כספי בסכום של 2,467,800 ¤, לתשלום בחמישים תשלומיים חודשיים של כ-50,000 ¤ כל אחד. בגדרו של גזר-הדין ציווה בית-המשפט על המשיב להרוס את המבנים שהוקמו שלא כדין, זאת עד ליום 1.9.07. עוד נקבע בגזר-הדין, כי אם המשיב לא יבצע את ההריסה במועד, תהא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים רשאית לבצע את ההריסה במקומו.

 

3.       המשיב לא קיים את הוראות גזר-הדין אשר הוטל עליו. הוא לא התייצב לריצוי המאסר בפועל, נמנע מלשלם את הקנס שהושת עליו ונמלט מגבולות הארץ. נוסף על כך, את כל הדירות, שבנה ללא היתר, מכר המשיב לאחרים.

 

4.       ביום 20.6.07 הוגשה לבית-משפט קמא, על-ידי דיירת שרכשה דירה בנכס,  בקשה להארכת מועד לביצועו של צו ההריסה השיפוטי שניתן בגזר-דינו של המשיב. המערערת התנגדה לבקשה, הואיל ואותה דיירת אינה בעלת מעמד בבקשה להארכת מועד בעניין צו אישי שהוטל על נאשם בגדרו של גזר-דין, והיות שהסיכוי להכשרת המבנים ה?נו קלוש, זאת לאור מדיניות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לדחות תכניות להכשרת עבירות בנייה בוטות. בהחלטה מיום 5.7.07 קיבל בית-משפט קמא את בקשתה של הדיירת, והאריך את תקפו של צו ההריסה עד ליום 5.7.08. ערעור שהוגש לבית-משפט זה על ההחלטה האמורה, התקבל, זאת מן הטעם שהבקשה להארכת המועד הוגשה על-ידי מי שצו ההריסה לא היה מופנה כלפיו.

 

5.       ביום 14.1.08 הוגשה הבקשה נושא הערעור דנן, להארכת המועד לביצוע צו ההריסה. הפעם הוגשה הבקשה על-ידי המשיב, שהמציא יפוי כח מחו"ל לבא-כוחו. המערערת התנגדה בבית-משפט קמא לבקשת המשיב להארכת המועד לביצוע צו ההריסה שהוטל עליו, זאת בראש ובראשונה מן הטעם שהמשיב לא ריצה את עונש המאסר, נמנע מלשלם את הקנסות ונמלט מן הארץ. המערערת הוסיפה וציינה, כי הסיכויים להכשרת עבירות הבנייה קלושים. ב"כ המשיב הגיש לבית-משפט קמא מכתב מאת מנהל תחום מדיניות התכנון בעיריית ירושלים, שבו צוין, בין-השאר, כי לא תהיה התנגדות של האגף לתכנון עיר לתכנית המוצעת שהוגשה בעניין שני הבניינים הנדונים, וזאת בכפוף לעריכת שינויים בתכנית שצויינו באותו מכתב (נספח ד' להודעת הערעור).

 

6.       ביום 15.5.08 קיבל בית-משפט קמא את בקשתו של המשיב, ונתן לו ארכה של כשנה, עד ליום 15.5.09, לביצוע צו ההריסה. בהחלטתו ציין בית-משפט קמא, כי אמנם המשיב נמלט מן הארץ, ואולם הוא מכר את הדירות לאחרים המתגוררים במקום; כי מהמסמכים שהוצגו, כמו גם מעדות המהנדס מטעם המשיב, עולה שננקטים מטעם הדיירים הליכים להכשרת הבנייה, במסגרתם השקיעו הדיירים סכומי כסף נכבדים; וכי לגופי התכנון בעירייה ככל הנראה לא תהיה התנגדות לתכנית, בכפוף למספר שינויים שיערכו בה. על-כן, החליט בית-משפט קמא להעניק למשיב ארכה נוספת לביצוע צו ההריסה עד ליום 15.9.09.

 

7.       המדינה מלינה בערעור דנן על ההחלטה ליתן המשיב ארכה לביצוע צו ההריסה השיפוטי. היא טוענת, כי היה מקום לדחות את בקשת המשיב על הסף מחמת חוסר נקיון כפיים; שכן המשיב, בעזות מצח, הגיש באמצעות יפוי-כוח מחו"ל בקשה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה השיפוטי, זאת בשעה שנמלט מן הארץ, לא התייצב לריצוי המאסר ואף לא שילם את הקנס שהוטל עליו. בנוסף ולחלופין טענה המדינה, כי אין בנסיבות המקרה הצדקה להאריך את המועד לביצוע צו ההריסה השיפוטי הואיל והליכי התכנון מצויים אך בראשיתם, והיתר הבנייה אינו מצוי בהישג יד. 

         

8.       ב"כ המשיב גורס, כי לא נפל פגם בהחלטתו של בית-משפט קמא להיעתר לבקשת מרשו להארכת המועד לביצוע צו ההריסה, זאת נוכח העובדה שצו ההריסה אינו חלק מן העונש, אלא נושא, בעיקרו, אופי תכנוני.

 

9.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וכי לא היה מקום להיענות לבקשת המשיב להאריך את המועד לביצועו של צו ההריסה שחוייב בביצועו במסגרת גזר-הדין שהוטל עליו.

 

          כאמור, המשיב בחר להפר את החוק באורח בוטה, עת הקים, ללא היתר בנייה, ואגב הפרת צו הפסקת עבודות שיפוטי, שני מבנים, האחד – בן שמונה קומות, והשני –בן שש קומות, זאת בשטח כולל של 4,212 מ"ר. הוא אף הוכיח, כי מורא החוק ובתי- המשפט הוא ממנו והלאה, כאשר לא קיים את הוראות גזר-הדין, ונמלט מן הארץ מבלי לרצות את עונש המאסר בפועל של שמונה חודשים שהוטל עליו, ומבלי לשלם את הקנס הכספי בסכום של כשניים וחצי מיליון ש"ח. בנסיבות אלו, מן הדין היה לדחות על הסף את בקשתו, שהוגשה באמצעות ייפוי-כוח שחתם עליו בחו"ל, להאריך את המועד לביצוע צו ההריסה שהושת עליו. משכך, מתייתר הצורך לדון בשאלת הסיכויים להכשרת המבנים, שההליכים התכנוניים בעניינם מצויים אך בראשיתם.

 

          אשר על-כן, מתקבל ערעור המדינה, ומבוטלת החלטת בית-משפט קמא, שהעניקה למשיב ארכה לביצוע צו ההריסה שהוטל עליו בגזר-הדין בת"פ 1799/04.

 

ניתן היום, י"ב בטבת התשס"ט (8 בינואר 2009), בהיעדר הצדדים.

 

המזכירות תמציא עותקים מפסק-הדין לב"כ הצדדים.

 

י' נועם, שופט

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/3F87EFEFFF9E820E422575380065B8E9/$FILE/BED12C2C81CA0E6B422575240035EDA0.html
תאריך: 
08/01/09
Case ID: 
2489_8
Case type: 
עפ
סיווגים
שופטים : י' נועם
י' נועם
עורכי דין : ז' קאוור
ז' קאוור
Powered by Drupal, an open source content management system